כסף2שיפוט מוסרי מוגדר כהערכת אופיו או התנהגותו של אדם, הנעשיית על רקע מערכת ערכים ומידות בהם מחזיקה תרבות או קבוצה מסוימות. מחקרים רבים, גם כאלו אשר מתעסקים בניהול קונפליקטים, מנסים להבין מה משפיע על השיפוט שלנו ולאחרונה, מחקר שנעשה על-ידי שני חוקרים אירופיים (Pitesa&Thau), מגלה שלכמות המשאבים החומריים שיש לנו, יש קשר לאופן שבו אנחנו שופטים מצבים מוסריים.
המחקר, אשר נעשה על אוכלוסיה בינלאומית גדולה של כ-85,000 אנשים, בדק את הקשר בין שני המשתנים שהוזכרו תוך התייחסות גם לגובה האינפלציה במדינת המשתתף והתברר שמשתתפים שהכנסותיהם היו נמוכות יותר, נקטו שיפוטים מוסריים או שפטו בצורה מחמירה יותר סיטואציות מוסריות שונות מאנשים עם הכנסות גבוהות יותר. לאינפלציה גבוהה גם היה קשר לאותה החמרה בשיפוט המוסרי. מחקר המשך, אשר הפעם נעשה במעבדה וכלל 199 נבדקים שלל מצב שבו אנשים עם הכנסה נמוכה שפטו בחומרה כל התנהגות, גם כזו שלא מזיקה לאנשים אחרים.
החוקרים טוענים שהסיבה לשיפוט מחמיר זה היא עצם העובדה שלאנשים מיעוטי יכולת כלכלית, במיוחד במדינה עם אינפלציה גבוהה, יש פחות יכולות וחופש פעולה להתמודד עם התנהגות לא מוסרית.

 

מבוסס על כתבתה של מרים דישון-ברקוביץ, עיתון “גלילאו” גליון מ”ס 189, ע”מ 52-53

 

קישור למאמר המקורי- קובץ PDF

קצת על התפתחות מוסרית (פיאז’ה, קולברג ועוד)

פורסם ב חברה, כלכלה, פסיכולוגיה.מתויג , , , , , , .

השאירו תגובה

חובה