פייסבוקהאינטרנט מעניק לכולנו דרך להתבטא. הטקסטים הרבים שמצטברים לגבי כל אחד ואחד מאיתנו, אם יאספו בצורה הנכונה, יכולים לרמז רבות על האישיות שלנו ועל האופן שבו אנו מסתכלים על החיים. בשנים האחרונות צצו יישומי סטארט אפ רבים, המתבססים על מדעי המחשב, בלשנות ופסיכולוגיה, אשר מנתחים טקסטים כתובים בפייסבוק, בטוויטר וברשתות אחרות, ומנסים לזהות למשל פוטנציאל טרוריסטי אצל הכותב ולהבדיל, פוטנציאל שיווקי אצלו (ואז להתאים לו את הפרסומות הנכונות).
מחקר חדש אשר בוצע על-ידי גרגורי פארק (Park), חוקר מפילדלפיה שבארצות הברית, ואשר פורסם בכתב העת Journal of Personality & Social Psychology כלל 66,732 משתתפים אשר התקינו אפליקציה בפייסבוק שאספה את עידכוני הסטטוסים שלהם. במקביל העבירו לאותם אנשים מבחני אישיות. במהלך מחקר זה יצרו החוקרים אלגוריתמים מורכבים לניתוח השפה של המשתתפים, אשר חישבו את תדירויות השימוש בסימני השפה (כמו שימוש בריגשונים, סימני פיסוק, איות מקוצר ועוד), ויצרו מודל ניבוי אישיות על סמך הפרמטרים הללו.
בשלב הבא הם ניסו את מודל הניבוי על קבוצה של 4,824 משתתפי פייסבוק נוספים והוכיחו שמודל הניבוי שנוצר תואם בצורה מהימנה ותקפה את מבחני האישיות ומידע שמסר אדם קרוב לגבי אישיותם של אותם אנשים.
מחקר זה מצטרף לשורת מחקרים אשר מנתחים את השפה של משתתפי האינטרנט על מנת להפיק מהם מידע חשוב, מידע היכול לבוא לידי שימוש בתחומים רבים (אותו חוקר גם ביצע מחקר דומה על ציוצי טוויטר; ראו בקישור למטה- ע.ב.ח.). הביקורות על המחקר כללו, בין השאר, את העובדה שאותם משתתפים במחקר בשתי הקבוצות אישרו את התקנת האפליקציה אצלם, והשאלה אם הממצאים תקפים גם לאנשים שלא יאשרו זאת מרצונם?

מבוסס על כתבתה של ד"ר מרים דישון-ברקוביץ, גלילאו מ"ס 203, ע"מ 47-46

 

קישור לידיעה- אתר Timeout

קישור למאמר המקורי- קובץ PDF

דף הפרסומים של גרגורי פארק (Park)- כולל מחקרים נוספים בתחום הנדון

פורסם ב חברה, מיחשוב וטכנולוגיה, פסיכולוגיה, תרבות ושפה.מתויג , , , , , , , .

3 תגובות על הפוסט “לנבא את אישיות האדם לפי אופן כתיבתו בפייסבוק

  1. מעניין מאוד. בעצם טעו ספרי הדיסטופיות – אף אחד לא צריך להיכנס לנו למוח כדי לקרוא את מחשבותינו. אנחנו מציגים אותן לראווה לכל דורש.
    אני חושב שקראתי פעם על מחקר דומה (אולי ישראלי אבל אני לא בטוח). הבעיה שם היתה שלא לקחו בחשבון את הטון האירוני של התקופה. כלומר, אנשים כתבו ההיפך ממה שהם מרגישי באמת, כשהם מניחים שהקוראים יבינו את האירוניה ("פוקס ניוז שוב מוכיחים שהם פשוט מופת של אובייקטיביות"). אם אני לא טועה, התברר שהמכונה לא מצליחה לקלוט את הנימה הזו.

    להגיב
    • עופר בן חורין

      יש הרבה מחקרים שמתעסקים בפוטנציאל הזה של הרשת. בארץ יש עשרות חברות סטארט אפ אשר רצות על אלגוריתמים על
      מנת לזהות מלל וליצור ממנו אפשרויות שיווקיות- מה שמשתלם לחברות הגדולות ולמפרסמים (כל חברת סטארט אפ מתמקדת בתחום ספציפי- פיסבוק, טוויטר, לינדאין וכ"ו)

      להגיב
      • תודה על התשובה.
        אגב בינתיים מצאתי את המחקר שהתכוונתי אליו – ומובן שהפכתי אותו על פיו. מדובר על פיתוח של אלגוריתם ש*מסוגל* לזהות אירוניה בדיוק די גבוה (והוא אכן ישראלי). אז אין הרבה קשר לתגובה הקודמת שלי, אבל עדיין מעניין לקרוא
        http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3440022,00.html

        להגיב

השאירו תגובה ל עופר בן חורין לבטל

חובה