חללתיאוריית המפץ הגדול (The Big Bang) היא תיאוריה מובילה בתחום מדעי החלל אשר טוענת שהיקום התחיל כנקודה בודדת, שמה "סינגולריות כבידתית", אשר התפשטה והתרחבה תוך יצירת היקום, מימד הזמן, מימדי המרחב והגדלים האחרים אשר ידועים לנו- כל זה קרה לפני כ-13.8 מיליארד שנה.

אחת ההשגות על התיאוריה הזו היא בעיית האופק.

היקום שלנו אחיד בצורה יוצאת דופן. הטמפ' שבו שווה כמעט בדיוק בכל מקום אליו נסתכל (כ-2.7 מעלות). על מנת להגיע לאחידות כזו, יש צורך בקשר בין כל אזור ואזור, כיוון שרק כך חומר יכול להשוות טמפרטורות.

בעיית האופק מתייחסת לכך שאם לפני 13.8 מיליארד שנה היה המפץ הגדול ומאז היקום מתפשט, אז המרחק בין נקודה א' בקצה אחד של היקום לנקודה ב' בקצה האחר הוא 27.6 מיליארד שנה ולא ברור איך שתי הנקודות הללו מעבירות ביניהן מידע כאשר המהירות המקסימלית היא מהירות האור.

אחת ההצעות המובילות להתמודדות עם בעיית האופק היא מודל האינפלציה (או מודל התפיחה) אשר טוען שהיקום התפשט במהירות גדולה הרבה יותר ממהירות האור, כך שכל פרק זמן הוא הכפיל את עצמו. כך שתי נקודות שכעת הן מאוד רחוקות, יכלו בעבר לתקשר אחת עם השנייה ולהחליף ביניהן מידע.

בעיית האופק היא אחת מתוך חמש ההשגות לגבי תיאורית המפץ הגדול שהן מקור ההתפשטות, בעיית האופק, בעיית השטיחות, בעיית המונופול הנעדר וקיומו של מבנה בקנה המידה הגדול.

 

הבעיות הקיימות בתיאוריית המפץ הגדול- אסטרופדיה

על בעיית האופק (horizon problem)

על תיאוריית המפץ הגדול

פורסם ב טעימות מדע.מתויג , , , , .

השאירו תגובה

חובה