תאי העצב בגופנו בנויים מתא ומשלוחה ארוכה שנקראת אקסון. האקסון מעביר זרם חשמלי של יונים שגורם בקצה האקסון לשחרור כימיקלים המפעילים תא מטרה, למשל תא שריר. שכבת המיאלין שעל גבי האקסון, שהיא סוג של תאי גליה שנקרא אוליגודנדרו-גליה, נועדה לבודד את הזרם החשמלי על מנת שהיונים לא יזלגו מהאקסון ושהעברת האינפורמציה תהייה מספיק מהירה.

בעבר היה ידוע שתא העצב עצמו אמור לספק אנרגיה לשלוחותיו וכאשר האקסון ארוך, אז תאי גליה בשם אסטרוציטים, הם אלו האמורים לספק את האנרגיה לאקסון.
לאחרונה מדענים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס ממרילנד גילו שהמיאלין, מעבר לתפקיד הבידוד, הוא זה שמספק אנרגיה לאקסוני תאי העצב בעזרת מוליקולות לקטאט ובמחלת ניוון השרירים (ALS או מחלת לו גריג) מנגנון זה נפגע.

מעבר לכך הלקטאט, אשר נוצר בהתעמלות אנאירובית (בשל גרימת מחסור החמצן בתאים) נמצא כבעל פוטנציאל רפואי, טיפול שיעזור להוסיף אנרגיה ממקור חיצוני ויכול להקל על חולי מחלת ניוון השרירים.

קישור לידיעה- אתר סיינטיפיק אמריקן

הסבר על מערכת העצבים ההיקפית ומחלותיה

פורסם ב רפואה.מתויג , , , , , , , .

תגובה על הפוסט “מעטפת המיאלין, לאקטאט ומחלת ה-ALS

  1. חנוך

    האם לדבריך, יש לתת תוסף של לקטאט לחולי ALS ובכך ייראו שיפור/האטה בחומרת מצבם?

    להגיב

השאירו תגובה

חובה