מאת: עופר בן חורין. מלחמה, כמו המלחמה שנכפתה עלינו בימים אלו, הינה לא דבר נעים. חיילים ואזרחים נהרגים, רבים נפצעים, חלק נחטפים. הקיצוניות של המלחמה, בעצם המדד לקונפליקט הקשה ביותר בין מדינות, היא דבר שלילי לכל הדעות אבל בתקופות מלחמה יש, פעמים רבות, את ההתפתחויות הטכנולוגיות הכי טובות. כדברי אפלטון, ”הצורך הוא אבי ההמצאה” ואכן במלחמה מתקיים הצורך לזרז המצאות ולנסות טכנולוגיות חדשות על מנת לקבל יתרון על הצד השני. כך קורה כיום בישראל עם ניסיון מערכת הלייזר “מגן אור” ועם מערכת “חץ 3”, וכך קרה בעבר, לפני יותר ממאה שנה, במלחמת העולם הראשונה, עם ניידות הרנטגן של מארי קירי (בהקבלה לניידות ה-MRI שנמצאות בארצנו ובעולם כולו)…לחצו להמשך קריאה המשך הקריאה

מאת: עופר בן חורין. תאים ממאירים הם תאים אשר שונים בתכונות שלהם מתאים רגילים. התכונות החדשות שהם מסגלים לעצמם מביאות אותם לפגוע ברקמות הגוף. מחקרים הראו שהמכנה המשותף של כ-90 אחוז מהתאים הסרטניים הוא שהם נושמים נשימה אנאירובית (נשימה שבה לא משתמשים באוקסיגן או משתמשים בכמויות מוגבלות שלו לפירוק וליצירת אנרגיה) והסביבה שלהם היא חומצית…לחצו להמשך קריאה המשך הקריאה

מאת: עופר בן חורין. לריצה יש יתרונות רבים- היא משפרת סיבולת לב-ריאה, את תפוקת הלב, את לחץ הדם וגם אלמנטים אחרים כמו את יכולת הריכוז והזיכרון, השינה, מצב הרוח ועוד. מאידך אם תלכו לאורתופד, חלקם יגידו לכם שהריצה טובה ללב, אך לא למפרקים ובטח שלא לגב- מטא-אנליזה חדשה עם MRI מגלה אחרת…לחצו להמשך קריאה המשך הקריאה

מאת: עופר בן חורין. בשנים האחרונות לא נעשו מחקרים רבים על ספירת זרע אצל גברים וההשלכות לגבי כך, אבל ידוע מהספרות הרפואית שגברים עם ספירת זרע נמוכה נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה מוקדמת, לתחלואה ולאשפוזים- מכאן שהזרע הוא למעשה סמן כללי למצב הבריאות. מחקר מקיף גדול שנעשה לאחרונה מצא תהליך הידרדרות משמעותית של איכות הזרע אצל גברים בכל העולם, כולל באפריקה, אמריקה הלטינית ואסיה – עד כדי ירידה של 50% ואף יותר באיכות הזרע, ושקצב הירידה אף מתגבר במאה ה-21… המשך הקריאה

מאת: עופר בן חורין. אוטיזם (תסמונת קנר) היא הפרעה התפתחותית-נוירולוגית שמאופיינת בשלל תסמינים- למשל קושי לקיים אינטראקציה חברתית ותקשורתית, בעיה בתקשורת המילולית, תנועות גוף חוזרות, הפרעה בוויסות חושי ועוד. בין שאר המאפיינים, נוטים לייחס ללוקים בתסמונת אדישות לכאב. מחקר אחרון, בו השתתפו חוקרים ממספר אוניברסיטאות, שלל את ההנחה הזו ואף הוכיח את ההיפך… המשך הקריאה

מאת: עופר בן חורין. הקורונה נכנסה לחיינו לפני מספר שנים וכעת מתחילים להצטבר העדויות לגבי השפעותיה של המחלה לטווח הארוך בקרב אלו שלקו בה. הסקר האחרון של ממשלת ארה”ב שנערך באוקטובר טוען שכ-7% מכלל האמריקנים המבוגרים סובלים כרגע מ-COVID ארוך, עם תסמינים שנמשכו 3 חודשים או יותר. יותר מרבע אומרים שמצבם חמור מספיק כדי להגביל משמעותית את הפעילות היומיומית שלהם, ולמרות שמצב זה מעמיס רבות על מערכת הבריאות וגם על הכלכלה, הבעיה רק ​​בקושי מתחילה למשוך את תשומת לבם של…לחצו להמשך קריאה המשך הקריאה

חיידקים הם בדרך כלל יצורים קטנים מאוד ולרוב לא ניתן לראות אותם אלא בעזרת מיקרוסקופ אור. מאידך לאחרונה גילו מדענים בביצות המנגרובים של גוואדלופ, בים הקריבי, חיידקים בגודל ענק, אשר אפשר לראות אותם גם בעין בלתי מזויינת. גודל החיידקים הללו, Thiomargarita magnifica שמם, יכול באותן הביצות, בשונה ממקומות אחרים בהם התגלו חיידקים אלו, להגיע עד לגודל של שני סנטימטרים… המשך הקריאה

הכלב הוא ידידו הטוב של האדם, אבל לא תמיד אנחנו מבינים מה הוא מרגיש. בשנים האחרונות התפתחה הבינה המלאכותית בצעדי ענק ומוצר חדש, אשר התחיל להיות משווק בארצות הברית, בעצם משלב הבנה של אופי נביחות הכלב עם בינה מלאכותית- זאת במטרה להבין מהו המצב הרגשי של הכלב. המוצר הוא קולר כלב, אותו משווקת חברת Petpuls Labs, אשר משתמש באלגוריתם ובמסד נתונים…לחצו להמשך קריאה
המשך הקריאה

מאת: עופר בן חורין. אמנם אנחנו כרגע בתקופת החורף, אך אנחנו בהחלט נהנים גם מימי שמש נעימים, אותם כדאי לנצל לטיולים ובכלל לשהות בשמש במידה הנכונה, בגלל היתרונות הרבים הטמונים בחשיפה זו. השפעה אחרת של אור השמש, הגברת התשוקה המינית, הוסברה במחקר חדש בהובלת הדוקטורנטית רומה פאריק ואשחר שורק מהמעבדה של פרופ’ כרמית לוי מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם ולביוכימיה בפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. התגלית פורסמה ככתבת שער בכתב העת היוקרתי Cell Reports…לחצו להמשך קריאה המשך הקריאה

חלק ניכר מפניות לרופאים נגרמות בשל תופעות גופניות שאין להם ממש הסבר. לעיתים גם מדדי הבדיקות מראים שקיימת בעיה, אלא שלא מוצאים את הסיבה. הרופאים קוראים למצבים כאלו “השפעות פסיכוסומטיות”, הדבר למשל הוכח על-ידי אפקט הפלסבו וישנה ממש רפואה שלמה המתעסקת בכך- הרפואה הפסיכוסומטית (Psychosomatic medicine). השאלה הגדולה היא האם באמת המוח, בעזרת מחשבות או פעילות מוחית אחרת, יכול לגרום לנו למחלה?
לאחרונה פורסם בכתב העת היוקרתי Cell, מאמר של קבוצת חוקרות בראשותה של פרופ’ אסיה רולס ובהובלת הדוקטורנטית תמר קורן מהפקולטה לרפואה…לחצו להמשך קריאה המשך הקריאה