הוכחה-לגן-עדן-חזית4האם יש משהו שהוא מעבר למדע? מה קורה לאחר שאנחנו מתים? האם יש עולם הבא? אני חושב שהשאלות הללו מעסיקות רבים.

הספר “הוכחה לגן עדן” של ד”ר אבן אלכסנדר הוא ספר שאפשר להגיד עליו “קשה לעיכול”. הסיבה היא לא הפרטים הרבים שיש בו אלא סוג של ניגודיות אשר מתקיימת בין דפיו.

הניגודיות מתבטאת קודם כל בכותב הספר, רופא נוירוכירורג מעשי אשר צמח מעולם הרפואה והמחקר ובנושא הספר, חוויה חוץ-גופית רוחנית שעבר.

אקדים ואומר, לפני הסקירה, שאני עוסק בחקר הלמידה, הכתיבה ובדימות מוחי, אך אינני בקיא בתחומי ההכרה.

אתחיל בכך שהספר בהחלט מרתק לקריאה. את החוויה החוץ גופית (חווית סף מוות – NDA-Near Death Experience) , שעליה מספר ד”ר אלכסנדר, הוא חווה כתוצאה מדלקת קרום המוח חיידקית נדירה אשר נגרמה על-ידי חיידק אי-קולי עמיד (שבהתחלה סברו הרופאים שנדבק בו בישראל).

כתוצאה מחוויה זו שוהה ד”ר אלכסנדר בעולם מקביל, כאשר הוא משלב בספר בין חוויותיו בעולם זה לבין מה שקורה לגופו ולמשפחתו באותו זמן (מסיפורים ששמע).

העולם שאותו הוא מתאר הוא עולם שבו כל הזמן הוא מרגיש אהוב. בעולם הזה הכל מחובר, הזמן איננו לינארי והכל קורה בו-זמנית- מזכיר לי קצת את הארכיטיפים של העולם התת-מודע הקולקטיבי של קארל יונג בשילוב של אלמנטים מתורות רוחניות אחרות (קבלה, אהבה וחמלה).

בספר ד”ר אלכסנדר גם מקשר בין העולם שבו שהה כאשר היה מחוסר הכרה ללא ניאוקורטקס (קליפת המוח) משמעותי מתפקד לבין תופעות אחרות, כמו תופעה של צלילות חושית (המתרחשת כאשר המוח והגוף במצב מסוכן), צלילות סופנית (אשר חווים למשל חולי אלצהיימר ודמנציה לפני מותם) ותופעות תופעות מוחיות אחרות לא מוסברות ולא מקובלות מדעית (כמו טלקינזיס-היכולת להזיז דברים בעזרת המחשבה, טלפתיה, ראיית הנולד, תפיסה על-חושית ועוד).

מעבר לסיפור החוויה הרוחנית שעבר ותיאור לגבי מה שקרה לגופו באותו הזמן בבית החולים, מערב ד”ר אלכסנדר גם סיפורים לא פחות מרתקים מחייו, כמו עובדת היותו מאומץ, ניסיונותיו לאתר את הוריו, כניסתו לדיכאון בעקבות כך ובעיית השתייה שלו.

בהמשך הוא סורק הסברים מדעיים אפשריים לתופעה שאותה חווה ופוסל אותם אחד אחרי השני, ומסביר את מה שחווה בכך שהוא היה בעולם מקביל, עולם שאין למוחנו את התדר לקלוט אותו כיוון שהוא מסנן וממקד אותנו בעולם הגשמי שלנו.

הוא מתאר כיצד החוויה שלו דומה להרבה חוויות חוץ-גופניות אחרות של סף מוות שחוו אנשים אחרים ומגיע למסקנה שהתודעה והאישיות (נשמה/רוח) ממשיכות להתקיים מעבר לגוף.

לסיכום, אני בהחלט ממליץ על הספר, בזכות הניגוד שקיים בו ואולי בזכות התקווה שהוא נותן. קשה לשפוט ולחוות דעה על החוויה אותה עבר ד”ר אלכסנדר ועל מסקנותיו, בייחוד לאור ההשכלה אשר מלמדת אותנו לראות את המוח כיוצר האישיות וה”נשמה”. מאידך, בתוכי לפחות אני אכן רוצה להאמין שבסיום חיינו מצפה לנו העולם הזה, עולם שאולי מגשים את תיאוריית ה-M, שבה הכל מתחבר ואת גן-עדן. מאידך, עדיין לא היה אדם שמת לחלוטין והצליח לחזור כדי לספר לנו על כך- ואולי כן…

 

כותב הסקירה- עופר בן חורין, [email protected]

פורסם ב סקירות ספרים.מתויג , , , , , , .

השאירו תגובה

חובה