על מנת לייצר פצצת אטום יש צורך אספקה גדולה של אורניום ובזיקוק שלהם.
99.3% מהאורניום בטבע הוא איזוטופ האורניום 238 (משמע שיש לו 92 פרוטונים ו-146 ניטרונים בגרעין) ואילו רק 0.7% הוא איזוטופ האורניום 235 (בעל 92 פרוטונים, אך רק 143 ניטרונים בגרעין)– כשהוא האיזוטופ הנדרש לייצור פצצת אטום.

הדרך להפריד ביניהם היא לנצל את זה ש-235 קל באחוז יותר מ-238 (בגלל שיש לו פחות ניטרונים). במלחמת העולם השנייה עשו זאת בעזרת פעפוע גזי- משמע הפיכת האורניום לגז ואז הרצתו בצינורות של מאות קילומטרים כשה-235 מגיע יותר מהר ואותו אוספים. כך מבצעים את התהליך עד שמגיעים מריכוז של 0.7% לאורניום מועשר שריכוז ה-235 הוא 90% ואז הוא מתאים לייצור פצצה גרעינית. פעפוע גזי דורש אנרגיה אדירה להנעת הגז.

טכנולוגיה חדשנית יותר משתמשת בצנטריפוגות אשר מסובבות מבחנות המכילות אורניום במהירות אדירה של 100,000 סיבובים לדקה כשהאורניום 238 שוקע לתחתית וה-235 נאסף מלמעלה (יותר מ-50% מהעשרת האורניום משומש בדרך זו מאחר שהיא יותר חסכונית בחשמל).
1000 צנטריפוגות אשר פועלות במשך שנה יכולות להספיק להפקת די אורניום מועשר לצורך ייצור פצצת אטום אחת.

טכנולוגיה חדשה ששוכללה על-ידי האוסטרליים היא שימוש בקרן לייזר מדויקת, אשר מנצלת שינוי זעיר באנרגיה בין קליפות האלקטרונים של אורניום 235 ואורניום 238 ועוקרת אלקטרונים מקלפיה של אורניום 235 בלבד. היינון הזה מאפשר להפריד בקלות את האורניום 235 מהאורניום 238.

בשנת 1975 גנב מהנדס אטום בשם א’ ק’ חאן שרטוטים של מתקן צנטריפוגה ומרכיבים של פצצת אטום מהולנד ומכר אותם לממשלת פקיסטן, עיראק, איראן, קוריאה הצפונית ולוב- ומכאן התחיל כל הבלגן…

קצת על האורניום

איך פועלת פצצת ביקוע גרעיני (פצצת אטום)

פורסם ב טכנולוגיות לחימה, פיזיקה.מתויג , , , , , , .

השאירו תגובה

חובה