צוות מאוניברסיטת בן-גוריון, שכלל בין השאר את הדוקטורנטית דריה פרילוצקי,
גילה כי בעזרת מדידת עוצמת פליטת האור ניתן לדעת האם זיהום הוא וירלי או חיידקי.

האור מהווה מדד ליכולת התאים הבולעניים (פגוציטים) להיאבק בזיהומים בגוף
האדם ועל יכולת התאים לייצר רדיקלים חמצניים ועוצמתו מרמזת על סוג הזיהום שקיים
בגוף.

כך אפשר יהיה להימנע ממתן אנטיביוטיקה מיותרת שאינה יעילה מול זיהומיים
וירליים.

קישור לכתבה

מערכת החיסון- ויקיפדיה

כבר במחקרים קודמים נמצאה השפעה של מגנטים חזקים מאוד אשר מסוגלים לדכא או להגביר את קצב העברת המידע על-ידי העצבים במוח וכך להקל למשל על דיכאון.
מחקר חדש בארצות הברית הראה שמגנטים חזקים (1.3 טסלה) יכולים להפוך דם בצינורית קטנה כדוריות דם אדומות מכילות ברזל) לבעל יכולת זרימה טובה יותר בצינורות צרים (בעקבות שינוי הצמיגות שלו).
יש כמובן הרבה בעיות שעולות משימוש במגנטים על כלי הדם, כיוון שיש צורך במגנטים גדולים שפועלים בכל מיני כיוונים.

קישור לידיעה

הירח, במרחק של כ-5 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ,  התגלה על-ידי טלסקופ החלל האבל.
הירח סובב את פלוטו, כוכב לכת ננסי במערכת השמש שלנו (בשל קטנותו, הוסר
פלוטו בשנת 2006 ממעמד כוכב לכת והשאיר לנו רק 8 כוכבי לכת גדולים). הירח מצטרף לירחיו האחרים של פלוטו- כארון, ניקס והידרה- אשר כבר התגלו.
ההשערה היא שהירחים נוצרו בעקבות התנגשות הכוכב עם עצם בגודל דומה לו (כך כנראה גם נוצר הירח שלנו).

קישור לידיעה

כוכב פלוטו (עדיין מצויין רק עם 3 ירחים בויקיפדיה...)

מחקר אשר נעשה לאחרונה הדגים כי ספיגת ננו-חלקיקי פחמן שחור ממקורות כמו דלק דיזל
או דיו למדפסות גורם לתגובה דלקתית ראשונית בתאי הריאות. מעבר לכך, הננו-חלקיקים
גורמים למוות מסוים של תאי המאקרופאג'ים, תאים שאחראיים להילחם בדלקות, כך שהמצב
הדלקתי מחריף אף יותר.
מוות תאי המאקרופאג'ים אינו מוות שנקרא "אפופטוזיס" Apoptosis) – מוות תאים מתוכנן בעקבות גיל או נזק לתא (ואשר בו התא מתכווץ לתוך עצמו ומונע שפיכת חומרים בתוכו החוצה, אלא תהליך שנקרא פירוטוזיס (pyroptosis)- שבו התא מתבקע ותוכנו נשפך החוצה, מה שגורם לתגובה דלקתית משנית.
תוצאות המחקר מהימנות רק כאשר מדובר בחשיפה למינונים גבוהים מאוד של ננו-חלקיקי פחמן. מבחינה מעשית, האדם הממוצע נחשף למינונים נמוכים הרבה יותר.

הידיעה על המחקר

אפופטוזיס- מוות מתוכנן של תאים

IBM חשפה טכנולוגיה אשר יכולה בעתיד להחליף את זיכרון הבזק (מה שקרוי הפלאש)
ולהוביל לאיחסון במהירות גבוהה פי 100.
הטכנולוגיה החדשה מכונה זיכרון שינוי פאזה (PCM-Phase-change memory).
שימוש בה יכול להתבצע כבר בקרוב ומעבר לשילוב הטכנולוגיה במכשירי קצה, היא תהיה יעילה מאוד ליישומים הקיימים במחשוב ענן.
הטכנולוגיה החדשה מתבססת על שינויים ברמת ההתנגדות החשמלית של החומר כמייצגי שינויים בסיבית המידע (אפס או 1 במצב של התנגדות גבוהה או נמוכה).

קישור לידיעה

על זיכרון ההבזק (Flash memory)

מחשוב ענן- כוח עיבוד ומחשוב דרך רשת האינטרנט

תהודה מגנטית גרעינית (NMR) משתמשת במגנטים על-מוליכים אשר מקוררים לטמפ' נמוכות במיוחד. היא משומשת, בין השאר, לביצוע בדיקות בתהודה מגנטית (מה שנקרא MRI) ולכלי מרכזי בתחום הכימיה האנליטית (בדיקת הרכב חומרים).
כיום, על מנת לקבל סיגנל יש צורך במגנטים חזקים. היפטרות מהמגנטים הגדולים של ה-MRI תוכל לאפשר בדיקות כימיות בכל שטח שהוא (מתחת למים, באטמוספירה, ובמקומות קשים אחרים) ולבצע אבחונים רפואיים בכל מקום בקלות.
לאחרונה, המחקר מגלה שאין צורך במגנט חיצוני לצורך תהודה מגנטית גרעינית, וכיום כבר הצליחו מדענים מאוניברסיטת ברקלי לבצע אנליזה כימית ללא עזרתו.

עיקרון ה-NMR וה-MRI מתבסס, בין השאר, על שתי תכונות של גרעיני יסודות האטומים:

1. תכונת הספין.
2. דו-קוטביות הגרעינים (קוטב צפוני ודרומי-בדומה לקטבי כדור הארץ).

בתהודה מגנטית רגילה הגרעינים מסתדרים בכיוון השדה המגנטי החיצוני ואז משנים את כיוונם בחשיפה לגלי רדיו.
זיהוי קצב ההתנדנדות של הספין בסיטואציה זו שונה מיסוד ליסוד (לדוגמא- גרעין של מימן בעל פרוטון יחיד מתנודד פי 4 יותר מהר מגרעין פחמן 13 המכיל 6 פרוטונים ו-7 נויטרונים) והמכשיר מתמקד בזיהוי הספין.
אם קיים מספר זהה של גרעינים בעלי ספין-מעלה ומספר זהה של גרעינים בעלי ספין-מטה, הקיטוב הכולל יהיה מאופס ולא יהיה סיגנל אבל מכיוון שהכיווניות של ספין-מעלה דורשת מעט פחות אנרגיה, אוכלוסיית גרעיני האטומים היא בעלת עודף מועט של ספין-מעלה וזה מה שנמדד.
בגלל ההבדל המועט יש צורך בשדות מגנטיים חזקים ליצור שוני מספיק גדול, לכן ללא מגנט חיצוני ייווצרו שלושה בעיות:

1. קיטוב קטן
2. יכולת זיהוי נמוכה
3. היעדר חתימה של היסט כימי

טיפול בבעיית הקיטוב הנמוך

כיום כבר קיימים שיטות המתגברות על קיטוב קטן ויכולת זיהוי נמוכה כאשר לא קיים מגנט חיצוני וזאת בעזרת מה שנקרא "על-קיטוב".
המימן, כמו רוב הגזים, בטמפרטורה ולחץ רגילים, מכיל שני אטומים הקשורים יחדיו. אם הספינים של גרעיני האטום מכוונים לאותו כיוון, החלקיק נקרא אורתו-מימן ואם הספינים מכוונים לכיוונים מנוגדים החלקיק נקרא פארא-מימן.
הפארא-מימן הוא מאופס מבחינת הספינים שבו ואילו האורתו-מימן, בשל סיכום מצבי ספינים של 2 פרוטונים ו-2 אלקטרונים יכול להגיע בשלושה דרכים למצב שבו סיכום הספינים מגיע להיות שווה ל-1).

על-קיטוב (הגברת הקיטוב) יכולה להיעשות בעזרת שינוי היחס בין פארא-מימן לבין האורתו-מימן המצויים בגז המימן.
מולקולות אורתו-מימן, באופן רגיל, מהוות שלושה רבעים מגז המימן והרבע האחר הוא פארא-מימן. יש אפשרות להגביר את הפארא-מימן ל-50% ואפילו ל-100% בטמפרטורות נמוכות מאוד ובעזרת זרז מתאים- כך ניתן לקבל גז מימן מקוטב מאוד.

טיפול בבעיית הגברת יכולת הזיהוי

הגברת יכולת הזיהוי יכולה להיעשות בעזרת גלאים רגישים אשר נקראים מגנטו-מטרים אופטיים-אטומיים. גלאים אלו, בקירור לטמפ' נמוכות מאוד, יכולים למדוד את כל האטום ולא רק את הגרעין.
בשיטה הזו מודדים שדה מגנטי חיצוני באמצעות מדידת הספין של האטומים השלמים בתוך תא אדים שנמצא במגנטו-מטר והמכיל ברוב המקרים גז דליל של מתכת אלקלית מסוג אשלגן או רובידיום.
בעזרת קרן לייזר ראשונה, אשר מקטבת את האטומים ומשפיעה על הספין שלהם וקרן לייזר שנייה אשר מודדת את שיעור התנודות, אפשר לקבוע את עוצמת השדה החיצוני. כך מוגדל באופן משמעותי הזמן שלוקח לשדה לאבד את הקוטביות שלו- מה שנקרא "זמן התפוגה" (relaxation time).

התגברות על בעיית ההיסט הכימי

את ההיסט הכימי לא ניתן למדוד בשדה השווה לאפס אבל ניתן למדוד אות חלש יותר ב- NMR, לפחות לצורכי אנליזה כימית.
אות זה נקרא צימוד j-j-coupling  והוא מתייחס ליחסי הגומלין שבין שני פרוטונים (או כל שני גרעינים אחרים בעלי ספין) אשר מתווכים על-ידי האלקטרונים שלהם.
חישוב אות זה יכול להגדיר את טיב החומר הכימי הנמדד בעזרת קביעת הזווית בין הקשרים הכימיים בחומר והמרחקים שבין הגרעינים.
לשם זיהוי אות זה בנו החוקרים מגנטו-מטר ספציפי לשם זיהוי אות צימוד J
בשדה מגנטי ששווה לאפס.

בעזרת התגברות על בעיות אלו הצליח המחקר עד היום לקבל ספקטרום ברור וספציפי באמצעות מכשיר אשר מאפשר אנליזה כימית ניידת וזולה. בהמשך, עם התפתחותו העתידנית של המחקר, יתכן מאוד שאפשר יהיה לערוך בדיקות MRI ללא מגנט חיצוני.

קישור לידיעה

בעקבות תופעה אקלימית שנקראת אל ניניו שהתרחשה בתחילת השנה (בה עולה טמפ' האוקיינוסים וגורמת תמותה רבה בשל כך) ובעקבות סיבות אחרות, שנת 2010 מוגדרת כאחת משתי השנים החמות ביותר בהיסטוריה. כמו כן קרחונים המשיכו להינמס בשנה זו באיזורי הקוטב.
אל ניניו הפך ביולי 2010 ללה ניניה (התופעה ההפוכה שבה טמפ' האוקיינוסים יורדת) ויצר תבניות מזג האוויר לא שגרתיות ברחבי העולם.

קישור לידיעה

אל ניניו

לה ניניה

תאי אדם הינם תאים קטנים מאוד והשיטה החדשה מצליחה לדמות, בעזרת הקפאת התאים, מולקולות על פני ובתוך התא.
היכולת להבחין בהרכב ובמיקום מולקולות על גבי התא חשוב להבנת הדרך הכימית שבה מתקשרים תאים, דרך שבה מעורבים מולקולות אלו.

קישור לידיעה

התא והמבנים הפנימיים בו

נאס"א הודיעה שהיא מפסיקה לשגר מעבורות חלל מאוישות. המטרה של נאס"א היא להתמקד
בשיפור סביבת כדור הארץ ובמחקר כשהטיסות של אסטרונאוטים לחלל יעשו בחלליות שאינן
אמריקאיות.
בהחלטה זו נפתח פתח לעידן שבו מפעלי החלל הגדולים הם פרי שיתוף של אומות או חברות מסחריות בעלי שיקולים שונים.

קישור להודעה המשך הקריאה

הציאנובקטריות (בעברית- כחוליות) הם חיידקים אשר נמצאים בים ואשר מבצעים
פוטוסינתיזה בדומה לצמחים. חשיבותם לסביבה גדולה מאחר שהם קולטים פחמן דו-חמצני,
משחררים חמצן ומייצרים סוכרים המהווים את בסיס מארג המזון בים.
למרות שקיימים וירוסים אשר מדביקים את הציאנובקטריה והורגים אותה, עדיין נשרדת אוכלוסייה זו ומשגשגת.
חוקרים מהטכניון גילו שהסיבה לכך היא מוטציות באיזור ספציפי בגנום (מה שנקרא "אי גנומי") אשר מביאות ליצור חלבונים המשנים את פני השטח של החיידקים וכך מונעים מהוירוסים לחדור אליהם. מוטציות אלו מביאות לשונות גנטית בין החיידקים כך שיש חיידקים אשר עמידים לוירוסים מסוימים אך רגישים לאחרים ובשל המגוון הזה שומרת אוכלוסיית הציאנובקטריה על מספרה.

קישור לידיעה

ציאנובקטריות (כחוליות בעברית)- הסבר מויקיפדיה

הוירוסים ודרכי פעולתם