תסמונת בשם "מחלת עיכוב מעבר גבולות" מביאה את האדם החולה בה לחוסר בטביעות אצבעות, מה שגורם לו לקשיים רבים במעברי גבול.
התברר שהיעדר בטביעת האצבע, אשר נועדה להגביר יכולת תחושה ומגע בקצות האצבעות,
היא תוצאה של פגם בתוצר גן פגום אשר מתבטא בעור בלבד ששמו SMARCAD1. באופן
טבעי המולקולה שמסנתז גן זה היא האחראית לעיצוב המבנה התלת-מימדי של עורנו.

קישור לידיעה

קצת על טביעת האצבע שלנו

שיתוף פעולה של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת תל-אביב הצליח להפוך תאי
בטא של לבלב באדם לתאי גזע ומשם שוב לתאי לבלב אשר מפרישים אינסולין.
מחקר זה יכול להועיל בטיפול בסוכרת נעורים אשר בה נהרסים תאי הבטא מפרישי האינסולין ושעד עכשיו הטיפול היה השתלת לבלב מאדם מת.

קישור לידיעה

קצת על סוכרת נעורים

תפקידי הלבלב בגופנו

 

למרות השימוש הגובר והולך באולטרסאונד לצורכי טיפול וריפוי, עד היום האינטראקציה בינו לבין התא החי לא היו ברורים.
מחקר חדש מגלה את פשרן של הבועות אשר נוצרות ברקמות גופנו תחת השפעת גלי האולטרסאונד.
הסיבה לכך היא האנרגיה המכנית שמופעלת על ממברנת התא (שתי שכבות חד-מולקולריות של שומן) אשר גורמת לחלל התוך- מברני לתפוח ולהתכווץ ואז נוצרות בועות ברקמה. ככל שעוצמת הגל האולטרסאונד גבוהה יותר, כך ההשפעה על ממברנת התא וחלבוני התא גדולים יותר עד כדי הריסתם (לכן אולטרסאונד משמש בשנים האחרונות גם להריסת תאים סרטניים).

קישור לידיעה

על האולטרסאונד

כמו שאנחנו, בני האדם, צוחקים לפעמים מתוך צורך חברתי לרצות את סביבתנו, התברר שגם הקופים עושים משהו דומה.
שימפנזים בשמורת טבע באפריקה הוקלטו כשהם מצחקקים צחוק חברתי על מנת להשתלב חברתית. צחוק זה אובחן כצחוק שונה מהצחוק האמיתי שלהם ועזר לתחזק את האווירה החברתית שנוצרה.

קישור למאמר

קצת על הצחוק

מדענים מאיטליה גילו, בעת בדיקת ממצאי החללית "פאמלה", שכדור הארץ מוקף באנטי חומר (אנטי-פרוטון) אשר נמצא בתוך חגורת ואן-אלן (רצועה בשמיים באזור המגנטוספירה אשר מורכבת מרצועה פנימית ורצועה חיצונית ואשר לוכדת את הקרינה הקוסמית ומגינה על כדור הארץ מפניה).
האנטי-חומר נוצר כאשר הקרניים הקוסמיות מתנגשות באטמוספירה של כדור הארץ.
אז נוצרים חלקיקים שונים וביניהם גם האנטי-פרוטון. אפשר לאתר ריכוז גבוה של אנטי-פרוטונים מעל האוקיינוס האטלנטי באיזור שנקרא "אנומליה דרום-אטנלנטית" (South Atlantic Anomaly), המקום שבו
הרצועה הפנימית של חגורת ואן-אלן הכי קרובה לפני כדור הארץ.
בשל העובדה שחלקיקי אנטי-חומר משחררים כמות עצומה של אנרגיה במגע עם חומר רגיל, הם יכולים לשמש בעתיד להנעת חלליות.
קישור לידיעה

חגורת ואן הלן

אנטי חומר

באופן תיאורטי, זכרים פגיעים יותר למחלות תורשתיות מאשר נשים בגלל שתי סיבות:

1) זכרים נושאים כרומוזום Y וכרומוזום X   מאימם. מכאן שלגן פגום בכרומוזום X, לא יהיה גן בכרומוזום X אחר שיאפשר לו להיות רק נשא ולא חולה כמו אצל הנקבה (מה שנקרא תאחיזה לאיקס)

2)     הגנום המיטוכונדרי אינו חשוף ללחצי ברירה טבעית אצל הזכרים.

המיטוכונדריון היה תא שנבלע ויצר שיתוף פעולה עם התא שבלע אותו. הוא העביר לתא שבלע אותו את רוב הגנים שבו, אך השאיר לעצמו את הגנים הדרושים להפקת אנרגיה (תפקידו בתא).
מכאן שיש לכל בעלי החיים בעצם שני גנומים אשר פועלים יחד ומשפיעים אחד על השני- העיקרי בגרעין והשני, קטן בהרבה במיטוכונדריה. ישנם מחלות תורשתיות, כמו סוג של ניוון שרירים שנובע מהגנום המיטוכונדרי.
בניגוד לגנום הגרעיני אשר מגיע משני ההורים, הגנום המיטוכונדרי מגיע מהאם בלבד. בגלל הסיבה הזו המיטוכונדריון אצל הנשים ממשיך הלאה ולכן מגיב ללחצי הברירה הטבעית (משמע שגנים פגומים שבו גורמים להיכחדות הנושא אותם) ואילו אצל הגברים הגנום המיטוכונדרי אינו ממשיך הלאה ולכן הם יכולים לצבור יותר פגמים בו אשר פוגעים במין הגברי.

מחקר שנעשה במאי השנה אישר את הנחת הפגיעה במיטוכנדריון. במחקר זה התברר שגנים פגומים במיטוכונדריון נשארו אצל זכרי זבובי הפירות, ביניהם גנים הפוגעים בפוריות ואיכות הזרע.
חשוב לציין שכרומוזום Y ,  שהוא יחסית כרומוזום קטן מתמודד עם הנחיתות הזכרית הזו ומשפיע על כל הגנום של האדם. כיצד הוא עושה זאת עדיין לא ברור.

קישור לידיעה

הסבר על המיטוכונדריון

רבייה מינית היא רבייה שבה בעל חיים מחפש בן/בת זוג לרבייה (כמו שמתרחש אצל רוב
בעלי החיים והצמחים) ואילו רבייה א-מינית היא הכפלת ה-DNA ללא צורך בבן-זוג.
על פניו נראה שהרבייה הא-מינית עדיפה בגלל חיסכון באנרגיה בחיפוש בן/בת זוג ועוד. מחקר
חדש שנערך על התולעים מגלה שהסיבה היא טפילים- משמע החלפת DNA  בין שני פרטים מגדיל
את העמידות של הצאצא בפני טפילים וכך מעניק לו יתרון הישרדותי על פני פרטים שנוצרו
ברבייה א-מינית.
כך גם אפשרי "מירוץ חימוש" אבולוציוני אשר מאפשר שיפור עמידות של הצאצא מול פתוגניים ואויבים מבחוץ.

קישור לידיעה

הסבר על הרבייה-ויקיפדיה