התשובה היא בתוך גלעין כדור הארץ.
טכניקה חדשה לניתוח איזוטופים שהומצאה על-ידי מדעני אונ' בריסטול גילתה שסלעים בני 4 מיליארדי שנה שנמצאו בגרינלנד חסרות מתכות כמעט לגמרי.
ממצא זה תומך בהשערה שטוענת שבעת היווצרותו של כדור הארץ, המתכות הכבדות שעליו, כמו זהב ופלטינה, שקעו לגלעין כדור הארץ, כך שבתקופת הסלעים שנסקרו, פני כדור הארץ היו ריקים ממתכות כבדות.
לאחר כ-200 מיליון שנה מהיווצרות כדור הארץ, מטר של מטאוריטים נושאי מתכות כבדות הפציץ את הקרום והגיע אל מעטפת כדור הארץ, וזהו המקור למתכות הכבדות שמוצאים כיום במכרות.

להודעת החוקרים על המחקר

הגוף שלנו מסונכרן על-ידי שעון ביולוגי, אשר ממוקם באיזור ההיפותלמוס, של 12 שעות אור ו-12 שעות לילה. החיווי על האור מגיע אלינו דרך הרשתית של העין וגורם לגנים לקודד חלבונים מסוימים. השעון המרכזי הזה מווסת גם שעונים נוספים בגוף. מחקרים מראים ששינוי בשעות השינה, למשל בעקבות עבודה במשמרות לילה, מביא להשמנה, לעלייה במספר חולי הסוכרת ובמחלות הלב.
מחקר בעכברים שנעשה בתחילת שנה זו מדגים זאת וגם מראה השפעות מוחיות בעקבות שינויי הרגלי השינה הטבעיים. במחקר זה קבוצה אחת של עכברים חוותה אור יום של 12 שעות ולילה של 12 שעות בעוד שהקבוצה השנייה חוותה אור יום של 10 שעות וחושך של 10 שעות. המחקר גילה שהעכברים בקבוצה השנייה, על אף ההבדל הפעוט ביניהם, חוותה השמנה, עמידות לאינסולין (גורם עיקרי לפיתוח סוכרת מסוג 2) ושינויים בכושר הלמידה בעקבות התקצרות שלוחות העצב במוחם.

קישור לידיעה

קצת על השעון הביולוגי

קוצר ראייה הוא בעיקרו תורשתי ולאחרונה אותר גן בשם LEPREL1 אשר פגם בו גורם לקוצר ראייה.
הגן הזה מקודד אנזים אשר משתתף בשלביו המתקדמים של יצירת חלבון הקולגן בעין. כאשר גן זה פגום, הקולגן המצוי בגלגל העין לא נוצר בצורתו התקינה וגלגל העין ארוך מהרגיל (וכך קרני האור ממוקדות קדימה לרשתית ואז הראייה למרחוק מטושטשת).

קישור לידיעה

הסבר קצר על קוצר ראייה

מדענים פיתחו תולעי משי אשר טווים חוטי משי בשלל צבעי הקשת. הדבר מושג על-ידי הוספת חומר פלואורסצנטי זוהר למזונם הרגיל של תולעי המשי (עלי תות). חומר זה נספג בבלוטות המשי של הזחלים ואז פקעת המשי שטווה סביבו הזחל כבר בצבע הבד. כך אין צורך לצבוע את בדי המשי, תהליך יקר ומורכב.

קישור לידיעה

קצת על תולעי המשי

במהלך שנות חקר האבולוציה התגלו מספר מאובנים-כמו למשל מאובן בגודל חתול בית (שנקרא
"אידה") בן 50 מיליון שנה שהתגלה בגרמניה ושהפלאונטולוגים (חוקרי מאובנים) טוענים
שהוא אבי-אבות סדרת הפרימטים (סדרה במחלקת היונקים שמורכבת בעיקר מקופים ובני-אדם)
וכמו האגיפטו-פיטקוס שהוא מאובן של קוף מצרי שחי לפני 35 מיליוני שנה.
הקופים הללו התפצלו לפני 15 מיליוני שנה לשימפנזים ומענף זה יצאו האוסטרלופיטקוסים  (הקוף
הדרומי), כמו המאובן "לוסי", בת 3 מיליוני שנים שכבר יכלה ללכת זקוף. כמו כן התגלו
עוד שני מאובנים- הראשון הוא הומו-ארקטוס, לפני 1.6 מיליוני שנה, שהיה הראשון שעזב
את אפריקה ומין אחר בשם הומו-הביליס (האדם המיומן).
המאובן הבא שנמצא הוא ההומו-ספיינס, לפני כ-200 אלף שנה שמתפשט לרוב העולם. מספר מיניו נטמעים במהלך הזמן אל ההומו-ספיינס-ספיינס (האדם החושב).
לאחרונה נמצא כנראה המאובן אשר מחבר בין תקופת האוסטרלופיטקוסים לבין ה"זקוף" וה"מיומן" ובהמשך להומו ספיינס ולהומו ספיינס ספיינס.
שמה אוסטרלופיטקוס סדיבה והיא בת יותר משני מיליון שנה והיא נחשבת לצורת
הביניים בין האוסטרלופיקוס להומו.
האוסטרלופיטקוס סדיבה משלבת מרכיבים אנושיים וקופיים. היא בעלת מבנה כפות רגליים מותאם להליכה ולטיפוס. פרקיה נראים אנושיים אך העקב והשוק קופיים. האגן רחב כמו אגן אנושי וכנ"ל הידיים המותאמות לעבודה עם כלים (למרות שלא נמצאו כלים בסביבת המאובן).
קישור לידיעה

מאמר על האבולוציה של האדם

המאובנים החיידקים התגלו במערב אוסטרליה וחילוף החומרים שלהם אז היה מבוסס על גופרית ולא על חמצן (בדומה לאותם חיידקים אשר חיים כיום במזרקות גיאותרמיות תת-ימיות).
המאובנים המיקרוסקופיים מהווים עדות לקיומם של תאים וחיידקים שחיו בכדור הארץ לפני יותר
מ-3.4 מיליארד שנים. באטמוספירה אז היה חמצן מועט מכיוון שטרם התפתחו צמחים או אצות
כדי לבצע את תהליך הפוטוסינתיזה. האקלים בכדור הארץ היה אז חם, וולקני ואלים ולכן
החיידקים עשו שימוש שימוש בגופרית במקום חמצן (כפי שעושים גם כיום חיידקים באיזורים
מעוטי חמצן כמו במעיינות הידרותרמיים חמים שמעמקי האוקיינוסים).

לידיעה על המחקר

קצת על הגופרית והקשר שלה לתהליכים ביולוגיים

חוקרים העובדים בשיתוף פעולה עם נאס"א גילו שמטאוריטים מכילים כמות גדולה של
בסיסים אשר משמשים כאבני בניין של ה-DNA. המחקר מספק תימוכין לתיאוריה
שרכיבי ה-DNA לא נוצרו בכדור הארץ אלא הועברו אליו על-ידי מטאוריטים וכוכבי
שביט שהתנגשו בו.
נמצאו אדנין וגואנין- שניים מבסיסי הנוקליאוטידים של ה-DNA.
כמו כן התגלו מוליקולות אנלוגיות למוליקולות אשר קשורות לבסיסים
הנוקליאוטידים ב-DNA, מוליקולות שלא יכלו, לדעת החוקרים, להיווצר על פני
כדור הארץ.

הידיעה על המחקר

קצת על מרכיבי ה-DNA

מדענים ברחבי העולם עסוקים כיום בניסיון להחזיר את האבולוציה אחורה, כמו למשל לשלוט בהשפעתם של גורמי הגדילה בגופם של בעלי חיים.
הביולוג ארהט אבזאנוב פרסם לאחרונה מחקר שבו הוא מתאר כיצד יצר תנינגולת (אפרוח של
תרנגולת עם פה של תנין). הוא עשה זאת בעזרת דיכוי גורמי הגדילה בקצוות
פניו של האפרוח וכך פיתחו האפרוחים פה דמוי תנין ובעצם החזירו את האבולוציה
אחורה (כיוון שהציפורים התפתחו מתוך הזוחלים דמויי-תנינים וההבדל ביניהם
נובע גם מאותם גורמי גדילה המופרשים אחרת ביניהם.
התפתחות בתחום זה נושאת בחובה יתרונות של טיפול במחלות אשר מעורבים בהם גורמי גדילה, יכולת לשפר בעלי חיים וצמחים, אך גם חסרונות ואיומים.

קישור לידיעה- להפוך את האבולוציה- אתר New Scientist

קצת על הורמון גדילה אנושי

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד קטלגו אילו חלקים מהקוד הגנטי של חיידק
ה- Caulobacter crescentus הם חיוניים לשרידותו ומצאו שרק 12% מהקוד הגנטי שלו עונה להגדרה הזו. החוקרים פיתחו שיטה אשר מזהה את מרכיבי ה-DNA  החיוניים לשרידה וגילו שמדובר לא רק
בגנים מקודדי חלבונים אלא גם ב-DNA  רגולטורי וב-DNA שתפקודו אינו ידוע
עדיין.

קישור לידיעה

חיידק ה- Caulobacter crescentus

מחקר שנעשה בשיתוף עם המחלקה לפסיכולוגיה של אונ' חיפה גילה שצאצאים של חולדות אשר נחשפו לסטרס או להתנהגות מעשירה, הפגינו התנהגויות חברתיות בדומה למה שעבר על האימהות שלהם.
החולדות האימהות עברו מצבי סטרס או תנאי העשרה או סטרס ולאחריו תנאי העשרה (כלובים גדולים יותר, משחקים שונים וכד'). לאחר מכן הם הביאו צאצאים לעולם והתברר שצאצאי אימהות שעברו סטרס אופיינו ביותר חרדה ובהתנהגות חברתית מופחתת, אך גם בלמידה משופרת בתנאי לחץ.
חשיפת האימהות החולדות שנחשפו לסטרס לתנאים מעשירים מאוחר יותר, הפחיתה את ההתנהגויות הללו אצל הצאצאים שלהן.
צאצאים לחולדות שקיבלו תנאים מעשירים אופיינו בעיקר בהתנהגויות חיוביות- התנהגות חברתית מוגברת ורצון לחקור.
החולדות הם חיות חברתיות בעלות פעילות חברתית דומה לאדם ולכן השלכות המחקר יכולות להיות תקפות גם לגבי בני אדם (למשל סטרס שחווים אימהות בשעת מלחמה בילדותן, יכול להשפיע על הצאצאים שלהם מאוחר יותר).

קישור לידיעה