טלסקופ החלל קפלר גילה בפעם הראשונה כוכב לכת שמקיף שתי שמשות (בדומה לכוכב הלכת טטואין בסרט "מלחמת הכוכבים").
כוכב זה, ששמו כוכב הלכת קפלר 16b נקרא כוכב לכת סירקומבינארי מכיוון שהוא מקיף מערכת כוכבים בינארית (כוכב כפול שמורכב ממערכת של שני כוכבים או יותר אשר מקיפים מרכז משותף).

קישור לידיעה

כוכב כפול

נייטרינו (Neutrino) הוא חלקיק נטול מטען חשמלי, בעל ספין של חצי (משמע פרמיון) אשר שייך למשפחת הלפטונים. בגלל מסתו הקטנה יחסית הוא מושפע בעיקר מהכוח הגרעיני החלש.
קיימים שלושה סוגי נייטרינו- הנייטרינו האלקטרוני, הנויטרינו המואוני והניטרינו הטאואוני, כשלכל אחד מהם קיים גם אנטי-חלקיק אשר שונה בסימן המטען הקשור לכוח הגרעיני החלש. לאחרונה התברר שהניטרינו הופך מסוג אחר לסוג אחר באופן ספונטני.
ה-CERN (סרן) הוא המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים הממוקם על גבול שוויץ-צרפת. ב-CERN חברות 20 מדינות מאירופה ומדינות אחרות שנמצאות במעמד משקיפות (ישראל הפכה להיות לאחרונה חברה זמנית בסרן).
ה-CERN מכיל מספר מאיצי חלקיקים, ביניהם מאיץ ה-LHC, מאיץ טבעתי הגדול בעולם. מאותו המאיץ, החוקרים שיגרו מנות נוטרינו, אשר נקלטו במשכירים ייעודים לכך, כמה מיליארדריות שניה מהצפוי, מה שאומר שאותם החלקיקים עברו את מהירות האור- ניסוי שסותר את חוקי הפיזיקה הבסיסית.
למרות זאת, מוקדם עדיין להסיק מסקנות מאחר שיכולות להיות בניסוי טעויות שיטתיות שהיטו את התוצאה.

קישור לידיעה

קצת על חלקיק הנוטרינו

מהי מהירות האור?

כאשר אנחנו טועמים מזון חלק מהטעם נקלט גם בעזרת קולטני ריח באף בעקבות הקשר בין החך לחלקו האחורי של האף (ולכן כשמצוננים קשה לחוש בטעמים).
חוקרים מאוניברסיטת מינכן שבגרמניה גילו שריחו של השוקולד- אשר מורכב מפולי קקאו טבעיים אשר עוברים התססה, ייבוש ואז קלייה- מורכב ממספר חומרים שריחם דומה לריח טוגנים, בשר צלוי, אפרסקים, שומן בקר, כרוב מבושל, זיעת אדם ועוד.
טועמים מקצועיים לא הצליחו להבחין בין שילוב החומרים הללו לבין טעמו של שוקולד. תחום זה שייך לתחום ה-sensomics, תחום אשר כולל איסוף הפרופיל של החומרים הכימיים האחראיים לכך שמזונות מסוימים יהיו בעלי ריח וטעם מסוימים.

קישור לידיעה

קצת על חוש הטעם והקשר שלו לריח

סרטן הערמונית נחשב לאחד הסרטנים הנפוצים ביותר ולפי מחקרים אחרונים, יצירת הגידול נגרמת בעקבות תאי גזע סרטניים אשר עמידים ביותר לטיפולים כימותרפיים.
מחקר משולב של חוקרים מאוסטרליה ומהונג-קונג הראה שחומר בשם PSP
(סוג של סוכר) שמופק מפטריית העץ (Turkey tail) מסוגל לעכב ואפילו למנוע לחלוטין יצירת גידולים מתאי הגזע, כנראה בעקבות עיכוב הזירחון של חלבון Akt והורדת הביטוי של חלבון ביתא-קטנין. יעילות החומר הוכחה בניסוי על עכברים ונושאת בחובה הבטחה לתרופות שיטפלו בסרטן הערמונית ואולי גם במחלות אחרות שבהם מעורבים תאי גזע (הכתבה המלאה פורסמה בעיתון גלילאו).

קישור לידיעה

קצת על סרטן הערמונית

סופר אנטיגניים הם למשל חיידקים אלימים כמו סטפילוקוקוס או סטרפטוקוקוס אשר תוקפים את גוף האדם ויכולים לגרום לתגובה חיסונית חריפה שנקראת הלם זיהומי (Septic Shock) או רעלני. תגובה זו יכולה לגרום למוות.
צוות חוקרים מהאונ' העברית מצא שהרעלנים הקטלניים נצמדים לחלבון בשם CD28 אשר נמצא על פני דופן תאי החיסון הלבנים ובעזרת מתן תרופה של "פיתיונות" (חלבונים חליפיים אשר נצמדים לדופן), היצמדות זאת נמנעת ואז נחסמת האפשרות לתגובה חיסונית חזקה.
החידוש בתרופה זו היא שהיא אינה פועלת על החיידק אלא על תאי החיסון של האדם וכך החיידק לא יכול לפתח כנגדה עמידות.

קישור לידיעה

סוגי ההלם האפשריים בגוף האדם (ביניהם הלם זיהומי)

מחלת הסוכרת מורכבת משני סוגים. הסוג הראשון נקרא סוכרת נעורים ובו מע' החיסון תוקפת את תאי הביתא של הלבלב אשר מייצרים אינסולין עד כדי השמדתם המלאה. מחסור בתאי ביתא קיים גם בסוכרת מבוגרים (אם כי הגורם כאן מורכב יותר). ללא אינסולין, תאי הגוף אינם מסוגלים לספוג את הגלוקוז מהדם ולהשתמש בו ליצירת אנרגיה ונותרים מורעבים. במקביל, הגלוקוז מצטבר בדם ועלול לגרום לכשל כלייתי ועיוורון. לכן חולי הסוכרת נאלצים להזריק אינסולין באופן תמידי.
מחקר של האוניברסיטה העברית איתר את המנגנון ליצירת תאי ביתא בלבלב.
במחקר זה התברר שישנו אנזים בשם גלוקוקינאז אשר עוזר לשכפול תאי הביתא. שימוש בתרופות הכוללות אנזים זה יכול להאיץ את התרבות תאי הביתא בלבלב ולהקל על תסמיני הסוכרת לסוגיה.

קישור לידיעה

קצת על הסוכרת

הבזקי אור קצרצרים של קרני לייזר (פחות ממיליונית-מיליונית השנייה) משומשים על מנת לבצע חיתוכים במיקום ספציפי בלי לגרום נזק לאיזור.
קל לבצע את הדבר כאשר המיקום הינו שטחי אך הבעיה מתחילה כאשר יש צורך למקד את האור לתוך הגוף. הסיבה לכך היא שאלומת האור הרגעית מתפזרת בעקבות הרקמות שעליה לעבור.
חוקרים ממכון וייצמן פיתחו מערכת אלגוריתמית אשר "מפצה" על הפיזור של
קרני הלייזר ומונעת את התפזרותם. שימוש יעיל בחדירת קרני לייזר לעומק הרקמות יוכל בעתיד לעזור לבצע ניתוחים ברקמות הנמצאות בתוך הגוף.

קישור לידיעה

קצת על קרני לייזר