התגלה חלקיק בשם (Chi_b (3P במאיץ ההדרונים הגדול (LHC) ב-CERN.
החלקיק, חלק מהמודל הסטנדרטי של החלקיקים, לא התגלה עד היום מאחר שנדיר לאתר אותו בגלל התפרקותו המהירה.
החלקיק מורכב מ"קווארק יופי" ומ"אנטי קווארק יופי" ("קווארק יופי" או "קווארק קסום" הינם שמות אקראים- משמע אין קשר בין הקווארק ליופי או לקסם) אשר מוחזקים ביניהם על-ידי הכוח הגרעיני החזק, כוח אשר גם מחזיק את הפרוטונים והנויטרונים בגלעין האטום.

קישור לידיעה

הכוח הגרעיני החזק

חיידקים מגנטיים (Magnetotactic bacteria) נמצאים כמעט בכל מקור מים והם מנווטים בעזרת שדות מגנטיים בזכות הפקה של ננו-גבישים של המינרליים מגנטיט וגריגיט שנמצאים בתוכם. הפקת הננו-גבישים הללו נעשית בעזרת גנים אשר בונים את אותם מינרליים מגנטיים.
את החיידקים אשר מייצרים מגנטיט (תחמוצת הברזל) ניתן היה לגדל בקלות והתברר שיש להם קבוצת גנים אחת לייצור החומר, אך לאחרונה הצליחה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת לאס וגאס שבמדינת נבאדה גם למצוא ולגדל זן של חיידקים אשר מייצר את המינרל גריגיט אשר מורכב מסולפיד הברזל. לאותו זן יש שתי קבוצות גנים אשר אחראיים לייצור הגריגיט.
מעבר ליעילות השימוש בגריגיט ביישומים תרופתיים ובדימות רפואי, סוברים החוקרים שמדובר בקבוצה חדשה ובלתי מוכרת של חיידקים אשר מסוגלים "לנשום" סולפאט במקום חמצן ולחזר אותו.

הידיעה מאתר ה-NSF

הסבר על הסולפיד

מחקר ישראלי חדש שנעשה באוניברסיטה העברית מגלה אפשרות לזהות סמנים אפיגנטיים של מחלות כדוגמת מחלת הסוכרת מסוג 2, מחלות פסיכיאטריות, אוטואימוניות ועוד.
הסמנים האפיגנטיים מושפעים מהמזון שאנחנו אוכלים, חשיפה למזהמים סביבתיים ועוד- כל אלו עלולים לגרום לתפקוד לא תקין של הגנים ולגרום למחלה. הסמנים האפיגנטיים הם בעצם תוספות מולקולאריות אשר נצמדות ל-DNA בלי לשנות את הרצף שלו, אך הן בעלות השפעה על התבטאות הגנים.
במחקר מיפו החוקרים אפיגנומים של מאות חולי סכרת ומאות אנשים בריאים והתברר שקיימים הבדלים מובהקים באיזורים מסוימים. הבדלים אלו היו הרבה יותר משמעותיים מהשוני ב-DNA  הרגיל בין החולים לבריאים.
בעזרת השיטה הזו יהיה ניתן לנבא טוב יותר את הסיכוי של אנשים צעירים ללקות במחלה, רק על סמך מיפוי האפיגנטיקה שלהם, עוד לפני שהתגלו בהם סימפטומים של המחלה.

קישור לידיעה

מהי אפיגנטיקה?

כמעט כל החלבונים, יותר ממאה אלפי חלבונים שונים אשר משתתפים בכל תהליכי החיים, מורכבים מ-20 חומצות אמינו.
מאידך נמצא בעבר שישנם עוד שתי חומצות אמינו- סלנוציסטאין ופירוליזין- אשר הגוף מייצר ובונה מהם חלבונים ולא היה ברור כיצד קורה הדבר.
הסלנוציסטאין מופיעה רק במעט מאוד חלבונים בעלי מומחיות גבוהה במיוחד
והפירוליזין, חומצת האמינו ה-22, נמצאת אצל חיידקים קדומים (ארכאונים) אשר מייצרים מתאן והחלבונים שמורכבים ממנה משמשים לתהליכי המרת אנרגיה.
לאחרונה, מחקר גרמני הצליח לחשוף את המבנה של אנזים אשר חיוני ליצירת חומצת האמינו פירולויזין. בתהליך זה חומצת האמינו ליזין מומרת לתוצר ביניים בשם metyhlornithin ואז לפירוליזין.
מידע זה יכול לעזור בעתיד ליצירת חומצות אמינו מלאכותיות על מנת ליצור חלבונים אנזימים בעלי תכונות מיוחדות שיועילו לריפוי ולשיפור החי הקיים.

לידיעה על המחקר

מהן חומצות האמינו?

האדם המודרני הקדום (ההומו סאפיינס) הופיע כנראה בישראל כבר לפני 400,000 שנה (כפי שנמצא מעדויות באתר מערת קסם ליד ראש העין).
מחקר חדש טוען ששינויים בתזונה, אשר הסתגלות אליהם הצריכו זריזות ויכולות רבות יותר, הם שגרמו להופעתו של האדם המודרני הקדום ולדחיקתו של ה"הומו ארקטוס" ששהה אז באיזור.
ההומו סאפיינס הוא צאצא של ההומו ארקטוס והוא מאופיין ביכולת תנועה טובה יותר בעקבות גוף קל יתר ובמוח גדול יותר.
התרבות האשלית, שהיא תרבותו של ההומו ארקטוס התאפיינה באכילת פילים, והיעלמות הפיל לפני כ-400,000 שנה בלבאנט (ישראל, ירדן, סוריה, לבנון וחלקים מתורכיה של היום) הטילה על ההומו ארקטוס את הצורך לצוד הרבה חיות קטנות וזריזות.
רקע זה הביא לעליית קרנו של ההומו סאפיינס הזריז יותר ובעל יכולת חשיבה ובה יותר לציד, ללכידת חיות קטנות, לעבודה בקבוצה, לשיתופיות, שליטה באש וייצור כלי אבן חדשים.
גישה זאת גם תוקפת את ההנחה שמוצא ההומו סאפיינס מאפריקה בהמשך לעדויות חדשות בשנים האחרונות מאירופה וסין.

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על ההומו ספיינס- האדם הנבון

החללית קפלר גילתה שני כוכבי לכת חדשים, קפלר 34 ו-35, אשר נמצאים כ-5000 שנות אור מאיתנו בקבוצת הכוכבים ברבור. שניהם סובבים סביב שמשות כפולות (משמע שתי שמשות קרובות אחת לשניה- מאחר שלרוב כוכבים באים בזוגות).
משך הסיבוב של קפלר 34 הוא 289 ימים ואילו של קפלר 35 הוא 131 ימים.
לאחר גילוי קפלר 16 שגם כן סובב סביב שמש כפולה, מעריך פרופסור מזא"ה מאוניברסיטת תל-אביב שמערכות של שתי שמשות ומסביבן כוכב לכת די שכיחות בגלקסיה. במערכות אלו יתכן מצב שבו תשקע שמש אחת ורק לאחר מכן תשקע השנייה ויתחיל הלילה.

קישור לידיעה

קצת על כוכבי לכת

תאים סולריים הורכבו עד היום מיסודות נדירים, יקרים ורעילים. לאחרונה נמצא שחומרים הדומים לזהב השוטים יכולים לשמש גם כן לשם כך.
"זהב השוטים", הוא צורת המינרל של סולפיד הברזל אשר נקרא "פיריט".
צבעו הדומה לפליז העניק לו את השם "זהב השוטים" (אם כי לעיתים ניתן למצוא בו כמויות קטנות של זהב). ניתן להפיק אותו בקלות מהיסודות הנפוצים על-פני כדור הארץ.
הפיריט מכיל תכונות חיוביות ושליליות להפקת אנרגיה סלולרית, אך חומרים שדומים לו נעדרים את החסרונות שלו ואותם ניתן לשלב לתוך תאים סולריים לצורך הפקת אנרגיה סולרית. חומר שכזה הוא לדוגמה הברזל-סיליקון-סולפיד.

הידיעה על המחקר

על המינרל "פיריט"

בגיל המעבר חלה ירידה ביכולת הקוגניטיבית של הנשים אשר מתאפיינת בין השאר בחוסר יכולת לזכור.
הסברה היא שהסיבה לכך היא חוסר באסטרוגן, אחד מסממני גיל המעבר. מחקר חדש, אשר בו נתנו לנשים בגיל המעבר אסטרוגן לטווח קצר, אישר בבדיקת MRI שכמות החומר האפור, משמע תאי העצב, עלתה באיזור הקורטקסט (קליפת המוח), האיזור שאחראי על מיקוד, תשומת לב, קבלת החלטות וזיכרון.
מחקר זה מאשר את הצורך לספק אסטרוגן באופן חיצוני לנשים בגיל המעבר גם לשם שיפור היכולות הקוגניטיביות שלהן.

קישור לידיעה

על השפעות גיל המעבר

קצת על אסטרוגן

מחקר חדש באוניברסיטת תל-אביב מגלה שאנשים חרדים מגיבים בחרדה מאחר שתת-המודע שלהם לא קלט סימנים סביבתיים בזמן, מאפיין של חוסר רגישות ולא מכיוון שהם רגישים יותר מאחרים.
המחקר בדק קבוצה של אנשים חרדתיים ואנשים לא חרדתיים ברמת הגירוי וברמת ה-EEG, רישום אלקטרוני של גלי המוח. התברר שבתגובה לאדם שמגלה אט אט יותר בהלה, דווקא הלא חרדתיים קלטו זאת לפני החרדתיים בגלי המוח, בתת-המודע שלהם ואז יכול לווסת את תגובתם, להיות מוכנים יותר. אצל החרדתיים, הגירוי נקלט מאוחר מידי והופיע בעוצמה מוגברת יותר.
הם אמנם קלטו במודע את בהלת האדם מוקדם יותר מהאנשים הלא חרדתיים אך לא היו מוכנים לכך בתת-מודע. חוסר קליטה של הגירוי בתת-מודע וקליטה של שינויים קטנים ללא הכנה מוקדמת היא זו שגרמה לתגובת החרדה.

קישור לידיעה

לתאי דם לבנים מסוימים יש יכולת לצאת מתוך כלי הדם ולהגיע אל הרקמה המודלקת מתחתם. הם יודעים היכן לצאת ואיך להגיע בעזרת מעיין "תמרורי יציאה", שהם אותות כימיים שמסמנים את מקום המעבר דרך דפנות כלי הדם אל הרקמה הפגועה.
את האותות הכימיים הללו, שהם מוליקולות הקרויות כימוקינים, משחררים תאי האפיתל, התאים שמרפדים את כלי הדם מבפנים. את אותם כימוקינים מאתרים תאי הדם הלבנות בעזרת עשרות רגליים קטנים שיש להם ושבעזרתם הם זוחלים על הדופן הפנימית של כלי הדם.
במחקר חדש של מכון וייצמן התברר שחלק מהתאי האנדותל בדפנות כלי הדם, אשר שאחראיים להשארת האותות הכימיים, לא מציגים את הכימוקינים החוצה אלא משאירים אותם בתוך התא, כך שהתא הלבן צריך להחדיר את רגליו לתוך התא על מנת לקלוט את הסימן ולצורך כך הוא צריך להיות תא חיסון שעבר "הכשרה" לגילוי פתוגניים בבלוטות הלימפה.
כך דואגים תאי האפיתל שרק תאים לבנים "מאומנים" במציאת פתוגניים יעברו את הדופן.

קישור לידיעה

קצת על תאי דם לבנים