משקפיים מיוחדות אשר מתמירות נוף ויזואלי לצלילים מסייעות לעיוורים מלידה לאתר אנשים, לזהות חפצים מורכבים ואף לקרוא.
העיבוד המוחי של הצלילים הקביל לאופן העיבוד המוחי של רשמים ויזואליים אצל אנשים שרואים- מסלול ראשון אשר מזהה ומעבד צורה וצבע של חפצים ומסלול שני אשר מעבד מידע לגבי מיקומם ומעריך את אופן התנועה לעברם.
מאחר שהעיבוד המוחי של הצלילים אצל העיוורים מלידה פעל באותם מסלולים של הרואים, אפשר להסיק שהמוח אינו מכונה חושית, אלא מכונה שנועדה לבצע משימות, ללא קשר לחושים.

קישור לידיעה

מערכת הראייה במוח

מחקרים קודמים בתחום הגנטיקה של מחלת הפרקינסון הראו שישנם מוטציות בגנים, הקיימות בשליש מהחולים וב-8% מהאוכלוסייה האשכנזית, אשר מגדילה את הסיכון לחלות בפרקינסון.
מחקר חדש אשר נעשה במרכז הרפואי תל-אביב קובע שישנם גם שינויים גנטיים אשר מהווים הגנה ללקות במחלת הפרקינסון.
שינויים אלו ממוקמים באיזור המכונה PARK16 שנמצא בכרומוזום 1 ונמצא שלפחות אחד מכל ארבעה אשכנזים נושא את ההגנה הזו ולכן סיכוייו ללקות בפרקינסון פוחתים במידה ניכרת.

קישור לידיעה

מהי מחלת הפרקינסון?

מחקר משותף של מכון ויצמן ושל מעבדת NOAA לחקר כדור הארץ בקולורדו מצא שנוסחאות אשר משמשות בתיאוריות של יחסי טורף-נטרף בעולם החי מתאימות גם למעגלי ענן-גשם.
כמו שאוכלוסיות טורף-נטרף גדלות וקטנות זו על חשבון זו, כך גם הגשם מרוקן את העננים ואלה חוזרים ומתמלאים מאדי מים שבאוויר. כמו שזמינות העשב משפיעה על גודל העדר, כך האירוסלים (החלקיקים באוויר שסביבם מתעבות טיפות המים) משפיעים על צורת העננים.

*הידיעה נלקחה מכתבה במגזין "גלילאו" של גליה אריאל (גליון 162, ע"מ 54).

יחסי גומלין בין טורף-נטרף

זריעת עננים ואירוסלים

כאשר אנחנו מכבסים בגדים במכונת הכביסה נושרים מהן סיבי פלסטיק דקים, כמו פוליאסטר ופוליאמיד (ניילון). הסיבים הללו מתרכזים בזרמי השפכים, נשארים שם למרות הטיהור ואז מגיעים אל חופי הים, נאכלים על-ידי בעלי חיים וכך נכנסים לתוך שרשרת המזון.
דגימות שנלקחו מחופים אכן מצאו ריכוז של פלסטיק מיקרוסקופי. חלקיקי פלסטיק אלו רעילים ומגיעים בעקיפין גם לתזונתו של האדם המודרני.

קישור לידיעה

נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, פירסמה נתונים אשר מעידים ששנת 2011
היא השנה התשיעית בחומה מאז שנת 1880.
ממצא זה מצטרף לתצפיות אשר מעידות על כך שתשע מתוך עשר השנים החמות מאז שנת 1880 התרחשו במאה ה-21 (משמע משנת 2000 והילך) . השנה היחידה שנכנסה, בנוסף אליהן, לרשימת עשר השנים החמות ביותר היתה שנת 1998. שנת 2010 היתה השנה הכי חמה משנת 1880.
הנתונים תומכים בהנחה שאמנם לא ניתן לראות התחממות משנה לשנה בגלל כל מיני משתנים אקלימיים אבל בהחלט אפשר לאבחן מגמה שבה כדור הארץ מתחמם יותר ויותר מעשור לעשור, כשכנראה הסיבות להתחממות הן פליטת גזי החממה ורמת דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה.

הידען-קישור לידיעה

יוניברס טודיי- קישור לידיעה

על התחממות גלובלית של כדור הארץ

מדענים מחברת IBM הצליחו ליצור סיבית זיכרון שגודלה רק 12 אטומים, כשכיום התקני האחסון צורכים כמיליון אטומים לאחסון כל סיבית בודדת של נתונים (סיבית אחת של נתונים, ביט, היא הפיסה הבסיסית של המידע שמסוגל המחשב להבין והיא יכולה להיות במצב 1 או 0, משמע יש חשמל או אין חשמל).
על מנת להגיע להישג זה עשתה IBM  שימוש בטכנולוגיה אחרת לחלוטין במה שנהוג כיום בעולם אחסון הנתונים. הטכנולוגיה הזו משתמשת באנטיפרומגנטיות (antiferromagnetism), מגנטיות לא רגילה שבה טורי מוליקולות מגנטיות מסתדרים לסירוגין במערך קטבים בכיוונים מנוגדים.

קישור לידיעה

מהי סיבית של מידע?

מחקר משותף של אוניברסיטת מרילנד והאוניברסיטה העברית מאתר קשר בין זיהום אוויר לבין משקעי גשם.
השערת המחקר היתה שבמדינות יבשות וקרירות (כמו ישראל בזמן החורף), זיהום אוויר יפחית את כמות המשקעים בעוד באיזורים חמים ולחים, כמו מזרח ארה"ב בתקופת הקיץ, הוא יעלה את כמות המשקעים.
המחקר, שהתבסס על נתונים שנאספו במשך כעשר שנים, טוען שבאוויר קר ויבש, טיפות המים והקרח שמתגבשות סביב חלקיקי האוויר המזוהם הם קטנות ובגלל חוסר הלחות, רובן לא גדלות לממדים אשר מאפשרים ירידת גשם. מאידך באוויר חם ולח, הגשם נוצר רק בגובה רב ואז הוא קופא לאבני ברד. תהליך הקפיאה משחרר אנרגיה וגורם לעננים לגדול לגובה רב יותר וכך מוגדלת כמות המשקעים.

קישור לידיעה

איך נוצר הגשם?

חברת IBM פרסמה חמש תחזיות טכנולוגיות אשר לדעתה יתרחשו בחמשת השנים הבאות:

1. אספקת האנרגיה בבתים תעשה בעזרת ייצור אנרגיה באופן עצמאי על-ידי רתימת האנרגיה הקינטית הנוצרת למשל בהליכה, ריצה, החום הנפלט מהמחשב והמים הזורמים בצנרת הבית.
2. שיפור באבטחת מידע וזיהוי, למשל בעזרת רשתית העין, סריקת מבנה הפנים, זיהוי קול ועוד, מה שיגרום לסיסמאות להיות מיותרות.
3. קריאת מחשבות בעזרת טכנולוגיות אשר יקשרו בין המוח האנושי לבין מחשבים, סמרטפונים וכדומה. מחשבות, המתורגמות במוח לפעילות חשמלית, יזוהו על-ידי חיישנים חכמים בתוך קסדות וכך פעולות יוכלו להתבצע בעזרת המחשבה בלבד. הדבר יעזור גם לשימושים רפואיים רבים.
4. ההיעלמות הפער הדיגיטלי בין מקומות שונים בעולם בעזרת פרויקטים חובקי עולם, מה שישנה את עולם המחשבים, הכלכלה והמסחר בעולם.
5. שליחת דואר ואינפורמציה מדויקים המתאימים לצרכי משתמש הקצה, כך שדואר זבל לא יתקיים כלל וכל אינפורמציה תתאים למטרות המשתמש.

קישור לידיעה

צדק, מעבר להיותו הכוכב הגדול במערכת השמש, הינו כוכב גזים אשר מרביתו עשוי מאטמוספרת גזים של מימן והליום.
בתוכו נמצא גלעין אשר מורכב מברזל, סלעים וקרח, אשר שוקל פי 10 מכדור הארץ כולו וחם בו יותר מאשר על פני השמש. הגלעין מוקף במימן נוזלי.
התברר שסלעי הליבה של צדק, אשר עשויים תחמוצות מגנזיום, מסיסים ומתפרקים ומכאן שבעבר היתה הליבה גדולה הרבה יותר ולאט לאט נהיית יותר ויותר קטנה.

הידיעה מ- Universe Today

קצת על כוכב הלכת צדק