חשבו על מצב שבו אתם הולכים למסיבה, נכנסים לבאר או סתם הולכים ברחוב ואז אתם רואים אדם שיכול להיות לכם מעניין לדעת עליו עוד. אתם מוציאים מכשיר אשר מזהה את האדם ונותן לכם מיד את המידע שהוא בחר לשתף ברשתות החברתיות.
מכשיר כזה, אשר נקרא Magnetu , הוא יוזמה של חברה ישראלית. המכשיר הוא מוצר שניתן ללבישה וקולט מכשירים זהים אליו ואז מחבר ביניהם ברשתות החברתיות באמצעות שליחת הודעה לסמרטפון. הוא יודע להבחין בין קשר עסקי, ידידותי וזוגי.
יישומים אחרים של המוצר יכולים להיות השקתו עם מוצר זהה במסעדה ואז קבלת הנחה או יכולת לעשות לייק מיידי למקומות שמגיעים אליהם ועוד.

קישור לכתבה בנושא

אל אתר החברה

כ-1.8 מיליון בני אדם סובלים בעולם מאי ספיקת כליות ונאלצים להגיע לבית החולים 3-4 פעמיים בשבוע, 4 שעות כל פעם והתחבר למכונה ענקית אשר מנקה את דמם. מכונת הדיאליזה הענקית אמנם מפנה אוריאה (שתנן-פסולת חנקנית) ומלחים אבל לא מפנה רעלים מסוימים אשר נשארים בדם החולה.
ד"ר רחלה פופובצר מאוניברסיטת בר-אילן יזמה בניית מכשיר דיאליזה קטן ונייד אשר יושתל בתוך החולה ויבצע דיאליזה 24 שעות ביממה, כך שגם יפנה רעלים אחרים וגם יאפשר לחולה ניידות.
שיטת הפעולה של המכשיר היא בעזרת ננו-חלקיקים אשר סופחים אליהם את המולקולות הרעילות בדם בעזרת קשרים כימיים וכך יכולים להצליח בעתיד לתרום לרווחתם של חולי אי-ספיקת כליות בעולם כולו.

קישור לידיעה

אי-ספיקת כליות

עיקרון העבודה של הדיאליזה

מחלת הדנגי היא מחלה התוקפת כ-50 מיליון איש בשנה בעולם וגורמת לחום, כאבים ואף מוות. המחלה נגרמת על-ידי נגיף שנמצא בתוך יתוש בשם Aedes aegypti . למחלה אין חיסון או טיפול והדרך היחידה למגר אותם היא בעזרת הקטנת מספר היתושים.
רעיון אחר שהגו מדענים אוסטרליים ויושם, כלל הפצת יתושים כאלו באיזורים שבהם יש אוכלוסיית יתושים כאלו כשבתוך היתושים המופצים נמצא חיידק מסוג Wolbachia. חיידק זה מונע מהיתוש להידבק בנגיף ואותם יתושים מעבירים חיידק זה לצאצאים שלהם וכך מתפשטת התכונה של עמידות מול הוירוס.
רעיון זה, אם יצליח במקומות עתירי יתושים, יכול לעזור מאוד במאבק כנגד קדחת הדנגי.

*הידיעה נלקחה מכתבה במגזין "גלילאו" של יונת אשחר ונעם לויתן (גליון 163, ע"מ 18).

קישור לידיעה

קצת על קדחת הדנגי- אירגון הבריאות העולמי

 

השאלה האם אישה נולדת עם מצבור מוכן של ביציות או שהביציות נוצרות גם במהלך החיים היא עדיין שאלה פתוחה. חוקרים בעבר טענו שהביציות נוצרות גם בבגרות האישה מתאי גזע בלשד העצם. מחקר חדש במכון וייצמן הצליח להפריך טענה זו ולהציע כיווני מחקר חדשים לתופעה. המחקר עשה זאת בעזרת מה שנקרא שיחזור "שושלות יוחסין" של תאים. כל תא בגופנו עובר מוטציות אשר מועברות לתאים שאליהם הוא התחלק. כך אפשר לדעת כמה קרוב תא מסוים לתא אחר. התברר שישנו מרחק רב בין תא ביצית לבין תא גזע בלשד העצם ולכן לא יתכן שמשם מקורו.
קישור לידיעה

קצת על ביציות האשה

ביולומינסנציה היא תופעה שבה בעלי חיים זוהרים זהירה ביולוגית באור כחלחל והיא נפוצה בעיקר בקרב אצות חד תאיות ובקרב חיידקים בים העמוק.
התברר בעבר שעל מנת שתתרחש זהירה, יש צורך במספר רב של חיידקים (מספר אשר עובר את "צפיפות הסף"). ברגע שזה קורה הזהירה היא רציפה (ולא כמו אצל האצות, שבה הזהירה היא לסירוגין ובתנועה על מנת להתריע מפני טורפים).
מחקר ישראלי חדש במכון הבין אוניברסיטאי למדעי הים באילת מגלה שתפקיד הזהירה היא לסייע בהפצת החיידקים מאחר שהחיידקים נבלעים על-ידי בעלי חיים זעירים. בעלי חיים אלו זוהרים ואז מזוהים בקלות ונטרפים על-ידי דגים. קיבת הדגים היא גן עדן לאותם חיידקים זוהרים וגם אמצעי תחבורה מצויין להפצה בים.

קישור לידיעה

קצת על ביולומינסנציה

התיאוריה הקוסמולוגית המודרנית טוענת שגלקסיות גדלות בעקבות כך שהם בולעות גלקסיות אחרות. עד היום צפו האסטרונומים בגלקסיות גדולות הבולעות גלקסיות קטנות מהם, אך לא בבליעה של גלקסיות ננסיות.
לאחרונה הבחין טלסקופ החלל סובארו שבהוואי שגם גלקסיות קטנות בולעות גלקסיות קטנות מהם- הם צילם צילומים של גלקסיית NGC 4449 , שהיא גלקסיה ננסית אשר מרוחקת מאיתנו כ-12.5 מיליוני שנות אור, בולעת גלקסיה קטנה ממנה. גלקסיה זו דומה מאוד בממדיה לענן המגלני הגדול שהוא אחת מגלקסיות הלווין של שביל החלב.

קישור לידיעה

על גלקסיות לולניות, אליפטיות, ננסיות ועוד

טלסקופ החלל האבל גילה סוג חדש של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, אשר בנויים ממים ואשר האטמוספירה שלהם היא אטמוספרת קיטור.
הכוכב שהתגלה נקרא GJ 1214b והוא נמצא במרחק 40 שנות אור מכדור הארץ. הוא מורכב בעיקר ממים והוא בעל אטמוספרה העשויה מאדי מים, משמע מקיטור. כוכב זה אינו דומה לשום כוכב שהתגלה עד היום.

קישור להודעה באתר science daily

קישור לידיעה מתוך מכון וייצמן למדע

מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה הגיע למסקנה שכתיבה של בני נוער בעלי בעיות רגשיות-חברתיות, עוזרת להם להתמודד עם אותן בעיות ומשפרת את הערכתם העצמית אף יותר מכתיבה פרטית לעיניהם בלבד.
מחקרים קודמים הוכיחו את יעילות כתיבת היומן האישי בחיזוק הדימוי העצמי כשהמחקר הנוכחי בדק האם יש השפעה של נושא הכתיבה, של כתיבה פומבית או אישית ושל נתינת אפשרות לתגובות אחרים.
התברר שבני נוער שכתבו בבלוג פומבי, כתבו על הקושי הרגשי-חברתי שלהם ואפשרו תגובות על מה שכתבו, הראו שיפור רב יותר בתחושתם, דימויים העצמי ומצבם החברתי, מבני נוער שכתבו לעצמם דברים כלליים ולא איפשרו תגובות.
הסיבה לכך, לדעת החוקרים, היא שכתיבת בלוג אישי מאפשרת אוורור רגשות, אירגון מחשבתי וממקמת את הנער בתוך מערכת שוויונית בעלת משוב, תמיכה והצעת עזרה.

קישור לידיעה