בשנת 1991 נמצאה גופתו הקפואה של אוטצי, איש קרח טירולי, אשר מת לפני כ-5,000 שנה.
בפברואר 2012  פוענח רצף הגנום המלא שלו ובין השאר נמצא בו הגנום של חיידק ה-Borrelia burgdorferi, חיידק הגורם למחלת ליים.
מחלת ליים היא מחלה יחסית נדירה אשר התגלתה בעיר ליים (Lyme), במדינת קונטיקט בארצות הברית. החיידק מועבר אל האדם בעזרת עקיצת קרצייה.
למרות הימצאות החיידק לא זוהה סימני מחלה אצל אוטצי ומדובר בעדות הקדומה ביותר להימצאות החיידק הגורם למחלה זו.

קישור לידיעה- nature

קצת על החיידק ומחלת ליים

חוקרים אמריקאים הצליחו לאתר בבדיקת דם תאי אנדותל  אשר מופרשים למחזור הדם ואשר מבשרים על היתכנות של התקף לב.
תאים אלו ניתקים מדפנות כלי הדם כשבוע לפני התקף הלב והחוקרים הצליחו לזהות אותם בזכות חלבון מיוחד אשר מסמן את אותם תאי אנדותל (בדומה לאבחון מוקדם של סרטן על-ידי איתור תאים סרטניים הניתקים מהגידול ונכנסים לזרם הדם).
זיהוי אפשרות להתקף לב בבדיקת דם פשוטה תאפשר הצלת חיים והורדת העומס על בתי החולים.

קישור למאמר- science

שפעת החזירים התבטאה אצל אנשים מסוימים בשיעול קל והתעטשויות ואילו אצל אחרים בצורה חריפה הרבה יותר, עד לגרימת מוות.
לאחרונה מצאו מדענים אמריקאים ובריטים שקיים גן בשם IFITM3 שמהווה את קו ההגנה הראשון כנגד השפעת והתברר שלאחד מתוך 400 אנשים יש גירסת גן IFITM3 אשר יוצרת חלבון קצר יותר, ובעקבות כך משתכפלים וירוסי השפעת מהר יותר והסימפטומים שלה מוחרפים.

קישור לידיעה- sciencecodex

מחקר חדש מאוניברסיטת בן-גוריון מגלה שצמחים מסוגלים לשדר לשכניהם תשדורות לגבי מצבי עקה.
החוקרים חשפו צמחים לעקות שונות כמו חוסר מים או מלח וגילו שגם שכניהם הגיבו תגובה מתאימה למצב עקה (סגירת פיוניות), למרות שלא נחשפו אליו כלל.
הניסוי נעשה כך שכל צמח נשתל כששורש אחד שלו בעציץ אחד ביחד עם שורש שני של שתיל אחר, כשהחשיפה לעקה נעשתה על השורש שאינו בעציץ המשותף. למרות זאת הגיב גם הצמח השני בעציץ המשותף בתגובת עקה.
השתילים שלא נחשפו לעקה, אך הגיבו בתגובת עקה, יצאו מתגובה זו לאחר מספר שעות עד יממה והחוקרים סבורים שמדובר בהכנה או ב"למידה" של הצמח לתגובה במצב של עקה עתידנית.
לפי ממצאים אלו, לא רק שהמצח מסוגל להעביר תשדורות אלא גם ללמוד ולזכור מידע סביבתי.

קישור לידיעה

שחפת היא מחלה המועברת דרך דרכי הנשימה ולכן היא מאוד מדבקת. שלושה מיליוני בני אדם מתים ממנה כל שנה, לרוב בשל הדבקה משותפת עם נגיף האיידס ובשל התפתחות זני חיידקים העמידים לשחפת.
חיידק השחפת נחשף לאנשים רבים, אך רק 5%-15%  מפתחים את המחלה. אצל האנשים שפיתחו את המחלה החיידקים גורמים לדלקת בריאות, החיידקים נבלעים על-ידי מקרופאגים (תאי מערכת החיסון) ויוצרים מה שנקרא "גרנולומות". המחלה יכולה לעבור, כשהחיידקים רדומים בתוך המקרופאגים ואז להתפרץ שוב בגיל מבוגר, כאשר מערכת החיסון נחלשת.
עד היום היה קיים חיסון (פותח על-ידי אלברט קלמט וקמיל גוארין) אשר לא מנע הדבקה, אך איפשר להתמודד בקלות רבה יותר עם המחלה. טווח החיסון היה כ-10 שנים.
לאחרונה, קבוצת חוקרים ממכללת איינשטיין לרפואה בניו-יורק פיתחה חיסון חדש, המבוסס על חיידק אחר מאותו סוג. החיידק הונדס גנטית ונוסה בהצלחה על עכברים.

קישור לידיעה- כתב העת PANS

על מחלת השחפת (טוברקולוזיס)

הסונר והאולטרה-סאונד הם טכנולוגיות אשר משדרות וקולטות אותות קוליים ועל סמך ההד החוזר מייצרות תמונה.
בעלי חיים אשר מכונים "ביוסונריים" כדוגמת עטלפים, חולדות תת-קרקעיות ודולפינים, משתמשים במערכת כזו על מנת להתמצא בסביבתם ובצורה הרבה יותר יעילה מאשר הטכנולוגיות.
מחקר משותף של פרופ' נתן אינטרטור מאוניברסיטת תל-אביב ושל פרופ' ג'ים סימונס מאוניברסיטת בראון בארצות הברית מגלה שיעילות הביוסונריים נובעת מעיבוד נתונים מתוחכם בזמן אמיתי.
עיבוד שכזה, אשר נעשה תוך מיקרו שניות, מאפשר תמונה בעלת רזולוציה גבוהה ביותר של כמה עצמים בסביבה, תוך צריכת אנרגיה מזערית.
החוקרים בנו, על סמך ניסויים ותצפיות בבעלי החיים הביוסונריים, מודלים מתמטיים אשר יאפשרו פיענוח יעיל ומדוייק יותר של אותות הקול החוזרים.
בעזרת מידע זה מקווים החוקרים ליצור דור חדש ומדוייק יותר של מערכות אולטרה-סאונד, אשר מעבר להיותם זולות וניידות, יהוו אלטרנטיבה טובה למכשירי ה-CT וה-MRI המסורבלים, היקרים והגדולים.

קישור לידיעה

הסבר על האולטרה-סאונד

מחקר חדש אשר נערך באוניברסיטת הרווארד מגלה על-ידי בדיקת MRI שגודל ההיפוקמפוס של ילדים שחוו התעללות בילדותם קטן יותר.
ההיפוקמפוס הינו איזור במוח אשר חושב לתהליכי זיכרון ולמידה ובעיקר לתהליכי בקרה רגשית. לכן אנשים בעלי היפוקמפוס לקוי סובלים מהפרעות פסיכיאטריות.
המחקר גילה כי שלושה איזורים של ההיפוקמפוס (CA3, dentate ו- subiculum) הם קטנים ב-6%-7%  אצל מבוגרים שהעידו שעברו התעללות מאשר אצל מבוגרים שלא העידו שעברו התעללות.
החוקרים סוברים שגילאי 3 ל-5 שנים הם השנים הקריטיות. התעללות (פיזית או מילולית) מביאה להפרשת הורמוני עקה וכך גורמת להקטנת ההיפוקמפוס
ואז לבעיות פסיכיאטריות בבגרות.
החוקרים מסייגים את הממצאים בכך שלא תמיד כך הדבר ושההיפוקמפוס הינו איבר פלסטי אשר ניתן להשפיע עליו בגיל מאוחר יותר על ידי טיפול נפשי ופעילות גופנית.

קישור לידיעה- כתב העת PNAS

מהו ההיפוקמפוס?

לאסטרואיד הנקרא AG5 2011  יש סיכויי פגיעה של 1 ל-625 לפגוע בכדור הארץ בשנת 2040.
קוטרו הוא 140 מטר ולכן אם יפגע באיזור מיושב הוא יכול לגרום נזק ממשי ואם יפגע בים, לגלי צונמי גבוהים.
האסטרואיד התגלה על ידי מצפה הר למון באריזונה, הרכבו עדיין לא ידוע ואין סבירות בטוחה שאכן מסלולו חושב במדויק ולכן יש צורך במעקב המשכי אחריו כדי לקבוע האם הסכנה ממשית.

קישור לידיעה- אתר space.com

סוגי האסטרואידים הקיימים