חשיבה חיובית היא שיטה שבה האדם מדמיין את עצמו כמצליח במה שהוא שואף להציג.
מחקרים רבים מראים ששיטה זו עוזרת, אך מתברר במחקר אמריקאי-יווני שכאשר המחשבות ורודות מידי, מעיין אידיאליזציה של המציאות- אז האנרגיה והמוטיבציה להתגבר על מכשולים על מנת להשיג את המטרה יורדת.
הסיבה לכך היא שהמוח מקבל חוויה שנחווית בדמיון כמעט כאילו נחוותה במציאות ולכן הוא יכול לחשוב שהוא כבר השיג את המטרה ואז לא להכין את עצמו ואת הגוף להשגת המטרה.
הדרך הנכונה יותר היא לדמיין את המשימה לפרטי פרטיה, צעד אחר צעד ואז החשיבה החיובית משלבת גם הוראות ביצוע.

קישור לידיעה

מוחנו טוב כאשר הוא מתמקד במשימה אחת, אך מתבלבל ועושה טעויות כאשר אנחנו עושים מספר משימות במקביל.
בעבר מוחם של שחקני שחמט נחקר על מנת ללמוד מה עושה אותם טובים כל כך, אך לאחרונה מחקר ברשות מארק בלייר, מדען קוגניציה מקנדה, לומד על ריבוי משימות ויכולות המוח משחקני StarCraft 2.
משחק מחשב מפורסם זה מצריך יכולת ביצוע משימות רבות בזמן קצר-  משימות המערבות זיכרון עבודה, קבלת החלטות מהירה ומיומנויות מוטוריות מדויקות. בלייר מזהה דמיון בין היכולות שדורש משחק מחשב זה לבין התנהלות במצב חירום אשר דורשת קור רוח והתמודדות עם מספר בעיות בבת אחת. לכן השוואה בין גיימרים ברמה גבוהה לכאלו ברמה נמוכה תלמד את החוקרים מה כיצד נרכשו המיומנויות ולהשתמש בכך על מנת לשפר יכולות כאלו אצל אנשים אחרים במצבי חירום.

קישור לידיעה- אתר הידען

אתר הפרויקט skillcraft

טלסקופ שפיצר של נאס"א גילה לראשונה נוכחות של כדורי באקי במצק מוצק בחלל.
כדורי באקי הם כדורי פחמן מיקרוסקופיים אשר מורכבים משישים אטומי פחמן המסתדרים ככדור חלול. הם נמצאים גם על פני כדור הארץ, בצורתם הגזית (בעקבות בעירת נרות) ובצורתם המוצקה (סלעים שונים של סלעים כמו ה- shungite ברוסיה וכמו fulgurite בקולורדו הנוצר על-ידי ברקים הפוגעים בקרקע).
בשנת 2010 גילה טלסקופ שפיצר בחלל בפעם הראשונה את המולקולות במצב גזי בחלל והתברר שכמות גדולה מהם יכולה ליצור חלקיקי מוצקים.
על סמך גילוי זה נראה שכדורי באקי נפוצים בחלל יותר ממה שסברו ויכול להיות שהם אבן בניין חיונית ליצירת חיים ברחבי היקום כולו.

קישור לידיעה- אתר הידען

דף הבית של טלסקופ שפיצר ותמונות שצילם

העיניים שלנו מסוגלות לראות מה שנמצא בטווח מסוים של הספקטרום האלקטרומגנטי, אלא שמחוץ לטווח ראייה זה נמצאים תדרים רבים מסתוריים שבהם אנחנו לא זוכים לראות, כמו למשל גלי רדיו, גלי גאמא ועוד.
טלסקופ החלל "פרמי" סורק את השמיים לאיתור גלי גאמא, סריקה שטווח הספקטרום שלה פי מיליארדים ממה שעיני האדם מסוגלים לראות.
העצמים שאותם טלסקופ פרמי מאתר כפולטי קרינת גאמא הם לרוב חורים שחורים סופר מאסיביים (Blazars) או כוכבי נויטרונים (פולסארים) אשר טומנים בתוכם אנרגיה עצומה.
לאחרונה גילה הטלסקופ גם גופים מסתוריים ענקיים אשר זכו לשם "בועות פרמי". בועות פרמי הם מבנים ענקיים מרכז שביל החלב בגודל 20,000 שנות אור. כיצד הם נוצרו ולמה הם מייצרים רמות אנרגיה כל כך גבוהות- זו עדיין תעלומה.

לידיעה באתר נאס"א

כיצד נראות הבועות? -youtube

קבוצה בראשות פרופ' מרק ספרו ממכון וייצמן הצליחה לזהות פגם בבקרת איכות של חלבונים אשר קשור לחדירת אל-דופה לשרשראות חלבון המעורבים במחלת האלצהיימר, כשטעות זאת מובילה ליצירת גושי חלבון המפריעים לתפקוד התאים.
הוראות לתרגום חלבונים מועברות בעזרת RAN מעביר בתהליך משותף עם אנזים שנקרא "אמינו אציל טי-אר-אן-איי-סינתטאז" . אנזים זה, אשר "מעמיס" את חומצות האמינו על ה-RNA המעביר, אחראי גם על בקרת האיכות של חומצת האמינו שהוא מעמיס.
חומצת אמינו בשם טירוזין, דומה למוליקולה שנקראת אל-דופה (תרופה שניתנת לחולי פארקינסון), שבה יש בנוסף גם מוליקולות חמצן ומימן.
כשמתבצעת טעות שבה מוחלפת הטירוזין באל-דופה, מתרחשת יצירת חלבון שמצטבר ולא מתפרק בקלות.
האנזים "אמינו אציל טי-אר-אן-איי-סינתטאז" נמצא בגרסאות שונות בציטופלסמה של התא ובמיטוכונדריה שלו, כשהגרסה המיטוכונדרית פשוטה יותר ולכן בה נעשות יותר טעויות בבקרת החלבונים, טעויות שהם הרסניות יותר לבריאות האדם.

קישור לידיעה- אתר הידען

קישור לידיעה-מכון וייצמן