באס לנסדרופ, יזם הולנדי, מנסה להוביל יוזמה שבה יישלחו ארבעה בני אדם אל המאדים עד לשנת 2023.
חייהם של האנשים, בניית מתחם המגורים וכדומה תלווה בתיעוד ובמצלמות ואלו יממנו את המבצע שיכול להגיע לעלות של 6 מיליארדי דולרים ויותר.
השלב הראשון הינו בניית מערכת טכנית מתאימה והתגברות על בעיות רבות, כגון היכולת לספק חמצן, אנרגיה, מים ואוכל לזמן רב לאותם אנשים.
תהליך הגיוס, שיחל השנה, יאתר 40 אנשים אשר ישתתפו במחנה אימונים שימשך עשור שלם ובסופו יוותרו ארבעה בלבד אשר יטוסו אל המאדים לשארית חייהם.

קישור לידיעה- universetoday

קישור לאתר המידע והרישום

הממריסטור (חיבור בין נגד וזיכרון- Memory Resister) הוא הרכיב החשמלי החדש ביותר המצטרף לשלושה שלפניו- כבל, נגד וסליל.
כיום, כ-40 שנה לאחר גילויו, הוא מתחיל להיכנס אל המיחשוב של ימינו ולשנות לחלוטין את צורת שמירת הזיכרונות שקיימת כיום.
שמירת הזיכרונות כיום נעשית על-ידי זיכרונות DRAM, זיכרונות יקרים, צורכי אנרגיה רבה ונדיפים (משמע נמחקים כשאין זרם חשמלי) ועל-ידי זכרונות NAND שאינם נדיפים (זוכרים מידע גם כשאין זרם חשמלי), אך אינם מספיק מהירים (זיכרונות אלו נמצאים בכוננים הקשיחים ובדיסק און קיי).
הממריסטור לוקח את היתרונות של שניהם ללא החסרונות- משמע הוא מספיק מהיר והוא בלתי נדיף. כמו כן הוא צורך מעט מאוד חשמל.
זיכרון מהיר תגובה שכזה, שאינו נדיף, יכול לשנות ולשפר את כל הזיכרון הקיים כיום במחשבים, טאבלטים, מיחשוב לביש ועוד. כמו כן שילוב רכיבי הממריסטור עם הספינטרוניקה (מגנטים מיקרוסקופים המשנים את המגנטיות שלהם בהתאם לאלקטרונים החולפים דרכם) יכולים לאפשר בניית מעבד נוירוני, משמע מעבד המחקה את פעולת המוח האנושי.

הממריסטור- ויקיפדיה

קישור לידיעה- Ynet

גוף האדם מורכב ממערכות רבות. מערכות אלו נחקרו בנפרד, אך הרבה פחות האינטראקציה ביניהן. קבוצת מחקר של פרופ' שלמה הבלין מהמחלקה לפיזיקה של אוניברסיטת בר-אילן פיתחה גישה פיזיולוגית הוליסטית יותר אשר חוקרת את הקשרים, האינטראקציה והתקשורת שבין המערכות הללו.
תקשורת זו מורכבת מאוד ובנויה מקשרים כימיים, עצביים ופיזיולוגיים וקבוצת המחקר מנסה להסתכל על פעילות כל המערכות בו זמנית ולמצוא סנכרון ביניהן. למשל הקשר בין פעילות חשמלית של המוח ושרירי הסנטר בזמן שינה.
אחד ממצאי המחקר שלהם היתה שבשינה עמוקה הקשרים בין המערכות בגוף דלילים ואילו בזמן שנת חלום או בשינה קלילה יותר יש עלייה בקשרים בין המערכות בגוף.
פרופ' שלמה הבלין ונושאי מחקריו

 

חוקרים מארצות הברית גילו את מנגנון הפעולה של חלבון אשר מסתיר תאי מלנומה (סרטן העור) ממערכת החיסון של הגוף וכך מונע את השמדתם. החלבון הממסך נקרא B7-H1 (נקרא גם PD-L1) ובעזרתו התאים הסרטניים אינם מתגלים.
מנגנון הפעולה עובד כך- תאי לימפוציטים-T, תאי מערכת החיסון, מפרישים אינטרפרון גאמא על מנת להשמיד את התאים הסרטניים, אלא שחומר זה גורם לייצור מוגבר של B7-H1, שמביא להסתרת התאים ולקושי בהשמדתם.
תרופות שיפגעו ביצור החלבון הממסך יוכלו להביא לחשיפתם למערכת החיסון ואז להשמדתם.[

קישור לידיעה

על חלבון B7-H1) PD-L1)