העולם מתמלא מכוניות ואין מקום לחנות את כולם. חברה בשם "יוניטרוניקס פתרונות חנייה", בדומה לעוד מספר חברות ברחבי העולם, מפתחות חניון אוטומטי רובוטי אשר בנוי ממעליות, מסועים ומדפים.
בחניון זה רכב נכנס למפרץ חנייה ואז המערכת מנווטת אותו בעזרת אודיו, וידאו, רדאר, לייזר ורובוטיקה, לתוך מקום חנייה באופן אוטומטי. כשנדרש הרכב, המערכת מחלצת אותו משם ומחזירה אותו למפרץ החנייה.
חברת יוניטרוניקס מבצעת, לטענתה, את החנייה במהירות יחסית גדולה לשאר החברות ובצורה חסכונית וחכמה יותר ממקומות החניה. חניון אוטומטי שלה פועל מזה מספר שנים בארצות הברית ומקסיקו והוא צפוי להיכנס בשנה הבאה גם לאיזור תל-אביב.

  • מבוסס על כתבתה של סמדר סלטון, עיתון גלילאו מ"ס 168, ע"מ 68.

מתוך האתר של חברת יוניטרוניקס

דוגמה למגדל חנייה רובוטי- youtube

גוף האדם מכיל שני סוגים של תאי גזע- תאי גזע עובריים אשר בהתמיינות הם הופכים לתאי הגוף השונים ונעלמים עם הבגרות, ותאי גזע של הרקמה שהם ספציפיים לרקמה (למשל תאי העור, השיער וכיוצא בזה) ותפקידם לחדש תאים ברקמות אלו. תפקוד תאים אלו יורד במהלך השנים ומקשה על הריפוי מפציעות.
מחקר בעזרת זבובי פירות (דרוזופילה) שנעשה על-ידי פרופ' ליאן ג'ונס מאוניברסיטת סאלק בארצות הברית בשיתוף עם הילה טולדנו מאוניברסיטת חיפה גילה שככל שהגוף מזדקן, עולה כמותה של מוליקולת RNA  קטנה בשם let-7 במרכז הבקרה שמשגר את תאי הגזע של הרקמה לשם שיקומה. עלייה זו מביאה לדיכוי פעילות הגנים ובתפקוד תאי הגזע.
טיפולים שיעזרו לדכא את ייצורה של מוליקולה זו יוכלו להחזיר לאנשים מבוגרים את היכולת להתמודד עם פציעות ולהאריך חיים.

  • מבוסס על כתבתו של אילן יבלברג, עיתון גלילאו מ"ס 168, ע"מ 46.

קישור לידיעה- nature

מהו תא גזע?

חנקן הוא תרכובת חשובה לצמחים ורבים מהצמחים מצליחים להשיגו בעזרת חיידקים קושרי חנקן בתוך הקרקע. הצמחים הטורפים מצליחים להשיג חנקן בעזרת לכידת בעלי חיים ועיכולם, אך התברר שגם צמחים רגילים מסוגלים להפיק חנקן מחרקים וזאת בעזרת פטריות (בעיקר פטריות מהסוג Metarhizium).
מחקר קנדי בראשות סקוט ביהי (Behie) גילה שצמחי שעועית ודוחן מקיימים סימביוזה עם פטריה כזו שחיסלה זחלים של עש וכך הם מצליחים להשיג את החנקן בזחלים. הפטרייה מקבלת בתמורה תרכובות פחמן הנחוצות לה.
ה"סידור" הזה מאפשר לצמח לטרוף חרקים בלי להשקיע אנרגיה במלכודות למיניהן בדומה לצמחים הטורפים תמורת תשלום סמלי וכך לקבל את החנקן שלו הוא זקוק.

  • מבוסס על כתבתו של נעם לוויתן, עיתון גלילאו מ"ס 168, ע"מ 18.

קישור למאמר- sciencemag

סרטון על צמחים טורפים-youtube

OLYMPUS DIGITAL CAMERAחשבו על כך שבמקום מסך המגע בסמרטפון או בטאבלט שעליו אתם מקישים, ניתן יהיה להשתמש בצמח חי על מנת לתמוך באפשרויות מגע רבות יותר.
מעבדות דיסני הצליחו לאחרונה לעשות זאת בעזרת כבל שהוכנס לאדמה שבה היה הצמח והפך את הצמח למתרגם מגע.
המערכת קרויה Botanicus Interactus ובה, בעזרת טכנולוגיה שנקראת Swept Frequency Capacitive Sensing (חישה קיבולית בסריקת תדרים), אפשר לקלוט סוגי מגע רבים יותר מאשר אנחנו רגילים במסך מגע סטנדרטי- כמו למשל ליטוף, התקרבות אצבע ועוד. פעולות אלו מתורגמות על-ידי המחשב לפעולות אשר תוכנתו מראש.
פיתוח תחום זה יאפשר בעתיד לתכנן כל מיני ממשקים אורגניים מסוגים רבים ושונים בעלי ממשק ריבוי מגע מתקדם.

 

קישור לידיעה והסבר על התהליך

בשנת 1947 החליפו טרנזיסטורים מוליכים למחצה, המבוססים על סיליקון, את שפורפרות הוואקום המסורבלות. חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג מציעים לשלב את הטרנזיסטורים הקיימים כיום בתוך תווך של שפורפרת ואקום על מנת לשפר את מהירותם.
לפי "חוק מור", כמות הטרנזיסטורים במעגל משולב אמורה להכפיל את עצמה כל 20 חודשים ולאחרונה מדענים חזו שהאפשרות למזעור הגיעה לקצה היכולת. החוקרים טוענים שעל מנת להגביר את מהירות המעגל, יש להגביר את מה שנקרא "זמן מעבר האלקטרון"- הזמן שלוקח לאלקטרון יחיד לעבור מהתקן אחד להתקן שני ושזמן זה יקטן כאשר המוליכים למחצה ימצאו בתוך תווך שהוא ואקום (מצב של ריק, חוסר חומר), כיוון שאז האלקטרון ינוע בחופשיות, בלי להיתקע בחלקיקים אחרים.
לשם כך, החוקרים פיתחו שיטה להוצאת אלקטרונים מתוך איזור הוואקום על ידי הפעלת מתח חשמלי קטן תוך שימוש בכוח הדחייה האלקטרומגנטי.

קישור לידיעה- אתר chiportal

מהו חוק מור?

צוות חוקרים בריטי בשילוב חוקרים מדנמרק גילה לאחרונה מכתש חדש שגילו מוערך ב-3 מיליארד שנה ליד איזור מניטסוק במערב גרינלנד והוא הינו המכתש העתיק ביותר שהתגלה עד היום.
מכתשים נוצרים בעקבות פגיעות של אסטרואידים גדולים או כוכבי שביט בכדור הארץ. כשאנחנו מסתכלים על הירח, אנחנו יכולים לראות את המכתשים הרבים שעליו. כדור הארץ, בשל היותו גדול יותר ולכן גם בעל כוח משיכה חזק יותר מהירח, משך בעברו מספר רב יותר של אסטרואידים לכיוונו. מכתשים אלו, בגלל השפעת האטמוספירה ונדידת היבשות, היטשטשו ולכן החוקרים מכירים כיום כ-180 מכתשי פגיעה. הגדול ביניהם ומה שסברו שהוא העתיק ביותר היה מכתש בגודל 300 ק"מ בדרום אפריקה שגילו כ-2 מיליארד שנה.
גודל המכתש החדש הוא 100 ק"מ ועומקו היה כ-25 קילומטרים. במכתשים כאלו יש סיכוי רב למצוא משאבי טבע נחוצים.

קישור לידיעה- sciencedaily

קצת על מכתשים בעולם- ויקיפדיה באנגלית

רשימת המכתשים שעל-פני כדור הארץ

פלוטו התגלה בשנת 1930, כשבשנת 2006 הוחלט להחזיר אותו לרשימת כוכבי הלכת, ולסווג אותו ככוכב לכת ננסי. למרות היותו קטן, התגלו כבר מספר ירחים המקיפים אותו ולאחרונה התגלה גם ירח חמישי.
שמות הירחים הם כארון, אשר התגלה ב-1978, ניקס והידרה אשר התגלו ב-2005, ירח שנקרא כרגע p4 וירח נוסף שנקרא p5. שני הירחים האחרונים התגלו על-ידי החללית ניו-הורייזנס.
החוקרים מתלבטים בשאלה האם הירחים נוצרו מתוך פלוטו בעקבות התרסקות של עצם גדול עליו, כפי שקרה לירח של כדור הארץ, או פשוט נלכדו בכוח משיכתו של פלוטו.

קישור לידיעה- אתר הידען

קצת על פלוטו

מערכת כוכב כפול היא מערכת שבה שני כוכבים מקיפים זה את זה. על מנת ששני כוכבים אלו לא התמזגו לכוכב כפול חייב להיות מרחק מסוים ביניהם.
לאחרונה התברר שהמרחק הזה יכול להיות קטן יותר ממה שחשבו עד היום.
טלסקופ אינפרה-אדום הבריטי בהוואי הצליח לבצע את המדידה הראשונה של מערכת כוכב כפול של ננסים אדומים (ננס אדום הוא כוכב קטן וקר יחסית לשמש שלנו ולכן עוצמת אורם חלשה- זו הסיבה שקשה לאתר אותם).
במדידות נוספות של המרחק בין ננסים אדומים נמצא שיש כאלו שקרובים אחד לשני עד כדי זמן הקפה של פחות מ-5 שעות בין אחד לשני, מה שנחשב לבלתי אפשרי עד היום.

קישור לידיעה- universetoday

קצת על ננסים אדומים

מהי מערכת כוכב כפול?

איזורים המכילים אבק כוכבים נמצאים במקומות שונים בחלל- כמו למשל בחגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק. איזורים אלו בחלל הם המקומות שבהם נוצרים מערכות שמש צעירות ופלנטות.
בשנת 2010 נעלמה כמות אבק, בגודל מערכת השמש הפנימית שלנו, מסביב לכוכב אשר נמצא במרחק של כ-450 שנות אור מכדור הארץ, באיזור קונסטלציית קנטאורוס (קבוצת כוכבים דרומית גדולה הכוללת את הכוכב הקרוב ביותר אל מערכת השמש שלנו, פרוקסימה קנטאורי). היעלמות שכזו לא נצפתה אף פעם לפני כן.
מדובר בדיסקת אבק סמיכה יותר מהטבעות של שבתאי, והחוקרים, מזה שנתיים וחצי, לא מצליחים למצוא מודל שמסוגל להסביר לאן נעלם אבק זה.
את המחקר בנושא מוביל פרופ' בנג'מין צוקרמן מאוניברסיטת קליפורניה ולדבריו הדבר יכול לשנות את מה שהאסטרונומים חושבים על צורת היווצרות מערכות שמש.

קישור לידיעה- sciencedaily

קצת על אבק בין כוכבי

קבוצת הכוכבים קנטאורוס (קנטור)

חוקרים מהטכניון הצליחו לבנות רשת תלת ממדית של כלי דם מהונדסים אשר נותנים תמיכה לאיי לבלב (איי לנגרהנס- תאים אשר מייצרים אינסולין בלבלב).
עד היום השתלות של איי לבלב בגוף נחלו כישלון והסברה היתה שהדבר קורה בגלל בעיה איסכמית, משמע בעיה באספקת הדם לתאים אלו.
המחקר, בראשותה של פרופסור שולמית לבנברג ותלמידתה קרן פרנסיס, הראה שיצירת רשת תלת-מימדית שכזו שיפרה אצל עכבר את הישרדותם של התאים ואז שיפרה את יכולת הגוף להפריש אינסולין ולהתמודד עם מחלת הסכרת.

קישור לידיעה- אתר הטכניון

קצת על איי לבלב (או איי לנגרהנס)