סופרנובה היא תופעה שבה כוכב מאסיבי, בגודל של כ-10 מסות שמש ומעלה, מתפוצץ. בגלקסיית שביל החלב מתפוצצים כשני כוכבים כל מאה שנה.
הפיצוץ מביא לזהירת הכוכב ולפליטה של חלקיקי נייטרינו, חלקיקים ניטרליים ממשפחת הלפטונים אשר נוצרים מהתמזגות של פרוטון ואלקטרון.
הנייטרינו יוצרים כפלים במרחב-זמן אשר נקראים גלים גרביטציוניים (גלי כבידה).
צוות בראשות פרופ' כריסטיאן אוט, מהמכון הטכנולוגי בקליפורניה, הריצו סימולציות והגיעו למסקנה שתדירות האוסילציה של חלקיקי הנייטרינו והגלים הגרביטציוניים הנפלטת בסופרנובה של כוכב זהה למהירות סיבובו (במידה ואכן ליבתו מסתובבת מהר לפני שהוא מתפוצץ).
הגילוי הזה יכול לתרום להבנת הסיבה לסופרנובה, שהיא עדיין איננה ברורה ולקשר לסיבוב המהיר של הכוכב לפני התפוצצותו.

קישור לידיעה- sciencedaily

מהי סופרנובה?

מהו חלקיק הניטרינו?

גנטיקה משפיעה על האינטליגנציה, זה די ברור לחוקרים, אלא שעד היום הגנים הצליחו להסביר רק כ-20% מהשונות הגנטית.
מחקר אמריקאי חדש של ד"ר פול תומפסון מאוניברסיטת  קליפורניה זיהה 24 וריאנטים בשישה גנים אשר משפיעים על בנייה ובידוד הקשרים במוח וכך מביאים לשיפור במבחני ה-IQ.
המחקר ששילב הדמייה מוחית, בדיקה גנטית וביצועים במבחני IQ , גילה שככל שרבים הווריאנטים בגנים אצל האדם, כך עולה האינטליגנציה שלו בזכות בידוד טוב יותר של מסלולים עצביים, מה שמשפיע על מהירות הדחפים, ובזכות יצירת ממברנות תא וקשרים, מה שמאפשר איחסון מידע לטווח קצר תוך ביצוע משימות מנטליות.
מגבלות המחקר הינן יחסית גדולים, מאחר שמדובר בקבוצה קטנה שנבדקה.

קישור לידיעה- אתר הידען

קצת על האינטליגנציה

file000721978020בעולם ישנה מגמה ליצור מוצרים אשר מתאימים ספציפית לאדם שצורך אותם.
חברת Eeshee cosmetics  הישראלית לקחה את הרעיון צעד קדימה בכך שהיא רוקחת ללקוחותיה קרם אישי בהתאם לצרכי עורם.
התהליך מתבצע בעזרת איבחון עור פני הלקוח, אשר מתורגם בעזרת אלגוריתמים מתמטיים לרכיבים הספציפיים ולכמויות המתאימות לרקיחת הקרם האישי, מתוך מאגר של כ-125 חומרי גלם טבעיים.
בעזרת התוכנה אשר מבוססת על תורת המשחקים מסוגלת החברה לרקוח 157 מיליון סוגי קרמים שונים ספציפיים אשר מתאימים לכל סוג עור.

 

*מבוסס על כתבתה של סמדר סלטון, עיתון גלילאו מ"ס 167, ע"מ 64-65.

 

קישור לאתר החברה

הגוף שלנו מתנהל בצורה סינכרונית. בשעה 6 בבוקר עולה קצב חילוף החומרים ואז צריך לקום, בשמונה בבוקר הורמוני המין מתקרבים לרמת שיא ואז יש לאהוב. בשעה שתיים בצהריים הרגישות לכאב יורדת ואז אפשר ללכת לרופא שיניים ועוד.
בגוף האדם קיימים שעונים צירקדיים (צירקדי פירושו "בערך יום") אשר מתזמנים את קצב הלב, לחץ הדם, תיפקוד הכליות וכל דבר אחר בגוף.
השעון הצירקדי הראשי נמצא במוח ומסנכרן את השעונים הרבים בגופנו, שעונים שנמצאים בכל תא מתאינו אשר משפיעים על 15% מכלל הגנים שלנו, למשל תאי כבד מפרישים חלבון DBP פי 100 מאשר אחרי הצהריים.
אנשים ששעונים אלו משובשים אצלם, כמו אצל אנשים שעובדים משמרות, יכולים להביא לסוכרת, השמנת יתר, סרטן והזדקנות מוגברת.
השעון המרכזי במוח מתכוון מידי יום באמצעות המחזור היומי של אותות חיצוניים כמו חושך ואור. באיברים אחרים השעונים רגישים לזמני אכילה ולכן נראה שהם מקבלים אותות בהתאם למצבו המטבולי של התא.
לאחרונה התגלה על-ידי ד"ר אשר גד ממכון וייצמן, כשערך מחקר במעבדתו של פרופ' אולי שיברלר, שחלבון בשם SIRT1 (אשר מקודד על-ידי גן SIRT1), אשר ממלא תפקיד מפתח בחילוף החומרים בתא, שולט גם בפעילות השעונים הצירקדיים. מכאן יכול להגיע הקשר בין הפעילות המטבולית של התא לשעון הצירקדי שבו.

*מבוסס על כתבתה של גליה אריאל, עיתון גלילאו מ"ס 167, ע"מ 44-45.

קישור לידיעה

שעונים ביולוגיים (צירקדיים) בגוף האדם

שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון לחוקרים גרמניים גילה שכבה דמוית אימייל בשן הטוחנת אצל סרטן מים מתוקים אוסטרלי בשם Cherax quadricarinatus,  אשר דומה באופן מפתיע לשכבת האמייל בשיניי חולייתנים, ביניהם האדם.
שכבת האימייל אצל החולייתנים מקבלת את חוזקה ממינרליים העשויים קלציום פוספט (סידן זרחתי) בניגוד למרבית חסרי החוליות אשר משתמשים בחומר הרך יותר בשם קלציום קרבונט (סידן פחמני).
החוקרים מצאו שלסרטן האוסטרלי ישנה שכבת מגן העשויה סידן זרחתי בדומה לחולייתנים. זו הפעם הראשונה שמתגלה שימוש בחומר זה בחסרי חוליות והחוקרים סבורים שפתרון זה להגנה על השיניים התפתח באופן בלתי תלוי.

קישור לידיעה- nature

שכבת האימייל בשיניים

שיתוף פעולה של הפקולטה לפיזיקה, להנדסת חשמל, למדעי המחשב ולהנדסה ביו-רפואית הצליחו להדגים שיטה חדשנית לשיפור הרזולוציה (יכולת ההפרדה בין פרטים) בפריטים מתחת לחצי אורך גל של האור.
עד היום צפייה בפריטים הקטנים מחצי אורך גל של האור יכולה היתה להיעשות במספר שיטות אשר משתמשות בסריקת נקודה-נקודה של האובייקט ולכן יכלה להדגים רק לאובייקטים סטטיים שלא משתנים במהלך הסריקה. השיטה החדשה שפותחה משלבת אלגוריתמים משופרים ואת תחום הדימות ללא עדשה והצליחה להדגים פרטים הקטנים לפחות פי חמישה מאורך הגל של האור.
שיטה זו יכולה להיות פריצת דרך אשר תשנה את עולם המיקרוסקופיה, מערכות הדימות הרפואי ומערכות מדידה אופטיות נוספות.

קישור לידיעה- הטכניון

קצת על רזולוציה