מחקר חדש של קטרינה קירסנסקי, מתיו ליברמן ומייקל קראסק
(Kircanski, Lieberman & Craske) מגלה שכאשר אדם מתאר באופן מילולי את הפחד שלו, הוא מצליח להתמודד איתו בצורה טובה יותר.
במחקר, אשר בו נחשפו אנשים שפוחדים מעכבישים, לעכביש טרנטולה ענק, הראה שהקבוצה שהתבקשה לתאר את העכביש בקול רם וגם את תחושותיהם השליליות כלפיו (בסגנון "אני מרגיש שאני מפחד שהעכביש המגעיל יקפוץ עלי"), הצליחה להתמודד עם הפחד מהעכביש בצורה הכי טובה מכל שאר הקבוצות. ההתמודדות עם הפחד נמדדה גם על-ידי ההתקרבות שלהם אל העכביש וגם בעזרת מדידת המוליכות החשמלית של העור (מוליכות גבוהה, אשר נגרמת בעזרת הזעה, מהווה סמן לפחד).
כמו כן התברר שככל שהאדם משתמש במילים שליליות יותר לתיאור העכביש, כך הוא מצליח להתקרב ולהתגבר על הפחד שלו בצורה טובה יותר.
מחקר זה, אשר הטכניקה שלו לא נהירה עדיין, שונה משיטות טיפול קוגניטיביות-התנהגותיות בפחדים ומהווה תחום אחר אשר יכול לשמש ליצירת שיטות טיפול חדישות.

מבוסס על ידיעתה של מרים דישון-ברקוביץ, עיתון גלילאו מס' 172, ע"מ 62-63.

קישור לידיעה באנגלית

קצת על פחדים וחרדות

חולדמחקר חדש שנערך במכון לאבולוציה של אוניברסיטת חיפה מגלה שתאיו של החולד העיוור (Blind Spalax) מייצרים חומר מעכב ואף הורג תאים סרטניים.
החולד העיוור הינו יונק מכרסם תת-קרקעי, קרוב-רחוק של עכברים וחולדות. הוא התרגל לחיות בתנאים של מחסור בחמצן כשהוא ניזון משורשים, בצלים ופקעות. למרות שהוא נקרא החולד העיוור, יש לו עין אחת מנוונת שמסוגלת להבחין בין אור לחושך וכך לתזמן את סדר היום שלו.
באופן מפתיע החולד העיוור הוא בעל תוחלת חיים של מעל ל-20 שנה כאשר יונקים בגודלו (למשל חולדות) חיים רק 3-4 שנים. הוא אינו מראה סימני הזדקנות, לא אנטומיים ולא קליניים ויש לו עמידות גבוהה כנגד סרטן.
במחקר ניסו החוקרים להדביק חולדות בסרטן בעזרת חומרים מסרטנים. בעוד שעכברים בקבוצת הביקורת פיתחו את המחלה, שום חולד לא פיתח אותה ורק החולדים הזקנים פיתחו גידולים שפירים שנרפאו עם הזמן.
הדבר מראה שמנגנוני המניעה של הסרטן אף לא נחלשים עם הגיל אצל החולדים העיוורים, בניגוד למה שקורה בכל היונקים, כולל בבני האדם.
הבנת המנגנון התאי שעוזר לחולדים העיוורים להתגונן מפני הסרטן יכולה להביא למציאת תרופות חדשות ואף לאתר דרך למנוע אותו.

 

מבוסס על ידיעתו של אילן יבלברג, עיתון גלילאו מס' 172, ע"מ 48-49.

 

קישור לידיעה- אתר הידען

החולד העיוור בפעולה- אתר יוטיוב

תסמונת פוסט-טראומתית היא תסמונת שבה זיכרונות טראומטיים שבים ומטרידים את המוח גם שנים לאחר האירוע שחולל אותם.
מחקר חדש של ד"ר רוני פז ממכון וייצמן למדע עשו שימוש בעובדה שלמידה שמתוגמלת באופן חלקי ואקראי היא למידה שקשה יותר להכחיד אותה מאשר למידה שמתוגמלת באופן מלא לצורך מחקר הקשור בזיכרונות טראומטיים.
הם גילו, בעזרת ניטור איזורים במוח על-ידי אלקטרודות, שבעוד שבלמידה שמתוגמלת באופן מלא, רק האמיגדלה (איזור במוח שידוע שהוא מעורב בזיכרונות בעלי אופי רגשי) מופעלת – בלמידה שמתוגמלת באופן חלקי, מתקשר עם האמיגדלה גם איזור בקליפת המוח הקדמית שנקרא ACC (איזור שנמצא לא תקין אצל הסובלים מתסמונת פוסט-טראומתית).
רמת הפעילות של שני המרכזים היא זו שמנבאת את העמידות של הזיכרונות ואת התפתחות התסמונת הפוסט-טראומתית, כשהטיפול שהוצע על-ידי צוות המחקר היה טיפול בגירוי חשמלי תוך מוחי באמצעות אלקטרודה המכוונת אל איזור ה-ACC לצורך הכחדת הזיכרון.

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על תסמונת פוסט טראומתית

מטאוריטים, אבנים אשר מגיעות אלינו מהחלל החיצון, מגיעים אלינו מידי פעם, אך כמעט כולם שוהים זמן רב על פני כדור הארץ עד שמגלים אותם. השהות הארוכה על פני כדור הארץ משנה את ההרכב שלהם, מה שמקשה על החוקרים לבדוק אותם. זו גם הסיבה שלרוב מחפשים מטאוריטים באנטרקטיקה, בה הם מובחנים על פני הרקע הלבן.
לאחרונה נמצא במרוקו מטרואיד כשלושה חודשים בלבד לאחר שנצפה נכנס לתוך כדור הארץ. המטרואיט עשוי מחומרים וולקנים, מגנזיום וברזל ועליו בועות זכוכית. מקורו כנראה ממאדים. כמו כן יש עליו חריצים, שיכול להיות שנגרמו כתוצאה מזרימת מים בתקופה שבה יצא ממאדים, כנראה לפני 700 מיליון שנה.
הצטברות מטאוריטים מתקופה זו שיצאו ממאדים והגיעו לארץ מעידה כנראה על התפרצות ולקנית חזקה או התנגשות של מאדים בעצם גדול בחלל, מה שגרם להעפת חלקי סלעים לחלל.

מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מס' 172, ע"מ 14.

קישור לידיעה- אתר space

קצת על מטאוריטים

ההבדל בין תאים רגילים בגופנו (תאים ממוינים) לתאי גזע הוא באופן שבו ארוז החומר הגנטי. תיפקוד התא תלוי באזורי הגנים אשר חשופים לביטוי ולמגע עם RNA כאשר איזורים שארוזים היטב אינם מבוטאים.
לפני מספר שנים, חוקרים יפנים הפכו תאים ממוינים לתאי גזע מושרים (iPSC- תאי גזע שאינם ממקור עוברי) בעזרת החדרת ארבעה גנים בלבד, אך ללא הבנה ממשית מה קורה בתא בעקבות כך.
מחקר חדש, בראשות ד"ר יעקוב חנא וד"ר נועה נוברשטרן, מגלה שאנזים-מפתח בשם Utx , אשר מופעל על-ידי ארבעת הגנים המוחדרים לתא, מאפשר את אותו מעבר מתאים ממוינים אל תאי גזע על-ידי שינוי באריזת החומר הגנטי כך שיחשפו ויארזו מחדש איזורי גנים מסוימים.
במחקר גם התגלה שאנזים ה-Utx חשוב למניעת עקרות בעכברים והסיבה היא שתפקידו גם כן להשתלב בתהליך של החזרת תאים שהתחילו התמיינות של מספר ימים לתאים שהם תאי מין.

קישור לידיעה- מכון ויצמן

קצת על תאי גזע

כאשר מסתכלים לשמיים, אחד המראות הכי בהירים הוא אלפא קנטאור אשר בעצם מורכב משלושה כוכבים- שני כוכבים, קנטאורי A ו-B אשר דומים לשמש שלנו ומסתובבים זה סביב זה ועוד כוכב, רחוק מהם, אשר נקרא פרוקסימה קנטאורי.
לאחרונה התגלה כוכב לכת, אשר דומה בגודלו לגודל כדור הארץ, המקיף את קנטאורי B (ולכן נקרא קנטאורי Bb). כוכב זה חם הרבה יותר מכדור הארץ, מאחר שהוא מסתובב קרוב הרבה יותר לכוכב שלו ומקיף אותו אחת לכ-3 ימים (במרחק של כ-6 מיליון ק"מ בלבד, כאשר כדור הארץ מסתובב סביב השמש במרחק של 150 מיליון קילומטרים).
הכוכב מרוחק מאיתנו כ-4.3 שנות אור, כך שייקח לנו להגיע אליו בטכנולוגיות של היום כ-20 אלף שנים,, ובגלל החום ששורר בו כנראה שלא ימצאו עליו חיים.

קישור לידיעה

כוכב הלכת בויקיפדיה

רובם של תאי גופנו מתים, אך ישנם תאים שנשארים צעירים לנצח. אלו הם תאי הגזע של מערכת הדם אשר נמצאים חבויים בגופנו ואשר מייצרים תגבורות של כדוריות דם אדומות במקרה של טיפוס לגבהים (לצורכי תגבור יכולת  קליטת החמצן) או כדוריות דם לבנות לשם לחימה בפולשים חיצוניים.
מחקר אחרון בראשות פרופ' צבי לפידות ממכון וייצמן למדע מגלה שמעבר לתאים המזנכימליים אשר מספקים מצע לתאי הגזע ומכוונים התנהגותם בצורה כימית, ישנה עוד אוכלוסייה של תאים ממשפחת המקרופאגים (בולעי חיידקים) אשר "עוטפים" את תאי הזרע, מפרישים חומרים בשם פרוסטגלנדינים וכך מונעים מהם להתמיין.
מתברר שהפרשת פרוסטגלנדינים על-ידי המקרופאגים גם מעודדת הפרשת חומר מעכב התמיינות מהתאים המזנכימליים והגדלת הקולטנים לחומר זה על פני תאי הגזע.

קישור לידיעה- מכון וייצמן

מצבור מחקרים אחרונים הקשורים לתאי הגזע

ייצור גדול של חלבונים אנושיים הוא דבר חשוב שנעשה עד היום בעזרת תרביות תאים- משמע גן אנושי מוזרק לתוך תא של חיידק (או תא שמרים או תא של בעלי חיים) ומגייס את מנגנוני התא ליצר את החלבון המסונתז מהגן.
שיטה זו יקרה מאוד ולכן מחקר של מדעני מכון וייצמן בשיתוף עם חוקרים אמריקאים מגלה אפשרות חדשה של שימוש בזחלי חרקים לייצור כמויות גדולות של חלבונים אנושיים.
הדבר נבדק על-ידי הפקת אנזים אנושי בשם קרבוקסיל-אסתראז 1 מהזחלים ונמצא שהאנזים, אשר מיוצר בכבד ומפרק תרופות, תואם לחלוטין את האנזים בגוף האדם.
השימוש בזחלי עש הכרוב יאפשר לבצע מניפולציות גנטיות בצורה יעילה יותר ממה שהיה אפשר בעזרת תא בודד ואז לנסות לשנות את מבנה החלבונים וליצור תרופות או חומרים אחרים חיוניים.

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור למחקר באנציקלופדיית החלבונים (פרוטאופדיה)

על מנת שיתקיימו חיים על פני כוכב הלכת שלנו יש צורך במשתנים רבים שאמורים להיות מאוזנים. לאחרונה התברר שיש צורך גם במינון נכון של כמות האסטרואידים שנופלת על הכוכב.

אסטרואידים יכולים להכחיד חיים על פני הכוכב, מאידך הם גם יכולים להביא חומרים מכוכבים אחרים אשר חיוניים להיווצרות של חיים. מינון נכון, אשר נוצר בעקבות מרחק כוכבים במערכת השמש, מבטיח שיגיעו אל פני הכוכב חומרי חיים אך שהאסטרואידים שמביאים אותם לא יגרמו להכחדת אותם החיים.

מחקר אמריקאי בראשות רבקה מרטין מגלה על סמך מחקרים של מערכות שמש אחרות שיש צורך בגודל נכון של חגורת האסטרואידים על מנת לקיים פוטנציאל של חיים על פני הכוכב ושסידור הכוכבים במערכת השמש שלנו, אשר מקיים פוטנציאל שכזה, דומה בכך רק ל-4% ממערכות שמש אחרות.

קישור לידיעה- universetoday

קצת על אסטרואידים

מדענים מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית גילו שחומר אשר מופרש מפטרייה בשם פטריית פלאורוטוס (Pleurotus) או "פטריות ירדן" יכול לעזור במניעת דלקת ובהשמדת תאים סרטניים.
החומר, אשר נקרא "אלפא-גלוקן" (alpha-glucan), הינו מוליקולת רב-סוכר שאותו מייצרת הפטרייה. החומר עודד מוות של תאי סרטן השד והמעי הגס בתרבית וכאשר נוסה על עכברים, הוא הצליח למנוע מהגידול המקורי להתפתח ולשחרר גרורות.
הסברה היא שאלפא-גלוקנים "מתמקמים" בין התאים הסרטניים לבין כלי הדם והתווך הבין-תאי ופוגעים בשגשוגם. מחקרים נוספים וניסויים מתקדמים יותר יכולים לגלות את פשר פעולתו של חומר זה וליישם אותו תרופתית בעתיד.

קישור לידיעה- אתר הידען

המבנה וסוגי האלפא-גלוקן