ביולוגיים יפניים, כשבראשותם Ayami Sekizawa גילו חשופית בשם Chromodorisreticulata (סוג של חילזון ים אדרוגני- משמע יצור דו-מיני) אשר משתמשת בפין אשר מתנתק לאחר כל קיום יחסי מין.
החשופיות מחדירות את איבר מינם אחת לשנייה (שניהם דו-מיניים- משמע גם מסוגלים גם למלא את התפקיד הגברי וגם את התפקיד הנשי) ואז אותו החלק מתנתק בדומה לשממית שמשילה את זנבה. בהמשך גודל הפין שוב ומוכן לחדירה נוספת.
החוקרים סבורים שהיתרון בפין מתנתק הוא ביכולת לקיים יחסי מין בתדירות גדולה יותר, מה שחשוב בסביבה תחרותית. כמו כן במהלך הסרת הפין מוסר זרע של מתחרים.

קישור לידיעה- אתר הידען

קישור לתקציר המחקר באנגלית

שיתוף פעולה מחקרי בין הטכניון (פרופ' דניאל ויס, ד"ר גל ריבק) לאוניברסיטת חיפה (ד"ר משה גיש ופרופסור משה ענבר) הוליד מחקר אשר גילה שכנימות עלה נוחתות ב-90% מהמקרים על הרגליים כאשר הם נופלות מגובה.
כנימות העלה הן חרקים קטנים החיים במושבות על גבי צמחים ולרוב מזיקים לפונדקאי שלהם. כאשר יש להם סכנת טריפה, הן נופלות אל הקרקע ותוך זמן קצר מאוד, בזכות תנועתיות ספציפית, הן נופלות כשרגליהן מטה כאשר כל סטייה מכך מתוקנת מיד על-ידי התנגדות האוויר.
הסיבה שהן עושות זאת היא על מנת לנחות על עלה אחר בעזרת כריות הדבקה שנמצאות ברגליה- כל זאת במטרה להימנע מנחיתה על הקרקע, שם סיכויי הישרדותם נמוכים מאוד.
מחקר זה פותח פתח למחקרים אחרים בתחומי הבקרה האוטונומית.

קישור לידיעה- הטכניון

קצת על כנימות העלה

צדפות נמצאות דבוקות על פני סלעים בתוך הים ועומדות בזרמים חזקים. הדבק שמצליח לעשות זאת הוא גם חזק וגם גמיש מספיק, כך שהאלמנט המודבק מצליח להמשיך לתפקד בסביבתו.
חוקרים מאוניברסיטת קולומביה סינתזו ג'ל, המבוסס על חומצות האמינו של דבק הצדפות, אשר מסוגל להדביק כלי דם או לתקן אותם בזכות יכולת התקבעות למקום למרות זרימה גבוהה.
התברר שאותו ג'ל, מעבר להדבקה, גם יכול לחזק כלי דם בעלי דופן שברירית, למנוע דלקת ולעצור סחף של פלנק, מה שיכול להוריד התקפי לב ושבץ מוחי.

קישור לידיעה-אתר ביומימיקרי

קצת על הצדפות

צמחים לא מצליחים להתפתח היטב בתנאי מליחות. לאחרונה גילה צוות ממכון קרני בראשות חוזה דיני ולינה דואן שהסיבה לכך היא שכבה פנימית של תאים בשורשי הצמחים אשר רגישה למלח ומפעילה הורמון עקה אשר עוצר את צמיחת השורשים.
הצמח אוסף מידע על סביבתו בעזרת השורשים, אשר גם מספקים לו מזון ומים. בעזרת צמח ה-Arabidopsis הצליחו החוקרים לגלות שהורמון העקה המופרש הוא חומצה אבציסית אשר משפיעה על שכבה יחידה של תאים ומונעת צמיחת השורשים.
החוקרים פיתחו שיטה לדיכוי התגובה לחומצה , מה שבעתיד יכול לאפשר לצמחים בעתיד לצמוח בסביבות יותר מלוחות.

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה באנגלית- אתר esciencenews

OLYMPUS DIGITAL CAMERAמהנדסים מאוניברסיטת יוטה הצליחו ליצור חומר אורגני אשר מוליך חשמל לאורך השפות שלו ומבודד בחלקו הפנימי (מה שקרוי "מבודד טופולוגי אורגני").
חומר שכזה יכול לפתוח תחום מחקר חדש בהנדסת חומרים אורגנית.
בחומר שכזה האלקטרונים נעים במהירות עצומה לאורך השפות אך נתקלים בהתנגדות חזקה כאשר הם מנסים לחדור לתוך החומר.
בנוסף הצליחו החוקרים להתקדם לכיוון העברת מידע גם באמצעות הספינים של האלקטרונים, אשר יכולים להיות במצב "למעלה" או במצב "למטה" (תחום שנחקר במסגרת מדע הספינטרוניקה והמחשוב הקוונטי)- מה שיכול לפתוח תחום חדש בזיכרון המיחשובי.

 

 

קישור לידיעה-אוניברסיטת יוטה

מהי ספינטרוניקה?

פעילויות אינסטינקטיביות אצל בעלי החיים (וגם אצל האדם) מועברות דרך הגנים. למשל בניית קן הציפור מקודדת בגנים שלה. כנ"ל לגבי עכבישים הטווים את קוריהם וגם בניית מחילות על-ידי עכברים. הם לא צריכים ללמוד התנהגויות אלו אלא נולדים איתן.
מחקר אחרון מגלה את הבסיס הגנטי של בניית מחילות על-ידי עכברים. במחקר נבדקו עכברי חוף, אשר בונים מחילה מורכבת יחסית עם תא קינון ומנהרת מילוט ללא פתח יציאה (פתח שאותו הוא יוצר רק בשעת מנוסה) ועכברי האייל שבונה מנהרה קצרה וקטנה ללא מנהרת מילוט.
החוקרים הכליאו בין שני סוגי העכברים והתברר שהצאצאים מהדור הראשון בנו מחילות מורכבות כמו עכברי החוף (מה שאומר שהגנים לבניית מחילות מורכבות הם דומיננטיים). בהכלאות לאחר מכן היו עכברים שהתנהגו מבחינת בניית המחילה כמו עכברי החוף וכאלו שהתנהגו כמו עכברי האייל.
בהמשך המחקר ריצפו החוקרים את ה-DNA של העכברים וגילו שלושה איזורים בגנום שכל אחד מהם משפיע על אורך מנהרת הכניסה בכ-3 ס"מ.
איזור רביעי קבע את הימצאותה או אי-הימצאותה של מנהרת מילוט.

מבוסס על ידיעתם של נעם לוויתן ויונת אשחר, עיתון גלילאו מ"ס 175, ע"מ 20.

קישור לידיעה- אתר Nature

קישור לסרטון ביוטיוב המדגים את מדידת המחילה

גל הצונאמי שפגע ביפן בתחילת 2011 גרם לפגיעה בכורים גרעיניים ולאסון גרעיני. פגיעה זו הביאה להחלטה יפנית להפסיק את פעילותם של כל כורי הכוח הגרעיני מלבד שני כורים ולהחליף אותם במקורות אנרגיה אחרים.
כיום משתמשים היפנים בגז, נפט ופחם, אלא שמקורות אלו נדירים ביפן ולכן היפנים נאלצים לייבא אותם, מה שעולה כסף רב.
פרוייקט חדש, שנועד לפתור את הבעיה בעזרת ייצור אנרגיה בעזרת הרוח, כולל הקמת חווה עצומה של טורבינות רוח ענקיות בלב הים אשר תספק כ-1 ג'יגה-ואט חשמל.
בעתיד מתכוונת יפן להרחיב את סיפוק האנרגיה ממקורות מתחדשים כך שיספקו את רוב, אם לא כל האנרגיה שיפן זקוקה לה.

מבוסס על ידיעתו של עידו גנוט, עיתון גלילאו מ"ס 175, ע"מ 19.

קישור לידיעה מאוניברסיטת טוקיו

מהי אנרגיה מתחדשת?

פרויד הגדיר מהו התת-מודע, אלא שלא כל החוקרים מסכימים איתו. מאידך יש מה שנקרא "תת-מודע קוגניטיבי" אשר מתעסק בידע ובפתרון בעיות באופן לא מודע.
מחקר שנעשה באוניברסיטה העברית בראשותו של פרופ' רן חסין ופורסם בכתב העת של האקדמיה האמריקאית למדעים- PNAS, מגלה שתת-המודע מסוגל לפתור בעיות פשוטות בחשבון.
בהליך המחקר הציגו החוקרים לנבדקים סדרת תמונות כאשר לעין הראשונה התמונות התחלפו במהירות ולעין השנייה התמונות היו סטטיות. בשל התחלופה המהירה של התמונות בעין הראשונה, התמונות הסטטיות שמוצגות לעין השניה נתפסות רק באופן לא מודע ואינן מגיעות למודעות.
התברר שכאשר הציגו בעין השנייה, עין התת-מודע, תמונה סטטית של תרגיל בחשבון, היה לנבדקים קל הרבה יותר לבטא את התוצאה באופן מודע מאשר מספר אחר ולכן סברו החוקרים שהתת-מודע הוא זה שפתר את התרגיל.
ממצא זה, אם אכן יתברר כנכון, יכול לשנות את הדרך שבה החוקרים מסתכלים על תת המודע.

מבוסס על ידיעתה של מרי-אן גורביץ', עיתון גלילאו מ"ס 174, ע"מ 44-45.

קישור לידיעה

מהו תת-מודע?

הזיכרון שלנו הוא היכולת לאחסן מידע אשר מגיע אלינו דרך החושים לטווח הקצר או הארוך ולשלוף אותו כשצריך. עד היום התיאוריה סברה שהזיכרון נמצא בתאי העצב, אך לא הסבירה כיצד עובד הזיכרון ברמה העמוקה יותר, משמע ברמה המולקולרית.
מחקר חדש שנעשה באוניברסיטה העברית בשילוב עם חברת MX Biotech
ושנרשם עליו פטנט מתאר מודל חדש אשר טוען שהמתכות, אשר נמצאות במוחנו בתווך הבין עצבי (משמע באיזורים שבין תאי העצב), הם אלו אשר מהוות את אבני הבניין של הזיכרון שלנו. זו גם הסיבה שמחקרים רבים מוכיחים שעודף או חוסר מתכות במוח משבש את יכולת הזיכרון.
לפי מודל זה, האינטראקציה של התווך הבין-תאי ו-15 המתכות בתוכו עם תאי העצב היא זו שמאפשרת את הזיכרון. מתכות כמו אשלגן או נתרן יוצרות מבנים לא יציבים אשר מהווים את הזיכרון לטווח קצר, בעוד מתכות כמו אבץ ונחושת יוצרים מבנים יציבים יותר אשר משמשים כזיכרון לטווח ארוך.
הבנת המודל ויישומו יכולה ליצור קבוצת תרופות חדשה למחלות אשר מערבות פגיעה בזיכרון של האדם כמו מחלת האלצהיימר.

קישור לידיעה

קצת על הברזל בגוף האדם

חלבון ה-NF-kappaB הוא חלבון חשוב מאוד בתא האדם. מאידך כאשר הפעילות שלו לא נשלטת, הוא גורם לדיכוי של תהליך המוות של התא, האפופטוזיס, ואז להתפשטות של תאים סרטניים יוצרי גרורות ולהגברת עמידותם של גידולים לטיפולים כימותרפיים.
חלבון ה- NF-kappaB עובר, בתגובה לאיתותים חיצונים, אל הציטופלסמה של התא ושם גורם לביטוי של גנים מסוימים, משפעל גנים הגורמים להפסקת פעילותו וגם משתתף עיקרי ב"גיוס עובדים" לצורכי שיעתוק גנים (שיכפול גנים) תוך השתתפות בשלב שנקרא "ההארכה" ושבו נוצרות לגנים מוליקולות RNA.
מחקר אחרון של פרופ' רבקה דיקשטיין ממכון וייצמן גילה מנגנון בקרה חדש אשר יכול להסביר את פעילותו הרצופה, המזיקה של חלבון ה- NF-kappa במקרים של דלקת וסרטן. מנגנון זה מתגלם בנוכחותו של גן בשם DSIF שבשלב ההארכה, ביחד עם NF-kappaB , מקדם את ביטוים של גנים שתפקידם להפסיק את פעילותו של NF-kappaB.
כאשר גן ה-DSIF לא קיים או שפעילותו נפגמת, בקרתו של NF-kappaB
נפגמת. התמקדות בתרופות שינצלו מנגנון בקרה זה יכול להצליח להגביר את פגיעותם של התאים הסרטניים ולהפחית את יכולתם לייצר גרורות.

קישור לידיעה-מכון וייצמן

תפקידיו של חלבון NF-kappaB