IMG_20110817_221559חוקרים מאוניברסיטת דיוק, בשיתוף פעולה עם חוקרים אחרים, הצליחו לגלות מדוע אנחנו סובלים מכאבים כאשר אנחנו נכווים מהשמש.
כוויות השמש נגרמות כתוצאה מחשיפה לאור אולטרה סגול מסוג UVB -B. קרינה זו אמנם עוזרת לנו לייצר את ויטמין ה-D החשוב כל כך לגופנו, אך בחשיפת יתר היא עלולה לפגוע ב-DNA ולגרום לתהליכים סרטניים. כוויית שמש נועדה להזהיר אותנו ולמנוע נזק נוסף.
החוקרים גילו שהכאב מכוויה זו נגרם בעקבות מולקולה בשם TRPV4 אשר מכניסה יונים טעונים חיובית של סידן ונתרן אל התא. דבר זה גורם להפעלת מולקולה נוספת בשם אנדותלין, אשר גורמת למולקולת ה-TRPV4 לשגר עוד יותר סידן אל התאים. האנדותלין הינה מולקולה אשר ידוע שהיא גורמת לכאב וגירוד אצל בני אדם.
מחקר זה יכול להביא למציאת דרכים למנוע את הכאב על-ידי חסימה של מולקולת ה-TRPV4 ואז גם את הפעלת האנדותלין.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה המקורית- Sciencedaily

מהי כווית שמש?

mri-scanroomסורקי MRI מאפשרים לרופאים לאבחן בצורה טובה ויחסית בטוחה, מאידך אחד מהחסרונות העיקריים שלהם, מעבר לתחושת הקלסטרופוביות, הוא הרעש החזק בתוכם אשר יכול להגיע למעל 110 דציבלים- כמו הרעש בקונצרט רוק רעשני.
החטיבה הרפואית של ג’נרל אלקטריק (GE Healthcare) מצאה לאחרונה דרך חדשה להפחית את הרעש בסורק. לצורך כך, מדעני חטיבת המחקר של ג’נרל אלקטריק שינו באופן חדשני את הדרך שבה בונים את תמונת ה-MRI מהנתונים הגולמיים.
הפרוטוקול החדש נקרא Silenz ואותו משלבים ג’נרל אלקטריק עם מערכת גרדיאנטים משופרת ועם מערכת RF חדשנית. השינוי מתבטא בתוכנת הפרוטוקול אשר מביאה לבניית התמונה עם רעש מופחת עשרות מונים מהרעש הרגיל ב-MRI.
הטכניקה החדשה מצליחה להוריד את עוצמת הרעש לרמת רעש נורמלית, כך שניתן לנהל שיחה עם האדם שמבצע את הבדיקה. הטכניקה כבר זמינה בסורקי ה-1.5 וה-3 טסלה של החברה.

 

קישור לידיעה המקורית- GEnewscenter

קישור לידיעה- אתר Medgadget

פורטל ה-MRI הישראלי

periodic-tableחוקרים שבדיים מאוניברסיטת לונד הציגו לאחרונה ממצאי ניסוי אשר מעידים על כך שקיים יסוד כימי חדש, בעל מספר אטומי 115 (מספר אטומי זה מספר הפרוטונים בגרעין ובעצם גם מספר האלקטרונים באטום נייטרלי חשמלית).
היסוד החדש שייך לקבוצת היסודות העל-כבדים (כל היסודות מעל הלורנציום, משמע בעלי מספר אטומי של מעל 103). הניסוי אותו עשו השבדים הצליחה לאשר את “טביעת האצבע” של היסוד אשר מבדילה אותו מיסודות אחרים.
ליסוד החדש עדיין אין שם ורק וועדה בינלאומית רשאית לקבוע האם לקבל את היסוד החדש ולהעניק לו שם או לערוך ניסויים נוספים בתחום.

 

קישור לידיעה והסבר על הניסוי

מהם היסודות העל-כבדים?

קישור לידיעה המקורית-אוניברסיטת לונד

12_chromosome
תמונת כרומוזום- התמונה נלקחה מאתר hofesh

הלוקים בתסמונת דאון (trisomy 21 בשמה הרפואי) הם בעלי שלושה עותקים של כרומוזום 21, במקום שניים- לכן יש להם 47 כרומוזומים בכל תא במקום 46. עודף כרומוזום זה מביא לשלל בעיות כמו בעיות קוגניטיביות, פגמים בלב, התפתחות אלצהיימר בגיל צעיר ועוד. השתקת הכרומוזום המיותר היא דבר שיכול לפתור את המחלה.
מחקרים אחרונים הצליחו להראות אפשרות השתקה של גן בעייתי בגוף, אך מדענים מאוניברסיטת מסצ’וסטס הגדילו לעשות והצליחו להשתיק בתרבית כרומוזום 21 שלם בעזרת הגן XIST , הגן שבו הגוף משתיק באופן טבעי את כרומוזום ה-X המיותר אצל נקבות בתחילת התפתחותו-מה שמונע ביטוי של מרבית הגנים עליו.
בניסוי החדירו החוקרים את גן XIST לכרומוזום 21 והוא הצליח “להשתיק” אותו, משמע לגרום לגנים לא להיות מבוטאים בו. גילוי  זה פותח פתח למחקר נוסף לגבי התהליכים המתרחשים בתמונת דאון ולהתגברות על המחלה.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור להודעת החוקרים- sciencedaily

השתקה של כרומוזום X

dan arieli_frontהספר “האמת על באמת” של פרופ’ דן אריאלי, כמו שאר ספריו, סורק מחקרים מעניינים בתחומי מדעי החברה ומסיק מהן מסקנות. הספר הנוכחי מתמקד ברמאות ובנסיבות אשר עוזרות לנו לרמות.

במהלך הספר פרופ’ אריאלי מגיע למסקנות שמעוררות חשיבה. הוא טוען שישנם אנשים רבים שמרמים קצת ומעט מאוד אנשים שמרמים הרבה. הוא גם מספר שקיים אצלנו קונפליקט בין הצורך לרמות ואז להשיג יותר, לבין הרצון שלנו לשמור על הרגשה שאנחנו בסדר, שאנחנו מוסריים ולהרגיש טוב עם עצמנו (“לישון טוב בלילה”). את הקונפליקט הזה אנחנו מנסים לפתור, כאשר אנחנו מרמים, על-ידי גמישות מחשבתית לשם עיגול פינות- גמישות אשר מתבטאת, בין השאר, בסיפור סיפורים לעצמנו על מנת להצדיק את מעשה הרמייה.

בהמשך הספר מתאר פרופ’ אריאלי כל מיני נסיבות אשר גורמות לאדם לרמות יותר, כמו למשל ריחוק מרמייה ישירה (אדם לא ייקח כסף מהקופה במשרד, אבל יגנוב עטים שיכולים לעלות יותר), יצירתיות (ככל שאדם יצירתי יותר, כך יהיה לו קל יותר לספר לעצמו סיפורים ולהצדיק את המעשה שעשה), ניגוד אינטרסים, התבונות במעשי רמייה של אנשים אחרים, עייפות (אם אדם הוא לאחר יום שלם של החלטות, היכולת שלו להתנגד לפיתוי יורדת ואז נטייתו לרמות גדולה יותר- מה שנקרא בפי פרופ’ אריאלי “דלדול האגו”), עצם ההנחה שאדם אחר יכול להרוויח ממעשה הרמייה שלנו ועוד.

בסיום הספר מתחבר פרופ’ אריאלי לתנ”ך ומביא משם סיפורים אשר קשורים למה שהציג בספר. הוא גם מציג את הדת כמערכת אשר יש לה יכולת לשמר מוסריות בעזרת חוקים מובנים מראש.

לסיום, ספר מעניין אשר מציג לנו את הצד הלא רציונלי והפחות נעים בחברתנו, אם כי אני חייב לציין ש”לא נפלתי מהרגליים”. כמו כן לעיתים חשבתי לעצמי, שמסקנות המחקר שאליהם הגיע צוות החוקרים, יכולים גם לנבוע מגורמים אחרים ולאו דווקא מהגורמים אותם חשבו החוקרים ואשר קשורים לנושא הספר.

 

כותב הסקירה- עופר בן חורין, [email protected]

VoyagerReverseהחללית ווייאג’ר 1 (Voyager 1) אשר שוגרה על-ידי נאס”א בספטמבר 1977
במטרה לצאת מתחומי מערכת השמש (בדומה לפיוניר 10 ו-11 אשר הקשר איתן נותק), יצאה מאיזור אשר נקרא מערכת השמש שלנו. זהו האובייקט הראשון מעשי ידי אדם אשר יוצא ממערכת השמש.
החללית מרוחקת כעת כ-10 מיליארד קילומטרים מהשמש שלנו וכנראה חולפת בתוך פלאזמה, גז מיונן אשר אופייני לתווך הבין-כוכבי אשר נמצא מעבר למערכת השמש שלנו, כנראה בקצה השדה המגנטי של השמש שלנו.
וויאג’ר 1, אשר נושאת בתוכה תקליט זהב עם קטעי צלילים אשר אופייניים למין האנושי שלנו ומערכת הוראות על בסיס בינארי להפעלת התקליט, תשדר נתונים לפחות עד סוף העשור. בשנת 2025 יכבו כל המכשירים שבה ואז היא תשוט בחלל כנראה לעד.

 

קישור לידיעה- אתר רשת ב’

קצת על חללית וויאג’ר ומשימותיה

file0001715002647המיליארדר הדרום אפריקאי איילון מאסק, האדם שיזם את ה-spaceX (שירותי שיגור לחלל) ואת הרכב החשמלי טסלה, צופה שמערכת התחבורה העתידנית תכלול רכבת, אשר תנוע במהירות של 1,200 קמ”ש, בתוך מנהרה סגורה- מנהרה אשר תאפשר לה להגיע למהירויות הללו.
מאסק טוען שהדרך הטובה לעשות זאת היא לבנות מנהרה ולבצע מניפולציות עם האוויר שבה על מנת לגרום לרכבת לנוע- כמו למשל שימוש במערכת דחיסה חשמלית אשר תדחוס את האוויר מקדמת הרכבת אל חלקה האחורי ותמנע את החיכוך הנגרם בגלל האוויר. כך אפשר יהיה להתגבר על מה שנקרא “גבול קנטרוביץ'”, חוק היחס בין המהירות המרבית במנהרה מסוימת לנפח שתופס קליע.
מאסק טוען שכדאי למקם רכבת כזו בין שתי ערים גדולות בעלי נפח תנועה גדול ביניהם, כמו למשל לוס אנגלס וסאן פרנסיסיקו וטוען שבניית כל המערכת יכולה להיות זולה עשרות מונים מבניית רכבות מהירות אחרות.

 

קישור לידיעה- Universe today

קצת על מערכת Hyperloop

file4711257893135מחקר חדש אשר נערך באוניברסיטת תל-אביב בהובלת פרופ’ אורי אשרי וד”ר בועז ברק משער שעלייה בחלבון הטומוזין (Tomosyn) בהיפוקמפוס יכולה להיות קשורה למחלות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון.
תפקידו של חלבון הטומוזין הוא לסייע בוויסות קצב העברת המוליכים העצביים בכך שהוא מעכב שחרור שלפוחיות שבתוכן נוירוטרנסמיטורים, מוליכים עצביים, אשר עוברות מסינפסות מתא עצב אחד לתא עצב שני.
בניסוי הזריקו החוקרים לעכברים אל ההיפוקמפוס גן אשר גורם לייצור מוגבר של טומוזין והראו בעזרת תפקוד במבוך שחלה בהם ירידה בתפקוד המוחי. מסקנת המחקר היתה שעודף טומוזין הביא לעיכוב יתר של השלפוחיות ואז לירידה בתפקוד המוחי והסברה היא שתהליך דומה מתרחש במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון.

 

קישור לידיעה-אוניברסיטת תל-אביב

מהו חלבון הטומוזין?

file00049016974תחושת גירוד היא תחושה לא נעימה אשר יכולה לנבוע משתי סיבות עיקריות- הראשונה היא בעקבות אלרגיה, למשל לעובש, אבק או פרחים והשנייה היא
כתוצאה מעור יבש או דלקת בעור. גירוד אשר נובע מאלרגיה יכול לעיתים להיפטר בעזרת תרופות אשר נקראות אנטי היסטמינים, מאידך גירוד כתוצאה מעור יבש או דלקת לא זכה למענה הולם עד היום.
מחקר חדש ישראלי-אמריקאי  בראשות ד”ר אלכסנדר בינשטוק מהמכון למחקר רפואי ישראל-קנדה חשף קבוצת נוירונים אשר מעבירים את תחושת הגירוד והצליח גם לחסום אותם.
למחקר זה חשיבות רבה מאחר שהוא יכול להביא לתרופות עתידניות אשר ימנעו את תחושות הגירוד המציקות בשל דלקת או עור יבש.

קישור לריאיון עם ד”ר אלכסנדר בינשטוק- אתר youtube

מהי תחושת הגירוד?

אדם זקןמחקרים אשר בדקו השפעת טראומה על תוחלת החיים גילו שטראומה יכולה לקצר את החיים. מאידך מחקר ישראלי-הולנדי, בהשתתפותו של פרופ’ שי לין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה הראה שגברים אשר עברו את השואה בפולין, חיים יותר מגברים שלא חוו טראומה בתקופת מלחמת העולם השנייה.
אוכלוסיית המחקר כללה מעל 55 אלף יהודים, חלקם היו בפולין בזמן השואה ואילו חלקם האחר עלהשואהה לארץ לפני תחילת המלחמה. הממצאים הראו שתוחלת החיים של הגברים ניצולי השואה היתה גדולה ב-14 חודשים מאשר תוחלת החיים של גברים שלא עברו את השואה. אצל הנשים לא נמצאו הבדלים מובהקים.
החוקרים מסבירים את התוצאות המפתיעות בכך שהסבל הרב שעברו הגברים בשואה גרם להם לפתח מיומנויות, תובנות ומשמעות עמוקה יותר לחיים, מה שנקרא בספרות המקצועית “תופעת הצמיחה הפוסט-טראומטית”. אלו עזרו להם להאריך את תוחלת חייהם.

 

קישור לידיעה על המחקר

קישור למחקר המלא

קצת על תופעת הצמיחה הפוסט-טראומטית