כוכב יםחוקרים מהמחלקה לביולוגיה ימית של דנמרק הצליחו להראות שכוכבי ים משתמשים בעיניים פרימיטיביות לצורך ניווט אל עצמים גדולים קבועים כמו שונית אלמוגים.
במהלך המחקר לקחו החוקרים כוכבי ים ללא עיניים וכוכבי ים עם עיניים בזרועותיהם והראו שכוכבי הים עם העיניים ידעו לנווט אל עבר השונית בניגוד לכוכבי הים ללא העיניים.
עיני כוכבי הים הם עיניים מורכבות פרימיטיביות אשר נמצאות בין שתי קבוצות גדולות ידועות של קולטני אור ותומכות בתיאוריה האבולוציונית של התפתחות העין אשר טוענת שיצירת תמונה מעורפלת על-ידי העין קדמה לרישות העצבי ולחידוד הראייה.

 

קישור לידיעה-Sciencedaily

קצת על כוכבי ים

file000241538450כיום אנחנו נזקקים לסלולרי שלנו כאשר אנחנו רוצים להתעדכן בתנועה, במיקום ובדברים שונים אחרים בזמן נסיעה. בשנים האחרונות עובדות חברות הטכנולוגיה הגדולות וחברות סטרטאפ על מה שנקרא "המכונית המחוברת"
(Connected Car). למכונית הזו תהיה יכולת להתחבר לאינטרנט, לאפליקציות ולשירותים רבים אחרים.
בעזרת מכונית שכזו, האפשרויות הם בלתי מוגבלות- מניווט, מוסיקה, וידאו מוזרם למסכים ברכב, שירותי מיקום של גוגל ואפליקציות מותאמות ועד הפיכת הרכב, בזכות האנטנה הגדולה שלו, לאמצעי חיבור wifi מהיר ליושבים בתוך הרכב. בנוסף, יוכלו המכוניות לתקשר אחת עם השנייה, עם רמזורים ומערכות תנועה מבוססות מחשבים ואז אפשר יהיה למנוע עומסי תנועה ותנועות דרכים. אוטומטיזציה של הרכב, למשל רכב שיחנה בעצמו או נהג אוטומטי גם הן אפשרויות שמפותחות כיום.
החברות המובילות כיום בתחום, מעבר לחברות הרכב והטכנולוגיה, הם למשל אפל, אשר מפתחת מערכת הפעלה לרכב (iOS in the car) ונוקיה, אשר השיקה באוגוסט האחרון מערכת למכונית המחוברת בשם Here auto.

*הידיעה באדיבות שגיא כהן, כתב מחשבים

 

מאמר מקיף אשר מסכם את התחום

להלן החלק השני של ספרי עיון מומלצים לטעמי לשנת 2013 (קישור לחלק א'). הספרים הם מתחומי עיון שונים וכל אחד מהם הם סוג של חווית קריאה שונה.

למה האבולוציה נכונה?- ג'רי א. קווין (הוצאת ספרי עליית הגג ומישכל)

למה האבולוציה נכונה

לפני שאסקור את הספר, אני חייב לציין שקראתי הרבה מאוד ספרים על אבולוציה, ביניהם את ספריו המצוינים של ריצ'רד דוקינס (הגן האנוכי, השען העיוור, הטיפוס על ההר הבלתי סביר, הצגה הגדולה בתבל ועוד) וספרים נוספים כמו "הדג שבתוכנו" ועוד.

מהסיבה הזו, לפני שהתחלתי לקרוא את הספר "למה האבולוציה נכונה?" לא חשבתי שהוא יחדש לי הרבה. כמובן שטעיתי.

מטרת הספר היא בעצם להפריך את טענות הבריאתנים, תומכי התיאוריה של התכנון התבוני. אותי לא ממש צריך לשכנע בעניין, אבל עדיין נהנתי מספר שוטף אשר משובצים בו סיפורים רבים מעולם הטבע והאבולוציה.

לדעתי, כוחו של הספר הוא ביכולת התיאורית המובנת לספק דרך קוהרנטית להבנת האבולוציה וזה מה שמביא אותו לספק חווית קריאה ייחודית.

ציון הספר- 8.4

אצבע גלילאו- פיטר אטקינס (הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס)

 

אצבע גלילאו

בניגוד לספר שמעליו, "אצבע גלילאו" של פיטר אטקינס הוא בהחלט לא ספר קל לקריאה. הקריאה בו לא שוטפת ומצריכה ריכוז. מאידך הוא מכיל פרטים רבים ומנסה לתת תמונת מצב עדכנית ומקיפה על תחומים מעולם המדע כמו אבולוציה, אטומים, סימטריה, קוסמולוגיה, מרחב זמן ועוד.

הייתי מגדיר את הספר הזה, בגלל מורכבות החומר שבו, על התפר בין ספר מדע פופולרי לבין ספר לימוד. לדעתי הוא סוג של ספר למתקדמים, לאנשים שכבר מכירים את התיאוריות הגדולות ורוצים לשקוע תוך חוויה עמוקה ומפורטת יותר. אני חושב שהיתרון הגדול של הספר הזה הוא הדרך שבה הוא מעורר לחשוב על  תחומי המדע ועל התגליות שבהם.

אטקינס מטפל באופן יסודי ובעיקר שיטתי בכל תחום מדע עיקרי שקיים כיום – מעניין מאוד, מקסים אבל בהחלט לא קל.

ציון הספר- 7.8

מדוע טייסי קמיקאזה חובשים קסדות?- יעקוב בורק (הוצאת עם עובד)

 

מדוע טייסי קמיקזה חובשים קסדות

ספר זה, אם אני לא טועה, הוא ספרו השלישי של יעקוב בורק, סופר ואיש עסקים ישראלי. כל פרק בספר מציג תוצאות מחקר בנושא מסוים במדעי החברה ובמיוחד בכלכלה.

יש בספר עיסוק במוסר, באלטרואיזם, בקנאה ושמחה לאיד, דחיינות, חרטה, הצלחה ועוד. אפשר בהחלט ללמוד מהספר, להחכים ולנסות ליישם. כמו כן יש חשיפה מעניינת לצורת עשייה של מחקר, להיגיון שעומד מאחורי שאלת המחקר ולהסקת המסקנות.

ספר בהחלט טוב, אך לדעתי פחות טוב מספרו הראשון "האם שימפנזים חושבים על פרישה?", גם בגלל שספרים אשר עוסקים בכלכלה ומדעי החברה הגיעו לטעמי לסוג של ריוויון מסוים.

ציון הספר- 7.9

הקנון המדעי- נטלי אנג'יר (הוצאת אחוזת בית)

 

 הקנון-המדעי

הקנון המדעי, אותו כתבה נטלי אנג'יר, סופרת ועיתונאית מדע הוא ספר מצויין בזכות הבהירות שלו. אם נשווה אותו לספר "אצבע גלילאו", השני בסקירה הזו, אז אפשר להגיד שהמטרה של שני הספרים היתה די זהה, להציג את התיאוריות העכשוויות בתחומי המדע, רק ש"הקנון המדעי" עושה זאת בצורה הרבה יותר פשוטה וברורה, בעוד "אצבע גלילאו" מעמיק ומסבך. אולי ההבדלים נובעים מכך שהראשון נכתב על-ידי עיתונאית והשני על ידי מדען.

הספר "הקנון המדעי" מציג בפרקיו הראשונים את סגנון החשיבה המדעית, תורת ההסתברות וקנה המידה. בהמשך הוא מתעסק בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה אבולוציונית ומולקולרית ובסיומו בהצגת תיאוריות מדעיות מתחומי הגיאולוגיה והאסטרונומיה.

לסיכום, קחו לכם כמה ימים ותחוו ספר מדע פופולרי מצויין ומומלץ, אשר זכה גם בפרס פוליצר ולתפוצה בינלאומית נרחבת.

ציון הספר- 8.6

ג'ינגיס ח'אן- ג'ק ותרפורד (הוצאת דביר)

גיגניס חאן

הזמן שבו אנחנו חיים, לפחות בימינו אנו, מתוחם בתוך תקופה קצרה מאוד של ההיסטוריה. ישנם ספרים אשר יכולים לקחת אותך הרחק לעתיד ומאידך ישנם ספרים שיכולים לקחת אותך הרחק אל העבר- כזה הוא הספר "ג'ינגיס חאן" של ג'ק ותרפורד.

הספר לוקח אותנו קצת פחות מאלף שנה אחורה, אל יום הולדתו של ג'ינגיס חאן בשנת 1162 ומגולל את הקמתה של האימפריה המונגולית, האימפריה השנייה בגדולה בעולם והראשונה בעלת השטח הרציף.

הספר מתאר את המניעים של ג'ינגיס חאן בהקמת האימפריה, בין השאר רצונו

להחזיר את אשתו שנחטפה. הוא מתאר את האימפריה המונגולית, אימפריה אשר התבססה על צבא ממושמע ומאורגן מאוד בעל שיטת לחימה מהירה וטכנולוגית ועל מערכת חוקים הוגנת שגם ג'ינגיס חאן היה כפוף אליה.

הוא מתמודד עם המוטיבים הפחות חיוביים שבהם הואשמו המונגולים ומדגיש את הצלחתו של ג'ינגיס חאן לכונן שלטון אשר הצליח לאחד את כל סין ועמים כבושים אחרים, תוך דגילה בחופש דת מוחלט.

לסיכום, ספר מצויין זה ייתן לכם הצצה נרחבת אל תקופה ואימפריה מופלאה בהיסטוריה האנושית, אימפריה שצאצאיה האחרונים עוד שלטו בעיר "בוכרה" עד לשנת 1920.

ציון הספר- 9.1

כותב הפוסט- עופר בן חורין,  offer-b@inter.net.il

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק א'

file0001581942922שיתוף פעולה של קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אוסטין בטקסס ומאוניברסיטת איובה בראשותם של ג'פרי בריק (Barrick) ומני סוברמנין (Subramanian) הצליחו, בעזרת שינויים גנטיים, ליצור חיידק א. קולי אשר מכור לקפאין.
הקפאין הינו חומר ממריץ (מגביר נשימה וקצב לב), משכך כאבים וגם חומר אשר שומר על הצמח מחרקים. מאידך, כמות גבוהה שלו עשויה להיות רעילה לאדם ולסביבה ולגרום נזקים.
חיידק בשם Pseudomonas putidaBB5 מסוגל באופן טבעי לפרק קפאין לחומר בשם קסנתין, אך לא פשוט לעבוד איתו תעשייתית ולכן החוקרים שינו את האופרון שלו (יחידה גנטית תפעולית) והשתילו לחיידק א. קולי אשר הרבה יותר נוח לעבוד איתו.
בעזרת שינוי זה ושינויים גנטיים נוספים, הפך חיידק הא-קולי לצרכן קפאין וכך יכולים החוקרים לפזר את החיידק המהונדס במקומות שבהם ישנו זיהום גבוה של קפאין ואף לנתר את כמות הזיהום לפי כמותם של החיידקים הללו.

 

קישור לכתבה- גלילאו (ד"ר דרור בר-ניר)

קצת על הקפאין