התמונה לקוחה מויקיפדיה (באדיבות נאס"א)
התמונה לקוחה מויקיפדיה (באדיבות נאס"א)

קיוריוסיטי הינו רובוט אשר נשלח לחקור את המאדים, הכוכב הרביעי במערכת השמש. מאידך כוכב נוגה, או ונוס בלועזית, הוא כוכב שקרוב אלינו מהצד השני, לכיוון השמש.
נוגה הוא כוכב סלעי, מעט יותר קטן מכדור הארץ. הוא מקיף את השמש בכמעט 225 ימי ארץ, כאשר הקפתו היא כמעט מעגל מושלם (בניגוד לצורת הקפת של כוכבי לכת אחרים שהיא אליפטית). דרך אגב, אפשר לראות בשעות מסוימות את נוגה בשמי ארצנו גם בלי להשתמש בטלסקופ.

חוקרי החלל נהגו להשתעשע במחשבות שאכן קיימים חיים על נוגה, זאת בגלל הדימיון שלו לכדור הארץ. לכן נשלחו אליו מספר חלליות, אמריקאיות ורוסיות, חלקם נשרפו, חלקם הצליחו במשימתם. מאידך, כל הזמן הופקו לקחים מהכישלונות על מנת לשפר את יכולתם של החלליות הבאות.

הסובייטים היו הראשונים ששיגרו גבשושית לחלל בשנת 1961 בסדרה של חלליות בשם "ונרה". ונרה 1 לא הצליחה להעביר מידע לכדור הארץ, ונרה 3 התרסקה על פני נוגה בשנת 1966. שנה לאחר מכן הצליחה ורנה 4 לחדור לאטמוספירה של נוגה ולשלוח נתונים, אך לא לנחות עליו. כך גם קרה עם ורנה 5 ו-6 ששוגרו בהפרש של כמה ימים אחת מהשנייה.
ונרה 7, הצליח ליפול אל פני הכוכב ולשדר מספר דקות, במה שנחשב למדידה הראשונה בהיסטוריה מפני שטח כוכב שאינו כדור הארץ. ונרה 8 הצליחה לשדר כמעט שעה מפני הכוכב, כאשר ורנה 9 ממש נחתה על הכוכב ובפעם הראשונה בהיסטוריה שידרה תמונות מפני כוכב לכת. ורנות 10-16 הצליחו גם הם ברובם לשדר נתונים נוספים לגבי נוגה.

האמריקאים נכנסו לחקר נוגה, בשנת 1962, שנה לאחר הסובייטים. חלליות "מארינר" האמריקאיות נשלחו אל נוגה בין השנים 1962-1973. מארינר 1 התפוצצה בזמן שיגורה. אחריה מארינר 2, 5 ו-10 הגיעו לאיזור נוגה ושלחו נתונים ותמונות לארץ. על המידע שהביאה מארינר עבדו במשותף צוותים אמריקאים וסובייטים- שיתוף פעולה מאוד לא אופייני באותה התקופה.

חלליות נוספות ששוגרו למאדים היו שתי חלליות במשימת "פיוניר ונוס" אשר ביצעו מדידות לגבי נוגה בין השנים 1978-1992, החללית "מגלן" אשר הגיעה אל נוגה בשנת 1990 והקיפה אותו במשך ארבע שנים והחללית האחרונה, הפעם של סוכנות החלל האירופאית, "ונוס אקספרס", אשר הגיעה לנוגה בשנת 2006.

בעתיד צפויה החללית האמריקאית מרקורי מסנג'ר להגיע לנוגה, בדרכה אל כוכב חמה. כמו כן ישנם תכנונים נוספים לשלוח רכב חלל ייעודי לנוגה אשר יוכל לעמוד בחום העצום שם ואף לוויין שיוכל להפוך לכדור פורח.

 

מסע אל נוגה-אתר אוניברסיטת תל-אביב

הטיסות הסובייטיות לנוגה בשנות השבעים- אתר הידען

 

התמונה מתוך אתר tsofar- ישראל ארצי
ים כנרת- התמונה מתוך אתר tsofar (ישראל ארצי)

לפני יותר מ-3,000 שנה, בשלהי תקופת הברונזה, חלה בתקופת זמן קצרה ביותר קריסה של אימפריות גדולות כמו האימפריה החיתית, האימפריה המצרית, התרבות המיקנית ועוד. לאחר קריסה זו עלו ממלכות תקופת הברזל, ביניהם גם ישראל, יהודה והפלישתים.
הסיבה לקריסה זו איננה ברורה, אם כי ישנם כל מיני השערות. במחקר אחרון, אשר בוצע בשיתוף פעולה ישראלי-גרמני בראשותה של ד"ר דפנה לנגוט ופרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל-אביב, הוצאה אבקת צמחים (פולן) מעומק של כ-40 מטר מתחת למי הכנרת.
אבקת צמחים זו עמידה מאוד לפגעי הטבע והזמן, ובדיקה שלה זיהתה תקופת יובש חמורה לאורך של כ-150 שנה בשלהי תקופת הברונזה- דבר שיכול להסביר את נפילת האימפריות.
הייחוד במחקר זה, לדברי החוקרת, הוא המרווח הצר יחסית בין הדגימות, כ-40 שנה, כשמחקרים קודמים בדקו מרווחים גדולים הרבה יותר. כמו כן במחקר זה הצליחו החוקרים ליצור קורלציה בין זמן הבצורת לאירועי שריפות באיזור המזרח התיכון ובעיקר בישראל- מה שמחזק את ממצאיהם.

מבוסס על ידיעתה של אורנה כהן, עיתון גלילאו מ"ס 184, ע"מ 32-33.

 

קישור לידיעה-אתר נשיונל גיאוגרפיק

קצת על תקופת הברונזה המאוחרת

גדל אשר באךהספר "גדל, אשר, באך – גביש בן אלמוות" של דאגלס ר' הופשטטר, פיזיקאי אמריקאי אשר חוקר את תחום הבינה המלאכותית, יצא לאור לראשונה בשנת 1979. לאחר עשרים שנה הוא יצא בהוצאה מחודשת, כאשר רק בשנת 2011 הוא יצא לאור בעברית בהוצאת "דביר" לאחר ששני חוקרי מחשבים, טל כהן וירדן ניר בוכבינדר, עמלו על תרגומו במשך כ-15 שנה

ספר זה (נקרא בקיצור GEB), אשר זכה בפרס פוליצר בשנת 1980 בקטגוריית ספרי עיון כלליים, הוא ספר מיוחד במינו.
בעבר צלחתי ספרי עיון לא פשוטים לקריאה כמו למשל "אצבע גלילאו", אך GEB הציג לי רף אחר לגמרי, רף אשר דורש ריכוז, ואני מודה שלקח לי מעל לחצי שנה על מנת לסיימו. למרות שלא את כולו, התייחסתי לספר זה כאל "ספר השראה", יצירת מופת אשר מראה כמה חשיבה המבוטאת בכתיבה יכולה לענג ולהביא ממש לכיף אינטלקטואלי.

הספר, במעל ל-800 עמודיו, מקיף נושאים רבים- מתמטיקה, פילוסופיה, אמנות, מוזיקה, מדעי המחשב ומשובץ דיאלוגים רבים בין צב, סרטן, אכילס ועוד.
משמו של הספר אפשר להקיש שהופשטטר מנסה לקשר בין הישגיהם ויצירתם של שלושה אישים דגולים: הלוגיקן קורט גדל, לוגיקן שנולד באוסטריה והיגר לארצות הברית. האמן מאוריץ  קורנליס אשר, אמן הולנדי סוריאליסטי בעיקרו אשר יצר עבודות גרפיקה מרתקות והמלחין יוהאן סבסטיאן באך, מלחין גרמני מתקופת הבארוק שאין צורך להציגו. את הישגיהם מנסה הופשטטר, במהלך הספר, לחבר למהות אחת.

מאידך, תוך כדי חקירה זו, חודר הופשטטר לדיון על השפה שלנו, על החוקיות אשר נמצאת בה (מה שקצת הזכיר לי את הספר "האינסטינקט הלשוני" של סטיבן פינקר) ובעצם מנסה להסביר, לטענתו, איך אדם על כל מכלולו נוצר מחומר דומם.

הספר עשיר מבחינה לשונית, תרבותית ומקיף עולם ומלואו. הריכוז הרב שצורכת קריאתו היא בשל ההבנה של הרעיונות אשר עומדים מאחוריו והתמודדות עם משחקי לשון, שלדעתי האישית היו מעט מוגזמים.
מעבר לדיאלוגים, יש דיון רב בלולאות שונות ואלגוריתמים (שאותם ממשיך הופשטטר בספר חדש שהוציא לאחרונה "אני לולאה מוזרה" בהוצאת דביר), דיון בבודהיזם, מוזיקה, פרדוקסים ואפילו ביולוגיה וזואולוגיה- הכל באופן יצירתי וייחודי שכמוהו לא פגשתי בשום ספר עיון בעבר.

לסיכום, הספר "גדל, אשר, באך", הוא בעיני יצירת מופת. גם לכאלו החוששים מספרים כבדים, הספר הזה יכול להעניק הסתכלות מענגת על היצירתיות והייחודיות בכתיבת ספר עיון, ספר אשר מעבר ללימוד והעברת ידע, מעודד חשיבה תמידית.
ביקורת מסוימת על הספר, מעבר לשימוש הלשוני המוגזם במטאפורות ואולי אורכו, היא שלאחר סיומו לא הצלחתי לראות את הספר כמקשה אחת אלא כשלל רעיונות אשר מוגשים בצורה מיוחדת. מאידך עדיין הדבר לא גרע מהנאתי במאום.

 

ציון הספר- 9.4

כותב הסקירה- עופר בן חורין,  offer-b@inter.net.il

Tersicoccus phoenicis
צילום התמונה: NASA/JPL-Caltech

שמירה על סטריליות, משמע על סביבה נקייה מחיידקים, היא דבר חשוב מאוד כאשר מדובר בהרכבה של חלקי חלליות אשר אמורות לעזוב את כדור הארץ- זאת על מנת למנוע זיהום אתרים בחלל. מהסיבה הזו נשמרת רמת סטריליות גבוהה באולמות ההרכבה.
לאחרונה גילתה קבוצת מחקר מקליפורניה, בראשותו של פרג ויישמפאן (Vaishampayan), חיידק אשר מסוגל לחיות גם בסביבות סטריליות. החיידק, אשר אינו מוכר למדע, נקרא על-ידי החוקרים Tersicoccus phoenicis ונמצא גם במרכז החלל ע"ש קנדי בפלורידה וגם במרכז סוכנות החלל האירופאית בגינאה הצרפתית.
עצם יכולתו של החיידק לשרוד בסביבות סטריליות, למרות כל אמצעי החיטוי, מעידה על יכולות אשר יכולות להיות נעדרות אצל חיידקים אחרים- יכולות אשר נחקרות כעת במחקרי המשך.

 

קישור לידיעה- הבלוג של הביולוג ד"ר דרור בר-ני…

קצת על החיידק החדש- ויקיפדיה באנגלית

התמונה לקוחה מויקיפדיה בהתאם לרישיון CC
התמונה לקוחה מויקיפדיה בהתאם לרישיון CC

לעתים נדמה שתחום הרדיותרפיה, טיפול בעזרת הקרנות, הוא תחום שקופא על שמריו, אך לא כך הדבר- מחקר תמיד מתבצע בתחום זה.
מכשיר יחסית חדש בתחום הרדיותרפיה משתמש בפרוטונים על מנת להקרין גידולים סרטניים בצורה מדויקת וכמעט ללא אנרגית פיזור. הקרינה גורמת נזק ל-DNA של התאים הסרטניים והורסת אותם. התופעה הפיזיקלית אשר מתרחשת בתהליך זה ידועה בשם "בראג פיק"(Bragg peak) .
בזכות היכולת לדייק ולפזר מעבר לכך מעט מאוד את הקרינה, מקרין הפרוטונים הוא מכשיר יעיל, אם כי משתמשים בו רק כאשר גבולות הגידול ברורים וכאשר אין גרורות.
בארץ, בגלל העלויות הגבוהות ובגלל האינדיקציות המעטות שבהם משתמשים במכשיר, אין תקציב למכשיר הקרנת פרוטונים, אם כי מתוכנן בעתיד מכשיר אוניברסיטאי לשם כך. כרגע, מטופלים, בעיקר ילדים, נאלצים לנסוע לחו"ל לשם ביצוע טיפולים באינדיקציות אשר מתאימות לתרפיה בפרוטונים.

 

קישור להסבר על תרפיה בהקרנת פרוטונים

המרכז השווייצרי להקרנת פרוטונים (כולל סרטון הסבר)

קצת על תופעת "בראג פיק"

Greeneyes
התמונה נלקחה מאתר ויקימדיה בהתאם לרישיון cc

לדעת לשכנע אדם אחר בצדקתך הינה יכולת חשובה, השאלה האם נחוץ לשם כך להסתכל בעיני בן-שיחך.
מחקרים קודמים נטו לתמוך בכך שמבט ישיר באדם שאותו מנסים לשכנע, עוזר לשם כך. מאידך מחקר שנעשה לאחרונה הגיע למסקנה אחרת.
במחקר, חולקו סטודנטים לשתי קבוצות, הראשונה התבקשה להתמקד בעיניו של הדובר המנסה לשכנע אותם והשנייה בפיו. התברר שדווקא קבוצת הסטודנטים אשר התמקדה בעיני הדובר נטתה פחות להשתכנע מהקבוצה שהונחתה להסתכל על פיו.
החוקרים מסבירים ממצאים אלו בכך שנעיצת עיניים נחשבת להתנהגות תוקפנית אצל בעלי חיים ולכן מובילה להתנגדות לעמדת הדובר. בתגובה לממצאים הציעו החוקרים מחקרי המשך על מנת לזהות את ההקשרים המדויקים שבהם התבוננות בעיני האחר היא יעילה.

מבוסס על ידיעתה של מרים דישון-ברקוביץ, עיתון גלילאו מ"ס 183, ע"מ 10-11.

 

קישור לתקציר המאמר- כתב העת Psychological Science

איך להשפיע על אנשים אחרים- אתר הידען

file000288943151פרקינסון היא מחלה שבה נוצר חוסר במוליך העצבי דופמין על רקע התנוונות קבוצת תאי החומר השחור במוח.
עד היום הדרך לאבחן פרקינסון היתה על סמך תסמיניו של החולה או על ידי בדיקת Spect (בדיקה שעושה שימוש בחומרים רדיואקטיביים לדימות המוח), אך לאחרונה מחקר חדש המשותף לאוניברסיטת חיפה ולבית חולים רמב"ם, בראשותם של פרופ' שרה רוזנבלום וד"ר אילנה שלזינגר, מצא שניתן לאבחן פרקינסון גם על-ידי כתיבה.
חולי הפרקינסון מדווחים שהם חשו קודם כל בדעיכה ביכולות הקוגניטיביות שלהם לפני הדעיכה ביכולות המוטוריות שלהם ובמחקר הספציפי הזה, בו נעשה שימוש בלוח אלקטרוני וכלי כתיבה בעל עט עם חיישנים, ניסו החוקרות להראות הבדלים מובהקים באופן וצורת הכתיבה אצל חולי פרקינסון יחסית לאנשים בריאים.
ממצאי המחקר הראו שחולי פרקינסון, ביחס לקבוצת ביקורת בריאה, כתבו באותיות קטנות יותר, הפעילו פחות לחץ על משטח הכתיבה ובעיקר השהו את העט יותר זמן באוויר במהלך הכתיבה (מה שמעיד על ירידה ביכולת הקוגניטיבית כיוון שבזמן זה המוח מתכנן את הפעולה הבאה)
מחקר זה בעצם מאפשר אמצעי איבחון נוסף לחולי פרקינסון עוד טרם פריצת הסימפטומים הגופניים אצלם ויכול כך להוריד את העומס על המערכת הרפואית בעזרת איבחון על-ידי אדם שאינו רופא.

מבוסס על ידיעתו של אילן יבלברג, עיתון גלילאו מ"ס 182, ע"מ 44-45.

 

קישור לידיעה-אוניברסיטת חיפה

מהו פרקינסון ומחקרים אחרונים בתחום-פורטל MRI והדימות המוחי

file3351253770084מדוזות הם יצורים ימיים אשר תנועתן יכולה לרתק ולהקסים. מאידך הן גם גורמות נזקים גדולים למתרחצים, לענף הדייג ולמערכות קירור של כורים להפקת חשמל.
חוקרים מהמכון הטכנולוגי המתקדם בדרום קוראיה, בראשות פרופ' היון מיונג (Myung), פיתחו רובוט מיוחד בשם JEROS-Jellyfish Elimination Robotic Swarm. רובוט זה עשוי מזוג מצופים וממערכת להבים מסתובבת, אשר מיועדת להשמיד נחילי מדוזות באזורי החופים וכך למנוע את פגיעתן.
החוקרים יצרו קבוצת רובוטים אשר נעה בעקבות רובוט ראשי אל ריכוזי מדוזות ומשמידה אותן. בניסוי שעשו פוררו הרובוטים מדוזות במשקל של 900 ק"ג תוך שעה.
מתנגדי השיטה טוענים שתוצרי פירוק המדוזות יכולים לשקוע, ליצור זיהום נקודתי ואף להוביל לרבייה רבה מאוד של מדוזות בגלל השתחררות תאי זרע וביצים. ביקורת נוספת לגבי השיטה היא שישנם מדוזות בעלות מעטה קשיח יותר אשר עלול לתקוע את להבי הרובוט.

מבוסס על ידיעתו של עידו גנוט, עיתון גלילאו מ"ס 183, ע"מ 10-11.

 

סרטון אשר מראה כיצד מושמדות המדוזות- YouTube

קצת על המדוזות

file000923149554קיימים מינים רבים של צפרדעים אשר פיתחו יכולות שונות בעקבות אתגרי הסביבה שבה הם נמצאים, כמו למשל צפרדע בשם Black-spotted Rock frog  מקבוצת Torrent frogs ,אשר מאופיינת בכך שהיא מסוגלת לטפס באופן מדהים בסביבות מימיות וחלקות.
ד"ר תומס אנדליין (Thomas Endlein) וצוותו מאוניברסיטת גלזגו שבסקוטלנד בדקו מה מייחד את אותה הצפרדע יחסית לצפרדע אחרת אשר חיה על עצים.
התברר שכאשר המשטחים היו חלקים ויבשים, הציגו שני סוגי הצפרדעים יכולות היצמדות דומות, אך כאשר הוזרמו מים, Black-spotted Rock frog
נצמדה טוב יותר באופן משמעותי, בזכות זה שהיא מגדילה את שטחי המגע שלה עם המשטח. כמו כן צורתם של התאים ברפידות הבוהן אצל אותה צפרדע היתה מאורכת עם תעלות ישרות, מה שהקל על ניקוז הנוזלים מתחת לכריות ואז המשך הידבקות יעילה.
מחקר זה יכול ללמד את האדם כיצד ליצור משטחי הדבקה טובים יותר אשר יעמדו גם בסביבות מימיות.

 

קישור לידיעה

קצת על צפרדעי ה-Torrents

file000374220683בעלי חיים רבים עוקבים בעיניהם אחר מבטם של חיות אחרות, בכלל זה גם קופים ובני אדם. הסיבה היא אולי הצורך לזהות אוכל, סכנה או משהו חשוב אחר, אך לא היה ידוע עד כה אם ההתמקדות היא בעיניים או במרכז הפנים, ששם במקרה נמצאות גם העיניים. מחקר ייחודי חדש, אותו ערכו אלן קינגסטון (Kingstone), חוקר מאוניברסיטת קולומביה הבריטית ובנו בן ה-12, ג'וליאן לוי (Levy), התמודד עם הבעיה בעזרת שימוש במפלצות שעיניהם נמצאות לא בפניהם, אלא בידיהם ובמקומות אחרים בגוף.
במחקר הוצגו לנבדקים תמונות של יצורים שעיניהם בפנים ותמונות של יצורים שעיניהן בכפות ידיהם ובמקומות אחרים שאינן פנים. מצלמה אשר ניטרה את תנועות העיניים של הנבדקים גילתה שהנבדקים התמקדו בעיניים, לא משנה היכן הם היו, ולא בפנים.
מחקר זה מדגים דרך ייחודית ויצירתית  לבצע ניסוי ולפתור בעיה שהטרידה את המדע זמן רב וגם את האפשרות של ילד בן 12 להופיע ככותב ראשי במאמר אשר התפרסם בכתב עת מוביל (Biology Letters).

מבוסס על ידיעתם של נעם לוויתן ויונת אשחר, עיתון גלילאו מ"ס 183, ע"מ 6.

 

קישור לידיעה- אתר Timeout

קישור לתמצית הידיעה- Biology Letters