משאף אסטמה טיפוסי
משאף אסטמה טיפוסי

אאוזינופילים (Eosinophils) הם סוג תאי דם לבנים אשר מתפתחים במוח העצם. הם אמורים להוות כ-5% מכלל התאים הלבנים בדם וכאשר הם בכמויות גדולות יותר, הן מקושרות לגרימת אסתמה, אלרגיות, מחלות מעי דלקתיות ואף סרטן. הסיבה לכך היא שחרור של מוליקולות רעילות (אשר למשל גורמים בריאות לנזק רקמתי ואז לקוצר נשימה, הפרשת ריר וכיוצא בזה).
עד היום היו ידוע שחלבון בשם IL-5 הוא זה אשר אחראי להתמיינות ונדידת התאים ממוח העצם לדם ולכן יוצרו תרופות ניסיוניות לדכא אותו. מאידך, במחקר חדש, אשר נערך באוניברסיטת תל-אביב בראשותו של ד"ר אריאל מוניץ, בשיתוף עם המחלקה לאלרגיה ואימונולוגיה בבית החולים לילדים באוהיו,  התברר שלא רק ה-IL-5 אחראי להתפתחות האאוזינופילים אלא גם חלבון בשם PIR-B וגם חלבון בשם PIR-A. חלבונים אלו עובדים במשוב של איזון חוזר כאשר חלבון ה-PIR-B מעכב את פעולתו של חלבון PIR-A אשר משדר לאאוזינופילים את ההוראה למות בהתאם לריכוז חלבון IL-5, שמעודד את התמיינותם.
המחקר פותח למדע פתח לייצור תרופות אשר יכולות להשפיע, בנוסף לחלבון IL-5, גם על PIR-A וגם על PIR-B, במטרה לטפל ביעילות במחלת האסטמה ובמחלות אחרות אשר מושפעות מכמות האאוזינופילים כמו למשל מחלות מעי דלקתיות.

 

קישור לידיעה-אתר אוניברסיטת תל-אביב

השפעת הצטברות של אאוזינופילים במערכת העיכול

קצת על מחלת האסטמה

שיחזור של Lythronaxy- היוצר הוא Tomopteryxבהתאם לתנאי רישיון  CC BY-SA 3.0
שיחזור של Lythronaxy- היוצר הוא Tomopteryxבהתאם לתנאי רישיון CC BY-SA 3.0

הטירנוזאוריים (ביוונית-"לטאות עריצות") הם משפחה של דינוזאורים טורפים אשר חיו בקרטיקון העליון לפני 83 מיליון שנה לפני זמננו ועד הכחדתם לפני כ-65.5 מיליון שנה לפני זמננו. חלק מפריטי קבוצה זו התאפיינו בגוף ולסת גדולים והלכו על שני רגליים. הגדול במשפחה זו הוא הטירנוזאורוס רקס הידוע.
לאחרונה התגלה באתר Grand Staircase-Escalante בדרום יוטה זן חדש שעשוי להיות אחד מאבותיו של הטי רקס. שמו של הדינוזאור החדש הוא Lythronax argestes ובניגוד לשאר בני משפחתו הוא היה בעל חרטום צר, גולגולת אחורית רחבה ועיניים קדמיות.
גילוי דינוזאור זה שינה את סברת הפלאונטולוגים (חוקרי מאובנים) שדינוזאורים בעלי לסת רחבה הופיעו לפי המדע רק לפני 70 מיליון שנה, כיוון שהליתרונאקס הופיע לפחות עשרה מיליון שנים קודם לכן. כמו כן מעורר תהיות לגבי התפשטות הדינוזאורים בתקופה זו.

 

קישור לידיעה- אתר הידען

קצת על משפחת הטירנוזאוריים (Tyrannosauridae)

עין אנושיתהרכיב המכני שבו העין האנושית קולטת תמונה הוא יחסית פשוט ומתבצע בעזרת שריר המשנה את העדשה לשם שינוי המיקוד ובעזרת קשתית אשר מתפקדת כווסת אור (צמצם).
עד היום המדע נתקל בקשיים לא מעטים ביצירת מערכות הדמייה ממוזערות ולאחרונה פיתחו חוקרים מאוניברסיטת פרייבורג (Freiburg) שבגרמניה מערכת כזו, אשר מתבססת על ההנדסה של העין האנושית.
המערכת החדשה בנויה סביב עדשה מחושלת בעלת יכולת שינוי מיקוד, אשר משלבת רכיב נוזלי המווסת את כמות האור הנקלט- בדומה למה שעושה הקשתית בעין שלנו. מתח חשמלי אשר מועבר במערכת, משנה את תכונות הנוזל וכך מצמצם אותו או מרחיב אותו בהתאם לכמות האור שיש לקלוט.
המכשיר, בגודל של כמה סנטימטרים, צפוי להיות ממוזער עוד יותר ולשמש כמערכת לצורכי הדמייה מיקרוסקופיות במדע, ברפואה ובמחקר.

 

קישור לידיעה- אתר אירגון הביומימיקרי הישראלי

קצת על העין האנושית

תמונת MRI של המוח במנח סגיטלי (כולל ארטיפקט בשם התקפלות)
תמונת MRI של המוח במנח סגיטלי (כולל ארטיפקט בשם "התקפלות")

אחד מהיישומים של סריקות MRI הם הדמיות תלת-מימדיות של גידולים, זאת לפני אופרציות ניתוחיות. סריקות אלו נעשות במסך מספר סריקות לאורך זמן על מנת להעריך את התפשטות הגידול, אך אומדן זה לוקה בחסר מאחר שהוא אינו מביא בחשבון בצורה מספקת שינויים נפחיים בגידול או שינויים פנימיים בתוכו.
מחקר חדש בראשותו של ד"ר ליאור וייצמן, אשר בו שיתפו פעולה חוקרים מהאוניברסיטה העברית וחוקרים מבית חולים איכילוב, הצליח לפתח אלגוריתם עיבוד תמונה חדשני, אשר מבצע כימות נפחי של הגידול לאורך זמן.
מערכת זו, אשר משולבת כבר באופן יישומי בתוך מכשיר MRI בבית חולים איכילוב מאפשרת לזהות שינוי נפחי בגידול לאורך זמן, לאתר אילו גידולים מגיבים טוב יותר לכימותרפיה ולזהות את המרכיבים הפנימיים של הגידול- וכך להקל על האונקולוגיים לקבל החלטות נכונות יותר לגבי האופרציות הרצויות.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על השיטה למדידת נפחי גידול במוח-אתר בי"ח איכילוב

מקבץ מחקרים אחרונים בתחום הדמיית ה-MRI- פורטל ה-MRI והדימות המוחי