מסוק דפברילטורדום לב הינו מצב שבו ישנה הפסקה מוחלטת בפעילות הלב. בעקבות כך, מופסקת מיד זרימת הדם בגוף ואז תאי הגוף מתחילים למות בגלל חוסר בחמצן. בתוך זמן קצר מאוד מתרחש איבוד הכרה והפסקת נשימה ותוך כ-4 דקות תתרחש פגיעה מוחית בלתי הפיכה. מהסיבה הזו יש צורך לטפל במהירות ולא תמיד מספיקות ניידות האמבולנס להגיע אל האדם בזמן. גם חוק הצבת מכשירי החייאה חשמליים (דפיברילטורים) במקומות הומי אדם אינו מספיק יעיל בגלל שאנשים אינם מודעים מספיק למיקומם ולדרך תפעולם.
לאחרונה, סטודנטים מאוניברסיטת דלפט (Delft) בהולנד, בראשותו של דוקטורנט בשם אלק מומונט (Momont), פיתחו כלי טייס בלתי מאוייש אשר מסוגל לשאת דפיברילטור ולהגיע בתוך דקות ספורות, דרך האוויר, לכל נקודה. מחקרים מראים שאם מופעל דפיברילטור בתוך דקה מהאירוע, 95% מהלוקים בדום לב ניצלים, בעוד שאירוע של דום לב מחוץ לבית חולים, ללא החייאה מיידית, גורם לתמותה של בין 90%-95%.
המסוק, שמו קאודקופר, אשר נושא את הדפיברילטור, מסוגל לטוס במהירות של עד 100 קמ”ש. קורדינטות ה-GPS מגיעות מתקשורת הסלולריים המתקשרים מהאיזור. כמו כן המסוק מצוייד במיקרופון ורמקול אשר נותן הנחייה ראשונית לתפעול הדפיברילטור.
באם יאושר אמצעי עזרה זה, יוכלו מסוקים רבים כאלו להיות מוצבים במקומות רבים ולהציל חיים של אנשים אשר לקו בדום לב מסיבות שונות.

מבוסס על כתבתו של עידו גנוט, גלילאו מ”ס 197, ע”מ 15-16

 

קישור לידיעה-אוניברסיטת דלפט בהולנד

הדגמת הטסת המסוק ומתן הטיפול- אתר Youtube

מכוניתביקור במוסך איננו חוויה נעימה עבור אדם שאינו מבין במכוניות. מוסכים רבים מנצלים את חוסר ההבנה של הלקוח הממוצע להמצאת תקלות שלא היו ולגביית סכומי כסף מופרזים. חברת סטארט אפ ישראלית חדשה בשם אנג’י (Engie), אשר מאחוריה עומדים שני סטודנטים (גל אהרון ואלון הנדלמן) וסטודנטית (ירדן גרוס) מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, מפתחת בימים אלו אפליקציה לסמרטפון אשר מנסה לעזור לנו בעניין. את החברה מוביל יזם בשם אורי לוין.
האפליקציה, אשר מושכת מידע מרכיב בלוטות’ (Bluetooth) המתחבר לשקע האיבחון של הרכב, מספקת מידע על המכונית ואז מסייעת באיתור והבנה של כמעט 10,000 תקלות רכב שונות. כמו כן היא עוזרת למצוא מוסך קרוב ואמין תוך חישוב עלויות הטיפול. האפליקציה גם מסוגלת לעדכן על תקינות לחץ השמן, על התרוקנות מיכל הדלק, להתריע לפני טיפולים ועוד.
האפליקציה והרכיב, אשר עדיין נמצאים בפיתוח, מוצעים כרגע ללקוחות בחינם וכך מתוכנן גם בעתיד. הרווח יגיע מבעלי המוסכים אשר יהיו מוכנים לתהליך של שקיפות מול הלקוחות, אשר מצידם יגיעו אליהם כאשר התקלה כבר מאובחנת וכך ייחסך זמן יקר. כמו כן מתכוונת אנג’י להתרחב לכיוונים של ניתוחי ביג דאטה (Big Data)- התבססות על מסד נתונים נרחב, המבוסס על תקלות שחוו משתמשים בעבר והצגת הפתרונות הנפוצים לגביהן.

מבוסס על כתבתו של עידו גנוט, גלילאו מ”ס 197, ע”מ 56-58.

 

קישור לכתבה המתארת את האנשים מאחורי החברה

אתר חברת אנג’י (Engie)

סרטון המציג את יתרונות האפליקציה- אתר Youtube

נוצהנוצות, באופן אינטואיטיבי, מתקשרות בעיקר לציפורים. הנוצות בנויות מחלבון בשם קרטין (החלבון אשר משמש, בין השאר, לבניית שיער, קשקשים וציפורניים) ומבין תפקידיהן, יכולת תעופה ושמירה על חום הגוף. הסברה הינה שמקורן של הנוצות הינו בקשקשים של הדינוזאורים, אך מחקר חדש מגלה שמעבר לכך שהיו דינוזאורים עטויי נוצות, מקור הגנים של הנוצות הינו קדום הרבה יותר.
המחקר, אשר בוצע על-ידי חוקרים ממספר אוניברסיטאות בארצות הברית וקנדה, בראשותו של קרייג לאו (Lowe) מאוניברסיטת סטנפורד, בדק את הגנים האחראים ליצירת הנוצות ואת רצפי הבקרה אשר נועדו להפעלת גנים אלו. במהלך המחקר, סקרו החוקרים גנומים של יצורים אחרים במטרה לאתר את אותם גנים ורצפי בקרה בבעלי חיים אחרים מלבד עופות ואותם גנים נמצאו כבר אצל הדגים, האבות הקדמוניים של הזוחלים, היונקים והעופות וכמובן גם נמצאים אצלנו. אצל הדגים, אותם גנים כמובן לא שימשו ליצירת נוצות אלא שימשו ליצירת פנוטיפים אחרים (פנוטיפים הם התכונות שניתן לראות, אשר נובעות מאינטרקציה בין הגנים לבין הסביבה- ע.ב.ח.). מאידך, כאשר התנאים הסביבתיים סיפקו ליכולת התעופה יתרון הישרדותי, האבולוציה “פעלה” לכיוון זה ואז, בנוסף לגנים אלו, התפתחו גם רצפי הבקרה להפעלתם.
מחקר זה הוא אחד משורת מחקרים אשר משווים בין גנומים של יצורים שונים, תהליך שהתאפשר בעקבות יכולת המדע בשנים האחרונות לרצף גנום ביעילות גדלה והולכת.

 

קישור לכתבה- אתר Timeout

קישור למאמר המקורי

קצת על נוצות

ממתיקים מלאכותייםמחלת הסוכרת הינה מחלה מטבולית (מטבוליזם מתורגם כחילוף חומרים), שבה עולה ריכוז הגלוקוז בדם ובשתן בשל אי יכולת הגוף לפרק אותו בעקבות בעיה כלשהי בייצור אינסולין או בקליטתו. אי-סבילות לגלוקוז הינה הסימן הראשון להתפתחות סוכרת מסוג 2 (סוכרת של מבוגרים) והיא נוצרת כאשר הגוף לא מסוגל לפרק כמות גדולה של סוכר. בשל כך, לעיתים מוצעים ממתיקים מלאכותיים כתחליף לסוכר ומחקר חדש מגלה שאולי אלו אף יותר גרועים מהסוכר עצמו.
במחקר, אשר נערך על-ידי ד”ר ערן אלינב ופרופ’ ערן סגל ממכון וייצמן למדע, ובשיתופם של חוקרים ישראליים רבים אחרים, השקו המדענים קבוצה ראשונה של עכברים בשלושת הממתיקים המלאכותיים הנפוצים ביותר- סכרין, אספרטיים וסוכלרוז ואילו את הקבצה השנייה הם השקו במי סוכר. דווקא העכברים שצרכו את הממתיקים המלאכותים פיתחו יותר אי-סבילות לגלוקוז.
הסיבה היא, לטענת החוקרים, שמאחר שהממתיקים המלאכותיים לא אמורים להיספג כלל במערכת העיכול, תיווך של חיידקי המעי הגורמים תגובה דלקתית הוא הגורם להשפעתם השלילית של הממתיקים. על מנת לבדוק זאת ביצעו החוקרים עוד מספר ניסויים שבהם הכחידו את חיידקי המעי או השתילו חיידקי מעי שנחשפו לממתיקים מלאכותיים. כמו כן הם ביצעו ניסוי על מתנדבים והראו שרבים מהמתנדבים לקו באי סבילות לגלוקוז לאחר שבוע של שימוש בממתיקים מלאכותיים. מחקרים אלו איששו את טענתם בדבר היותם של חיידקי המעי גורם מתווך בתהליך.
מחקר זה מחייב, לדעת החוקרים, שיקול נוסף בשימוש בממתיקים מלאכתויים במטרה להוריד משקל ולהקל על חולי הסוכרת.

 

קישור לידיעה- אתר מכון ויצמן למדע

קצת על מחלת הסוכרת

וירוסכפי שכל אורגניזם אחר עובר אבולוציה, כך גם נגיפים. חלק משרידי הנגיפים נמצאים ב-DNA שלנו לאחר שהשתלבו שם במהלך אלפי שנות אבולוציה. לעיתים ניתן גם לשחזר DNA או RNA שלם או חלקי של נגיפים, כפי שעשה אריק דלווארט (Delwart) ושותפיו מקבוצת המחקר באוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו.
במהלך המחקר, הצליחה הקבוצה לשחזר שני נגיפים עתיקים מתוך גללים קפואים בני 700 שנה של אילי צפון בצפון קנדה. שמו של הנגיף הראשון, אשר ה-DNA שלו שוחזר במלואו, הוא aCFV) Ancient Caribou Feces Associated Virus). נגיף זה אותר בתוך צמח שאותו עיכל אייל הצפון ושייך לנגיפי צמחים. שמו של הנגיף השני, שהכיל RNA ששוחזר חלקית, הוא aNCV) Ancient Northwest Territories Cripavirus), אשר זוהה כנגיף של חרקים ששהה בגללי אייל הצפון.
מחקר בתחום זה חשוב מאחר שהתחממות כדור הארץ מניעה תהליך של החזרת נגיפים עתיקים לסביבתנו, נגיפים שחלקם יכולים אף להיות מסוכנים ולגרום למגפות.

 

קישור לידיעה- ד”ר דרור בר-ניר

תקציר המאמר המקורי

קצת על נגיפים

mri of human brain
mri of human brain

אוטיזם קלאסי או בשמו האחר תסמונת קנר הינה לקות התפתחותית הנובעת משונות נוירולוגית מולדת. מתסמיניה- קושי ביצירת קשיים חברתיים, הפרעות בדיבור והתנהגות חזרתית. עד היום הסברה היתה שלקות זו יכולה להתבטא במבנה המוח, אך מחקר חדש וגדול היקף מוכיח לעת עתה אחרת.
המחקר הינו מחקר ה-MRI הגדול ביותר שנעשה עד היום. הוא כלל חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, בין השאר בהשתתפות ד”ר אילן דינשטיין, וחוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון שבארצות הברית. במהלכו השתמשו החוקרים בנתוני סריקות MRI ממאגר ABIDE (Autism Brain Imaging Data Exchange), מאגר הכולל סריקות MRI של לוקי אוטיזם מול סריקות MRI של אנשים ללא תסמונת זו (נבדקי הסריקות הם מגיל 6 ועד גיל 35). בעזרת חלוקת סריקות אלו ל-180 איזורים, ערכו החוקרים בדיקות אנטומיות מפורטות בין קבוצת האוטיזם לקבוצת הביקורת. הם לא מצאו שינויים משמעותיים בין הקבוצות, כאשר השונות התוך-קבוצתית (השונות בתוך הקבוצות עצמן- ע.ב.ח.) היתה גדולה יותר באופן משמעותי מהשונות בין הקבוצות.
מחקר זה מעיד על כך שאין שוני מבני מוחי בין לוקי אוטיזם לאנשים רגילים מעל לגיל 6 בסריקות MRI, אך בהחלט ייתכן שישנו שוני מתחת לגיל 6 ושהשוני גם בגילאים מאוחרים יותר מתבטא בשינויים עדינים יותר שסריקת ה-MRI איננה מסוגלת לאבחן. מסיבה זו יש מקום לערוך סריקות נוספות אשר מסתכלות על קישוריות הסיבים העצביים במוח (למשל בדיקת DTI; Diffusion Tensor Imaging- ע.ב.ח.) או בדיקת תפקוד המוח בתגובה לגירויים שונים (fMRI).

 

קישור לידיעה-אתר Timeout

ABIDE- מאגר מידע של סריקות MRI של אוטיסטים

קצת על האוטיזם (תסמונת קנר)