קיצור תולדות האנושות

להלן החלק הראשון של ספרי עיון מומלצים לטעמי לשנת 2015:

 

קיצור תולדות האנושות – יובל נח הררי (הוצאת דביר)

 

קיצור תולדות האנושות הינו ספר מרתק ורחב יריעה. הוא סוקר את ההיסטוריה דרך שלוש מהפכות עיקריות- המהפכה הלשונית שהחלה לפני 70,000 שנה, המהפכה החקלאית שהחלה לפני כ-10,000 שנה והמהפכה המדעית שהחלה לפני כ-500 שנה.
קיצור תולדות האנושות, מעבר לכך שהוא ספר שמאוד נהניתי לקרוא אותו, הינו ספר מעורר מחשבה גם לאחר סיום הקריאה. הוא מכיל ידע עצום ומחבר בצורה מיוחדת בין ההיסטוריה של העבר למקום שהגענו אליו כיום.

 

ציון הספר- 9.2

 

 

 

 

מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה – אנטוני ביוור (הוצאת ידיעות אחרונות)

 

אנטוני ביוור זכור לי לטובה מספריו הקודמים "סטלינגרד", "הפלישה לנורמנדי" ו"נפילת ברלין". בספר הזה הוא מספר את מלחמת העולם השנייה בדרך אחרת לגמרי. הוא מתבסס על מחקרים וניתוחים היסטוריים אחרונים של התקופה ומפרט תוך סיפור עלילה מרגש ומיוחד את כל קורות מלחמת העולם השנייה. הספר שולח את הקורא לתקופה האפלה, אולי האפלה ביותר, של המאה העשרים וחווית קריאה מעולה, במיוחד לחובבי ההיסטוריה מבינכם, מובטחת.

 

ציון הספר- 9.4

 

 

 

 

 

גנוםגנום – מאט רידלי (הוצאת זמורה ביתן)

הספר "גנום" הוא אמנם ספר יחסית ישן, הוא נכתב ב-1999 ולא פשוט להשיג אותו, אבל הוא בהחלט שווה קריאה גם כיום. הוא מוביל למסע מסקרן לכל אחד מ-23 הכרומוזומים בגרעין תאי גופנו ומספר סיפור אשר קשור לאותו הכרומוזום. תוכלו לקרוא שם על המבט הגנטי של האינטליגנציה, הכולסטרול, הרצון החופשי, האישיות, המיניות, המוות, הזיכרון ועוד. הספר גם דן בקצרה בסוגיות האתיות השונות שמעוררת היכולת לקרוא ולהפיץ את המידע הגנטי של כל אדם, האווגנטיקה ויישומה על-ידי הבריטים, האמריקאים וכמובן הגרמנים ועוד. לדעתי דווקא בנושא זה היה כדאי להרחיב קצת יותר.

 

ציון הספר- 8.8

 

 

 

 

 

חשיבה חדהחשיבה חדה – גלעד דיאמנט (הוצאה עצמית)

גלעד דיאמנט הוא איש הייטק מחיפה אשר מנהל את קבוצת "חשיבה חדה" באינטרנט. הספר שהוא הוציא בשנה האחרונה, אשר נקרא כשם הקבוצה ("חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה"), מכיל מידע רב על הטיות של תפיסה, חשיבה, מגבלות המוח האנושי ונטייתו לסובייקטיביות ולאשליה. הספר גם מכיל דוגמאות מחקריות שונות ואפשר ללמוד ממנו רבות על כיצד מתנהל מחקר בצורה נכונה בעולם המדע. בחלקו השני של הספר מסביר דיאמנט כיצד תחומים מסוימים הינם פסאדו-מדע וכיצד אשליות שונות מטים את חשיבת המאמינים בהם.
הספר, אשר ניכר שהושקע מאמץ רב בכתיבתו ובשיווקו, מעורר דיון ציבורי חשוב מאוד בתחום שמעטים הספרים בו, במיוחד בשפה העברית. עצם העובדה שכתב אותו אדם, לאו דווקא מהאקדמיה, אשר חדור בתחושת שליחות מהווה בשבילי מופת לחזון שבו כל אדם יוכל לקחת נושא שמעניין אותו, גם אם הוא אינו חלק ממחקר אקדמאי, ולכתוב ולחקור אותו מתוך תחושת שליחות.

 

ציון הספר- 9.0

 

 

 

ההיסטוריה של המחרההיסטוריה של המחר – יובל נח הררי (הוצאת דביר)

את הסקירה פתחנו עם "קיצור תולדות העתיד" של יובל נח הררי ונסיים אותה עם ספר חדש שלו "ההיסטוריה של המחר". ספר זה "ממשיך" את הסיפור של הספר הקודם ומספר את מה שקורה לנו כיום ומה שיקרה לנו בעתיד. במהלך הספר מציע פרופ' הררי את התזות שלו לעתיד ומחבר זאת עם הווה של ימינו. ספר מעניין ומרתק, מאוד נהניתי לקרוא, אבל האם הוא צודק? נקווה שנהיה כאן לראות זאת.

 

ציון הספר- 8.9

 

 

 

 
כותב הסקירה- עופר בן חורין,  offer-b@inter.net.il

 

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2014

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק א'

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק ב'

מבנה אחד מוירוסי התוגוטו (Thogotovirus)
מבנה אחד מוירוסי התוגוטו (Thogotovirus)

מידי פעם מתגלים וירוסים וחיידקים אשר גורמים למחלות שאינן מוכרות למדע. בקיץ 2014 הגיע בחור אמריקאי ממחוז בורבון שבטקסס אל בית החולים האוניברסיטאי של קנזס לאחר שננשך על-ידי קרציה. התסמינים הראשוניים שלו- חום, כאבי ראש, כאבי שרירים ובחילות- התפתחו בתוך מספר ימים לכשל מערכות כללי והוא נפטר. בדיקות לאחר המוות בודדו מהחולה נגיף שכונה בפי החוקרים נגיף הבורבון (BOUV).
נגיף זה, אשר לא מוכר למדע, משתייך לקבוצת נגיפי התוגוטו (Thogotovirus), שהתגלו בצאן ובקר ליד יער תוגוטו שבקניה. קבוצה זו שייכת למשפחת נגיפים שאחת מקבוצותיה הם נגיפי השפעת. נגיפי התוגוטו מועברים בעזרת קרציות והם שונים במבנם הביוכימי מנגיפי שפעת.
כיום אין לנגיפי התוגוטו חיסון או טיפול ולחוקרים לא ברור כמה קטלנית תהיה המחלה לאנשים אחרים שילקו בה. כרגע המחקר מתמקד באיתור הנשא הטבעי של הנגיף ובתפוצה הגיאוגרפית שלו.

 

קישור לידיעה- הבלוג של ד"ר דרור בר-ניר

קצת על נגיפי התוגוטו (Thogoto)

מידע על נגיף בורבון (BOUV) מתוך אתר המרכז לשליטה ומניעת מחלות

כתיבההונאות רפואיות הפכו בשנים האחרונות נפוצות יותר ויותר. אנשים, במטרה להשיג פטורים או כסף מחברות הביטוח, משקרים בקשר למצבם הבריאותי ומאחר שהדיווחים כוללים לרוב סימפטומים סוביקטיביים, קשה לאתר שהמתלונן משקר. גם שימוש בפוליגרף, במקרה זה, איננו תמיד יעיל.
מחקר חדש, אשר נעשה על-ידי פרופ' שרה רוזנבלום (Rosenblum, S.) מאוניברסיטת חיפה, בין השאר בעזרתו של ד"ר גיל לוריא, ראש החוג למשאבי אנוש, מנסה להתמודד עם בעיה זו בעזרת מערכת ממוחשבת לאיבחון כתב יד- מערכת אשר הוכרזה לאחרונה כפטנט.
המחקר כלל מדגם אוכלוסיה של 98 נבדקים אשר התבקשו לכתוב שתי פסקאות על מצבם הבריאותי- פסקה אחת אמיתית ופסקה אחת שקרית. בזמן כתיבתם הופעלה המערכת לאיבחון כתב יד וניטרה נתונים כגון מידת הלחץ שמופעל על הדף, קצב ומהירות הכתיבה, משך הזמן שהעט נמצא באוויר ועל פני הדף ועוד.
תוצאות המחקר הראו שהמערכת אכן הצליחה להבדיל מתי המשפט שכתב האדם היה שקרי ומתי אמיתי. האבחנה הושגה בעזרת ניתוח הפרמטרים של מדידת הלחץ שהופעל על הדף וסדירות משיכת היד (שהתבטאה בגובה ובעובי של האותיות). כמו כן נמצא כי קיים שוני בין המשפטים האמיתיים לבין המשפטים השקריים גם בממדי הזמן, המרחב, הלחץ, גודל הכתב ומאפייני כתב נוספים שבדקו החוקרים אצל הנחקרים. ההסבר של החוקרים לממצאים אלו הוא שכאשר אדם כותב דבר שקר, נוצר במוחו עומס קוגנטיבי. עומס זה פוגע בצורה משמעותית בפעולות אוטומטיות כדוגמת כתיבה.
בעתיד, מקווים החוקרים, יוכל הרופא להשתמש במערכת כזו על מנת לזהות דיווח שקרי או אמיתי. לטענתם, למרות ההתפתחות הטכנולוגית, כתב היד הוא עדיין האמצעי הנפוץ ביותר לתקשורת יומיומית ואפשר לראות בצורה ברורה שלכל אדם סגנון כתיבה משלו.

מבוסס על כתבתו של אילן יבלברג, גלילאו מ"ס 197, ע"מ 40-41.

 

קישור לידיעה- אוניברסיטת חיפה

מחקר נוסף על אבחון מחלת הפרקינסון בעזרת כתב יד- אוניברסיטת חיפה

קצת על תהליך הכתיבה

כאבתחושת כאב היא תחושת סבל ואי-נוחות, אשר יש בה גם מרכיב סובייקטיבי ניכר. יתרונותיה הם הישרדותיים מאחר שהכאב מתריע בפני האדם על סכנה לפגיעה גופנית (תחושת כאב מוקדמת ואז הימנעות מהגורם לכאב), מאלץ את האדם לנוח על מנת שהאיבר הפגוע יחלים ומתריע בפני הקבוצה על סכנות.
מחקר חדש של ד"ר ערן חיות וד"ר אבנר כספי מהאוניברסיטה הפתוחה, בשיתוף ד"ר רוני חן ופרופ' משה הוד מבית חולים בילינסון ושל פרופ' דן אריאלי מאוניברסיטת דיוק בארצות הברית, חקר את זיכרון חווית כאבי הלידה של יולדות. מחקרים קודמים בתחום זיכרון חוויות (בין השאר של פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל) הראו שחוויה נזכרת על סמך הממוצע בין שיא החוויה לבין סופה, כששאר מרכיבי החוויה נשכחים. החוקרים ניסו לבדוק מסקנה זו לגבי כאבי לידה של יולדות.
במהלך המחקר מילאו היולדות שאלונים לגבי רמת הכאב שלהם בכל שלב של הלידה. התוצאות הראו שאכן המנבא הטוב ביותר לכאב הוא שיאה וסופה של הלידה. ממצא נוסף התומך במסקנה זו התגלה כאשר הישוו החוקרים את רמת הכאב של יולדות שעברו לידה קצרה ללא אפידורל לרמת הכאב של יולדות שעברו לידה ארוכה, בה ניתן אפידורל לאחר כשעתיים-שלוש. למרות שהנבדקות בשתי הקבוצות כאבו באותה מידה בשעות הראשונות, דווקא הקבוצה שחוותה לידה קצרה יותר דירגה את רמת הכאב כגבוהה יותר מהקבוצה שבה הלידה ארכה זמן רב יותר (אך בגלל האפידורל, בסופה של הלידה הכאב הורגש אצלן הרבה פחות- ע.ב.ח). ממצאים אלו מחזקים את ההבנה שזיכרון הכאב מבוסס על שיאה וסופה של חווית הכאב ומהווה נדבך נוסף בהבנת חווית הכאב בפרט וזיכרון חוויות בכלל.

 

קישור לכתבה על המחקר- האוניברסיטה הפתוחה

הרצאה מרתקת של ד"ר ערן חיות על זיכרון הכאב

קצת על תחושת הכאב