תמונה מספר Bald's Leechbook
מתוך הספר Bald's Leechbook

ידוע שאת האנטיביוטיקה הראשונה, הפניצילין, גילה אלכסנדר פלמינג בשנת 1928. מאידך מחקר חדש מגלה שכבר במאה ה-9 לספירה ידעו לרקוח תרכיבים מוצלחים כנגד חיידקים. מקורו של המרשם, אותו מצאה כריסטינה לי (Lee) מאוניברסיטת נוטינגהם, הוא בעותק היחיד שנשאר בספרייה הבריטית של ספר מהמאה התשיעית לספירה בשם Bald's Leechbook (שמו האחר של הספר הוא Medicinale Anglicum).
לאחר תרגום המרשם לאנגלית, העבירה אותו לי אל קבוצת המחקר של המיקרוביולוג סטיב דיגל (Diggle), כאשר פריה הריסון (Harrison) מאותה קבוצת המחקר רקחה את המרשם לפי ההוראות (שום ובצל בכמויות שוות בתוספת יין ומיצי מרה של פרה; לאחסן תשעה ימים בתוך כלי של פליז). לאחר בדיקת פעולתה של המשחה התברר שהיא אכן קטלה חיידקים בתוך מבחנה (in vitro). כמו כן מחקר המשך באוניברסיטת טקסס הראה שהמשחה ריפאה בהצלחה רבה פצעים מזוהמים של עכברים (in vivo).
המשך המחקר בתחום כולל ניסיונות להבין את החומר הפעיל במשחה ואת פעולתה. כמו כן החוקרים הצליחו להפיק את המשחה בריכוז תת-קטלני והבחינו אז שהמשחה פוגעת בתקשורת בין החיידקים (תחום שנחשב כיום דומיננטי בקרב יצרניות האנטיביוטיקה- ע.ב.ח.), מה שמספיק לשם פגיעה בפעילותם. בהמשך מתכננים הרופאים לבדוק את המשחה גם בבני אדם על מנת לטפל בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

קישור לידיעה- הבלוג של הביולוג ד"ר דרור בר-ניר

קישור לידיעה (כולל סרטון)- אתר אוניברסיטת נוטינגהם

על הספר Bald's Leechbook

ספריית החומרים בחולון- תצלום ערן לם
ספריית החומרים בחולון- תצלום ערן לם

חומרים רבים נמצאים סביבנו וכמותם הולכת וגדלה מידי יום בעקבות פיתוחים ופטנטים חדשניים. אמנם ספרייה מתקשרת יותר לספרים, אך במהלך השנים, על מנת להצליח למיין ולקטלג חומרים, קמו ברחבי העולם ספריות חומרים. אחת מספריות אלו נמצאת במוזיאון העיצוב בחולון.
הספרייה, אשר משמשת אדריכלים, מעצבים, יוצרים, אנשי תעשייה וסטודנטים, פתוחה לשימוש ללא תשלום. היא מכילה יותר מאלף חומרים, בהם ניתן לגעת וללמוד על תכונותיהם. החומרים בספרייה מחולקים למשפחות חומרים- למשל טקסטיל, פולימרים, מתכת, קרמיקה ועוד. כל חומר מלווה במידע אשר קשור אליו. בספרייה גם מגוון של חומרים מיוחדים, חלקם אף פותחו בארץ כמו למשל אריג חכם שבתוכו סיב המסוגל להוליך חום, רשת אשר מונעת מעבר חרקים ספציפיים דרכה ועוד.
הספרייה עומדת בקשרים עם ספריות חומרים אחרות בעולם כמו ספריית Materia ההולנדית וספריית החומרים של ברצלונה (Materfad) ומקיימת ימי עיון, סדנאות ומפגשי ייעוץ מקצועיים.

מבוסס על כתבתו של עידו גנוט, גלילאו מ"ס 199, ע"מ 58-60

 

קישור לאתר ספריית החומרים בחולון

ספריית החומרים בהולנד- Materia

ייןהיין של הנגב הישראלי בימי הביניים היה ידוע כאחד היינות היוקרתיים והמשובחים של האימפריה הביזנטית, אימפריה ששרדה כמעט אלף שנה לאחר נפילת רומא. לצערם של חובבי היינות, הגפנים מהן יוצר היין לא שרדו וגם מאמצים לאתר את זרעי הגפן הנדונה לא נחלו הצלחה עד לתקופתנו. החוקרים אף אינם יודעים אם אותן הגפנים היו מקומיות או יובאו מארצות אחרות (כפי שמתרחש כיום, כאשר הגפנים בנגב מגיעות מצרפת או איטליה).
בחפירות אשר נעשו לאחרונה בעיר הביזנטית חלוצה (Elusa ביוונית), עיר שנוסדה על-ידי הנבטים והפכה להיות בימי הביזנטים לעיר הגדולה מבין ערי הנגב באותה התקופה, התגלו סוף סוף מאות זרעים מפוחמים של גפן. הזרעים התגלו באשפות העיר, אשפות שנערמו במהלך המאות השישית והשביעית לספירה. כעת הזרעים עוברים אל הביולוגים על מנת לרצף את ה-DNA שלהם לשם גילוי מקורם וניסיון לשחזר ולטעום את אותו יין משובח וידוע של אז.
בראש החפירות בחלוצה עומד פרופ' גיא בר-עוז, כאשר שותפים מרכזיים אחרים בחפירות הם ד"ר ליאור וייסבורד מאוניברסיטת חיפה וד"ר טלי אריקסון-גיני מרשות העתיקות.

 

קישור לידיעה- אתר רשות העתיקות

קצת על העיר חלוצה (Elusa)

אישה ישנה1שליש מחיינו עובר בשינה ושינה טובה הינה בעלת חשיבות עצומה לאיכות חיים, למגע חברתי וליכולת פעילות מוחית תקינה במהלך היום. מחקרים רבים הוכיחו קשר בין שינה לקויה לבין תחלואה ותאונות ולכן חשוב, במצבים מסוימים, להעריך נכונה את איכות השינה ולאבחן ליקויים בה.
כיום בדיקת איכות השינה (בדיקה פוליסומנוגרפית; Polysomnography) נעשית על-ידי הגעתו של הנבדק למעבדת שינה, בה מחברים אליו חיישני מגע אשר עלולים לגרום לו אי נוחות ואז לעוות את תוצאות הבדיקה. לאחרונה
מחקר חדש, אשר בוצע על-ידי הדוקטורנטית אלירן דפנה בראשותו של ד"ר יניב ציגל מהמחלקה להנדסה ביורפואית מאוניברסיטת בן-גוריון, הציג דרך חדשה לעמוד על איכות השינה, וזאת בעזרת מיקרופן אשר מנתח את אותות השמע של קולות הנשימה במהלך השינה. במהלך שיטה זו מוקלטות קולות הנשימה של הנבדק במשך לילה שלם ומסווגות לפי התכונות האקוסטיות המצופות משלבי השינה.
שיטה זו, כאשר תיושם בפועל, יכולה לחסוך את אי הנוחות בהצמדת חיישני מגע לגוף הנבדק בזמן השינה, ויותר מכך, אף להיעשות בבית הנבדק בעזרתו של טלפון חכם.

מבוסס על כתבתו של אמיר רוזנבליט, דובר אונ' בן-גוריון, גלילאו מ"ס 199, ע"מ 34-35

 

קישור לידיעה- אתר אוניברסיטת בן-גוריון

קצת על בדיקה פוליסומנוגרפית

פשפש המיטהפשפש המיטה (Cimex lectularius) הוא חרק טפיל חסר כנפיים אשר ניזון מדם אדם. הוא מסתתר במהלך היום מתחת למזרונים ולמצעי מיטה ומגיח בלילה, שואב דם וחוזר למחבואו. פשפש המיטה, אשר מוצאו הוא מפשפש העטלפים (Cimex pipistrelle), התחיל לצרוך דם אדם עוד בתקופת המערות וכך, במהלך השנים התאים את עצמו לצריכת דם אדם ולפעילות לילית בשונה מפשפש העטלפים (הטענה היא שהפיצול בין פשפש העטלפים לפשפש המיטה התרחש לפני כ-245 אלף שנים).
כיום פשפש המיטה ופשפש העטלפים מסוגלים להביא צאצאים ביחד, מכאן שהם אמנם נחשבים לזנים שונים אך עדיין למין אחד. מאידך מחקר אחרון אשר נערך על-ידי וורן בות' (Booth) מאוניברסיטת טולסה באוקלהומה בארצות הברית, ביחד עם צוותי מחקר נוספים מארצות הברית ומצ'כיה, השווה בין ה-DNA של שני הזנים והראה כי יתכן שהזנים השונים של הפשפשים יתפצלו בעתיד למינים שונים, כך שלא יוכלו להביא צאצאים ביחד.
הסיבה להפיכתם למינים שונים היא עצם התפתחותם הנפרדת. פשפש המיטה פיתח מוטציות עמידות לחומרי הדברה ואילו פשפש העטלפים לא הודבר ולא לא פיתח מוטציות כאלו. הפשפשים השונים גם אינם מזדווגים ביניהם ולכן לא מחליפים ביניהם חומר גנטי. לסיכום, זוהי הדגמה מצויינת כיצד באמצעות חשיפה לסביבה שונה נוצרים מינים שונים מאותו המין.

 

קישור לידיעה – בלוג תיבת נעם

קישור למאמר המקורי- אתר Wiley Online Library

קצת על פשפש המיטה