משטח מגעבשנת 1963 המציא דאגלס אנגלברט מאוניברסיטת סטנפורד את עכבר המחשב (נקרא עכבר בגלל דימיונו לעכבר חי- ע.ב.ח.). מאז עבר עכבר המחשב מספר גלגולים- מעכבר מכאני, דרך עכבר אופטו-מכאני ועכבר אופטי ועד לעכבר הלייזר. המצאת משטח המגע במחשב הנייד הולידה את הסברה שאנשים ינטשו את העכברים לטובת משטחי מגע, אבל בעיות של אמינות ונוחות שימוש לא הביאו למימושה של תחזית זו.
לאחרונה פיתחה חברה בשם סנסל (Sensel) התקן שנקרא Morph- משטח נגיעה, אשר מאיים להפוך את השימוש בעכברי מחשב להיסטוריה. משטח זה מורכב מ-20 אלף חיישנים (לעומת חיישנים בודדים הקיימים כיום במשטחי מגע), מה שמאפשר קשת עצומה של עוצמות ומחוות לחיצה בזכות אלפי נקודות מגע. משטח זה, אשר זכה עד כה לביקורות נלהבות מצד נסיינים, מסוגל לחבר אליו משטחי שליטה ספצפיים אשר יכולים להפוך אותו למקלדת, קלידי פסנתר ועוד ועוד. הוא מסוגל להתחבר בעזרת USB או בלוטות' כמעט לכל מכשיר ממוחשב- מחשבים, טאבלטים, סמרטפונים ועוד.
גמישותו של משטח זה והרבגוניות ביכולות הפעולה שלו ממצבים אותו במקום מבטיח לעשות שינוי חשיבתי בתחום זה. היחידות הראשונות שלו אמורות להגיע לשוק באמצע שנת 2016, כאשר מחירו כיום הוא פחות מ-250 דולר.

 

מבוסס על כתבתו של גיא לוי, כתב טכנולוגיה ומחשבים

 

 

גורד שחקים עם חלונותבעיית האנרגיה היא אחת מהבעיות העתידניות המטרידות ביותר של האנושות. נפט וגז הינם מקורות מתכלים, אשר שימוש בהם פוגע קשות באיכות הסביבה, ולכן בשנים האחרונות מתקיים מחקר רב בתחום אנרגיות תחליפיות כדוגמת אנרגיה סולארית; אנרגיה השואבת כוחה מהשמש. אחת המטרות הינה לאפשר לכל בניין לייצר את האנרגיה שלו בעזרת קולטני שמש על גגו, אלא שכאשר מדובר בגורדי שחקים, שטח הגגות שלהם קטן מאוד יחסית לגודל הבניין.
חברה אמריקאית בשם SolarWindow החלה לפתח מה שנקרא "חלון סולארי". חלון זה מסוגל, לטענת מנכ"ל החברה ג'ון קונקלין (Conklin), לייצר פי 50 חשמל יותר מהפאנלים הקיימים כיום והוא יכול לשמש כחלון לכל דבר בבניין כגון גורד שחקים. כך שטח הפנים של ייצור החשמל גודל בהרבה ממה שקיים כיום. החלון מורכב מזכוכית המצופה מעטפת פוטו-וולטאית (Photo-Voltaic; מעטפת המורכבת מתאים פוטו-וולטאים להפקה ישירה של אנרגיה חשמלית על ידי קליטת אור השמש- ע.ב.ח.).
המצאה זו, אשר יכולה להיות מוגדרת כפריצת הדרך הגדולה ביותר בייצור חשמל סולארי מזה זמן רב יכולה להקל רבות על מקורות האנרגיה של עולם העתיד.

מבוסס על כתבתו של גיא לוי, כתב טכנולוגיה ומחשבים

 

קישור לאתר חברת SolarWindow

קצת על אנרגיה סולארית

על תא פוטו-וולטאי

וירוס השפעתשפעת היא מחלה עונתית הנגרמת על-ידי נגיפי השפעת (influenza). בעבר היו מגפות שפעת אשר קטלו מליוני אנשים (כמו השפעת הספרדית שקטלה כ-40 מיליון איש לאחר מלחמת העולם הראשונה), אבל כיום רוב החולים מחלימים מהמחלה תוך מספר ימים. למרות זאת, אוכלוסיות סיכון מסוימות נוטות לפתח סיבוכים מסוכנים יותר כמו דלקת ריאות. הדלקת, אשר נגרמת על-ידי נגיפי השפעת או חיידקים אופורטוניסטים (opportunists, בעברית "חיידקים סתגלנים", חיידקים המנצלים מצב ירוד של החולה לגרימת מחלה), גורמת לפגיעה בחדירות מערכת הדם והנשימה ואז לחדירת נוזלים רבים אל הריאות עד לקריסתן (כפי שקורה במצב של טביעה). החיסון והתרופות כנגד הנגיף אינם תמיד יעילים לטיפול במצב.
לאחרונה, קבוצת חוקרים בראשותו של וורן לי (Lee) מאוניברסיטת טורונטו, הצליחו בעזרת תרופה חדשה להפחית את מעבר הנוזלים אל תוך הריאות. הם עשו זאת בעזרת פפטיד (חלבון קצר המכיל שרשראות קצרות של חומצות אמינו – ע.ב.ח.) סינתטי בשם Vasculotide, אשר נקשר לקולטן בתאי האנדותל (רקמת תאים המרפדת את פני השטח הפנימיים של כלי הדם – ע.ב.ח.) בשם Tie2 ומפחית את מעבר הנוזלים. התרופה הוכיחה סיכויי הצלחה של 80% במחקר על עכברים בזכות יכולתה לעכב את התסמין הקטלני ואז לאפשר למערכת החיסון זמן רב יותר להגיב לנגיפים.
מחקרים נוספים מיועדים לבחון את פעולתה של התרופה על בני אדם ואז לאשר אותה לשימוש נרחב לשם הצלת חיים.

 

קישור לידיעה- הבלוג של ד"ר דרור בר-ניר

קישור למאמר המקורי- אתר Nature

קצת על מחלת השפעת וסיבוכיה

לסביותהומוסכסואליות, על פי ההגדרה המינית, היא משיכה של בעל חיים אל בני מגדרו. היא קיימת אצל מאות מינים של בעלי חיים- החל מתולעים וחרקים, דרך עופות, דו חיים וזוחלים וכלה ביונקים והאדם ביניהם. בשל הגדרה זו, סביר לחשוב שההומוסכסואליים מביאים פחות או אינם מביאים בכלל צאצאים לעולם ואז נשאלת השאלה מדוע סוג התנהגות זה לא נכחד מן העולם במהלך מיליוני שנות האבולוציה?
ככל הנראה התשובה קשורה בכך שהגורמים הגנטיים אשר משפיעים לכיוון הומוסכסואליות מעניקים יתרון רבייתי מסוג מסוים, כאשר סברה אחת טוענת שהימצאות הגנים מעניקים לנקבות יכולת פוריות גבוהה יותר (Sexually Antagonistic Selection) וסברה שנייה טוענת שהיתרון הרבייתי מוענק לאלו הנושאים אללים שונים ולכן שומרים על הגנים הרלוונטים במאגר הגנים (דומיננטיות יתר).
מחקר חדש, אשר בוצע בסקוטלנד בהובלת ג'סיקה הוסקינס (Hoskins), מגלה ששני הסברות נכונות. המחקר נעשה על 50 שושלות זבובי דרוזופילה, אשר דורגו על פי רמת ההומסכסואליות שמגלים פרטיהן. התוצאות הראו שבנות השושלות בהן היתה נטייה להומוסכסואליות, הפגינו פוריות יתר, וגם אלו שנשאו אללים שונים (זיווג של שושלת שהפגינה הומוסכסואליות לבין שושלת שלא הפגינה הומוסכסואליות) היו פוריות יותר.
מחקרי המשך יכולים לנסות לאתר את אותם הגנים (מאחר שיש גם חוקרים הטוענים שהומוסכסואליות איננה גנטית אלא נוצרת ברחם- ע.ב.ח.) ולבסס את הטענה גם לגבי בעלי חיים אחרים, ביניהם האדם.

 

קישור לכתבה- בלוג תיבת נעם

קישור למאמר המקורי- אתר royalsocietypublishing

קצת על הומוסכסואליות

Ebola Virus at 108,000 Magnification
Ebola Virus at 108,000 Magnification

מחלת האבולה, הנגרמת על-ידי נגיף האבולה, היא מחלה המתאפיינת בהתפרצויות. עד שנת 2015 היה מדובר בהתפרצויות קטנות, אך ההתפרצות האחרונה במערב אפריקה גרמה לכ-10,800 מקרי מוות, כ-70% מכלל ההידבקויות. ההישרדות ממחלת האבולה תלויה בכמות הנגיפים שהגיעו אל האדם החולה, ובדרך בה חדרו לגוף. אם נגיפים רבים חודרים ישירות לדם, קשה מאוד להציל את האדם שנדבק.
מנגנון הפעולה של נגיף האבולה מעניין מאוד. מחקרים אחרונים מגלים שהוא תוקף קודם כל את המקרופאגים ואת תאי הדנדריטיים (Dendritic cells; תאים שתפקידם לבלוע את הוירוסים ואז להציג את המטען הגנטי שלהם ללימפוטיצים ובמיוחד לתאי T- ע.ב.ח.). בצורה כזו גם נפגעת יכולתה של מערכת החיסון וגם מצליח הנגיף להגיע לאיזורים מרכזיים בגוף. בנוסף לכך נגיף האבולה גורם לתאים שאליהם הוא נכנס לייצר ולשחרר למחזור הדם כמות גדולה של חומר בשם גליקו-פרוטאין מופרש (sGP), אשר דומה מאוד למוליקולות הבולטות מן המעטפת החיצונית של נגיפים. בעקבות זאת מערכת החיסון "מתבלבלת", מחסלת את מולקולות ה-sGP שאינן מחוברות לשום נגיף וכך מוחלשת. בתהליך זה מערכת החיסון משחררת מולקולות דלקתיות שונות הקרויות ציטוקינים, תהליך אשר מוביל למוות תאים רבים במערכת החיסון ולייצור מופרז ומפוזר של גורמי קרישה בדם. בעקבות כך בחלק מהמקומות הדם נקרש, ובחלק דליל, ולכן נגרמים דימומים המובילים לאי אספקת דם לאיברים חיוניים ולפגיעה בחדירות המעיים (דבר המוביל לחדירת חיידקים מהמעיים לדם, מצב מסכן חיים הנקרא אלח דם).
אחד הטיפולים המובילים כיום לנגיף האבולה הוא טיפול בעזרת נוגדנים שנלקחו מדם של שורדים או נוצרו באופן מלאכותי (ZMapp). נוגדנים אלו חוסמים את הגליאו-פרוטאינים שעל פני שטח הנגיף וכך מקשים עליו להדביק את תאי הגוף. כיום מפותחים גם חיסונים לאבולה על ידי חברת NewLink וחברת גלסקו סמית קליין והמחקר בתחום נמשך.

 

קישור לכתבה המלאה- אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

קצת על מחלת האבולה

נתונים לגבי מיקום ושיעורי התחלואה באבולה