מומיהבשנות השלושים של המאה הקודמת העניק פטריארך אלכסנדרה שבמצריים לעמיתו הפטריארך של ירושלים מומיה מצרית חנוטה בשם "אלכס" אשר נחנטה לפני 2,400 שנה במצריים העתיקה. החניטה, אשר בוצעה בעיקר על-ידי המצרים הקדמוניים (אך גם בסין ובמקומות אחרים בעולם), נעשתה רק לעשירים ולמכובדים שביניהם. במהלכה היו מוציאים את איבריו הפנימיים של הנפטר, ממלאים את הגוף בכמויות מלח גדולות, משמנים, מצפים הכל בזפת טבעית ועוטפים את הגופה ברצועות פשתן- כך היו מצליחות הגופות להישמר מאות ואלפי שנים.
לאחרונה הועברה המומיה, כאשר היא מוגנת מכל צדדיה, מירושלים אל מכון ה-CT של בית חולים כרמל. שם חיכו לה פרופ' נתן פלד, מנהל מכון הדימות, הנחשב מומחה לסריקת ממצאים ארכיאולוגיים, וטכנאי אחראי תחום ה-CT, מתי שנף- ואלו ביצעו עליה בדיקת CT מקיפה. הבדיקה חשפה שמדובר בגבר כבן 50 עד 60 בגובה של 153 ס"מ, אשר סבל מאוסטאופורוזיס (מחלה הפוגעת בצפיפות ובחוזק של העצמות עקב בריחת סידן- ע.ב.ח.). כמו כן הודגמה ב-CT נסיגת חניכיים וחוסר בשיניים, דבר המעיד על תזונה טובה ועשירה בסוכר.
השלד, לאחר סיום הבדיקה, הוחזר ללא פגע אל מקום מושבו הקבוע בירושלים. סריקות CT של שלדים עתיקים מאפשרות לנו הצצה על החיים בתקופה שבה חי הנפטר, ועל המצב התזונתי והבריאותי שלו. הן דוגמה מצויינת לתרומת הדימות הרפואי גם בתחומים אחרים מאבחון רפואי רגיל.

 
קישור לידיעה- אתר כללית

קצת על מומיות ושימור גופות

סתימות בשינייםעששת בשיניים היא מחלה זיהומית רב-גורמית, בה נהרסות הרקמות הקשות של השיניים כתוצאה מפעולתם של חיידקים. עששת היא הסיבה העיקרית לאובדן שיניים ונחשבת למחלה הכרונית השכיחה ביותר בילדים. הסתימות אשר נועדו לעצור את העששת עשויות כיום מפורצלן, כסף, זהב ופלסטיק. כמו כן לעיתים משתמשים גם בזכוכית אינרטית (זכוכית אשר חסינה לחום קיצוני, קור קיצוני וחומרים חומציים ביותר או בסיסיים- ע.ב.ח.).
מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת אורגון בהובלתו של פרופ' ג'יימי קרוזיק (Kruzic) בדק שימוש בזכוכית מיוחדת כתחליף לחומרי הסתימות הקיימים כיום. לזכוכית זו, הנקראת זכוכית ביו-אקטיבית, ישנה תגובה אנטי-בקטריאלית הנגרמת משחרור יונים, ולכן הסתימות הנעשות על-ידה עמידות לעששת יותר מסתימות אחרות.
הזכוכית הביו-אקטיבית פותחה בשנות ה-60 של המאה הקודמת על-ידי חוקר בשם לארי הנץ ואושרה לשימוש רפואי על-ידי ה-FDA בסוף שנות ה-90. מאז היא משמשת בתחום של שיקום והחלפת עצמות. לדברי החוקרים, לאחר שלב הניסויים בבני האדם, שילובה של זכוכית זו בסתימות השיניים יכול לחולל מהפכה של ממש בתחום.

מבוסס על כתבתו של עידו גנוט, גלילאו מ"ס 209, ע"מ 19

 

קישור למאמר המקורי- אוניברסיטת אורגון

קצת על עששת ותוצאותיה