בגדים שנמצאו בתמנע מהמאה העשירית לפני הספירהמכרות הנחושת בתמנע, הנכרות גם כיום, היו קיימות עוד בעת העתיקה כאשר הנחושת הייתה המתכת הראשונה בה נעשה שימוש ליצירת כלי עבודה, כלי נשק, כלי בית, כלי יוקרה ופולחן. בתקופת המלך דוד, סביב המאה העשירית לפני הספירה, הופעלו המכרות על-ידי האדומים, אשר היו כפופים לממלכת דוד לאחר כיבושם.
לאחרונה משלחת מאוניברסיטת תל-אביב, בראשותו של ד”ר ארז בן יוסף, מצאה שרידים של בגדים מסוגים שונים באותו איזור. האריגים נטוו מצמר כבשים, שיער עיזים ובד המופק מצמח הפשתן, כאשר חלקם היו צבועים בצבעי אדום וכחול ועליהם אף עיטורי פסים עדינים. תגלית זו די מפתיעה מאחר שהבגדים הינם באיכות אריגה וצביעה גבוהה לתקופה זו וכנראה שלבשו אותם חרשי המתכת, בשל מעמדם הגבוה. בנוסף לתגלית האריגים התגלו באותו המקום גם ממצאים אורגניים אחרים אשר יכולים לאפשר שיחזור של DNA קדום והבנת תהליכי הביות באותה התקופה.
ממצאי האריגים, תגלית ארכאולוגית די נדירה בפני עצמה, אולי אינם הלבוש הממשי אותו לבשו בממלכת ישראל, אך עדיין מדובר בסגנון לבוש שכנראה היה נפוץ גם בירושלים עצמה.

 

קישור לידיעה- אתר אוניברסיטת תל-אביב

סרטון בו ד”ר ארז בן יוסף מספר על תגליתו

קצת על בקעת תמנע וההיסטוריה שלה

לוחות סלולרייםמאמץ רב נעשה בעולם המחקר על מנת לשכלל אנרגיות ירוקות (או אנרגיות מתחדשות) במטרה להחליף מקורות אנרגיה מתכלים ומזהמים, כדוגמת הדלקים המאובנים (נפט, פחם וגז טבעי) וכדוגמת אנרגיה אטומית שסיכוניה ידועים. אחת הדרכים לכך היא אנרגיה סולארית אשר עושה שימוש בכוחה של השמש לשם יצירת אנרגיה.
אחד המיזמים המעניינים המקדמים שימוש באנרגיה סולארית הוא המיזם של חברת קיוסרה (Kyocera) היפנית אשר בונה בימים אלו את מערך הקולטים הסולאריים הגדול בעולם. המערך נבנה במחוז צ’יבה (chiba) הנמצא 75 ק”מ מזרחית לטוקיו, על פני מאגר מים גדול המשמש להשקייה. היזמים מתכננים לבנות לוחות ממוחזרים העשויים פוליאתילן, אשר עמידים בפני שחיקה ובפני קרינת השמש ובעלי יכולת לצמצם את גדילת האצות במאגר המים. על פני לוחות אלו, אשר יחוברו על-ידי בסיס לרצפת המאגר, ייבנו 51 אלף לוחות סולאריים שיכסו שטח של יותר מ-180 אלף מ”ר.
למרות הפרוייקט השאפתני, נצילותו תהיה עדיין יחסית נמוכה, פחות מ-20% והוא אמור לספק חשמל בעוצמה של 13 מגה ואט בלבד- מספיק כדי לספק חשמל לכ- 5,000 בתי אב, סדר גודל של עיירה קטנה. חברת קיוסרה עובדת על פרוייקטים דומים נוספים בעולם ובעתיד, בעזרת הגדלת הנצילות של הפקת האנרגיה מהשמש, אפשר יהיה להחליף או לפחות להמעיט משמעותית בצריכת דלקים מאובנים.

 

קישור לידיעה- אתר Timeout

קישור לידיעה באנגלית- אתר digiworld24

קצת על אנרגיה סולארית

גלקסית GN-z11מידי מספר שנים מצליחים אסטרונומים לשבור את השיא בצפייה בגלקסיות מרוחקות יותר ויותר. לאחרונה הצליח צוות אסטרונומים בינלאומי, בראשותו של פסקל אוש (Oesch) מאוניברסיטת ייל, למתוח את יכולתיו של טלסקופ החלל האבל ולצפות בגלקסיה, אשר נראית לעינינו כפי שהיתה 400 מיליון שנה לאחר המפץ הגדול, שלושה אחוזים מגילו הנוכחי של היקום.
הגלקסיה, אשר נקראה בשם GN-z11, בהירה מאוד במקורה ומסתה הייתה גדולה פי 25 מזו של גלקסיית שביל החלב שבה אנחנו נמצאים. ייצור הכוכבים בה היה מואץ, מה שאיפשר את בהירותה הגדולה. החוקרים השתמשו במצלמת השדה הרחב של האבל (WFC3) כדי למדוד את המרחק לגלקסיה באמצעות פיצול האור המגיע ממנה לצבעים המרכיבים אותו ומדידת ההיסט לאדום.
בשנת 2018 אמור טלסקופ ג’יימס ווב (James Web Space Telescope) להחליף את טלסקופ האבל ואז ניתן יהיה לראות אף למרחקים גדולים יותר ולדעת יותר על מצב היקום בראשית חייו.

מבוסס על כתבתו של עמרי ונדל, גלילאו מ”ס 211, ע”מ 15-14

 

קישור לידיעת האסטרונומים ולסרטון וידאו של הגלקסיה

קישור לידיעה בעברית- אתר הידען