%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%a4%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%95%d7%98%d7%a2%d7%9f-%d7%91%d7%90%d7%a0%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%a8%d7%99%d7%aaמשנה לשנה מציגים אפל, סמסונג וחברות אחרות סמרטפונים וטאבלטים מתקדמים יותר ויותר, אלא שעדיין היכולת של הסוללה לספק אנרגיה לאורך זמן הינה מוגבלת. כבר בשנה שעברה הציגה חברה יפנית בשם “קיוסרה” מסך סמרטפון אשר פועל על אנרגיה סולארית, יישום שקרם אור וגידים בכנס MWC שהתקיים לאחרונה בברצלונה. פיתוח זה יכול בהחלט להקל אך עדיין יכולתו לספק אנרגיה הינה מוגבלת.
לאחרונה, שיתוף פעולה של “קיוסרה” עם חברה צרפתית בשם SanPartner, הביא לפיתוח פאנל סולארי הממוקם בין משטח המסך לבין משטח המגע. כאשר פאנל זה נחשף לשמש, הוא מעניק לפלאפון טעינה השווה לדקת שימוש בסמרטפון. שמו של הפאנל הוא WYSIPS ולטענת קיוסרה, הפאנל אמור להתאים לכל סוגי הסמרטפונים.
פאנל זה אינו יכול להחליף מטען רגיל, בטח לא לאותם אנשים השוהים במקומות בהם לא קיים אור שמש, אך בהחלט יכול לספק יכולת טעינה בסיסית עד הגעה למטען. לטענת המפתחות, הפאנל יכול להתאים גם למסכים גדולים יותר, עד לגודל 13 אינץ’ וגם לשעונים חכמים.

מבוסס על כתבתו של גיא לוי, כתב טכנולוגיה ומחשבים

 

קישור לידיעה- אתר SanPartner

קישור לכתבה על הפיתוח- אתר CNBC

קישור לסרטון המציג את הפאנל- אתר YouTube

%d7%97%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%9f-%d7%91%d7%aa%d7%95%d7%9a-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%97מוח האדם הינו אחד האיברים החשובים, אם לא החשוב בגוף האדם ויש צורך לנטר אותו באופן קבוע לאחר פגיעות ראש, במהלך ניתוחי ראש ועוד, לשם בדיקת לחץ תוך-גולגלתי וכיוצא בזה. כבר שנים רבות, ציוד הניטור אינו מתחדש. הוא מגושם, עם חוטים המחוברים למוניטורים – מה שמקשה על תנועת החולה ותפקוד הרופא.
לאחרונה, שילוב פעולה מחקרי של אוניברסיטת אילינוי ובית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון, הצליח לפתח חיישן מוח בטוח לשימוש, הממוקם בתוך המוח, ואשר מסוגל להיספג ולהיעלם כליל לאחר ביצוע פעולתו. החיישן, אשר גודלו קטן יותר מחוד של עיפרון, עשוי מחומרים מיוחדים ומעביר באופן אלחוטי נתונים על טמפרטורה ולחצים במוח.
החיישן החדיש כבר נוסה בהצלחה על עכברושים והשלב הבא הינו שלב הניסויים בבני אדם. אם אכן יאושר לשימוש, ניתן יהיה לשלב חיישנים דומים באיברים אחרים בגופנו. פיתוח זה ואחרים מראים על הפוטנציאל הגדול הטמון בתחום הרפואה הביו-אלקטרונית בהקשר ליכולת לנטר את פעילות איברנו מבפנים.

 

קישור לכתבה על החיישן בעברית

קישור לכתבה על החיישן באנגלית

המאמר המלא באתר Nature

%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94שיתוף פעולה הוא פעולה בסיסית חשובה בין אנשים. לצורך כך יש צורך לעבוד בצוות, לדעת לא להשתלט על הסיטואציה אלא לקחת בה חלק, לדעת לוותר, לדחות סיפוקים ולחכות לתורך.
במחקר בריטי-גרמני, אשר התפרסם כמאמר בכתב העת Psychological Science, נשאלה השאלה באיזה גיל מתחילה היכולת להמתין לתור שלך. החוקרים (Melis, Grocke, Kalbitz & Tomasello) ביצעו שני ניסויים- האחד בקרב ילדים והשני בקרב שימפנזים. בניסוי הראשון לקחו קבוצת ילדים בני חמש וקבוצת ילדים בני שלוש וחצי לבצע משימה של משיכת חבל משותפת לשם תגמול. התברר שהילדים בני החמש שיתפו יותר פעולה ביניהם מהילדים בני השלוש וחצי, ושיתוף הפעולה הלך והתגבר ככל שנמשכה המשימה. בקרב הילדים בני השלוש וחצי היתה שונות גדולה. חלקם פיתחו אסטרטגיה של שיתוף פעולה שהלכה והשתפרה ככל שהמשימה נמשכה, וחלקם לא פיתחו כלל אסטרטגיה כזו. בניסוי השני לקחו שימפנזים בגילים שונים לשם ביצוע מטלה דומה (אך מעט פשוטה יותר מהמטלה של הילדים) והתברר שכולם שיתפו פעולה ביניהם, אך ככל שהמשימה התקדמה, שיתוף הפעולה דעך.
תוצאות הניסוי הראו שבעוד הילדים בני החמש שיפרו את שיתוף הפעולה ביניהם, השימפנזים נשארו ברמת חשיבה של ילדים בני שלוש וחצי ולא השכילו לפתח אסטרטגיה לשיתוף פעולה. דבר זה מעיד על הצורך במיומנויות קוגנטיביות גבוהות לשם ביצוע משימה של שיתוף פעולה, המתפתחות בין גיל שלוש וחצי לבין גיל חמש. היכולת לאתר במחקרים עתידניים מה משפר את אותן יכולות קוגנטיביות יכול לסייע לילדים בעתיד לפתור מצבי קונפליקטים בצורה שבה שני הצדדים יוצאים מורווחים.

מבוסס על כתבתה של מרים דישון-ברקוביץ, גלילאו מ”ס 213, ע”מ 39-38

 

קישור לתקציר המחקר

הסבר על מהו שיתוף פעולה- תרגום מאת רחל מן

להלן רשימת ספרי עיון מומלצים מטעם אתר “חדשות המדע” לשנת 2016:

 

לא נורמלייםלא נורמליים – אלן פרנסיס (הוצאת ספרי עליית הגג)

 

הספר “לא נורמליים” של אלן פרנסיס הוא ספר מצויין אשר מתאר את האינפלציה האבחונית בתחום הפסיכיאטריה המתרחשת בשנים האחרונות בעולמנו. אינפלציה זו מובילה לכך שאנשים יתויגו בכל מיני תסמונות והגדרות פסיכיאטריות, זאת גם כאשר התסמינים שלהם אינם מצדיקים זאת. תיוג זה, מעבר לנזק שהוא גורם, מוביל לנתינת תרופות מיותרות.

הסיבות לאינפלציה זו הינן, לטענתו, ההגדרות הרחבות שנתן ה-DSM השלישי, ואלו שבאו אחריו, לתסמונות פסיכיאטריות – הגדרות שחברות התרופות שמחו לאמץ ואז להשתמש בהן כמנוף שיווקי על מטופלים ורופאים. הגדרות אלו גרמו לכך שהרבה יותר ילדים הוגדרו כאוטיסטים (למשל בעקבות שיוך אספרגר להגדרת האוטיזם) והרבה יותר ילדים ומבוגרים הוגדרו כבעלי הפרעות קשב וריכוז, בעלי הפרעה דו-קוטבית, דיכאון ועוד.

לטענת פרנסיס רוב התסמינים הללו אינם מצדיקים תיוגים שכאלו וכאשר מאבחנים אותם שלא כהלכה ורושמים תרופות, אז קשה יותר להירפא מהם בהמשך. במצבים הללו, לדעתו התרופות בתחום זה הינן תחליף שגוי לפתרונות אחרים, כדוגמת פסיכותרפיה, תזונה נכונה, פעילות גופנית, מנוחה, קשרים חברתיים וניסיונות אחרים להגיע אל פתרון הבעיות

הספר כתוב בצורה מצוינת, הקריאה זורמת ולדעתי הוא מציג טיעונים שברובם נכונים ואמיתיים, במיוחד כאשר הם יוצאים מפסיכיאטר בכיר בתחומו, אשר הוביל בעצמו את כתיבתו של ה-DSM הרביעי.

 

ציון הספר- 8.6

 

האדם מחפש משמעות-ויקטור פראנקלהאדם מחפש משמעות – ויקטור פראנקל (הוצאת דביר)

 

ספר זה, יחסית ישן, ראה אור בשנת 1970 לראשונה בישראל ויצא גם במהדורות מאוחרות יותר מתאר בחלקו הראשון את התנאים ששררו במחנה הריכוז בו שהה ויקטור אמיל פראנקל, רופא נוירולוג ופסיכיאטר, בזמן השואה ובחלקו השני את עיקרי תורתו, הלוגותרפיה, מאסכולת הפסיכולוגיה ההומניסטית והאקזיסטנאליסטית (קיומית).

במהלך הספר בונה פראנקל את הדרך לתרפיה שלו. הוא טוען שבתגובה לתנאים במחנה הריכוז היו כאלו שנכנעו לגורלם, אך היו גם כאלו שנשארו חזקים, שמרו על כבודם ולא איבדו תקווה. הסיבה לכך הייתה שהם מצאו פשר או משמעות להמשיך לחיות גם בתנאים שבהם הם היו- בין אם זו הייתה מטרה לעתיד או מטרה עכשווית לשאת את הסבל והייאוש שהיו מנת חלקם. זו גם הפתרון של פראנקל לבעיות נפשיות- מציאת מטרה ופשר לחיים תוך הבנה שלכל אדם תפקיד ייחודי.

למרות שהספר איננו כתוב בשפה עכשווית, הוא מצויין לחובבי ספרות השואה ולכאלו שרוצים להכיר את החיים בגטו מסיפור בגוף ראשון. הוא גם מעניק ערך תרפויטי לא מבוטל למאמינים בלוגותרפיה.

 

ציון הספר- 7.7

 

 

רוצחות בשירות היטלר- ונדי לווררוצחות בשירות היטלר – ונדי לוור (הוצאת מטר)

 

הספר “רוצחות בשירות היטלר” נכתב על-ידי ונדי לוור, פרופ’ להיסטוריה מקליפורניה. היא מספרת בו על השתתפותן של נשים גרמניות במערך ההשמדה הנאצי. הספר הינו ספר עיון, כתוב היטב ומצליח להעביר את הדרך שבה התנהגו נשים גרמניות נאציות אל יהודים במהלך השואה ואת הסיבות לכך. הוא מתאר את החינוך הנאצי, אשר הוחדר על-ידי מורות אל הילדים, חינוך המורה לילדים לנעוץ עיניים באנשים בעלי מוגבלויות שונות וחינוך המלמד אותם לראות ביהודים אויב הרייך ומין לפני הכחדה. היטלר אמנם לא העמיד נשים במרכז ומשטרו לא דגל בקידום נשים, אך היו נשים שלקחו על עצמם תפקידים וביצעו מעשים אכזריים של עינויים ורציחות ביהודים. לאחר מכן פנו לטפל בילדיהם מתוך הרגשה שהן עושות את הדבר הנכון. מעטות מאותן נשים נשפטו על מעשיהן ורבות המשיכו את חייהן ללא מפריע ובלי לשלם על מה שעשו בניגוד לגברים שפשעו נגד האנושות במהלך מלחמת העולם השנייה.

הספר הוא ספר שמציג מחקר היסטורי ומוגש לקהל הרחב. המחקר מרשים בהיקף שלו, אם כי לטעמי סגנונו של הספר מעט יבש והיה צורך לתבל את דפיו בסיפורים רבים יותר.

 

ציון הספר- 8.1

 

 

החיים הסודיים של המוח המבוגרהחיים הסודיים של המוח המבוגר – ברברה שטראוך (הוצאת מטר)

 

ברברה שטראוך היא כתבת מדע בכירה בניו יורק טיימס, אשר כותבת בעיקר ספרים אשר קשורים למוח (הספר הקודם שלה עסק במוח המתבגר). בספר הנוכחי היא מתמקדת במוח בגיל העמידה (החל מגיל 40 ועד גיל 60-70). היא מתארת את השינויים אשר עוברים על המוח בגיל העמידה- מצד אחד יכולות קונטיביות נמוכות יותר של מהירות תגובה ושל זיכרון אפיזודי, מצד שני יכולות טובות יותר של ניסיון חיים, אוצר מילים, זיכרון מילולי, אופטימיות, ויסות רגשות ועוד.

בספר סוקרת שטראוך את יכולת המוח לבילטרזציה (שילוב של שתי ההמיספרות המוחיות בפעילות המוחית), את המחקרים האחרונים הקשורים לנוירוגנזיה (יצירת תאי מוח חדשים), את השונות הרבה בין המוחות בגיל העמידה (בגלל הבדלי עתודה קוגניטיבית בין המוחות) ואת הדרך לשפר את המוח בגיל זה.

הספר בהחלט נעים לקריאה ומסביר דברים לעומק, אלא שלא מגבש ממש מסקנה ברורה בסופו ובסופו של דבר נראה שהופך לעוד ספר שנועד להציג אסטרטגיות לשיפור היכולת של מוחנו.

 

ציון הספר- 8.3

 

 

כותב הסקירה- עופר בן חורין,  [email protected]

 

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2015

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2014

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק א’

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק ב’