ct-%d7%91%d7%98%d7%9fכאשר מבצעים צילומים, לרוב מעורבת בכך תוכנה, ואז הצילומים עוברים דרך תקשורת מחשבים אל תחנה בה יושב הרופא וכך הם מפוענחים. האם תוכנה חכמה יכולה להחליף, לעזור לרדיולוג או לפחות לספק חוות דעת שנייה לגבי צילומים? התשובה נבדקת בימים אלו בעזרת חברה ישראלית בשם "זברה מדיקל".

החברה, אשר הוקמה בשנת 2014 על-ידי אלעד בנימין, פיתחה מנוע אבחוני אוטומטי המבוסס על אלפי סריקות של צילומים ופתולוגיות. המטרה היא לא להחליף את הרדיולוג המפענח את הצילומים, אלא לספק אפשרות לחוות דעת שנייה או לשמש כלי עזר לרדיולוג המפענח על מנת לאתר ממצאים שהוא פספס.

בימים אלו קיים כלי באתר החברה בשם Profound, אשר מציע אפשרות חינמית להעלות את צילומי CT בטן וחזה ולקבל איבחון על סמך התוכנה. בהמשך מתכננת החברה לספק תשובות איבחוניות של צילומי ממוגרפיה, MRI, רנטגן ועוד.

 

קישור לאתר החברה

הידיעה ב-MRI הפורטל הישראלי

%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%a8הימצאות שיער, כולל פרווה או צמר, הוא תכונה אשר מצוייה רק אצל בעלי חיים ממחלקת היונקים (שערות הנראות אצל חרקים אינם ממש שיער אלא יותר רקמה דמויית שיער). השיער עשוי מסיב חלבוני (פילמנט; סיב המאופיין בשרשרת חלבונים ארוכה אשר נותנת לו קשיחות), אשר צומח מזקיק הנמצא בשכבת הדרמיס ועובר דרך שכבת האפידרמיס שבעור. מרכיבי השיער הם קרטין, מינרליים כגון אבץ, צורן, ברזל ומספר ויטמינים (למשל ויטמין A). כעת מדענים טוענים שאפשר להבדיל בין אדם לאדם בעזרת מבנה החלבונים בשערות ראשו.
זיהוי בעזרת DNA הינו יעיל כיוון שהוא מאפשר להבדיל בין אדם לאדם, אלא שלפעמים ה-DNA מפורק במשך הזמן וכך לא ניתן להשתמש בו. חלבון מסוג פילמנט, כפי שקיים בשיער, הינו חלבון יציב יחסית ויכול לשמש גם הוא אמצעי זיהוי בשילוב עם ה-DNA בתחום המז"פ (מחלקת זיהוי פלילי) והארכיאולוגיה.
במהלך המחקר סקרו מדענים אמריקאים (בראשם גלדון גי פארקר; Glendon J. Parker), שערות בגילאים של עד 250 שנה, ושערות נוספות של אנשים מיבשות אירופה ואפריקה, וגילו 185 סמני חלבון שיער, כאשר לפחות 100 מהם יכולים להוות מאגר בסיסי שמאפייניו שונים בין אדם לאדם, או לפחות מבדילים באופן משמעותי בין האנשים כך שהסיכוי לזהות בין חלבוני השיער הינה אחד למיליון.
המשך מחקר בתחום זה יכול לייצר אמצעי זיהוי משופר ויציב, אשר יוכל לעמוד לצד ה-DNA, אך עדיין נדרשת עבודה רבה על מנת להגיע למטרה זו.

 

קישור לידיעה-אתר הידען (ד"ר משה נחמני)

קישור למאמר המקורי- PlosOne

קצת על השיער בגופנו

http://allgraphic.org

מערכת השמש שלנו היא מערכת שבה ישנם שמונה כוכבי לכת ידועים אשר מקיפים את השמש (אליהם מצטרפים כוכבי לכת ננסיים ומספר גדול של גופים קטנים כמו אסטרואיים, שביטים ומטאורואידים).
בתחילת השנה (שנת 2016) טענו האסטרונומים מייק בראון וקונסטנטין בטיגין מאוניברסיטת קאלטק (Caltech ; המכון הטכנולוגי של קליפורניה), שקיים כוכב לכת תשיעי גדול מאוד (פי 10 מכדור הארץ), בעל מסלול מסועף מאוד אשר נמצא בקצה מערכת השמש ושיש לו השפעה על מסלולם של מספר כוכבי לכת ננסיים בקצה מערכת השמש. כעת חוקרת נוספת בשם אליזבת ביילי (Elizabeth Bailey ) מאותה האוניברסיטה טוענת שכוכב זה גם אחראי להטייה לא מוסברת של תנועת השמש.
הסיבה לכך הוא המסלול יוצא הדופן של כוכב הלכת התשיעי (שעדיין לא נצפה ממש כך שכרגע קיומו מאושר רק על-ידי חישובים) ואשר מסיט את תנועת השמש בדיוק בשש מעלות. החיפוש אחר כוכב הלכת התשיעי עדיין נמשך והחוקרים מעריכים שבתוך מספר שנים נוכל לאתר אותו ולהוסיף אותו אל רשימת שמונת כוכבי הלכת המוכרים לנו כבר.

 

קישור לידיעה- אתר הידען

קישור להודעה של החוקרים