שימוש בקסדה חכמה אצל טייסים ואף לוחמי חי"ר הינה דבר שהופך נפוץ יותר ויותר. היא מאפשרת לקבל תמונת מצב על הקרב, לשפר תקשורת וכיוצא בזה. לאחרונה חשפה "אלביט מערכות" (Elbit Systems) מערכת תצוגת קסדה חכמה ללוחמים ברכבים קרביים משוריינים (רק"מ), כולל טנקים, אשר מאפשרת לראות את סביבת הטנק ב-360 מעלות גם כאשר המדפים סגורים.
בזמן מלחמה, הטנק או הנגמ"ש מנווטים לעיתים בשטח קשה החשוף לאש צלפים, פגזי טנקי אוייב ומרגמות. מפקד הכלי נדרש להימצא לעיתים עם ראשו בחוץ, כאשר המדף שלו פתוח, מה שמסכן אותו ואת שאר אנשי הצוות לא מעט. המערכת, אשר נקראת IronVision, הוצגה בתערוכת יורוסאטורי בפריז ומיועדת לשימושם של מפקדים ונהגים של רכבים משוריינים הלוחמים במדפים סגורים. היא מעניקה תמונה היקפית מלאה של העולם החיצון בצבע, ברזולוציה גבוהה ובכל מזג האוויר ביחד עם תמונת שו"ב (מערכת שליטה ובקרה).
הכנסת הקסדה החכמה והמערכת לשירות פעיל, בעזרתם של מדריכים/ות, תאפשר ללוחמים לדעת יותר על שדה הקרב, לקבל החלטות באופן מושכל וכל זאת תוך שמירה על בטיחות אנשי הצוות.

 

קישור לידיעה- אתר defense-update

סרטון המדגים את יכולות IronVision- אתר YouTube

 

הידיעה מפורסמת באישור משרד הביטחון

סופת אבקכדור הארץ הינו שדה חשמלי. פני הכדור מצד אחד והיונוספירה מצד שני הן שתי פלטות טעונות במטענים שונים וכך אנחנו נמצאים באופן תמידי באיזור שכולו שדה חשמלי. השדה החשמלי בגובה פני הים במצב רגיל הוא בין 120 ל-130 וולט למטר ולערכים כאלו רגיל המוח שלנו והגוף כולו.
בשנים האחרונות מתרחשות ברחבי הארץ סופות אבק כבדות יותר ממה שהיה בעבר. הסופות האלו נושאות בחובן סכנה בריאותיות לאוכלוסיות בסיכון ולסובלים מאסתמה, ברונכיט ואלרגיה לאבק. לאחרונה מחקר חדש, שבראשו עמד פרופ' יואב יאיר, דיקן הפקולטה לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה, ואשר פורסם בכתב העת Atmospheric Research, מגלה שסופות האבק גם נושאות מטען חשמלי גבוה שעלול לגרום לכאבי ראש ובעיות בריאותיות אחרות. כמו כן אותו מטען חשמלי מוגבר יכול לסכן חיים בגלל פגיעה במערכות תקשורת, כמו תקשורת בין הקרקע למטוסים ותקשורת סלולרית.
במחקר בדקו החוקרים נתונים של סופת אבק במצפה הכוכבים על שם וייז הסמוך למצפה רמון, ומצאו שהחלקיקים הללו נושאים עמם מטען חשמלי ושדות חשמליים חזקים מאוד שמגיעים לרמה של עד פי עשרה מהרגיל. לעיתים אף הגיע השדה החשמלי במהלך הסופה לערכים של כ-8,000 וולט למטר. הסיבה לערכים הללו היא כנראה התנודות שמבצעים חלקיקי האבק ואשר מייצרות הפרש משמעותי בין ההרכב של החלקיקים שהגיעו עם הרוח לאלה שעולים מן הקרקע.
מדידות כאלו אמנם נמדדו בעבר ברחבי העולם, אך זו הפעם הראשונה שהן נמדדות במדינת ישראל ולכן יש לנקוט אמצעי זהירות כאשר סופות כאלו מתרחשות.

 

קישור לידיעה-אתר "זווית" לידיעות מדע וסביבה

על סופות האבק הכבדות בשנת 2015- אתר המשרד להגנת הסביבה

שינה היא מצב פיזיולוגי ומחזורי אשר נחיצותו לתפקוד האדם ובעלי החיים הכרחי. משך השינה תלוי לרוב בפעילות האדם במהלך היום ואצל רוב האנשים היא תופסת שליש מחייהם. למרות חשיבותה של השינה, המחקר יודע עליה מעט מאוד.
מחקר חדש, אשר נעשה באוניברסיטת חיפה על-ידי הדוקטורנטית נטע רם-וולסוב מבית הספר לטיפול באומנויות בהנחיית פרופ' תמר שוחט מהחוג לסיעוד (תוך שיתוף עמית גרין מהמכון לרפואת שינה במרכז הרפואי אסותא ופרופ' אורנה צישינסקי ממכללת עמק יזרעאל), השווה בין דפוסי השינה של סטודנטים לאמנות וסטודנטים למדעי החברה בהקשר של יצירתיות ויזואלית ומילולית.
יצירתיות מוגדרת בארבעה מאפיינים: שטף (היכולת לספק מגוון רב של רעיונות), גמישות (היכולת לעבור בקלות בין דפוסי מחשבה שונים כדי לספק את מגוון הרעיונות), מקוריות (ייחודיות הרעיון ביחס לרעיונות של הסביבה) ושכלול (היכולת לפתח כל רעיון בנפרד). במחקר הנוכחי ביקשו החוקרות לבחון כיצד יצירתיות חזותית ויצירתיות מילולית ישפיעו על משך זמן השינה ואיכותה. במהלך הנסוי נבדקו 30 סטודנטים לתואר ראשון משבעה מוסדות אקדמיים, מחציתם למדו אומנות (חד חוגי) ומחציתם מדעי החברה (חד חוגי). שנתם הוערכה במעבדת שינה, כמו כן הם מילאו שאלונים המעריכים יצירתיות ואיכות שינה. תוצאות המחקר העלו, בין השאר, שככל שרמת היצירתיות החזותית היתה גבוהה יותר, כך איכות השינה היתה ירודה יותר, מה שהתבטא בתפקוד יומי לקוי יותר. ככל שרמת היצירתיות המילולית היתה גבוהה יותר, כך הסטודנטים ישנו יותר שעות והתעוררו מאוחר יותר.
מחקר זה מחזק את הסברה שמנגנונים פסיכוביולוגיים שונים מעורבים ביצירתיות חזותית לעומת מילולית. מחקרי המשך יכולים לעסוק בשאלה האם היצירתיות משפיעה על השינה או שהשינה משפיעה על היצירתיות ואולי אין קשר ביניהן…

 

קישור לידיעה- אתר אוניברסיטת חיפה

קצת על שינה והשפעתה על האדם