להלן רשימת ספרי עיון מומלצים מטעם אתר “חדשות המדע” לשנת 2022:

 

האמת המפתיעה על בעלי חיים” / לוסי קוק (בהוצאת מודן)

הספר “האמת המפתיעה על בעלי חיים”, שנכתב בידי לוסי קוק, זואולוגית בריטית, מפיקה ומגישה של סרטי טבע דוקומנטריים, הוא ספר יוצא דופן בנוף ספרי העיון. הספר מתמקד, בכל פרק, בבעל חיים אחר ומנפץ מיתוסים הקשורים אליהם, אך מעבר לכך הספר מספר סיפורים רבים, מעניינים מאוד, על הבסיס להתנהגות בעלי החיים ואת ההיגיון האבולוציוני מאחוריהם.

בספר, המרתק במרבית עמודיו, נסקרים הצלופח, העצלן, הצבוע, הנשר, העטלף, הצפרדע, החסידה, ההיפופוטם, האייל הקורא, הפנדה, הפינגווין והשימפנזה. בכל פרק מתגלים עלילות המחקר ההיסטורי על כל בעל חיים, המיתוסים שקשורים אליהם ואפיוני התנהגותם בטבע.

 

ציון הספר- 9.2

 

וירוס- עולם בצל מגפת השפעת בשנת 1918- ג’ינה קולטה (בהוצאת מטר)

 

הספר “וירוס” הוא ספר אשר מתאר את עלילותיה של מגיפת השפעת של שנת 1918, מגיפה שקטלה מיליונים רבים של בני אדם, ואת הניסויים של המדענים לאתר את המבנה הגנטי של הווירוס הספציפי מתוך דגימות ריאותיהם של אנשים שנפטרו מהמחלה ונקברו במקומות קפואים או מתוך דגימות ששומרו בבתי החולים.

בספר משולבות ביד אמן סיפורים על הגיבורים והגיבורות של תחום המחקר הזה, רובם נחלו כישלונות. מסופר על מחלות שפעת קודמות (השפעת של שנת 1890) ומאוחרות יותר (כמו שפעת העופות, שפעת החזירים), מסופר על המאמצים להבין מדוע הווירוס הספציפי הזה היה כה קטלני והקשר שלו לדלקת המוח הלתרגית. כמו כן מתוארים הניסיונות להבין למה וירוס זה גבה קורבנות דווקא בקרב הצעירים הבריאים בני ה-20 עד 40 וההשערות אליהן הגיעו די מעניינות.

הספר, פרי עטה של עיתונאית מדע של הניו-יורק טיימס, ג’ינה קולטה, מציג עבודה מרתקת, אשר מתקשרת מאוד גם לימי הקורונה של תקופתנו ולדיונים בקשר לחיסוני הקורונה (שמאוד מזכירים את המתואר בספר בהקשר למה שקרה לאורך השנים בהקשר של מגיפת השפעת). התרגום לעברית הינו פחות טוב ורצוף טעויות וזו הסיבה להורדת הציון.

 

ציון הספר- 9.1

 

המבנה של מהפכות מדעיות- תומאס קון (בהוצאת ידיעות ספרים)

 

לעיתים אנחנו ממליצים כאן גם על קלאסיקות ולא רק על ספרים חדשים והספר “המבנה של מהפכות מדעיות” של תומאס קון בהחלט ראוי להמלצה. הספר, שיצא לאור לראשונה בשנת 1962, הוא ספר בתחום ההיסטוריה ואולי גם על גבול הפילוסופיה (אם כי יש לציין שיש בו מעט רעיונות פילוסופים) של המדע. זהו ספר, שלמרות היותו ספר טקסט, פרץ גבולות הרבה מעבר לאותם החוגים שהיו אמורים להתעניין בו. בספר מציג קון תיאוריה הסותרת את ההנחה שמדע מתקדם באופן הצטברותי וטוען שהמדע מתקדם בצורה של מהפכות, כאשר ביניהן תקופות של מדע תקני. הספר לא מסובך לקריאה, מובן גם להדיוטים ודי מעניין. התרגום בעברית של יהודה מלצר בהחלט עושה לו חסד, ואם אתם מתעניינים במדע ובמיוחד בהיסטוריה של המדע, סיכוי טוב שתהנו.

 

ציון הספר – 8.6

 

 

לוחמות המוסד- מיכאל בר זוהר ניסים משעל (בהוצאת ידיעות ספרים)

 

הספר “לוחמות המוסד”, של מיכאל בר זוהר וניסים משעל, הוא אמנם לא ספר מדע, אך עדיין נחשב ספר עיון לכל דבר. זהו ספר על ההיסטוריה של לוחמות המוסד מלפני הקמת המדינה ועד לתקופתנו שלנו. הוא מציג את הגיבורות הגדולות של המוסד לאורך השנים כמו סילביה רפאל, אריקה מרי צמברס שפוצצה בשלט רחוק את מכוניתו של עלי חסן סלאמה, שריל בנטוב שפיתתה את מרדכי ואנונו ועוד רבות. כיום לוחמות המוסד משתתפות בכל המבצעים של המוסד ובכל התפקידים בהם משתתפים גברים ודווקא השילוב בין לוחמות ללוחמים יוצר שיתוף פעולה משתלם.

הספר מספק הצצה נוספת, כמו הספרים האחרים בסדרה, לתוך עולם הביון של ישראל והעולם, הכל בשפה ציורית ונעימה לקריאה, וחושף את פרשיות הריגול המעניינות, בהן השתתפו גם לוחמות.

 

ציון הספר- 9.2

 

כותב הסקירה- עופר בן חורין, עורך ראשי- אתר חדשות המדע וכותב הספר
“MRI המדריך המלא-רפואה ופיזיקה נפגשות”

 

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2020

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2019

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2018

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2017

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2016

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2015

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2014

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק א

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק ב

הכלב הוא ידידו הטוב של האדם, אבל לא תמיד אנחנו מבינים מה הוא מרגיש. בשנים האחרונות התפתחה הבינה המלאכותית בצעדי ענק ומוצר חדש, אשר התחיל להיות משווק בארצות הברית, בעצם משלב הבנה של אופי נביחות הכלב עם בינה מלאכותית- זאת במטרה להבין מהו המצב הרגשי של הכלב.

המוצר הוא קולר כלב, אותו משווקת חברת Petpuls Labs, אשר משתמש באלגוריתם ובמסד נתונים (מה שנקרא בבינה מלאכותית “למידה מונחית”- Supervised learning) על מנת לזהות חמישה מצבים רגשיים של הכלב- שמחה, חרדה, כעס, עצבות ורגיעה- הכל לפי נביחותיו. מסד הנתונים מורכב מיותר מעשרת אלפים דגימות של נביחות שקודדו מ- 50 גזעי כלבים שונים, בארבעה גדלים שונים. המידע משודר לאפליקציה מותאמת ומאפשר לבעל הכלב להבין טוב יותר את כלבו.

המוצר זכה לתואר “המוצר הטוב ביותר” בתערוכת CES (Consumer Electronics Show- התערוכה הבינלאומית של אלקטרוניקה לצרכנים) ומטרתו להעניק מימד עומק נוסף בקשר בין בעלי הכלבים לכלבים ולהפחית את נטישת הכלבים בגלל חוסר תקשורת.

 

קישור לסרטון יוטיוב המתאר את המוצר

קישור לידיעה על תחילת שיווק המוצר בארצות הברית

 

  • תודה לד”ר בועז תמיר על הרעיון לידיעה.

אמנם אנחנו כרגע בתקופת החורף, אך אנחנו בהחלט נהנים גם מימי שמש נעימים, אותם כדאי לנצל לטיולים ובכלל לשהות בשמש במידה הנכונה, בגלל היתרונות הרבים הטמונים בחשיפה זו. השפעה אחרת של אור השמש, הגברת התשוקה המינית, הוסברה במחקר חדש בהובלת הדוקטורנטית רומה פאריק ואשחר שורק מהמעבדה של פרופ’ כרמית לוי מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם ולביוכימיה בפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. התגלית פורסמה ככתבת שער בכתב העת היוקרתי Cell Reports.

מחקרים קודמים גילו כבר שקרינה על-סגולה מהשמש מגבירה את רמות הטסטוסטרון בקרב גברים אלא שהמנגנון האחראי על הוויסות הזה לא היה ידוע. המחקר החדש הצליח להבין טוב יותר את המנגנון. במחקר חשפו חיות לקרינה על-סגולית מסוג B (UVB- קרני שמש באורכי גל של 320 עד 400 ננומטר) וראו שהחשיפה העלתה את רמות ההורמונים המיניים וגרמה ליותר משיכה מינית. בשלב השני הסירו מעור החיות את חלבון p53 , חלבון אשר אחראי על זיהוי נזקי הדנ”א ועל הפעלת מערכת הפיגמנטציה של העור בזמן חשיפה לשמש. הסרה זו ביטלה את ההשפעה של הקרינה העל-סגולית על המיניות וכך היה ברור שהחשיפה לקרינה דרך העור היא זו שהביאה לשינויים ההורמונליים, הפיזיולוגיים וההתנהגותיים המיניים שנצפו. השלב השלישי כלל מחקר על בני אדם, בו נחשפו הנבדקים ל-UVB ואז הועברו להם שאלונים שאכן איתרו עלייה בתשוקה הרומנטית (כאשר הגברים העידו גם על עלייה ברמות האגרסיביות).

חשיפה לשמש צריכה כמובן להיעשות בצורה מבוקרת, כיוון שיש לה גם השפעות שליליות על גופנו, אך מחקר זה יכול לפתוח פתח לטיפולים בהפרעות מיניות שמקורן הורמונלי באמצעות הקרנת UVB.

 

כתבה באנגלית על המחקר- אתר iflscience

קישור למחקר עצמו- אתר Cell Reports

 

חלק ניכר מפניות לרופאים נגרמות בשל תופעות גופניות שאין להם ממש הסבר. לעיתים גם מדדי הבדיקות מראים שקיימת בעיה, אלא שלא מוצאים את הסיבה. הרופאים קוראים למצבים כאלו “השפעות פסיכוסומטיות”, הדבר למשל הוכח על-ידי אפקט הפלסבו וישנה ממש רפואה שלמה המתעסקת בכך- הרפואה הפסיכוסומטית (Psychosomatic medicine). השאלה הגדולה היא האם באמת המוח, בעזרת מחשבות או פעילות מוחית אחרת, יכול לגרום לנו למחלה?

לאחרונה פורסם בכתב העת היוקרתי Cell, מאמר של קבוצת חוקרות בראשותה של פרופ’ אסיה רולס ובהובלת הדוקטורנטית תמר קורן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, בשיתוף פרופ׳ קובי רוזנבלום מאוניברסיטת חיפה, אשר משער שהמוח אכן יכול לייצר זיכרון של מחלה ממשית. המחקר, שנעשה על עכברים, התמקד באיזור במוח שקרוי “אינסולה” (Insula – איזור בקליפת המוח המכונה גם קורטקס אינסולרי או אונה אינסולרית) ובקשר שלו למחלות מעי. האינסולה נבחרה מאחר שהיא עוסקת בפרשנות ותפיסה של אירועים ומצבים גופניים ונפשיים פנימיים ובהם טמפרטורת הגוף, נשימה, קצב הלב, כאב ורעב. המעי נבחר בשל העצבים הרבים בו.

במחקר התברר שהאינסולה שומרת מידע על המצב החיסוני של הגוף- למשל במקרה של דלקת במעי, האינסולה צוברת מידע רב על הדינמיקה של הדלקת וזוכרת אותו. יותר מכך, בהפעלה יזומה של אותו איזור באינסולה, שהופעל על ידי הדלקת בעבר, אפשר לייצר דלקת חדשה (מדובר בסוג של זיכרון, כי המניפולציה הזאת עובדת רק לאחר אירוע חיסוני כלשהו)- מכאן שלא רק המערכת החיסונית זוכרת את מאפייניו של הפולש אל הגוף ושומרת אותם בתאי זיכרון משלה, אלא דבר זה קיים גם במוח. בעצם קבוצות נוירונים במוח יכולות לזכור מידע הקשור למערכת החיסון ואז, כשהגוף מותקף, נחלץ המוח לעזרת מערכת החיסון ומסייע לה בתגובתה. הסיבה לקשר הפסיכוסומטי, לפחות ממה שאני מבינים כיום, היא שכל מחשבה או רגש היא בעלת ביטוי בפעילות מוחית. זיכרונות מתבטאים בקשרים בין קבוצות נוירונים שיורים יחד, ולכן נוצר כאן אפקט מוחי- פסיכו, שבא לידי ביטוי סומטי- דלקת. כמו כל התניה פבלובית, מודעת או לא, אפשר לשער בזהירות רבה, שעצם הזיכרון של פקטור אחד, למשל חוויה שקשורה בזמן שבו נחוותה הדלקת המקורית, יכולה לעורר את החלק המקושר לזיכרון- הדלקת וכתוצאה מכך לשלוח תאי מערכת חיסון כדי להתגונן, כפי שהיה צריך בזמן התגובה המקורית- וכך לגרום לדלקת אוטואימונית (כפי שמופיע למשל במחלת הקרוהן או הקוליטיס).

מגבלות המחקר הן שהוא נעשה על עכברים ולכן יש להיזהר בפרשנויות שלו, אבל בהקשר הפסיכוסומטי, יש כאן פוטנציאל קליני לטיפול במחלות דלקתיות כרוניות. החוקרים הראו אצל העכברים, שבאמצעות מניפולציה על האינסולה, אפשר לא רק ליזום ולהאיץ תגובות חיסוניות אלא גם להאט ולשכך אותן, ואז להפחית דלקתיות במעי.

 

לסרטון המסביר את המחקר- פרופ’ אסיה רולס

המאמר כולו באתר Cell

לחץ דם גבוה הוא אחד מהבעיות הבריאותיות השכיחות ביותר, במיוחד בגיל המבוגר. המחלה הכרונית, המכונה גם “הרוצח השקט” (מכיוון שהאדם הסובל ממנה מתקשה לאתר אותה בשל היעדר תסמינים) גורמת במהלך הזמן לפגיעות בכלי דם של רקמות רגישות כגון הלב, העיניים, ורקמת העצבים במוח. מהסיבה הזו לחץ דם גבוה הוא אחד מגורמי הסיכון להתקף לב, לאי-ספיקת לב, למפרצות ולמחלת כליות כרונית.

מאידך, יש חיות שלחץ דם גבוה הוא דבר הכרחי להישרדותם, כמו למשל הג’ירפה. על מנת להזרים את הדם במעלה צווארה הארוך, הג’ירפה חייבת להיות בעלת לחץ דם גבוה (פי 2 וחצי מהמקובל אצל בני האדם). מחקר בינלאומי משותף של חוקרים מסין, נורבגיה ודנמרק השווה את הגנום של הג’ירפה עם גנים של 50 יונקים אחרים וגילה מספר מוטציות בגנום הג’ירפה, אשר מצד אחד מאפשרות את לחץ הדם הגבוה שלה ומצד שני מונעים את הפגיעות שלו לטווח ארוך. אחד הגנים הוא למשל גן בשם FGFRL1 (גן זה נמצא גם אצל בני האדם והוא ממלא תפקיד חשוב בוויסות לחץ דם אצל בני האדם). המחקר איתר בנוסף שינויים בגנים שקשורים להתפתחות העין והראייה של הג’ירפה, אשר תורמים לה את יכולת הראייה הטובה ביותר אצל כל היונקים מפריסי הפרסה, וגם מוטציות בגנים המסדירים את דפוסי השינה, מה שיכול להסביר מדוע ג’ירפות בטבע ישנות רק 40 דקות ביום וכ -3 עד 5 דקות בכל פעם.

מחקרים אלו חשובים, מאחר שכך המדענים לומדים על המנגנונים הגנטיים אצל בעלי החיים ואז יכולים לאתר תרופות והתערבויות רפואיות שיכולות לעזור לבני האדם להתמודד עם מחלות שונות.

 

קישור לכתבה על המחקר- אתר science.org

 

בני אדם, כמו אורגניזמים רבים אחרים, חיים בקבוצות. ישנן חברות אשר מאופיינות ביתר אחידות ובמניעת יצירתיות מצד פרטיהם (חברות טוטליטריות בעיקר), אך ישנן חברות אחרות המאופיינות בעידוד ליצירתיות. מסתבר במחקרים שלעיתים אנשים ההולכים נגד נורמות הקבוצה יכולים להוביל לדרכים חדשות היעילות להישרדות ולהצלחה בגלל יצירת רבגוניות סגנונות הלמידה – מחקר חדש מגלה כך גם לגבי דבורים.

דבורת הדבש נראית כסוג של פועלת בכוורת, אך מתברר שישנן דבורים אשר נולדות ממוקדות ויש דבורים אחרות הנולדות עם אופי אינבדואלי קבוע מלידה. האופי הזה מתאפיין בהם עוד כשהם זחלים. הדבורים הממוקדות ממוקדות במזון הקיים ומתעלמות מכל מידע חדש ואילו הדבורים האינדיבידואליות הן סקרניות ואז הן פתוחות ללמוד על מקורות מזון חדשים לכוורת וכך מגדילות את הישרדות המושבה שלהם. במהלך המחקר הצליחו החוקרים ליצור אוכלוסיות של דבורי דבש ממוקדות וסקרניות ועקבו אחריהם בעזרת סימוני נקודות צבע על החזה שלהם. הם הצליחו להוכיח שהדבורים התנהגו באותה התנהגות שהתנהגו הוריהם, מה שתמך שאכן מדובר בהשפעה גנטית.

מעבר לתרומה הגדולה של מחקר זה לתחום הכוורנות, אפשר להעלות את ההשערה שאולי בעצם גם אצלנו קיים חיווט גנטי מסוים לכיוון אנשים סקרניים יותר מול אנשים ממוקדים יותר במטרה לאפשר הישרדות אבולוציונית טובה יותר.

 

קישור לכתבה על המאמר באתר The conversation

קצת על דבורת הדבש

 

 

 

 

 

 

במהלך חיינו עלינו להחליט החלטות רבות, מהחלטות קטנות יחסית כמו מה ללבוש בבוקר? מה לאכול לארוחת צהרים? ומה להגיד לבוס שלנו? ועד החלטות גדולות ואפילו הרות גורל כמו עם מי להתחתן? מה ללמוד? במה לעבוד? ועוד. לאחרונה קבוצת חוקרים גרמניים מאוניברסיטת בון (University of Bonn) בראשותו של החוקר אלכסנדר אוראו-פינארו ( Alexander Unruh-Pinheiro) זיהו קבוצת תאי עצב אשר משחקים תפקיד בעוצמת ההחלטיות שלנו, משמע בכמה אנחנו בטוחים בהחלטה שלנו. תאי עצב אלו מופעלים בקצב גבוה יותר ככל שאנחנו משוכנעים יותר בבחירות שלנו. התאים הללו נמצאים באיזור המוחי שאחראי אצלנו על הזיכרון, מה שמחזק את ההשערה שאנחנו לא רק זוכרים את ההחלטות שלנו אלא גם כמה היינו בטוחים בהן.

במהלך המחקר ביצעו החוקרים ניסוי שבו ביקשו מנבדקים לבחור בין שני סוגי חטיפים בעזרת מתג, שאופן התנועה שלו העיד על רמת ההחלטיות של ההחלטה. במקביל נוטרה פעילותם של תאי עצב במוחם של הנבדקים בעת הבחירות והתברר שקצב פעילותם של אותם תאי עצב תאמה את רמת ההחלטיות של החלטות הנבדקים.

מחקר זה מצטרף לשורת מחקרים נוספים אשר מעידים על מורכבות המוח שלנו ברמת תפקידיו השונים ועל הדרך שבה אנחנו מנהלים את ההחלטות והתנהגויות שלנו.

 

קישור לכתבה באנגלית על המחקר- אתר ScienceDaily

קישור לתקציר המאמר של החוקרים- אתר ScienceDirect

 

 

 

 

 

 

 

 

כשאנחנו יוצאים החוצה, אנחנו רואים אנשים שהולכים בקצבים שונים. יש כאלו שהולכים מהר יותר וכאלו שהולכים לאט יותר. האם נוכל לדעת רק לפי מהירות ההליכה שלהם מי מזדקן מהר יותר מבחינת גופו ומוחו? מחקר בינלאומי, שכלל חוקרים בתחום מדעי המוח, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, מדעי ההתנהגות וגריאטריה מאוניברסיטת דיוק בצפון קרולינה שבארה”ב, מהמכון למחקר קליני בבית החולים האוניברסיטאי בקופנהגן וכן מניו זילנד ומבריטניה, טוען שכן.

במהלך המחקר דירגו החוקרים את מהירות ההליכה של אנשים בגילאים שונים על פי סקאלה בת 19 שלבים. הם גילו שהליכה איטית הראתה נטייה להתערערות בריאות הריאות, השיניים והמערכת החיסונית, לעומת אנשים באותו הגיל שהם מהירי הליכה. הממצאים הללו התגלו גם במחקרים קודמים, אך במחקר הזה הקשר זוהה כבר בגיל 45. כמו כן קישרו החוקרים בין מבחנים נוירו-קוגניטיביים שביצעו הנבדקים בילדותם והראו שאלו יכולים לנבא הליכה איטית או מהירה של נבדקים אלו בגיל 45. גם סריקות MRI שעברו חלק ממשתתפי המחקר זיהו נטייה לנפח מוח נמוך יותר, שיעור חציוני נמוך יותר של עובי קורטיקלי וסימנים נוספים שמעידים על הזדקנות המוח אצל אלו בעלי הליכה איטית.

מחקר זה מצטרף לשלל מחקרים אחרים אשר מאתרים מדדים לחזות את בריאותו של האדם בעתיד, על מנת לאתר מצבים רפואיים ולטפל בהם בהקדם.

 

קישור למאמר המלא באתר jamanetwork

 

 

 

 

 

בחודשים האחרונים ישנם מחקרים רבים הקשורים לקורונה באספקטים השונים שלה- חברתי, כלכלי, רפואי, אפידמיולוגי וגנטי. מחקר שנראה מעניין, אשר בוצע בישראל מצא שילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD), עשויים להחלים מהר יותר מקורונה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

מחקרים קודמים מצאו דווקא שבעלי הפרעות קשב וריכוז, שאינם מטופלים תרופתית, היו בסיכון גבוה להידבק בקורונה בגלל הקושי שלהם להתמודד עם הסגר, ללכת עם מסכה ולשמור על ריחוק חברתי. כמו כן בעלי ADHD מאופיינים בתנועתיות יתר ובנגיעות רבות בפניהם ובגופם. לשם המחקר הנוכחי, אשר פורסם בכתב העת Journal of Attention Disorders, חברו ד”ר יובל ארבל מהאקדמית גליל מערבי, ד”ר חיים פיאלקוף מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ד”ר עמיחי קרנר מהמכללה האקדמית נתניה וד”ר מרים קרנר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. הם בדקו את הקשר בין שכיחות מספר האנשים עם הפרעות ADHD בקרב מבוגרים ביחס לאוכלוסייה של 54 איזורים בארצות הברית (מתוך 50 מדינות וארבעה אזורי חסות של שטח ארצות הברית), לבין מדדים של הידבקות, החלמה ותמותה מקורונה. הנתונים נלקחו מתוך מסד נתונים שכלל עד לחודש אוגוסט השנה. במחקר נמצא שההסתברות הצפויה להחלים מקורונה גבוהה יותר משמעותית במדינות עם שכיחות גבוהה יחסית של הפרעת קשב וריכוז (מאידך במחקר זה לא נמצא שמתמודדים עם ADHD נוטים לחלות יותר בקורונה).

התוצאות שקיבלו החוקרים בהחלט מפתיעות והם הסבירו אותן בכך שיכול להיות שבעלי הפרעת קשב וריכוז הם בעלי יתרון אבולוציוני נגד הקורונה בשל מאפיינים גנטים ספציפיים (הפרעת קשב וריכוז מלווה גם באלמנטים חיובים כמו יוזמה, יצירתיות ורמות אנרגיה גבוהות ויש עדויות רבות לכך שיש לה מרכיב גנטי משמעותי).

 

קישור למחקר המדעי שמצא קשר בין החלמה מהירה מקורונה ל-ADHD

קישור למחקר אשר מצא שבעלי ADHD בעלי סיכון מוגבר ללקות בקורונה

הפרעת קשב וריכוז והמרכיב הגנטי שלה

 

 

 

 

 

 

להלן רשימת ספרי עיון מומלצים מטעם אתר “חדשות המדע” לשנת 2020:

 

מרגלים לא מושלמים- יוסי מלמן (בהוצאת תכלת)

הספר “מרגלים לא מושלמים”, של העיתונאי יוסי מלמן, מכיל בתוכו סיפורים רבים ומרתקים על חיי קהילות המודיעין בארץ- אמ”ן, המוסד ושב”כ. בספר אפשר להיות עד, בשפה קולחת ונעימה לקריאה, לפרשיות רבות שקרו כאן, במדינת ישראל, ובחוץ לארץ, ביניהם- הסוכנים הקומוניסטים שהגיעו לתוך ישראל בתוך גלי העלייה הרוסית, הקמת הכור הגרעיני בישראל, המרדף של המוסד אחרי פושעים נאציים, סיפורם של אלי כהן,  לוץ גור אריה, ג’ונתן פולארד, המרגלת סילביה רפאל, אשרף מרואן ומרגלים אחרים, על השב”כ וניסיונותיו להתנקש בערפאת, מחדל יום הכיפורים, פיצוץ הכור העיראקי והסורי, על הסוכנים שהפעילה ישראל בלבנון, מרגלים שריגלו נגד ישראל כמו ד”ר אברהם מרקוס קלינברג שריגל למען הרוסים, מרדכי ואנונו, פרשת עסק הביש, פרשת קו 300, האינתיפאדה הראשונה והשנייה, הסכמי אוסלו, התנקשויות שביצעו אנשי המוסד במבצעי הפיגועים ובמדענים איראניים כמו מורנייה, אחמד יאסין, חאלד משעל ועוד, מעבר עולם המודיעין לריגול סייבר והדרכים שבה חיבלו המוסד בבניית הכור הגרעיני של איראן (תולעת סטקסנט במבצע “משחקים אולימפיים”), ועוד סיפורים רבים ונפלאים שמהווים חלק ממארגה של מדינת ישראל. הכל מובא בשפה קלילה שמשאירה את הקורא מרותק ומסוקרן.

ציון הספר – 9.4

 

סודות נתניהו- קווה שפרן (בהוצאת הוצאת כנרת זמורה)

הספר “סודות נתניהו” נכתב בידי קווה שפרן, איש תקשורת אשר גם מכין את השרים וחברי הכנסת לעמידה מול קהל ומצלמה. הספר עוסק בדרך בה נתניהו בנה את עצמו במהלך השנים, הדרך שהביאה אותו לראשות הממשלה וליכולות תקשורתיות ומנהיגותיות. הספר מתאר את הרקע של ביבי, את אימוניו, עוד כשעבד כמוכר בחנות רהיטים בארצות הברית, להופיע מול מצלמה וקהל, את השקעתו הרבה בנאומים, בשפת הגוף, בהצגתו כמנהיג, את הדרך שבה הוא מנסה להשפיע על דעת הקהל- בעזרתם של סמלים, משפטי בי-בי, השימוש במילה “אנחנו”, התנהלותו בראיונות ועוד. תוך כדי נוגע הספר בנוירו-פוליטיקה (תחום מחקרי חדש שבו מנסים החוקרים לאתר את החלק במוח שבו מחליט הבוחר במי לבחור), בביו-פוליטיקה (ניתוח התכונות הביולוגיות שעוזרות למנהיג להיבחר), ב”אפקט פוקס” וביכולתו של ביבי להתמודד עם כישלונות ולקום מהם. הספר בהחלט מהווה מקור מידע מצויין על דמותו של ביבי נתניהו ותוך כדי מלמד על הדרכים להצליח במנהיגות וניהול בכלל ובפוליטיקה בפרט.

ציון הספר – 8.4

 

מתעוררים – גברים מדברים מיניות- רון דהן (בהוצאת פן וידיעות ספרים)

הספר “מתעוררים – גברים מדברים מיניות” הוא ספר שבו רון דהן, הסופר, מספר את סיפורם המיני של גברים (יצא ספר דומה המספר סיפורם של נשים בשנת 2017). הספר בנוי כפרקים, כאשר כל פרק הוא סיפור. חלק מהסיפורים הם גם של אנשים ידועים. הסיפורים בנויים לרוב בצורה מרגשת, מושכת לקרוא. יש הרבה עיסוק בהומוסקסואליות בסיפורים, יש סיפורים של גילוי מיני, סיפור על טרנסג’נדר, על ההתלבטויות שלו ועוד.

הספר הוא ספר מצויין, מעניין. יש סיפורים שפחות התחברתי אליהם, הרגשתי לעיתים שיש סיפורים שחוזרים מעט על מוטיבים של סיפורים אחרים. אני חושב שהיה גם מקום בספר ליותר גיוון, סיפורים שאינם בסטטוס קוו ולא נוגעים בהומוסקסואליות, כי הרי המיניות הינה עולם ללא גבולות מוגדרים. אולי בספר ההמשך, בכל מקרה מדובר בספר שהוא מיוחד בנוף הספרים בארצנו ובהחלט מומלץ.

ציון הספר – 8.8

 

אל שולחנו של הזאב – רוזלה פוסטורינו (בהוצאת “ידיעות ספרים”)

ספר-רומן על הטועמות של היטלר. במלחמת העולם השנייה, על מנת למנוע את הרעלתו של היטלר, הגרמנים העסיקו קבוצת טועמות שטעמו את האוכל שהיטלר אכל לאחר מכן.

הספר הוא ספר שכתוב טוב, הוא מעניין במידת מה, אלא שלמרות שכמובן היו טועמות, הסיפור לא חייב להיות אותנטי והרבה קווי עלילה הם קווים פרי דמיונה של הסופרת. הדבר קצת פוגם בהנאה מקריאת הספר, במיוחד שספרים רבים מתקופה זו מבוססים על סיפורים אמיתיים.

בכל זאת הכתיבה טובה ומעניינת, אך רצוי למי שמתעניין גם בחלק העיוני והיסטורי להשלים קריאה ממקורות נוספים.

ציון הספר – 7.2

 

כותב הסקירה- עופר בן חורין, עורך ראשי- אתר חדשות המדע וכותב הספר
“MRI המדריך המלא-רפואה ופיזיקה נפגשות”

 

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2019

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2018

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2017

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2016

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2015

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2014

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק א

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק ב