Pithovirus sibericum- התמונה מתוך אתר yourdailymedia
Pithovirus sibericum- התמונה מתוך אתר yourdailymedia

הפשרת הקרחונים בקטבים מביאה איתה תגליות מעניינות בגלל שחרור של מולקולות קטנות עטופות אשר מכילות בתוכן חומר תורשתי, מולקולות ששהו בתוך הקרחונים עשרות אלפי שנה. אותן מולקולות, הקרויות “נגיפים”, לעיתים גדולות מאוד ביחס לנגיף ממוצע ואכן לאחרונה התגלה בסיביר נגיף ענק חדש, הכי גדול שהתגלה עד כה, ששמו Pithovirus Sibericum.
הנגיף התגלה על-ידי ג’ין מישל קלברי (Claverie) ושנטל אברגל (Abergel) הצרפתיים, אשר גם גילו בעבר נגיפים גדולים אחרים כמו נגיף המימי (Mimi viruses) ונגיף הפנדורה (Pandora viruses). למרות גודלו של הנגיף, החומר התורשתי שלו מצומצם יחסית לנגיפי ענק אחרים.
הגילוי נעשה בעזרתה של קבוצת חוקרים רוסית אשר תרמה דגימת קרח. אל תוך תמיסת הדגימה הכניסו החוקרים אמבות ואלו התחילו למות בעקבות הצטברות הנגיפים הענקיים בתוכן.
לאחר גילוי זה, הציפייה היא שיתגלו ממצאים קדומים נוספים בעקבות הפשרת הקרחונים, חלקם גם יכולים להיות בעלי פוטנציאל הרסני לאנושות.

 

קישור לידיעה-ד”ר דרור בר-ניר

על נגיפים ענקיים-אתר רשת ב’

כלבהשמועות אומרות שהכלב הינו ידידו הטוב של האדם ואכן הכלב, אשר מוצאו מהזאב, עבר תהליך של ביות אשר הפך אותו נוח לסביבת בני האדם.
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת וינה, אשר באוסטריה, בראשותם של פרדריקה ראנן (Range) וסופי ויראניי (Viranyi) מגלה שתהליך הביות גם פגע ביכולות מסוימות של הכלב, כמו למשל היכולת שלו ללמוד מכלבים אחרים.
במחקר בדקו החוקרים את יכולת החיקוי של קבוצת גורי כלבים ושל קבוצת גורי זאבים והתברר שכל גורי הזאבים הצליחו לפתוח קופסה על סמך הדגמה של זאב אחר, בעוד רוב גורי הכלבים נתקלו בבעיות ופנו לבעליהם במבט מבקש עזרה.
מחקר זה מדגים תוצאה בלתי צפויה של אבולוציה מלאכותית, שמדגימה איבוד מסוים של יכולת הכלב לתקשר עם כלבים אחרים ולחקות אותם כפי שנהגו לעשות אבותיו הלא מבויתים.

 

*מבוסס על כתבתם של יונת אשחר ונעם לויתן, עיתון גלילאו מ”ס187, ע”מ 10-11

 

קישור לתקציר הידיעה- Plos One

קצת על כלב הבית וביותו

על האב הקדמון של הכלב המבוית- בלוג “תיבת נעם”

אלבטרוסמערכות יחסים חד-מיניות, למרות היותן דבר לא מובן אבולוציונית, אינן דבר נדיר בטבע. ניתן למצוא אותן אצל קופים, עופות, דגים וכמובן גם בני אדם.
תופעה זו לא נעדרת גם אצל האלבטרוסים, עופות ים ענקים, ואפילו נמצא שאצל אלו השוכנים באי לייזאן (Laysan) שבאוקיינוס השקט, תופעת הזוגות הנקבות (זוג המורכב משתי נקבות), היא כמעט שליש מכלל הזוגות באי. בזוגות אלו, נקבה אחת מזדווגת עם זכר המצוי בזוגיות עם נקבה אחרת ואז חוזרת לבת-זוגתה ושתיהן דוגרות ומטפלות בצאצאים.
מחקר אורך חדש, אשר נערך בהונולולו שבהוואי, ניסה לברר את התופעה. הוא מצא שגם הגוזלים וגם הנקבות החד מיניות מצויות בסיכויים רבים יותר למות ולכן אורך החיים אינו ההסבר האבולוציוני הנכון.
בהמשך גילו החוקרים שסיכויה של נקבה, אשר היתה קודם בת-זוג של נקבה, למצוא זכר בסיבוב הבא, גדלו. ההסבר לכך הוא שבאוכלוסיית האלבטרוסים, אשר בה יש לנקבות עדיפות מספרית על זכרים (כפי שקיים באותו האי), הזכרים הם הבררניים והם מעדיפים לבחור את אותן הנקבות אשר הוכיחו פוריות ויכולת לגדל צאצאים- גם אם הדבר קרה ביחד עם נקבה אחרת.
מחקר זה מעיד על דרך עקיפה אשר מסבירה ריבוי של זוגות חד-מיניים בגלל אילוצי אוכלוסייה ומאתגר את המדע לגבי הסיבות לתופעה זו במינים אחרים, כולל האדם.

מבוסס על ידיעתם של יונת אשחר ונעם לויתן, עיתון גלילאו מ”ס 185, ע”מ 8-9.

 

קישור לידיעה- בלוג “תיבת נעם”

קישור לתמצית המאמר-אתר royalsocietypublishing

קצת על האלבטרוסים

תיקןהזבל שמייצרים אורגניזמים גדולים חייב להיות מפורק על מנת שלא יחנוק את הקרקע. כיום, את הזבל שמייצרים צאן, בקר, פילים וחיות צמחוניות אחרות, מפרקים בעיקר זבובים וחיפושיות זבל.
בתקופת הדינוזאורים, עד לפני כ-65 מיליון שנים, לא היו חיפושיות זבל ומחקר חדש, פרי האקדמיה הסלובנית למדעים, טוען שמפרקי הזבל אז היו תיקנים. החוקרים במחקר זה בדקו משפחה עתיקה של תיקנים (Blattulidae), אשר נקלעו בתוך ענבר (שרף מאובן) ואת מאובני הצואה שלהם (אשר נקראים Coprolites) וגילו פיסות עץ בעלי דפנות מעוגלות- מה שמעיד על כך שהם עברו עיכול מוקדם (משמע שהו לפני כן במערכת העיכול של צמחונים בעלי חוליות).
ממצא זה ממקם את משפחת התיקנים העתיקים כמפרקי הזבל של התקופה הפרהיסטורית, דבר שהתיקנים של היום כבר כמעט לא עושים.

 

קישור לידיעה-אתר הידען (ד”ר אסף רוזנטל)

קצת על חיפושית הזבל ותפקידה בפירוק הזבל

file000374220683בעלי חיים רבים עוקבים בעיניהם אחר מבטם של חיות אחרות, בכלל זה גם קופים ובני אדם. הסיבה היא אולי הצורך לזהות אוכל, סכנה או משהו חשוב אחר, אך לא היה ידוע עד כה אם ההתמקדות היא בעיניים או במרכז הפנים, ששם במקרה נמצאות גם העיניים. מחקר ייחודי חדש, אותו ערכו אלן קינגסטון (Kingstone), חוקר מאוניברסיטת קולומביה הבריטית ובנו בן ה-12, ג’וליאן לוי (Levy), התמודד עם הבעיה בעזרת שימוש במפלצות שעיניהם נמצאות לא בפניהם, אלא בידיהם ובמקומות אחרים בגוף.
במחקר הוצגו לנבדקים תמונות של יצורים שעיניהם בפנים ותמונות של יצורים שעיניהן בכפות ידיהם ובמקומות אחרים שאינן פנים. מצלמה אשר ניטרה את תנועות העיניים של הנבדקים גילתה שהנבדקים התמקדו בעיניים, לא משנה היכן הם היו, ולא בפנים.
מחקר זה מדגים דרך ייחודית ויצירתית  לבצע ניסוי ולפתור בעיה שהטרידה את המדע זמן רב וגם את האפשרות של ילד בן 12 להופיע ככותב ראשי במאמר אשר התפרסם בכתב עת מוביל (Biology Letters).

מבוסס על ידיעתם של נעם לוויתן ויונת אשחר, עיתון גלילאו מ”ס 183, ע”מ 6.

 

קישור לידיעה- אתר Timeout

קישור לתמצית הידיעה- Biology Letters

נקבת האוביל-התמונה לקוחה מויקיפדיה האנגלית
נקבת האוביל-התמונה לקוחה מויקיפדיה האנגלית

ציפורים טפילות הן ציפורים אשר מטילות את ביציהן בקנים של ציפורים אחרות. דוגמה לציפורים שכאלו הם הקוקייה או נקבת האוביל (Honeyguide).
על מנת שהגוזלים הטפילים שלהם יקבלו את הטיפול הטוב ביותר מהציפור הפונדקאית, נוקטות הציפורים הטפילות טקטיקות שונות כמו למשל ניקוב הביצים המקוריות של האם הפונדקאית- זאת על מנת שגוזליה יבקעו חלשים ואז יהרגו על ידי הגוזלים שלה.
עד לאחרונה חשבו החוקרים שאחת הטקטיקות שבה נוקטת האבולוציה היא גם ליצור ביצים אשר דומים מאוד לביצי האם הפונדקאית, זאת על מנת שהאם הפונדקית לא תבדיל ביניהם. מחקר חדש, אשר נערך על-ידי  קלייר ספוטיזווד מאוניברסיטת קיימברידג’ שבאנגליה, הראה שגם אם שמים ביצים שונות לגמרי בקן ציפור פונדקאית בשם שרקרק, הציפור לא מבחינה בשוני.
הסברה של ספוטיזווד לגבי למה בכל זאת הביצים כל כך דומות היא בגלל מרוץ חימוש של נקבות האוביל אחת כנגד השנייה. הסיבה לכך היא שאם נקבת אוביל מגיעה אל קן שבו היא מזהה ביצים השונות מביציה של האם הפונדקאית, היא מנסה לנקב אותם. לכן האבולוציה קידמה אצל ציפורי האוביל יתרון של ביצים טפילות אשר דומות יותר ויותר לביצים הפונדקאיות.

מבוסס על ידיעתם של יונת אשחר ונועם לוויתן, עיתון גלילאו מ”ס 182, ע”מ 8-9.

 

קישור לידיעה-אתר Timeout

קצת על ציפור האוביל (Honeyguide)

צמחים פורחיםצמחים פורחים הם צמחים בעלי תפרחת אשר התפתחו מצמחים ממשפחת עצי המחטים אשר נכחדו.
מחקר חדש אשר נערך באוניברסיטת ציריך בשוויץ גילה גרגירי אבקה מאובנים מליבות קרקע אשר נמשו מקידוחים ולפיהם מתברר שהצמחים הפורחים היו כאן עוד בתקופת הטריאס הקדום, 100 מיליון שנה ממה שחשבו עד היום.
האיזור שבו נמצאו המאובנים מעיד על כך שצמחים אלו אכלסו בתי גידול רבים
וכנראה הואבקו על-ידי חיפושיות, זאת משום שאפילו הדבורים עדיין לא היו קיימים בתקופה הזו.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

טבלת צמחים פורחים לפי עונות השנה

קצת על תקופת הטריאס

             התמונה מתוך אתר "מכון שפרה"
התמונה מתוך אתר “מכון שפרה”

בשנים האחרונות מתגלים וירוסים ענקיים, אשר מתקרבים למורכבות החיידקים- כמו למשל המימי וירוס וה- Megavirus chilensis- אשר כמות הגנום שלהם עוברת את ה-1000 גנים (כאשר לווירוס ממוצע יש כ-10 גנים).
לאחרונה גילו החוקרים עוד שני סוגים של וירוסי ענק. הראשון הוא ה-Pandoravirus dulcis אשר התגלה בבריכת מים מתוקים במלבורן אשר באוסטרליה והשני הוא Pandoravirus salinus אשר התגלה בחופי צ’ילה.
הווירוסים החדשים הללו שונים באופן מובהק מהווירוסים הגדולים האחרים שהתגלו, למשל אין להם אף גן אשר מאפשר לבנות חלבונים, אך מצד שני הם דומים לווירוסים אחרים בכך שהם אינם מתחלקים, אינם מייצרים אנרגיה ואינם מכילים ריבוזומים.
וירוסי ענק אלו מאתגרים את החוקרים בכך שהם נמצאים בין וירוסים לחיידקים או לתאים בעלי גרעין, ומאחר שאין להם מקבילה בקרב שלוש ממלכות העל המוכרות- האאוקריוטים (יצורים בעלי גרעין), החיידקים (יצורים ללא גרעין) והארכאונים (חיידקים קדומים).

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה באנגלית

קצת על וירוס הפנדורה שהתגלה

דינוזאורטירנוזאורוס רקס הוא אחד הדינוזאורים הידועים ומטילי האימה, אלא שהחוקרים חלוקים ביניהם בשאלה, מאז התגלה מאובן שלו בשנת 1900, האם הוא היה צייד או שפשוט אכל נבלות.
עד היום לא היתה הוכחה חותכת לכך שהטי רקס אכן צד את קורבנותיו, אך לאחרונה צוות אמריקאי  מאוניברסיטת קנזס גילה שן של טי רקס בתוך עמוד שדרה מאובן של סוג דינוזאור אחר, הדרוזאור, דינוזאור שהיה צמחוני.
בדיקה של השיניים באמצעי דימות כמו ה-CT הראתה שאכן מדובר בשיני טי רקס.
החוקרים הראו שההדרוזאור הצליח לשרוד את המתקפה מאחר שהעדויות מראות שהאיזור שנפגע הצליח להתרפא ולכן הסיקו שהטי רקס צד אותו וניסה להרגו ולא אכל אותו כשכבר היה מת.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה-sciencedaily

קצת על הטי רקס

כוכב יםחוקרים מהמחלקה לביולוגיה ימית של דנמרק הצליחו להראות שכוכבי ים משתמשים בעיניים פרימיטיביות לצורך ניווט אל עצמים גדולים קבועים כמו שונית אלמוגים.
במהלך המחקר לקחו החוקרים כוכבי ים ללא עיניים וכוכבי ים עם עיניים בזרועותיהם והראו שכוכבי הים עם העיניים ידעו לנווט אל עבר השונית בניגוד לכוכבי הים ללא העיניים.
עיני כוכבי הים הם עיניים מורכבות פרימיטיביות אשר נמצאות בין שתי קבוצות גדולות ידועות של קולטני אור ותומכות בתיאוריה האבולוציונית של התפתחות העין אשר טוענת שיצירת תמונה מעורפלת על-ידי העין קדמה לרישות העצבי ולחידוד הראייה.

 

קישור לידיעה-Sciencedaily

קצת על כוכבי ים