מחלות וירליות היוו תמיד בעיה מאחר שמעבר למניעה, אין כמעט תרופות המרפאות מחלות
וירליות כמו שפעת העופות, החזירים, אבולה, איידס ועוד.
טכניקה חדשה של MIT בשם DRACO גורמת להתאבדות התא שאליו חדר הוירוס ואינה פוגעת בתאים בריאים, כך שאין לתרופה תופעות לוואי.
טכניקה זו נוסתה בהצלחה על 15 זני וירוסים ואם תעבור את
הבדיקות הצפויות לה בשנים הקרובות, היא עתידה לחולל מהפכה של ממש בתחום ההתמודדות
עם וירוסים (אולי בדומה למה שעשתה האנטיביוטיקה לחיידקים).

קישור לידיעה

על הנגיפים (וירוסים)

אוטו-פאגיה היא סוג מסוים של מיחזור בתא. משאביו התא החי מוגבלים ולכן צריך למחזר
את מרכיביו הישנים. תקלה במיחזור זה יכולה לגרום לפרקינסון, מחלות המעי ועוד.
המיחזור מתבצע באוטו-פגוזום, מדור נפרד בתא אשר מוקף בקרום כפול. גם
האוטו-פגוזום ממוחזר מידי פעם כשקרומו, אשר נקרא פגופור, נבנה מחדש.
מחקר אחרון של פרופ' אלעזר ותלמידיו חושף את פעולתם של שני חלבונים אשר משמשים כאבני הבנייה של הפגופור ואת מנגנון הבנייה של הקרום.

קישור לידיעה

קצת על המתרחש בתוך התא

תסמונת בשם "מחלת עיכוב מעבר גבולות" מביאה את האדם החולה בה לחוסר בטביעות אצבעות, מה שגורם לו לקשיים רבים במעברי גבול.
התברר שהיעדר בטביעת האצבע, אשר נועדה להגביר יכולת תחושה ומגע בקצות האצבעות,
היא תוצאה של פגם בתוצר גן פגום אשר מתבטא בעור בלבד ששמו SMARCAD1. באופן
טבעי המולקולה שמסנתז גן זה היא האחראית לעיצוב המבנה התלת-מימדי של עורנו.

קישור לידיעה

קצת על טביעת האצבע שלנו

שיתוף פעולה של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת תל-אביב הצליח להפוך תאי
בטא של לבלב באדם לתאי גזע ומשם שוב לתאי לבלב אשר מפרישים אינסולין.
מחקר זה יכול להועיל בטיפול בסוכרת נעורים אשר בה נהרסים תאי הבטא מפרישי האינסולין ושעד עכשיו הטיפול היה השתלת לבלב מאדם מת.

קישור לידיעה

קצת על סוכרת נעורים

תפקידי הלבלב בגופנו

 

למרות השימוש הגובר והולך באולטרסאונד לצורכי טיפול וריפוי, עד היום האינטראקציה בינו לבין התא החי לא היו ברורים.
מחקר חדש מגלה את פשרן של הבועות אשר נוצרות ברקמות גופנו תחת השפעת גלי האולטרסאונד.
הסיבה לכך היא האנרגיה המכנית שמופעלת על ממברנת התא (שתי שכבות חד-מולקולריות של שומן) אשר גורמת לחלל התוך- מברני לתפוח ולהתכווץ ואז נוצרות בועות ברקמה. ככל שעוצמת הגל האולטרסאונד גבוהה יותר, כך ההשפעה על ממברנת התא וחלבוני התא גדולים יותר עד כדי הריסתם (לכן אולטרסאונד משמש בשנים האחרונות גם להריסת תאים סרטניים).

קישור לידיעה

על האולטרסאונד

באופן תיאורטי, זכרים פגיעים יותר למחלות תורשתיות מאשר נשים בגלל שתי סיבות:

1) זכרים נושאים כרומוזום Y וכרומוזום X   מאימם. מכאן שלגן פגום בכרומוזום X, לא יהיה גן בכרומוזום X אחר שיאפשר לו להיות רק נשא ולא חולה כמו אצל הנקבה (מה שנקרא תאחיזה לאיקס)

2)     הגנום המיטוכונדרי אינו חשוף ללחצי ברירה טבעית אצל הזכרים.

המיטוכונדריון היה תא שנבלע ויצר שיתוף פעולה עם התא שבלע אותו. הוא העביר לתא שבלע אותו את רוב הגנים שבו, אך השאיר לעצמו את הגנים הדרושים להפקת אנרגיה (תפקידו בתא).
מכאן שיש לכל בעלי החיים בעצם שני גנומים אשר פועלים יחד ומשפיעים אחד על השני- העיקרי בגרעין והשני, קטן בהרבה במיטוכונדריה. ישנם מחלות תורשתיות, כמו סוג של ניוון שרירים שנובע מהגנום המיטוכונדרי.
בניגוד לגנום הגרעיני אשר מגיע משני ההורים, הגנום המיטוכונדרי מגיע מהאם בלבד. בגלל הסיבה הזו המיטוכונדריון אצל הנשים ממשיך הלאה ולכן מגיב ללחצי הברירה הטבעית (משמע שגנים פגומים שבו גורמים להיכחדות הנושא אותם) ואילו אצל הגברים הגנום המיטוכונדרי אינו ממשיך הלאה ולכן הם יכולים לצבור יותר פגמים בו אשר פוגעים במין הגברי.

מחקר שנעשה במאי השנה אישר את הנחת הפגיעה במיטוכנדריון. במחקר זה התברר שגנים פגומים במיטוכונדריון נשארו אצל זכרי זבובי הפירות, ביניהם גנים הפוגעים בפוריות ואיכות הזרע.
חשוב לציין שכרומוזום Y ,  שהוא יחסית כרומוזום קטן מתמודד עם הנחיתות הזכרית הזו ומשפיע על כל הגנום של האדם. כיצד הוא עושה זאת עדיין לא ברור.

קישור לידיעה

הסבר על המיטוכונדריון

רבייה מינית היא רבייה שבה בעל חיים מחפש בן/בת זוג לרבייה (כמו שמתרחש אצל רוב
בעלי החיים והצמחים) ואילו רבייה א-מינית היא הכפלת ה-DNA ללא צורך בבן-זוג.
על פניו נראה שהרבייה הא-מינית עדיפה בגלל חיסכון באנרגיה בחיפוש בן/בת זוג ועוד. מחקר
חדש שנערך על התולעים מגלה שהסיבה היא טפילים- משמע החלפת DNA  בין שני פרטים מגדיל
את העמידות של הצאצא בפני טפילים וכך מעניק לו יתרון הישרדותי על פני פרטים שנוצרו
ברבייה א-מינית.
כך גם אפשרי "מירוץ חימוש" אבולוציוני אשר מאפשר שיפור עמידות של הצאצא מול פתוגניים ואויבים מבחוץ.

קישור לידיעה

הסבר על הרבייה-ויקיפדיה

צוות מאוניברסיטת בן-גוריון, שכלל בין השאר את הדוקטורנטית דריה פרילוצקי,
גילה כי בעזרת מדידת עוצמת פליטת האור ניתן לדעת האם זיהום הוא וירלי או חיידקי.

האור מהווה מדד ליכולת התאים הבולעניים (פגוציטים) להיאבק בזיהומים בגוף
האדם ועל יכולת התאים לייצר רדיקלים חמצניים ועוצמתו מרמזת על סוג הזיהום שקיים
בגוף.

כך אפשר יהיה להימנע ממתן אנטיביוטיקה מיותרת שאינה יעילה מול זיהומיים
וירליים.

קישור לכתבה

מערכת החיסון- ויקיפדיה

מחקר אשר נעשה לאחרונה הדגים כי ספיגת ננו-חלקיקי פחמן שחור ממקורות כמו דלק דיזל
או דיו למדפסות גורם לתגובה דלקתית ראשונית בתאי הריאות. מעבר לכך, הננו-חלקיקים
גורמים למוות מסוים של תאי המאקרופאג'ים, תאים שאחראיים להילחם בדלקות, כך שהמצב
הדלקתי מחריף אף יותר.
מוות תאי המאקרופאג'ים אינו מוות שנקרא "אפופטוזיס" Apoptosis) – מוות תאים מתוכנן בעקבות גיל או נזק לתא (ואשר בו התא מתכווץ לתוך עצמו ומונע שפיכת חומרים בתוכו החוצה, אלא תהליך שנקרא פירוטוזיס (pyroptosis)- שבו התא מתבקע ותוכנו נשפך החוצה, מה שגורם לתגובה דלקתית משנית.
תוצאות המחקר מהימנות רק כאשר מדובר בחשיפה למינונים גבוהים מאוד של ננו-חלקיקי פחמן. מבחינה מעשית, האדם הממוצע נחשף למינונים נמוכים הרבה יותר.

הידיעה על המחקר

אפופטוזיס- מוות מתוכנן של תאים

תאי אדם הינם תאים קטנים מאוד והשיטה החדשה מצליחה לדמות, בעזרת הקפאת התאים, מולקולות על פני ובתוך התא.
היכולת להבחין בהרכב ובמיקום מולקולות על גבי התא חשוב להבנת הדרך הכימית שבה מתקשרים תאים, דרך שבה מעורבים מולקולות אלו.

קישור לידיעה

התא והמבנים הפנימיים בו