תאי גזע עובריים של עכבר-מתוך ויקיפדיה
תאי גזע עובריים של עכבר-מתוך ויקיפדיה

תאי גזע עובריים אנושיים הינם תאים אשר מסוגלים להתמיין במהירות לכל סוגי התאים הקיימים. לעומתם, תאי גזי מושרים (iPS) הם תאים בוגרים אשר מדענים הצליחו לתכנת אותם באמצעות החדרה של ארבעה גנים (בפעם הראשונה בשנת 2006), לחזור להיות כמעט במצבם של תאי גזע.
הבעיה של שני סוגי תאים אלו היא שלא ניתן היה לשמור אותם לאורך זמן במצב של תאי גזע, כיוון שהתמיינותם התחילה די במהירות.
לאחרונה הצליחה קבוצת מחקר ממכון וייצמן, בראשותו של ד”ר יעקוב חנא, להתגבר על בעיה זו ובאמצעות טיפול מיוחד, ליצור תא גזע מושרה “נייטרלי” אשר נמצא במצב ההתמיינות המוקדם ביותר לאורך זמן.
השתלה של אותם התאים בתוך עובר של עכבר אכן אישרה שהם מתפקדים כתאי גזע רגילים. תגלית זו, מעבר לתרומה רבה למחקר הביו-רפואי של המדע, יכולה להוות עוד אבן דרך לכיוון של יצירת איברים להשתלה.

 

קישור לידיעה-אתר מכון וייצמן

קצת על תאי גזע

פרס נובל למפתחי תאי הגזע המושרים-אתר הידען

file3351253770084מדוזות הם יצורים ימיים אשר תנועתן יכולה לרתק ולהקסים. מאידך הן גם גורמות נזקים גדולים למתרחצים, לענף הדייג ולמערכות קירור של כורים להפקת חשמל.
חוקרים מהמכון הטכנולוגי המתקדם בדרום קוראיה, בראשות פרופ’ היון מיונג (Myung), פיתחו רובוט מיוחד בשם JEROS-Jellyfish Elimination Robotic Swarm. רובוט זה עשוי מזוג מצופים וממערכת להבים מסתובבת, אשר מיועדת להשמיד נחילי מדוזות באזורי החופים וכך למנוע את פגיעתן.
החוקרים יצרו קבוצת רובוטים אשר נעה בעקבות רובוט ראשי אל ריכוזי מדוזות ומשמידה אותן. בניסוי שעשו פוררו הרובוטים מדוזות במשקל של 900 ק”ג תוך שעה.
מתנגדי השיטה טוענים שתוצרי פירוק המדוזות יכולים לשקוע, ליצור זיהום נקודתי ואף להוביל לרבייה רבה מאוד של מדוזות בגלל השתחררות תאי זרע וביצים. ביקורת נוספת לגבי השיטה היא שישנם מדוזות בעלות מעטה קשיח יותר אשר עלול לתקוע את להבי הרובוט.

מבוסס על ידיעתו של עידו גנוט, עיתון גלילאו מ”ס 183, ע”מ 10-11.

 

סרטון אשר מראה כיצד מושמדות המדוזות- YouTube

קצת על המדוזות

file000374220683בעלי חיים רבים עוקבים בעיניהם אחר מבטם של חיות אחרות, בכלל זה גם קופים ובני אדם. הסיבה היא אולי הצורך לזהות אוכל, סכנה או משהו חשוב אחר, אך לא היה ידוע עד כה אם ההתמקדות היא בעיניים או במרכז הפנים, ששם במקרה נמצאות גם העיניים. מחקר ייחודי חדש, אותו ערכו אלן קינגסטון (Kingstone), חוקר מאוניברסיטת קולומביה הבריטית ובנו בן ה-12, ג’וליאן לוי (Levy), התמודד עם הבעיה בעזרת שימוש במפלצות שעיניהם נמצאות לא בפניהם, אלא בידיהם ובמקומות אחרים בגוף.
במחקר הוצגו לנבדקים תמונות של יצורים שעיניהם בפנים ותמונות של יצורים שעיניהן בכפות ידיהם ובמקומות אחרים שאינן פנים. מצלמה אשר ניטרה את תנועות העיניים של הנבדקים גילתה שהנבדקים התמקדו בעיניים, לא משנה היכן הם היו, ולא בפנים.
מחקר זה מדגים דרך ייחודית ויצירתית  לבצע ניסוי ולפתור בעיה שהטרידה את המדע זמן רב וגם את האפשרות של ילד בן 12 להופיע ככותב ראשי במאמר אשר התפרסם בכתב עת מוביל (Biology Letters).

מבוסס על ידיעתם של נעם לוויתן ויונת אשחר, עיתון גלילאו מ”ס 183, ע”מ 6.

 

קישור לידיעה- אתר Timeout

קישור לתמצית הידיעה- Biology Letters

התמונה לקוחה מאתר: http://austintanney.com/
התמונה לקוחה מאתר:
http://austintanney.com/

נגיף ה-VSV או ה-Vesicular stomatitis Indiana virus) VSIV) הוא נגיף נוח למחקר ולטיפול בחולים בזכות הצלחתו לחדור בקלות לתאי בני אדם בלי להזיק להם. תכונה זו מניעה את הרופאים להשתמש בו לצורכי החדרת גנים לתוך תאים, בין השאר בתהליך אשר נקרא “תרפיה גנטית”. למרות שסגולותיו של נגיף זה ידועות מעל ל-30 שנה, לא היה ברור עד היום מנגנון הכניסה שלו לתוך התאים.

צוות מדענים ממכון ויצמן, בראשותו של פרופ’ מנחם רובינשטיין ובהשתתפות ד”ר אריאל ורמן, ד”ר דניאלה נוביק, דנית פינקלשטיין ושרה ברק, גילה שמעבר למה שהיה כבר ידוע- שהנגיף חודר אל תוך התאים דרך הקולטן ל-LDL (“הכולסטרול הרע”)- הוא מצליח לחדור גם דרך קולטנים נוספים דומים אשר שייכים למשפחת קולטני ה-LDL.
מחקר זה יכול להביא לפיתוח שיטות השמדת תאים סרטניים אשר מתבססות על חדירת וירוס ה-VSV לתוכם, כמו למשל לתוך תאי סרטן המעי הגס אשר עשירים בקולטני LDL על פני שטחם.

 

קישור לידיעה-מכון וייצמן

קצת על נגיף ה-VSV

             התמונה מתוך אתר "מכון שפרה"
התמונה מתוך אתר “מכון שפרה”

בשנים האחרונות מתגלים וירוסים ענקיים, אשר מתקרבים למורכבות החיידקים- כמו למשל המימי וירוס וה- Megavirus chilensis- אשר כמות הגנום שלהם עוברת את ה-1000 גנים (כאשר לווירוס ממוצע יש כ-10 גנים).
לאחרונה גילו החוקרים עוד שני סוגים של וירוסי ענק. הראשון הוא ה-Pandoravirus dulcis אשר התגלה בבריכת מים מתוקים במלבורן אשר באוסטרליה והשני הוא Pandoravirus salinus אשר התגלה בחופי צ’ילה.
הווירוסים החדשים הללו שונים באופן מובהק מהווירוסים הגדולים האחרים שהתגלו, למשל אין להם אף גן אשר מאפשר לבנות חלבונים, אך מצד שני הם דומים לווירוסים אחרים בכך שהם אינם מתחלקים, אינם מייצרים אנרגיה ואינם מכילים ריבוזומים.
וירוסי ענק אלו מאתגרים את החוקרים בכך שהם נמצאים בין וירוסים לחיידקים או לתאים בעלי גרעין, ומאחר שאין להם מקבילה בקרב שלוש ממלכות העל המוכרות- האאוקריוטים (יצורים בעלי גרעין), החיידקים (יצורים ללא גרעין) והארכאונים (חיידקים קדומים).

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה באנגלית

קצת על וירוס הפנדורה שהתגלה

file0001581942922שיתוף פעולה של קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אוסטין בטקסס ומאוניברסיטת איובה בראשותם של ג’פרי בריק (Barrick) ומני סוברמנין (Subramanian) הצליחו, בעזרת שינויים גנטיים, ליצור חיידק א. קולי אשר מכור לקפאין.
הקפאין הינו חומר ממריץ (מגביר נשימה וקצב לב), משכך כאבים וגם חומר אשר שומר על הצמח מחרקים. מאידך, כמות גבוהה שלו עשויה להיות רעילה לאדם ולסביבה ולגרום נזקים.
חיידק בשם Pseudomonas putidaBB5 מסוגל באופן טבעי לפרק קפאין לחומר בשם קסנתין, אך לא פשוט לעבוד איתו תעשייתית ולכן החוקרים שינו את האופרון שלו (יחידה גנטית תפעולית) והשתילו לחיידק א. קולי אשר הרבה יותר נוח לעבוד איתו.
בעזרת שינוי זה ושינויים גנטיים נוספים, הפך חיידק הא-קולי לצרכן קפאין וכך יכולים החוקרים לפזר את החיידק המהונדס במקומות שבהם ישנו זיהום גבוה של קפאין ואף לנתר את כמות הזיהום לפי כמותם של החיידקים הללו.

 

קישור לכתבה- גלילאו (ד”ר דרור בר-ניר)

קצת על הקפאין

IMG_20110817_221559חוקרים מאוניברסיטת דיוק, בשיתוף פעולה עם חוקרים אחרים, הצליחו לגלות מדוע אנחנו סובלים מכאבים כאשר אנחנו נכווים מהשמש.
כוויות השמש נגרמות כתוצאה מחשיפה לאור אולטרה סגול מסוג UVB -B. קרינה זו אמנם עוזרת לנו לייצר את ויטמין ה-D החשוב כל כך לגופנו, אך בחשיפת יתר היא עלולה לפגוע ב-DNA ולגרום לתהליכים סרטניים. כוויית שמש נועדה להזהיר אותנו ולמנוע נזק נוסף.
החוקרים גילו שהכאב מכוויה זו נגרם בעקבות מולקולה בשם TRPV4 אשר מכניסה יונים טעונים חיובית של סידן ונתרן אל התא. דבר זה גורם להפעלת מולקולה נוספת בשם אנדותלין, אשר גורמת למולקולת ה-TRPV4 לשגר עוד יותר סידן אל התאים. האנדותלין הינה מולקולה אשר ידוע שהיא גורמת לכאב וגירוד אצל בני אדם.
מחקר זה יכול להביא למציאת דרכים למנוע את הכאב על-ידי חסימה של מולקולת ה-TRPV4 ואז גם את הפעלת האנדותלין.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה המקורית- Sciencedaily

מהי כווית שמש?

file00049016974תחושת גירוד היא תחושה לא נעימה אשר יכולה לנבוע משתי סיבות עיקריות- הראשונה היא בעקבות אלרגיה, למשל לעובש, אבק או פרחים והשנייה היא
כתוצאה מעור יבש או דלקת בעור. גירוד אשר נובע מאלרגיה יכול לעיתים להיפטר בעזרת תרופות אשר נקראות אנטי היסטמינים, מאידך גירוד כתוצאה מעור יבש או דלקת לא זכה למענה הולם עד היום.
מחקר חדש ישראלי-אמריקאי  בראשות ד”ר אלכסנדר בינשטוק מהמכון למחקר רפואי ישראל-קנדה חשף קבוצת נוירונים אשר מעבירים את תחושת הגירוד והצליח גם לחסום אותם.
למחקר זה חשיבות רבה מאחר שהוא יכול להביא לתרופות עתידניות אשר ימנעו את תחושות הגירוד המציקות בשל דלקת או עור יבש.

קישור לריאיון עם ד”ר אלכסנדר בינשטוק- אתר youtube

מהי תחושת הגירוד?

file000129675564המדענים מחפשים תשובה לשאלה מדוע לפני מיליארדי שנים היו בכדור הארץ תנאים נוחים להיווצרות של חיים ואילו כיום הם אינם.
מחקר אמריקאי חדש אשר בוצע באוניברסיטת דרום פלורידה בראשותו של פרופ’ מתיו פאסק, ביצע תיעוד של קיום הזרחן באבנים מעידן האדן ומעידן הארכאיקון, לפני כ-3.5 מיליארד שנים, והראה שהזרחן היה נפוץ מאוד בתקופה הזו. המדענים סבורים שאותו זרחן הגיע לכדור הארץ בתוך בעזרת מטאוריטים, כשהוא עטוף במינרליים.
זרחן זה יכול היה להיכנס כמרכיב לתרכובות אורגניות ולספק האנרגיה הדרושה לשם יצירת מוליקולות שיצרו את החיים על פני כדור הארץ.

 

קישור לידיעה- אתר sciencedaily

מהו הזרחן?

file6571259436172מחלת השפעת היא מחלה אשר עולה למשק כסף רב. כמו כן היא לעיתים מסכנת חיים, בייחוד מגפות השפעת האחרונות כדוגמת שפעת החזירים ושפעת העופות.
מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בראשות פרופ’ עופר מנדלבוים והדוקטורנט יותם בר-און מגלה שנגיף השפעת מסוגל להתחמק מפעילותם של תאי ההרג הטבעיים בגופנו בזכות חלבון אשר נקרא נוראמינידאז.
חלבון הנוראמינידאז, מעבר לכך שהוא עוזר לנגיף להתפשט ולהגיע למערכת הנשימה, הוא גם מנטרל את הקולטנים על-פני תאי ההרג וכך מונע מהם לאתר את נגיפי השפעת.
בעקבות גילוי זה, מציעים החוקרים להתמקד בתרופות אשר מחזקות את פעילות תאי ההרג ולא בתרופות אשר מתמקדות בנוראמינידאז ואשר יכולות להביא לעמידותם של הנגיפים.

 

מבוסס על ידיעתה של תמר רבינוביץ’, עיתון גלילאו מ”ס 179, ע”מ 50-51.

 

קישור לידיעה- האוניברסיטה העברית

קצת על נגיף השפעת