mri בהריוןבניגוד לבדיקת ה-CT, סריקת MRI אינה כוללת קרינה מייננת ולכן אינה מהווה בעיה לנשים בהריון ולעובריהן. מאידך, עד לא מזמן נמנעו מכוני ה-MRI מלבצע MRI לנשים בטרימסטר הראשון להריון, ויש עדיין מכונים הנוהגים כך. האם יש בכך הגיון? מחקר רטרוספקטיבי קנדי חדש, אשר פורסם ב-JAMA בספטמבר 2016, מגלה שאין בעיה לבצע MRI לנשים בהריון גם בטרימסטר הראשון, אך יש להיזהר מאוד בהזרקת גדוליניום בכל שלבי ההיריון.
המחקר, אשר הובל על-ידי גואל ריי (Joel G. Ray) ומריאן וארמולן (Marian Vermeulen) מאוניברסיטת אונטריו, בדק רשומות רפואיות של מעל ל-1.4 מיליון לידות בין השנים 2003-2015. מתוך כל אותם הריונות, 1700 נחשפו בטרימסטר הראשון לסריקת MRI ו-400 נחשפו בנוסף גם להזרקת גדוליניום (gadolinium-enhanced MRI). העוברים מהמחקר נבדקו עד לגיל ארבע בהקשר לחמישה מדדים- לידת תינוק מת או מוות של היילוד, א-נורמליות מולדת, גידולים, אובדן ראייה ואובדן שמיעה- ונמצא שחשיפה לסריקת MRI לא נמצאה כתורמת לעלייה במדדים אלו. מאידך נמצא שהזרקת גדוליניום בכל טרימסטר של ההיריון הגבירה פי 4 את הסיכון ללידת עובר מת או מוות של היילוד, וגם לכל תחלואת עור (ראומטולוגית, תסנינית או דלקתית). מסקנת המחקר היא שאין בעיה לבצע סריקת MRI גם בטרימסטר ראשון של ההיריון, אך חשוב להשתדל להימנע מהזרקת גדוליניום בכל שלבי ההריון.

 

קישור למאמר המקורי של המחקר

הידיעה באתר MRI המדריך המלא

MRI_scanסורק MRI, המבוסס על טכנולוגיית התהודה המגנטית, מספק מאז המצאתו יכולות איבחון חסרות תקדים בעולם הדימות. לאחרונה צוות חוקרים מאוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב (UNC) ניצל התקדמות טכנולוגית זו על מנת לזהות סימני אוטיזם במוח אצל ילדים בני חצי שנה (לתשומת לב קהילת מתנגדי החיסונים הניתנים בגיל שנה- ע.ב.ח.).
אוטיזם (תסמונת קנר) הוא לקות התפתחותית הנובעת משונוּת נוירולוגית התפתחותית, תורשתית ומולדת. קשה לזהות אוטיזם בשלב מוקדם ולפעמים הסימנים הראשונים, כמו חוסר יצירת קשר עין, מופיעים רק אחרי גיל שנתיים. צוות המחקר, בראשותם של ג'וזף פיבן (Joseph Piven) והתר קודי הזלאט (Heather Cody Hazlett), ביצע את המחקר בארבעה מרכזים רפואיים בארצות הברית, על 109 תינוקות הנמצאים בסיכון גבוה ללקות באוטיזם, משום שאחיהם אובחנו באוטיזם (סיכוי של 1:5, כאשר הסיכוי באוכלוסיה הוא 1:100 בקירוב) ובמקביל, על 42 תינוקות ללא רקע משפחתי של אוטיזם. הם בדקו, בעזרת סורק MRI, את מוחם של התינוקות בזמן שישנו בגילאי 6 חודשים, 12 חודשים ו-24 חודשים.

בגיל שנתיים 15 מהתינוקות שהיו בעלי סיכון גבוה ללקות לאוטיזם בגלל עבר משפחתי, אכן אובחנו כלוקים באוטיזם (על סמך אי יצירת קשר עין, עיכוב ביכולת הדיבור ועיכוב בתחומים התפתחותיים אחרים) וממצאי המחקר הראו שנפח מוחם גדל בין סריקת MRI מוח בגיל 12 חודשים לבין סריקת MRI מוח בגיל 24 חודשים, בצורה מהירה יחסית לילדים שלא לקו באוטיזם. ממצא נוסף בסריקות ה-MRI המבדיל בין התינוקות שאובחנו עם אוטיזם בגיל שנתיים לכאלו שלא אובחנו, נמצא בין סריקת MRI מוח בגיל 6 חודשים לבין סריקת MRI מוח בגיל 12 חודשים, כאשר אצל התינוקות שאובחנו באוטיזם שטח הפנים של קליפת המוח (מדד של גודל קפלי המוח בחלק החיצוני של המוח), גדל מהר יותר בהשוואה לאלו שלא קבלו אבחנה. בסיכום הכללי, אלגוריתם האבחון של המחקר הצליח לזהות אוטיזם מוקדם על סמך סריקות MRI מוח ב-81% מהמקרים.

מחקר זה, אשר ממצאיו כרגע מתייחסים אך ורק לאוכלוסיית תינוקות בסיכון גבוה ולא לכלל האוכלוסיה, מצריך סדרת מחקרי המשך על אוכלוסיות גדולות יותר על מנת שיוכל להתקבל ככלי אבחוני קליני לכל דבר. במידה והדבר יצלח, אפשר יהיה להקדים את מועד אבחון האוטיזם בעזרת סריקת MRI מוח לאותם ילדים בסיכון ואז להתחיל טיפול מוקדם יותר במטרה לשפר את התפקוד בשלבים מאוחרים יותר בחיים. חשוב גם לציין שכיום ישנה התפתחות רבה בתחום ה-MRI העוברי, כך שאולי בעתיד ניתן יהיה לנבא אף אצלם היתכנות אוטיזם בעזרת סריקת MRI, וכך לאפשר להורים לקבל החלטה האם להביא את הילד לעולם או לא (ע.ב.ח.).

 

קישור לכתבה על המאמר המקורי- אתר Nature

קצת על אוטיזם קלאסי (תסמונת קנר)

פורטל ה-MRI הישראלי

ct-%d7%91%d7%98%d7%9fכאשר מבצעים צילומים, לרוב מעורבת בכך תוכנה, ואז הצילומים עוברים דרך תקשורת מחשבים אל תחנה בה יושב הרופא וכך הם מפוענחים. האם תוכנה חכמה יכולה להחליף, לעזור לרדיולוג או לפחות לספק חוות דעת שנייה לגבי צילומים? התשובה נבדקת בימים אלו בעזרת חברה ישראלית בשם "זברה מדיקל".

החברה, אשר הוקמה בשנת 2014 על-ידי אלעד בנימין, פיתחה מנוע אבחוני אוטומטי המבוסס על אלפי סריקות של צילומים ופתולוגיות. המטרה היא לא להחליף את הרדיולוג המפענח את הצילומים, אלא לספק אפשרות לחוות דעת שנייה או לשמש כלי עזר לרדיולוג המפענח על מנת לאתר ממצאים שהוא פספס.

בימים אלו קיים כלי באתר החברה בשם Profound, אשר מציע אפשרות חינמית להעלות את צילומי CT בטן וחזה ולקבל איבחון על סמך התוכנה. בהמשך מתכננת החברה לספק תשובות איבחוניות של צילומי ממוגרפיה, MRI, רנטגן ועוד.

 

קישור לאתר החברה

הידיעה ב-MRI הפורטל הישראלי

גלולה מצלמת מעי גססרטן המעי הגס הוא מחלת הסרטן השנייה בשכיחותה בישראל. כ-3,200 חולים חדשים אובחנו בשנה האחרונה במחלה. המחלה, אשר שכיחה במיוחד מעל גיל 50, מופיעה בשיעור דומה אצל נשים וגברים. היא מתפתחת מפוליפ (Polyp; גידול שפיר בתוך ממברנה רירית- ע.ב.ח.) הנמצא במעי הגס וכאשר מזהים את הפוליפ מוקדם מספיק, סיכויי הריפוי מגיעים ל-90%.
בדיקות הסקר המומלצות הן בדיקת דם סמוי בצואה (בדיקה שרגישותה מוגבלת), בדיקת קולונוסקופיה (בדיקה פולשנית הכרוכה באי-נעימות) או בדיקת קולונסקופיה וירטואלית בעזרת CT (בדיקה הכרוכה בקרינה מייננת)- אך רק 20% מהאוכלוסיה בסיכון מבצעת אותן.
חברת גיוון אמג'ינג (Given Imaging) הישראלית, אשר משרדיה ממוקמים ביקנעם עלית, קיבלה בשנת 2009 את אישור ה-FDA לגלולה בשם PillCam Colon 2, אשר בה מצלמה קטנה כאמצעי לאבחון אי סדירויות פתולוגיות במעי הגס (גלולה מוקדמת של גיוון אמג'ינג משומשת כבר שנים אחדות לבדיקת המעי הדק). לאחרונה נכנסה אותה גלולה חדשה לתוך סל בדיקות הסקר לסרטן המעי הגס וכרגע היא זמינה בארץ רק בבית החולים רמב"ם בחיפה.
הקפסולה מכילה מצלמה זעירה דו-ראשית, נבלעת ככל גלולה רגילה, מצלמת בתוך המעי הגס במשך 9 שעות, ואז מופרשת בצורה טבעית בשירותים. התמונות משודרות לחגורה הנושאת מקלט ומחוברת לגוף הנבדק, ומפוענחת על-ידי רופא גסטרואנטרולוג.
הבדיקה מיועדת כבדיקת סקר רק לאנשים בריאים, כיוון שאינה טיפולית (אי אפשר להוציא באמצעותה פוליפים לביופסיה כפי שקורה בקולונוסקופיה רגילה- ע.ב.ח.), ולכן אנשים עם חשד לפוליפים או ממאירות לא מיועדים לעשות אותה. גם אנשים עם חסימות מעיים אינם יכולים לבצע אותה. כמו כן בין אותם אנשים בריאים, היא מיועדת לאנשים בסיכון גבוה להרדמה, בעיות לב ונשימה, או מטופלים המתביישים ונמנעים מבדיקת קולונוסקופיה פולשנית.

 

קישור לידיעה ולסרטון וידאו המתאר את מעבר הגלולה

קצת על חברת גיוון אמג'ינג הישראלית

אתר חברת גיוון אמג'ינג

מומיהבשנות השלושים של המאה הקודמת העניק פטריארך אלכסנדרה שבמצריים לעמיתו הפטריארך של ירושלים מומיה מצרית חנוטה בשם "אלכס" אשר נחנטה לפני 2,400 שנה במצריים העתיקה. החניטה, אשר בוצעה בעיקר על-ידי המצרים הקדמוניים (אך גם בסין ובמקומות אחרים בעולם), נעשתה רק לעשירים ולמכובדים שביניהם. במהלכה היו מוציאים את איבריו הפנימיים של הנפטר, ממלאים את הגוף בכמויות מלח גדולות, משמנים, מצפים הכל בזפת טבעית ועוטפים את הגופה ברצועות פשתן- כך היו מצליחות הגופות להישמר מאות ואלפי שנים.
לאחרונה הועברה המומיה, כאשר היא מוגנת מכל צדדיה, מירושלים אל מכון ה-CT של בית חולים כרמל. שם חיכו לה פרופ' נתן פלד, מנהל מכון הדימות, הנחשב מומחה לסריקת ממצאים ארכיאולוגיים, וטכנאי אחראי תחום ה-CT, מתי שנף- ואלו ביצעו עליה בדיקת CT מקיפה. הבדיקה חשפה שמדובר בגבר כבן 50 עד 60 בגובה של 153 ס"מ, אשר סבל מאוסטאופורוזיס (מחלה הפוגעת בצפיפות ובחוזק של העצמות עקב בריחת סידן- ע.ב.ח.). כמו כן הודגמה ב-CT נסיגת חניכיים וחוסר בשיניים, דבר המעיד על תזונה טובה ועשירה בסוכר.
השלד, לאחר סיום הבדיקה, הוחזר ללא פגע אל מקום מושבו הקבוע בירושלים. סריקות CT של שלדים עתיקים מאפשרות לנו הצצה על החיים בתקופה שבה חי הנפטר, ועל המצב התזונתי והבריאותי שלו. הן דוגמה מצויינת לתרומת הדימות הרפואי גם בתחומים אחרים מאבחון רפואי רגיל.

 
קישור לידיעה- אתר כללית

קצת על מומיות ושימור גופות

אולטרה סאונדבשנים האחרונות האולטרה סאונד, גלי על-שמע, מתגלה מעבר ליכולתו לשמש בבדיקת הדמייה, גם כבעל פוטנציאל טיפולי נרחב. אחד המחקרים האחרונים בתחום נעשה על-ידי חוקרים באוניברסיטת שפילד שבאנגליה, בראשותו של מרק בס (Bass), ובמהלכו נוסתה שיטה חדשה להאצה של ריפוי פצעים בעזרת אולטרה סאונד.
פצעים כרוניים מופיעים אצל אוכלוסיות שונות וההחלמה מהם קשה. החוקרים השתמשו באולטרה סאונד על פצעים טרום-כרוניים של עכברים חולי סכרת (חולי סכרת נוטים ליצור יותר פצעים כרוניים שזמן ההחלמה שלהם ארוך יותר מכאלו שהם אינם חולי סכרת- ע.ב.ח.) והתברר שזמן הריפוי של הפצעים ירד מתשעה ימים לשישה ימים. הדבר מתבצע בעקבות תנודות בתאים באיזור הפצע, אותם יוצר האולטרה סאונד, אשר מאיצות את תהליך ההחלמה.
מאחר שמנגנון ריפוי הפצעים אצל בני אדם ועכברים הינו שונה, עדיין נדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשר שאכן השיטה עובדת. כמו כן יש צורך לבדוק את השיטה על פצעים שכבר נהיו כרוניים. אם הניסויים יצליחו, יתכן שיתאפשר לצמצם את ייסורי החולה בעזרת החלמה מהירה יותר של פצעיו.

מבוסס על כתבתו של עידו גנוט, גלילאו מ"ס 204, ע"מ 17

 

ההודעה לעיתונות של אוניברסיטת שפילד

קצת על אולטרה סאונד והיישומים שלו

mri of human brain
mri of human brain

אוטיזם קלאסי או בשמו האחר תסמונת קנר הינה לקות התפתחותית הנובעת משונות נוירולוגית מולדת. מתסמיניה- קושי ביצירת קשיים חברתיים, הפרעות בדיבור והתנהגות חזרתית. עד היום הסברה היתה שלקות זו יכולה להתבטא במבנה המוח, אך מחקר חדש וגדול היקף מוכיח לעת עתה אחרת.
המחקר הינו מחקר ה-MRI הגדול ביותר שנעשה עד היום. הוא כלל חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, בין השאר בהשתתפות ד"ר אילן דינשטיין, וחוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון שבארצות הברית. במהלכו השתמשו החוקרים בנתוני סריקות MRI ממאגר ABIDE (Autism Brain Imaging Data Exchange), מאגר הכולל סריקות MRI של לוקי אוטיזם מול סריקות MRI של אנשים ללא תסמונת זו (נבדקי הסריקות הם מגיל 6 ועד גיל 35). בעזרת חלוקת סריקות אלו ל-180 איזורים, ערכו החוקרים בדיקות אנטומיות מפורטות בין קבוצת האוטיזם לקבוצת הביקורת. הם לא מצאו שינויים משמעותיים בין הקבוצות, כאשר השונות התוך-קבוצתית (השונות בתוך הקבוצות עצמן- ע.ב.ח.) היתה גדולה יותר באופן משמעותי מהשונות בין הקבוצות.
מחקר זה מעיד על כך שאין שוני מבני מוחי בין לוקי אוטיזם לאנשים רגילים מעל לגיל 6 בסריקות MRI, אך בהחלט ייתכן שישנו שוני מתחת לגיל 6 ושהשוני גם בגילאים מאוחרים יותר מתבטא בשינויים עדינים יותר שסריקת ה-MRI איננה מסוגלת לאבחן. מסיבה זו יש מקום לערוך סריקות נוספות אשר מסתכלות על קישוריות הסיבים העצביים במוח (למשל בדיקת DTI; Diffusion Tensor Imaging- ע.ב.ח.) או בדיקת תפקוד המוח בתגובה לגירויים שונים (fMRI).

 

קישור לידיעה-אתר Timeout

ABIDE- מאגר מידע של סריקות MRI של אוטיסטים

קצת על האוטיזם (תסמונת קנר)

אמא אבא ותינוקכאשר בני זוג מביאים תינוק לעולם, נוצר עולם עדיפויות שונה. מחקרים מעידים על כך שלידת התינוק מחוללת במוחם של ההורים שינויים על מנת להבטיח את הישרדותו של תינוקם. למשל אצל יונקים, חושי האימהות מתחדדים, יכולת איתור המזון מתחזקת וגם תוקפנות האם כלפי סביבתה, לשם הגנה על הצאצא, גוברת.
מחקר חדש, אשר נעשה באוניברסיטת בר-אילן על זוגות הטרוסקסואליים וזוגות הומוסקסואליים (שני אבות ללא אם) אשר מגדלים תינוק, גילה בעזרת שימוש בסורק fMRI שתי רשתות עצביות, האחת אימהית שבה המוטיב העיקרי הוא רגשי והשנייה אבהית שבה המוטיב העיקרי הוא רציונלי או יותר הכרתי ומודע (לכן כאשר התינוק בוכה, האם פועלת ממניעים רגשיים יותר ואילו האב מבין שהתינוק זקוק לעזרה ופועל ממקום יותר שכלי).
המחקר, אשר נעשה על-ידי אייל אברהם, מצוות המחקר של פרופ' רות פלדמן, גילה ממצא מעניין נוסף והוא עצם הימצאות המסלול האימהי אצל אבות הומוסכסואליים, בנוסף למסלול האבהי, דבר שלא נמצא עד כה. גילוי זה הוביל את החוקרים למסקנה שהמסלול האימהי איננו נחלת האימהות בלבד, אלא גם גברים הטרוסקסואליים יכולים לפתח אותו בהינתן התנאים המתאימים.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על הורות

קנאביס-מריחואנה
צמח הקנאביס

עישון מריחואנה הינו דבר די נפוץ בעולם. בארצות הברית משתמשים בו כמעט 19 מיליון אנשים באורח קבוע. מחקר אחרון, אשר נעשה על-ידי חוקרים אמריקאיים בעזרת MRI, גילה שעישון מריחואנה, גם אם הוא בתדירות נמוכה, יכול לגרום לשינויים מסוימים במוח- כמו למשל באיזור גרעין האקומבנס (accumbens nucleus; גרעין אשר שייך למערכת הלימבית ואשר מקושר למנגנוני חיזוק, הנעה, קשב ותגמול).
גם בעבר נעשו מחקרים אשר קשרו שימוש במריחואנה לפגיעה ביכולת הלימוד והזיכרון (ישנם גם מחקרים הקושרים את עישון המריחואנה להשפעות חיוביות-ע.ב.ח.), אך כמעט ולא קיימים מחקרים אשר בדקו את השפעתו של עישון מתון על מבנה המוח ולכן ייחודו של מחקר זה.
המחקר נעשה על מוחם של קבוצת צעירים אמריקאיים בגילאי 18-25 אשר דיווחו על עישון מריחואנה של לפחות פעם בשבוע מול קבוצת ביקורת שלא עישנה כלל. הוא עורר ביקורת לגבי ממצאיו בשל בעיות מתולוגיות, שלטענת המבקרים, נמצאים בו.

 

קישור לידיעה-אתר alphagalileo

ביקורת על הפרסום- אתר קנאביס

קצת על מריחואנה (קנאביס)