mri בהריוןבניגוד לבדיקת ה-CT, סריקת MRI אינה כוללת קרינה מייננת ולכן אינה מהווה בעיה לנשים בהריון ולעובריהן. מאידך, עד לא מזמן נמנעו מכוני ה-MRI מלבצע MRI לנשים בטרימסטר הראשון להריון, ויש עדיין מכונים הנוהגים כך. האם יש בכך הגיון? מחקר רטרוספקטיבי קנדי חדש, אשר פורסם ב-JAMA בספטמבר 2016, מגלה שאין בעיה לבצע MRI לנשים בהריון גם בטרימסטר הראשון, אך יש להיזהר מאוד בהזרקת גדוליניום בכל שלבי ההיריון.
המחקר, אשר הובל על-ידי גואל ריי (Joel G. Ray) ומריאן וארמולן (Marian Vermeulen) מאוניברסיטת אונטריו, בדק רשומות רפואיות של מעל ל-1.4 מיליון לידות בין השנים 2003-2015. מתוך כל אותם הריונות, 1700 נחשפו בטרימסטר הראשון לסריקת MRI ו-400 נחשפו בנוסף גם להזרקת גדוליניום (gadolinium-enhanced MRI). העוברים מהמחקר נבדקו עד לגיל ארבע בהקשר לחמישה מדדים- לידת תינוק מת או מוות של היילוד, א-נורמליות מולדת, גידולים, אובדן ראייה ואובדן שמיעה- ונמצא שחשיפה לסריקת MRI לא נמצאה כתורמת לעלייה במדדים אלו. מאידך נמצא שהזרקת גדוליניום בכל טרימסטר של ההיריון הגבירה פי 4 את הסיכון ללידת עובר מת או מוות של היילוד, וגם לכל תחלואת עור (ראומטולוגית, תסנינית או דלקתית). מסקנת המחקר היא שאין בעיה לבצע סריקת MRI גם בטרימסטר ראשון של ההיריון, אך חשוב להשתדל להימנע מהזרקת גדוליניום בכל שלבי ההריון.

 

קישור למאמר המקורי של המחקר

הידיעה באתר MRI המדריך המלא

ct-%d7%91%d7%98%d7%9fכאשר מבצעים צילומים, לרוב מעורבת בכך תוכנה, ואז הצילומים עוברים דרך תקשורת מחשבים אל תחנה בה יושב הרופא וכך הם מפוענחים. האם תוכנה חכמה יכולה להחליף, לעזור לרדיולוג או לפחות לספק חוות דעת שנייה לגבי צילומים? התשובה נבדקת בימים אלו בעזרת חברה ישראלית בשם "זברה מדיקל".

החברה, אשר הוקמה בשנת 2014 על-ידי אלעד בנימין, פיתחה מנוע אבחוני אוטומטי המבוסס על אלפי סריקות של צילומים ופתולוגיות. המטרה היא לא להחליף את הרדיולוג המפענח את הצילומים, אלא לספק אפשרות לחוות דעת שנייה או לשמש כלי עזר לרדיולוג המפענח על מנת לאתר ממצאים שהוא פספס.

בימים אלו קיים כלי באתר החברה בשם Profound, אשר מציע אפשרות חינמית להעלות את צילומי CT בטן וחזה ולקבל איבחון על סמך התוכנה. בהמשך מתכננת החברה לספק תשובות איבחוניות של צילומי ממוגרפיה, MRI, רנטגן ועוד.

 

קישור לאתר החברה

הידיעה ב-MRI הפורטל הישראלי

גלולה מצלמת מעי גססרטן המעי הגס הוא מחלת הסרטן השנייה בשכיחותה בישראל. כ-3,200 חולים חדשים אובחנו בשנה האחרונה במחלה. המחלה, אשר שכיחה במיוחד מעל גיל 50, מופיעה בשיעור דומה אצל נשים וגברים. היא מתפתחת מפוליפ (Polyp; גידול שפיר בתוך ממברנה רירית- ע.ב.ח.) הנמצא במעי הגס וכאשר מזהים את הפוליפ מוקדם מספיק, סיכויי הריפוי מגיעים ל-90%.
בדיקות הסקר המומלצות הן בדיקת דם סמוי בצואה (בדיקה שרגישותה מוגבלת), בדיקת קולונוסקופיה (בדיקה פולשנית הכרוכה באי-נעימות) או בדיקת קולונסקופיה וירטואלית בעזרת CT (בדיקה הכרוכה בקרינה מייננת)- אך רק 20% מהאוכלוסיה בסיכון מבצעת אותן.
חברת גיוון אמג'ינג (Given Imaging) הישראלית, אשר משרדיה ממוקמים ביקנעם עלית, קיבלה בשנת 2009 את אישור ה-FDA לגלולה בשם PillCam Colon 2, אשר בה מצלמה קטנה כאמצעי לאבחון אי סדירויות פתולוגיות במעי הגס (גלולה מוקדמת של גיוון אמג'ינג משומשת כבר שנים אחדות לבדיקת המעי הדק). לאחרונה נכנסה אותה גלולה חדשה לתוך סל בדיקות הסקר לסרטן המעי הגס וכרגע היא זמינה בארץ רק בבית החולים רמב"ם בחיפה.
הקפסולה מכילה מצלמה זעירה דו-ראשית, נבלעת ככל גלולה רגילה, מצלמת בתוך המעי הגס במשך 9 שעות, ואז מופרשת בצורה טבעית בשירותים. התמונות משודרות לחגורה הנושאת מקלט ומחוברת לגוף הנבדק, ומפוענחת על-ידי רופא גסטרואנטרולוג.
הבדיקה מיועדת כבדיקת סקר רק לאנשים בריאים, כיוון שאינה טיפולית (אי אפשר להוציא באמצעותה פוליפים לביופסיה כפי שקורה בקולונוסקופיה רגילה- ע.ב.ח.), ולכן אנשים עם חשד לפוליפים או ממאירות לא מיועדים לעשות אותה. גם אנשים עם חסימות מעיים אינם יכולים לבצע אותה. כמו כן בין אותם אנשים בריאים, היא מיועדת לאנשים בסיכון גבוה להרדמה, בעיות לב ונשימה, או מטופלים המתביישים ונמנעים מבדיקת קולונוסקופיה פולשנית.

 

קישור לידיעה ולסרטון וידאו המתאר את מעבר הגלולה

קצת על חברת גיוון אמג'ינג הישראלית

אתר חברת גיוון אמג'ינג

אולטרה סאונדבשנים האחרונות האולטרה סאונד, גלי על-שמע, מתגלה מעבר ליכולתו לשמש בבדיקת הדמייה, גם כבעל פוטנציאל טיפולי נרחב. אחד המחקרים האחרונים בתחום נעשה על-ידי חוקרים באוניברסיטת שפילד שבאנגליה, בראשותו של מרק בס (Bass), ובמהלכו נוסתה שיטה חדשה להאצה של ריפוי פצעים בעזרת אולטרה סאונד.
פצעים כרוניים מופיעים אצל אוכלוסיות שונות וההחלמה מהם קשה. החוקרים השתמשו באולטרה סאונד על פצעים טרום-כרוניים של עכברים חולי סכרת (חולי סכרת נוטים ליצור יותר פצעים כרוניים שזמן ההחלמה שלהם ארוך יותר מכאלו שהם אינם חולי סכרת- ע.ב.ח.) והתברר שזמן הריפוי של הפצעים ירד מתשעה ימים לשישה ימים. הדבר מתבצע בעקבות תנודות בתאים באיזור הפצע, אותם יוצר האולטרה סאונד, אשר מאיצות את תהליך ההחלמה.
מאחר שמנגנון ריפוי הפצעים אצל בני אדם ועכברים הינו שונה, עדיין נדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשר שאכן השיטה עובדת. כמו כן יש צורך לבדוק את השיטה על פצעים שכבר נהיו כרוניים. אם הניסויים יצליחו, יתכן שיתאפשר לצמצם את ייסורי החולה בעזרת החלמה מהירה יותר של פצעיו.

מבוסס על כתבתו של עידו גנוט, גלילאו מ"ס 204, ע"מ 17

 

ההודעה לעיתונות של אוניברסיטת שפילד

קצת על אולטרה סאונד והיישומים שלו

PAT BRAIN
קרדיט: Simon Fraser/Newcastle Hospitals NS Trust/Science Photo Library

מחלת האלצהיימר תוקפת אחד מכל חמישה אנשים. הדרך לאבחן את המחלה ולהבדיל אותה ממחלות דמנציה אחרות איננה פשוטה- כיום הנוירולוגים מאבחנים אותה על-ידי מבחני הגיון וזיכרון ודיווחים על הסתגרות חברתית.
בעשור האחרון פותחו סריקות מוח של PET (פליטת פוזיטרונים), כשהפיתוח האחרון משתמש בחומר צבע רדיואקטיבי בשם "אמיוויד".  חומר זה מתרכז ברבדי  העמילואיד,  החומר החלבוני המצטבר במוח, ואפשר לזהותו עוד לפני שהתחילו הסימפטומים של החולה.
הבדיקה בשימוש עם חומר זה לשם איבחון אושרה על-ידי ה-FDA  בשנת 2012 . מאידך הגילויים האחרונים מגלים שיש אנשים רבים עם עודף עמילואיד שאינם מפתחים אלצהיימר- מה שמעמיד בספק את כל תפקיד העמילואיד באלצהיימר ובדרך אבחונו.
בכל זאת, כיום הרופאים משתמשים בבדיקה זו על מנת לשלול איבחון של אלצהיימר באנשים אשר כבר סובלים מפגיעה קוגניטיבית- זאת על-ידי זיהוי מספר מועט של רבדי עמילואיד במוח.
לאחרונה התחיל ניסוי קליני באנשים קשישים, אשר אמור להימשך עד לשנת 2018 ובו בעזרת אותן סריקות תיבדק השפעתה של תרופה בשם "סולנזונב", אשר אמורה להסיר את אותם רבדי עמילואיד. הצלחה בתחום זה תאשר גם את התרופה וגם את אמצעי האיבחון אשר בודק אותה.

 

קישור לידיעה- אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

קצת על העמילואיד והמחלות שהוא גורם

על האלצהיימר ומחקרים אחרונים בו- אתר ה-fMRI והדימות המוחי

PDF-CTהשימוש בקרני רנטגן על מנת לאתר את מבנה החומר ואת פיזור החלקיקים בו הוא שימוש יחסית ותיק (שבין השאר, עזר לזהות את מבנה ה-DNA ). מאידך הוא שימוש מוגבל ביכולת שלו להדגים חלקיקים בתוך התקנים סגורים כמו סוללות ותאי דלק.
קבוצת חוקרים אמריקאים הצליחה ליצור שיטת הדמייה חדשה שבה משולבים היכולות של הרנטגן עם היכולת לחתוך את איזור הסריקה לחתכים כפי שנעשה ב-CT וכך הצליחה להתגבר על ההגבלה שהוזכרה.
השיטה, אשר נקראת PDF-CT , מבוססת על קרינת רנטגן חזקה הנוצרת בעזרת מאיץ חלקיקים ומסוגלת להציג "פרוסות" של ההתקן. כך ניתן לאתר את הרכיבים הננומטרים בתוך ההתקן ולדגום את פעולתם מבלי לפרק את המתקן.
שיטה זו יכולה להיות לכלי עזר מצוין בתחומי המחקר השונים במדע ולעזור להבין את יחסי הגומלין בין רכיבים בצורה טובה יותר.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה- אתר BNL

קצת על קריסטלוגרפיה בעזרת קרינת רנטגן- מכון דוידסון