בגדים שנמצאו בתמנע מהמאה העשירית לפני הספירהמכרות הנחושת בתמנע, הנכרות גם כיום, היו קיימות עוד בעת העתיקה כאשר הנחושת הייתה המתכת הראשונה בה נעשה שימוש ליצירת כלי עבודה, כלי נשק, כלי בית, כלי יוקרה ופולחן. בתקופת המלך דוד, סביב המאה העשירית לפני הספירה, הופעלו המכרות על-ידי האדומים, אשר היו כפופים לממלכת דוד לאחר כיבושם.
לאחרונה משלחת מאוניברסיטת תל-אביב, בראשותו של ד"ר ארז בן יוסף, מצאה שרידים של בגדים מסוגים שונים באותו איזור. האריגים נטוו מצמר כבשים, שיער עיזים ובד המופק מצמח הפשתן, כאשר חלקם היו צבועים בצבעי אדום וכחול ועליהם אף עיטורי פסים עדינים. תגלית זו די מפתיעה מאחר שהבגדים הינם באיכות אריגה וצביעה גבוהה לתקופה זו וכנראה שלבשו אותם חרשי המתכת, בשל מעמדם הגבוה. בנוסף לתגלית האריגים התגלו באותו המקום גם ממצאים אורגניים אחרים אשר יכולים לאפשר שיחזור של DNA קדום והבנת תהליכי הביות באותה התקופה.
ממצאי האריגים, תגלית ארכאולוגית די נדירה בפני עצמה, אולי אינם הלבוש הממשי אותו לבשו בממלכת ישראל, אך עדיין מדובר בסגנון לבוש שכנראה היה נפוץ גם בירושלים עצמה.

 

קישור לידיעה- אתר אוניברסיטת תל-אביב

סרטון בו ד"ר ארז בן יוסף מספר על תגליתו

קצת על בקעת תמנע וההיסטוריה שלה

ייןהיין של הנגב הישראלי בימי הביניים היה ידוע כאחד היינות היוקרתיים והמשובחים של האימפריה הביזנטית, אימפריה ששרדה כמעט אלף שנה לאחר נפילת רומא. לצערם של חובבי היינות, הגפנים מהן יוצר היין לא שרדו וגם מאמצים לאתר את זרעי הגפן הנדונה לא נחלו הצלחה עד לתקופתנו. החוקרים אף אינם יודעים אם אותן הגפנים היו מקומיות או יובאו מארצות אחרות (כפי שמתרחש כיום, כאשר הגפנים בנגב מגיעות מצרפת או איטליה).
בחפירות אשר נעשו לאחרונה בעיר הביזנטית חלוצה (Elusa ביוונית), עיר שנוסדה על-ידי הנבטים והפכה להיות בימי הביזנטים לעיר הגדולה מבין ערי הנגב באותה התקופה, התגלו סוף סוף מאות זרעים מפוחמים של גפן. הזרעים התגלו באשפות העיר, אשפות שנערמו במהלך המאות השישית והשביעית לספירה. כעת הזרעים עוברים אל הביולוגים על מנת לרצף את ה-DNA שלהם לשם גילוי מקורם וניסיון לשחזר ולטעום את אותו יין משובח וידוע של אז.
בראש החפירות בחלוצה עומד פרופ' גיא בר-עוז, כאשר שותפים מרכזיים אחרים בחפירות הם ד"ר ליאור וייסבורד מאוניברסיטת חיפה וד"ר טלי אריקסון-גיני מרשות העתיקות.

 

קישור לידיעה- אתר רשות העתיקות

קצת על העיר חלוצה (Elusa)

הכותל המערבי-התמונה לקוחה מאתר ויקיפדיההכותל המערבי הוא אחד מארבעת קירות התמך אשר הקיפו את הר הבית בשלהי הבית שני, לפני כאלפיים שנה. במבט מהיר עליו, אפשר לראות שחלק מסלעיו מאוד בלויים, דבר היכול לגרום בעתיד להתמוטטותו.
מספר חוקרים מהמכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית, בראשות ד"ר סימון עמנואל ויעל לוינסון, יצרו מודל תלת-מימדי אשר מאפשר לחשב במדוייק את דרגת השחיקה של אבני הגיר המרכיבות את הכותל. ממודל זה התברר שהאבנים המורכבות מגבישים גדולים כמעט ולא התבלו, בעוד האבנים המורכבות מגבישים קטנים מאוד (גבישים אשר יכולים להגיע לאלפית המילימטר) עברו שחיקה רצינית מאוד. במהלך ניסויים נוספים התברר שגבישי האבנים מתפוררים בגלל המסתם במי גשמים הפוגעים בהם.
מחקר זה יכול להביא להבנת תהליכי בלייה אשר מתרחשים באבני הכותל ואז לנסות להגיע לפתרונות מתאימים על מנת לשמר את אותם אבנים- דבר שיכול לעזור גם לכותל וגם למבני עתיקות אחרים בארץ ובעולם.מבוסס על כתבתו של טל בן עזרא, גלילאו מ"ס 193, ע"מ 36

 

הפסיפס שהגלה בחפירות המנזר. צילום: אילן אסייג
הפסיפס שהגלה בחפירות המנזר. צילום: אילן אסייג

האימפריה הביזנטית (ביזנטיון) היתה אימפריה אשר שרדה לאחר נפילת האימפריה הרומאית המערבית. היא שלטה לאורך תקופה ארוכה עד לנפילת בירתה, קונסטנטינופול, בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453. בישראל שלטו הביזנטים בין השנים 324-638, תקופה המקבילה לתקופת התלמוד וראשית תקופת הגאונים.
לאחרונה חשפה רשות העתיקות בחפירת הצלה, אשר בוצעה באיזור יישוב חורה שבצפון הנגב, מנזר מרשים מתקופה זו. המנזר מחולק לחדרים ומרוצף בפסיפסים עם כתובות בשפה היוונית. כמו כן נמצאו במנזר כלי חרס לשם אגירה, כלי זכוכית ומטבעות מהתקופה הביזנטית.
הארכיאולוגים תיארכו, על סמך הכתובות שנמצאו, את בניית המנזר למחצית השנייה של המאה השישית כאשר לטענת דניאל וורגה, מנהל החפירה, מנזר זה הינו חלק מרצף מנזרים שנבנו בתקופה זו בין עבר הירדן לבקעת באר שבע.

 
קישור לידיעה

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

טבעת החותם שהתגלתה בקבר- צילום קלרה עמית באדיבות רשות העתיקות
טבעת החותם שהתגלתה בקבר- צילום קלרה עמית באדיבות רשות העתיקות

במהלכם של חפירות הצלה של רשות העתיקות באיזור תל שדוד בצפון עמק יזרעאל, התגלה קבר של אדם, כנראה כנעני, אשר נקבר שם במאה ה-13 לפסה"נ, לפני כ-3,300 שנים. התגלית נחשפה לאחר שחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל חפרה באיזור לשם הנחת צינור גז. בעקבות תגלית זו רשות העתיקות ביצעה שם חפירת הצלה ארכיאולוגית.
בקבר גילו החופרים ארון קבורה מחרס אשר מעוצב בצורת אדם. בתוך הארון היו כלי אגירה, כלי פולחן ועצמות בעלי חיים עם חפצים אישיים של אדם שהיה שייך לאליטה המקומית וכנראה שירת כפקיד כנעני בשירות הצבא המצרי.
כלים אלו שימשו בתרבות המצרית למנחה לאלים ולמזון למתים לאחר מותם. כמו כן התגלתה בקבר טבעת חותם מזהב, אשר שימשה לחתימה על מסמכים, כשעליה שם המלך סתי הראשון (מלך מצרי אשר שלט במצריים העתיקה במאה ה-13 לפנה"ס. הוא היה אביו של רעמסס השני, אשר חלק מחוקרי התנ"ך מזהים אותו עם פרעה מסיפור יציאת מצריים בספר שמות).
ברשות העתיקות מתכננים לבדוק אפשרות לקחת דגימת DNA מהקבר על מנת לבדוק האם אכן האדם ממקור כנעני או ממקור מצרי.

 
קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה-רשות העתיקות

קצת על תל שדוד וההיסטוריה שלה

צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

האמונה בכתבי קללה ובעין הרע רווחה בעולם בעבר ולאחרונה התגלה, בחפירות רשות העתיקות בחניון גבעתי שבעיר דוד, כתב קללה על פני לוחית עופרת כשעליו כתובת ביוונית.
כתב הקללה התגלה בתוך בניין ענקי מהתקופה הרומית, אשר חרב ברעידת האדמה של שנת 363. לוחית העופרת נפתחה לאחר מאמצים רבים על-ידי המשמרת לנה קופרשמידט ובה התגלה כתב קללה של אישה בשם קירילה אשר רוצה להטיל כישוף על אדם בשם יאניס, זאת בעקבות מחלוקת ביניהם. כתב הקללה, אשר כנראה הוטמן בסתר בחדרו של אותו יאניס או באולם בית המשפט שבו התגלעה המחלוקת, סביר להניח שלא נכתב על-ידי אותה קירילה אלא בעזרתו של מכשף מקצועי, מקצוע שרווח באותם הימים. יחד איתו נמצאו עוד פריטים רבים, למשל רעפים שעליהם טביעת הליגיון העשירי, צלמיות חרס, פרסקאות (טיח צבעוני) ועוד.

 

קישור לידיעה-אתר רשות העתיקות

קצת על כישוף ועולם המאגיה בעת העתיקה ובימי הביניים

גרזן אבן פרהיסטורי
גרזן אבן פרהיסטורי

במהלך חפירות של רשות העתיקות, אשר קדמו להרחבת כביש 38 באיזור העיר בית שמש, נחשפו שרידי יישוב שהקדום שבהם מתוארך לראשית האלף ה-8 לפנה"ס, התקופה הניאוליתית הקדם קראמית והמאוחר לסוף האלף ה-4 לפנה"ס, סוף התקופה הכלקוליתית. זו הפעם הראשונה שמתגלה מבנה כה קדום באיזור שפלת יהודה.
מדובר בעדות קדומה למבנה קבע ותקופה שבה התחילו לביית בעלי חיים וצמחים. ליד המבנה נמצאו תשעה גרזני אבן מאני צור וגיר אשר ננטשו מסיבה שאיננה ברורה.
באיזור החפירה נמצאו כלי פולחן אשר מרמזים על קיום מקדש פולחני במקום, סוג מבנה שיחסית נדיר למצוא מתקופה זו. גילויים אלו מחזקים את עדויות המדע לגבי הזמן שבו עברה החברה הכפרית לתפקד כחברה עירונית.

 

קישור לידיעה-רשות העתיקות

קצת על התקופה הניאוליתית הקדם קראמית

קצת על התקופה הכלקוליתית

 

התמונה מתוך אתר tsofar- ישראל ארצי
ים כנרת- התמונה מתוך אתר tsofar (ישראל ארצי)

לפני יותר מ-3,000 שנה, בשלהי תקופת הברונזה, חלה בתקופת זמן קצרה ביותר קריסה של אימפריות גדולות כמו האימפריה החיתית, האימפריה המצרית, התרבות המיקנית ועוד. לאחר קריסה זו עלו ממלכות תקופת הברזל, ביניהם גם ישראל, יהודה והפלישתים.
הסיבה לקריסה זו איננה ברורה, אם כי ישנם כל מיני השערות. במחקר אחרון, אשר בוצע בשיתוף פעולה ישראלי-גרמני בראשותה של ד"ר דפנה לנגוט ופרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל-אביב, הוצאה אבקת צמחים (פולן) מעומק של כ-40 מטר מתחת למי הכנרת.
אבקת צמחים זו עמידה מאוד לפגעי הטבע והזמן, ובדיקה שלה זיהתה תקופת יובש חמורה לאורך של כ-150 שנה בשלהי תקופת הברונזה- דבר שיכול להסביר את נפילת האימפריות.
הייחוד במחקר זה, לדברי החוקרת, הוא המרווח הצר יחסית בין הדגימות, כ-40 שנה, כשמחקרים קודמים בדקו מרווחים גדולים הרבה יותר. כמו כן במחקר זה הצליחו החוקרים ליצור קורלציה בין זמן הבצורת לאירועי שריפות באיזור המזרח התיכון ובעיקר בישראל- מה שמחזק את ממצאיהם.

מבוסס על ידיעתה של אורנה כהן, עיתון גלילאו מ"ס 184, ע"מ 32-33.

 

קישור לידיעה-אתר נשיונל גיאוגרפיק

קצת על תקופת הברונזה המאוחרת

הצילום מתוך אתר האוניברסיטה העברית
הצילום מתוך אתר האוניברסיטה העברית

"חפירות העופל" הם חפירות אשר מתבצעות בראשותה של ד"ר איילת מזר מהאוניברסיטה העברית מדרום לכותל הדרומי של הר הבית. לאחרונה הם העלו ממצאים מעניינים בדמות שני תיקי בד- הראשון מלא במטבעות זהב וחפצים נוספים לסחר ולקניה, והשני מכיל מדליון זהב, עליו דגם רקוע של מנורת שבעת הקנים, אשר נועד לקשט ספר תורה.
מדובר בתגלית מאוד נדירה, אשר כנראה הובאה בידי שליחים מהקהילה היהודית שהגיעו לארץ ישראל לאחר שהפרסים כבשו אותה בשנת 614 לספירה. הפרסים הבטיחו ליהודים שהם יוכלו לבנות את ירושלים מחדש- הבטחה שלא קוימה ולכן אותו האוצר ננטש מאחור.
תגלית זו מפריכה את הדעה שקישוטי ספר תורה הינם מנהג מאוחר יחסית, אשר התחיל להתקיים רק בימי הביניים, וכעת נראה שהוא היה נהוג כבר בתקופה הביזנטית.

 

קישור לידיעה-האוניברסיטה העברית

קצת על התקופה הביזנטית בירושלים

file000985321178בעקבות חפירות של רשות העתיקות באיזור בשם מוריסתאן ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים, לפני הקמת מסעדה באיזור, התגלה מבנה מהתקופה הצלבנית (1099-1291 לספירה הנוצרית) אשר שימש אז כבית חולים.
המבנה, אשר נראה כאולם ענק המשופע באולמות וחדרים, הוקם על-ידי מסדר דתי-צבאי נוצרי בשם "מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים" (הוספיטלרים בלטינית). הוא מסוגל היה לקלוט עד 2,000 חולים וחלקו שימש גם כבית יתומים.
התברואה באותו בית החולים ורמת הרפואה היתה ירודה, בהתאם לאותה התקופה. כמו כן אחת התעודות שהתגלו שם מגלה על המשמעת הקשה אשר שרתה על אנשי הצוות שם, כאשר תיארה עונש של איש צוות אשר סרח בתפקידו ואולץ ללכת כשמאחוריו הולכים שאר אנשי הצוות ותוך כדי כך מצליפים בו ללא רחם לעיני כל החולים.
המבנה התמוטט ברעידת האדמה שהייתה בארץ ישראל בשנת 1456, רעידת אדמה שגרמה לנזק כבד לאיזור חברון וירושלים, ושרידיו שימשו בימי הביניים כאורוות.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על התקופה הצלבנית בארץ ישראל