הסונר והאולטרה-סאונד הם טכנולוגיות אשר משדרות וקולטות אותות קוליים ועל סמך ההד החוזר מייצרות תמונה.
בעלי חיים אשר מכונים "ביוסונריים" כדוגמת עטלפים, חולדות תת-קרקעיות ודולפינים, משתמשים במערכת כזו על מנת להתמצא בסביבתם ובצורה הרבה יותר יעילה מאשר הטכנולוגיות.
מחקר משותף של פרופ' נתן אינטרטור מאוניברסיטת תל-אביב ושל פרופ' ג'ים סימונס מאוניברסיטת בראון בארצות הברית מגלה שיעילות הביוסונריים נובעת מעיבוד נתונים מתוחכם בזמן אמיתי.
עיבוד שכזה, אשר נעשה תוך מיקרו שניות, מאפשר תמונה בעלת רזולוציה גבוהה ביותר של כמה עצמים בסביבה, תוך צריכת אנרגיה מזערית.
החוקרים בנו, על סמך ניסויים ותצפיות בבעלי החיים הביוסונריים, מודלים מתמטיים אשר יאפשרו פיענוח יעיל ומדוייק יותר של אותות הקול החוזרים.
בעזרת מידע זה מקווים החוקרים ליצור דור חדש ומדוייק יותר של מערכות אולטרה-סאונד, אשר מעבר להיותם זולות וניידות, יהוו אלטרנטיבה טובה למכשירי ה-CT וה-MRI המסורבלים, היקרים והגדולים.

קישור לידיעה

הסבר על האולטרה-סאונד

מאובנים שהתגלו בצפון מזרח סין מגלים שהיה קיים דינוזאור גדול יחסית, שלא מוכר למדע ואשר עטה נוצות אפרוחיות.
עד היום היה ידוע שהיו לכמה דינוזאורים קטנים נוצות בדומה לציפורים, אך הדינוזאורים הגדולים, כמו הטי רקס, עטו על גופם קשקשים.
הדינוזאור החדש, הקרוי בפי הפלאונתולוגים "יוטיראנוס", היה דינוזאור אוכל בשר. אורכו  כ-9 מטרים ומשקלו כ-1,400 טון.
היוטיראנוס חי בתקופת הקרטיקון המוקדם. תקופה זו היתה קרה יחסית והנוצות הדלילות שימשו כנראה לבידוד ולהגנה מפני הקור.

קישור לידיעה- science daily

דינוזאורים וסוגיהם

מחלת הדנגי היא מחלה התוקפת כ-50 מיליון איש בשנה בעולם וגורמת לחום, כאבים ואף מוות. המחלה נגרמת על-ידי נגיף שנמצא בתוך יתוש בשם Aedes aegypti . למחלה אין חיסון או טיפול והדרך היחידה למגר אותם היא בעזרת הקטנת מספר היתושים.
רעיון אחר שהגו מדענים אוסטרליים ויושם, כלל הפצת יתושים כאלו באיזורים שבהם יש אוכלוסיית יתושים כאלו כשבתוך היתושים המופצים נמצא חיידק מסוג Wolbachia. חיידק זה מונע מהיתוש להידבק בנגיף ואותם יתושים מעבירים חיידק זה לצאצאים שלהם וכך מתפשטת התכונה של עמידות מול הוירוס.
רעיון זה, אם יצליח במקומות עתירי יתושים, יכול לעזור מאוד במאבק כנגד קדחת הדנגי.

*הידיעה נלקחה מכתבה במגזין "גלילאו" של יונת אשחר ונעם לויתן (גליון 163, ע"מ 18).

קישור לידיעה

קצת על קדחת הדנגי- אירגון הבריאות העולמי

 

ביולומינסנציה היא תופעה שבה בעלי חיים זוהרים זהירה ביולוגית באור כחלחל והיא נפוצה בעיקר בקרב אצות חד תאיות ובקרב חיידקים בים העמוק.
התברר בעבר שעל מנת שתתרחש זהירה, יש צורך במספר רב של חיידקים (מספר אשר עובר את "צפיפות הסף"). ברגע שזה קורה הזהירה היא רציפה (ולא כמו אצל האצות, שבה הזהירה היא לסירוגין ובתנועה על מנת להתריע מפני טורפים).
מחקר ישראלי חדש במכון הבין אוניברסיטאי למדעי הים באילת מגלה שתפקיד הזהירה היא לסייע בהפצת החיידקים מאחר שהחיידקים נבלעים על-ידי בעלי חיים זעירים. בעלי חיים אלו זוהרים ואז מזוהים בקלות ונטרפים על-ידי דגים. קיבת הדגים היא גן עדן לאותם חיידקים זוהרים וגם אמצעי תחבורה מצויין להפצה בים.

קישור לידיעה

קצת על ביולומינסנציה

מחקר חדש באוניברסיטת תל-אביב גילה שיתוף פעולה מפתיע בין חיידקים לפטריות.
המחקר גילה שחיידקים מסוג Paenibacillus vortex מצילים פטריות מסוג Aspergillus fumigates ממקומות מסוכנים עבורן על-ידי נשיאת הפטריות חסרות יכולת התנועה עשרות סנטימטרים.
בתמורה לכך הפטריות יוצרות גשרים על-פני תהומות שאותן החיידקים לא יכולים לעבור וזאת על-ידי יצירת תפטיר (קורים שהפטרייה יוצרת) וכך החיידקים יכולים לעבור.
כך בעצם יכולים חיידקים ופטריות לפלוש, בשיתוף פעולה, לטריטוריות חדשות ולהתפשט באופן יעיל.
המחקר גם מצטרף לסדרת מחקרים אשר מגלים שהחיידקים הם זן בעל התנהגות חברתית מתוחכמת במיוחד.

קישור לידיעה

בחלקים המקיפים את כדור הארץ שבהם שכבת האוזון מדולדלת, קרינת אולטרה-סגולה (UV) חזקה יחסית לאזורים אחרים. קרינה זו אינה נראית לאדם ומסוכנת לעורנו ולעינינו (מעבר לקטארקט, עד 30% מקולטני האור של האדם נפגעים במהלך חייו בשל האור).
במקומות שבהם יש קרח ושלג הקרינה חוזרת ומתחזקת והתברר שעיניי אייל הצפון, אשר חי באיזורים אלו, מוגנות ואף מסוגלות לחוש באור הזה (בדומה למספר יונקים אחרים כמו עטלפים, מכרסמים ויונקי כיס).
איילי הצפון ניזונים בעיקר מחזזיות והזאבים אשר טורפים אותם מאופיינים בפרווה לבנה- שני אלו בולעים אור אולטרה-סגול וכך קל יותר לאייל הצפון להבחין בהם.
מקור תכונה זו הינו קדמוני והתבטא אז בקולטן ראייה לגלים קצרים בשם SWS1 . במשך השנים, קולטני הראייה של רוב היונקים זזו לכיוון האור הנראה
על מנת לראות טוב יותר בלילה, אך בקבוצה קטנה יכולת זו שרדה.

קישור לידיעה

קצת על קרינת אולטרא-סגולה (UV)

מיהו אייל הצפון?

עליית ריכוז דו-תחמוצת הפחמן גורמת להתחממות העולמית וגם לעליית החומציות של מימי האוקיינוסים. עליית החומציות מביאה לאיבוד גודלם של חיות וצמחים, כך מגלה מחקר מאוניברסיטת סינגפור.
המחקר מראה נתונים שבהם בתקופות גיאולוגיות שבהן עלו הטמפרטורות, קטנו היצורים ביבשה ובאוקיינוסים.
לא כל היצורים מתכווצים ולכן נוצר חוסר איזון אשר עלול לגרום להיכחדותם של מינים.

קישור לידיעה

קצת על ההתחממות העולמית

מדענים פיתחו תולעי משי אשר טווים חוטי משי בשלל צבעי הקשת. הדבר מושג על-ידי הוספת חומר פלואורסצנטי זוהר למזונם הרגיל של תולעי המשי (עלי תות). חומר זה נספג בבלוטות המשי של הזחלים ואז פקעת המשי שטווה סביבו הזחל כבר בצבע הבד. כך אין צורך לצבוע את בדי המשי, תהליך יקר ומורכב.

קישור לידיעה

קצת על תולעי המשי

כמו שאנחנו, בני האדם, צוחקים לפעמים מתוך צורך חברתי לרצות את סביבתנו, התברר שגם הקופים עושים משהו דומה.
שימפנזים בשמורת טבע באפריקה הוקלטו כשהם מצחקקים צחוק חברתי על מנת להשתלב חברתית. צחוק זה אובחן כצחוק שונה מהצחוק האמיתי שלהם ועזר לתחזק את האווירה החברתית שנוצרה.

קישור למאמר

קצת על הצחוק