file000129675564המדענים מחפשים תשובה לשאלה מדוע לפני מיליארדי שנים היו בכדור הארץ תנאים נוחים להיווצרות של חיים ואילו כיום הם אינם.
מחקר אמריקאי חדש אשר בוצע באוניברסיטת דרום פלורידה בראשותו של פרופ' מתיו פאסק, ביצע תיעוד של קיום הזרחן באבנים מעידן האדן ומעידן הארכאיקון, לפני כ-3.5 מיליארד שנים, והראה שהזרחן היה נפוץ מאוד בתקופה הזו. המדענים סבורים שאותו זרחן הגיע לכדור הארץ בתוך בעזרת מטאוריטים, כשהוא עטוף במינרליים.
זרחן זה יכול היה להיכנס כמרכיב לתרכובות אורגניות ולספק האנרגיה הדרושה לשם יצירת מוליקולות שיצרו את החיים על פני כדור הארץ.

 

קישור לידיעה- אתר sciencedaily

מהו הזרחן?

file0001619579332תחילת חייו של כדור הארץ לוותה בהפצצות רבות מהחלל, בין השאר בכמויות גדולות של שביטים ואסטרואידים, אשר הביאו אליו חומר אורגני רב.
בתוך השביטים ישנם חומרים כגון מים, מתנול, פחמן דו-חמצני ואמוניה. בצירוף פגיעה בקרקע, אשר מספקת אנרגיה רבה, יכולות להתרחש תגובות כימיות.
מדענים מהמעבדה הלאומית ע"ש לורנס ליברמור ומאוניברסיטת אונטריו הצליחו לדמות במודלים ממוחשבים אירועי פגיעה כאלו ולהראות כיצד נוצרו תוצרים כימיים פחמניים אשר יכלו להביא להתפתחות חיים על פני כדור הארץ.
עצם עוצמת השביטים בכדור הארץ מנעה את הצורך בזרזים או בתנאים מיוחדים על מנת שייווצרו תרכובות אורגניות שכאלו.
תוצאת מחקר זו תומכת בהשערת הפנספרמיה אשר טוענת שמוצא החיים הוא מחומרים אשר היו בחלל והגיעו לכדור הארץ.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

מהי תיאורית הפנספרמיה?

 

file0001238200923טלסקופ קפלר שוגר במרס 2009 אל מסלול סביב השמש המרוחק כ-96 מיליון ק"מ מכדור הארץ במטרה למפות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש.
לאחרונה הודיעה סוכנות החלל האמריקאית על תקלה חמורה בטלסקופ אשר יכולה להשבית אותו. התקלה גרמה לשתי גלגלות ייצוב מתוך ארבע הקיימות לצאת מכלל פעולה- מה שהכניס את הטלסקופ ל"מצב בטוח" ולחוסר פעילות.
תיקון התקלה בידי אסטרונאוטים אינו אפשרי בשל הריחוק הרב של הטלסקופ, אם כי עדיין קיימת האפשרות שאחת הגלגלות תחזור לפעול בזכות נוזל הסיכוך שהתפשט בה.
טלסקופ קפלר הצליח לאתר, במהלך ארבע שנות פעילותו, כ-132 כוכבי לכת וכ-2,740  מערכות שמש חדשות בגלקסיה שלנו- הישג חסר תקדים. בשנת 2017 ישוגרו לחלל שני טלסקופים חדישים- TESS  של נאס"א ו-Cheops של סוכנות החלל האירופאית, אשר ימשיכו את עבודתו של קפלר באיתור כוכבים ומערכות שמש נוספות.

 

מבוסס על ידיעתו של עידו גנוט, עיתון גלילאו מ"ס 179, ע"מ 17-18.

 

קישור לידיעה-אתר הארץ

מאגר תמונות אשר צולמו על ידי קפלר

קצת על טלסקופ קפלר

file5261278160946בשנת 2007 התגלו בידי אסטרונומים חובבים גלקסיות אשר נראות כאפונים ירוקות. גלקסיות אלו הן גלקסיות אשר דומות לגלקסיות שהיו ביקום הראשוני מאחר שהן מאופיינות בקצב גבוה של יצירת כוכבים.
מחקר אחרון של חוקרות מאוניברסיטת מישיגן מגלה שגלקסיות אלו פולטות קרינה מייננת ולכן יכולות לתת לאסטרונומים מידע על שלב הרה-יוניזציה של התפתחות היקום המוקדם- שלב שבו החלל בין הגלקסיות השתנה בעקבות אור אולטרה סגול לפלזמה, גז טעון חשמלי.
המחקר התמקד בשש גלקסיות כאלו, המרוחקות 1-5 מיליארדי שנות אור. בעזרת חקירת הספקטרום של הקרינה יוכלו החוקרים לקבל מידע רב על הקשר בין האור שהגלקסיה בולעת לסביבתה.

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה-אתר sciencedaily

כוכב המאדים הוא כוכב בעל פני שטח סלעיים. כמו כן נפוצות במאדים רוחות עזות שיכולות להגיע למהירויות של כ-160 קמ"ש, למרות שבשל האטמוספרה הדלילה יותר שם, הרוח מורגשת שם באופן פחות משמעותי מכדור הארץ.
נאס"א צירפה נותנים אלו והציעה לבנות רובוט חדש עגול אשר ינוע בעזרת הרוח על פני המאדים. הכדור יהיה בקוטר של כ-6 מטרים, כך שיוכל לעבור מכשולים ולנוע במהירות.
רובוטים כדוריים אלו, לאחר שיבנו ויבחנו, יוכלו להשלים משימות שרובוטים גלגליים לא הצליחו לבצע.

מבוסס על ידיעתו של עידו גנוט, עיתון גלילאו מ"ס 177, ע"מ 17.

קישור לידיעה

קצת על אנרגית הרוח

קבוצת מדענים מקליפורניה הציגה רעיון לבניית מערכת DE-STAR, מערכת אשר תמיר את אנרגיית השמש לקרני לייזר ממוקדות ותוכל לאייד אסטרואידים קרובים לכדור הארץ- אסטרואידים אשר עלולים לסכן אותו.
לטענת המדענים, הטכנולוגיה והרכיבים לשם ביצוע תוכנית זו כבר קיימים, ופשוט צריך להגדיל את קנה המידה שלהם. מערכת בגודל של 100 מטרים  תוכל להסיט את הסלע ממסלולו. אם המערכת תהייה בגודל של 10 קילומטרים, היא אף תוכל לפרק את סלע בקוטר 500 מטרים לגמרי.
תפקיד אחר שיכולה למלא מערכת זו היא בדחיפת חלליות שיטוסו אל החלל העמוק עד לכמעט מהירות האור.

קישור לידיעה-יוניברס טודיי

קצת על סוגי אסטרואידים

שילוב פעולה של מדענים מישראל (בראשות ד"ר ערן אופק ממכון ויצמן למדע), מבריטניה ומארצות הברית הביא לתצפית ישירה על התפוצצות משנה של כוכב לפני התפוצצותו הגדולה בדמות סופרנובה.
סופרנובה נגרמת כתוצאה של ייצור ממושך של יסודות כבדים, אשר גורמים לליבת הכוכב להיות ברובה מברזל ואז לקרוס במהירת לתוך עצמו ולגרום לפיצוץ הסופרנובה.
התפוצצות המשנה התרחשה כחודש בלבד לפני הסופרנובה והיא נצפתה בכוכב אשר כבד פי שמונה לפחות מהשמש שלנו. לפי ההשערה, התפוצצות המשנה נגרמה בשל תהליכים שהתרחשו בליבת הכוכב, כאשר האנרגיה שלהם הועברה החוצה בעזרת גלים אקוסטיים (גלים הדומים לגלי קול).

קישור לידיעה-מכון ויצמן

מהי התפוצצות סופרנובה?

מצפים מן החלל גילו לאחרונה שענני סערה באטמוספירה פולטים הבזקי קרני גמא אשר יוצרות אלומות אלקטרונים ואף אנטי-חומר אשר יכולים לנוע לאורך מחצית היקפו של כדור הארץ.
הבזקי הקרינה הללו נוצרים גם מסערות ברום יחסית נמוך וסיבתם עדיין איננה ידועה. משימות נוספות ומטוס מחקר מיוחד יכולים לנסות לאתר נתונים על התופעה ולהסבירה.
הסכנה  הגדולה היא במקרה של מטוס נוסעים אשר יקלע לתוך סופה שכזו ואז נוסעיו יכולים בשבריר שנייה לספוג כמות קרינה עצומה. מאידך, טייסים מתרחקים מטיסה בתוך איזורים עם סופות רעמים בשל סכנות אחרות, מוחשיות יותר, כך שאין יותר מידי מקום לדאגה.

הידיעה מבוססת על מאמר של ג'וזף ר' דוויר ודייוויד מ' סמית אשר פורסמה באתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

קישור למאמר- אתר הידען

מה קורה בתוך סופות רעמים?

שביל החלבבעלי חיים מנווטים בעזרת אמצעים שונים- ביניהם אור השמש, הירח, השדה המגנטי של כדור הארץ ועוד.
לאחרונה גילו מדענים מדרום אפריקה ושבדיה שחיפושית הזבל משתמשת באורה של רצועת שביל החלב על מנת לנווט. הסיבה לכך היא ראייתם החלשה של החיפושיות והצורך שלהם במקור אור חזק יותר לניווט.
בעזרת אור הגלקסיה מצליחות החיפושיות להתרחק ולשמור על תנועה בקו ישר, דבר שעוזר להם בהישרדותן.

 

קישור לידיעה- אתר "הארץ"

קצת על חיפושית הזבל

מחקר קנדי ואמריקאי גילה שרמות החמצן על-פני כדור הארץ לפני 2.7 מיליארד שנה היו נמוכות באופן קיצוני יחסית לרמות כיום.
הם גילו זאת על-ידי מדידת ריכוז הסולפאט, מלח של חומצה גופרתית, במכרות עם ריכוזי המתכת הגדולים בעולם. הסולפט, היון השני בתפוצתו באוקיינוסים כיום, נוצר בעקבות התחמצנות של סלעים על-ידי חמצן אטמוספרי אשר מתרכב עם פיריט (אשר נקרא גם "זהב השוטים" בשל צבעו).
המדידה נעשתה על-ידי מכשיר בשם ספקטרומטר מסות והיא גילתה כמות סולפאט קטנה פי 350 מאשר הכמות שקיימת כיום של סולפט באוקיינוסים.
גילוי זה מאפשר לחוקרים לאתר את אופי הסביבה שבה חיו חיידקים אשר השתמשו בסולפאט, למרות ריכוזו הנמוך, לשם הפקת אנרגיה מתוך פחמן אורגני.

קישור לידיעה- אתר הידען

קצת על הסולפט- מלח של חומצה גופרתית