בגיל המעבר חלה ירידה ביכולת הקוגניטיבית של הנשים אשר מתאפיינת בין השאר בחוסר יכולת לזכור.
הסברה היא שהסיבה לכך היא חוסר באסטרוגן, אחד מסממני גיל המעבר. מחקר חדש, אשר בו נתנו לנשים בגיל המעבר אסטרוגן לטווח קצר, אישר בבדיקת MRI שכמות החומר האפור, משמע תאי העצב, עלתה באיזור הקורטקסט (קליפת המוח), האיזור שאחראי על מיקוד, תשומת לב, קבלת החלטות וזיכרון.
מחקר זה מאשר את הצורך לספק אסטרוגן באופן חיצוני לנשים בגיל המעבר גם לשם שיפור היכולות הקוגניטיביות שלהן.

קישור לידיעה

על השפעות גיל המעבר

קצת על אסטרוגן

לתאי דם לבנים מסוימים יש יכולת לצאת מתוך כלי הדם ולהגיע אל הרקמה המודלקת מתחתם. הם יודעים היכן לצאת ואיך להגיע בעזרת מעיין "תמרורי יציאה", שהם אותות כימיים שמסמנים את מקום המעבר דרך דפנות כלי הדם אל הרקמה הפגועה.
את האותות הכימיים הללו, שהם מוליקולות הקרויות כימוקינים, משחררים תאי האפיתל, התאים שמרפדים את כלי הדם מבפנים. את אותם כימוקינים מאתרים תאי הדם הלבנות בעזרת עשרות רגליים קטנים שיש להם ושבעזרתם הם זוחלים על הדופן הפנימית של כלי הדם.
במחקר חדש של מכון וייצמן התברר שחלק מהתאי האנדותל בדפנות כלי הדם, אשר שאחראיים להשארת האותות הכימיים, לא מציגים את הכימוקינים החוצה אלא משאירים אותם בתוך התא, כך שהתא הלבן צריך להחדיר את רגליו לתוך התא על מנת לקלוט את הסימן ולצורך כך הוא צריך להיות תא חיסון שעבר "הכשרה" לגילוי פתוגניים בבלוטות הלימפה.
כך דואגים תאי האפיתל שרק תאים לבנים "מאומנים" במציאת פתוגניים יעברו את הדופן.

קישור לידיעה

קצת על תאי דם לבנים

חוקרים מרמב"ם ומהטכניון הצליחו ליצור כלי דם חדשים בעזרת תאי גזע עוברים ששמם "פריציטים", התאים שתפקידם המכריע הוא בניית כלי דם.
כלי דם חדשים יעילים לצורך אספקת חמצן ושיקום תאים בגוף אשר נפגעו מחוסר אספקת חמצן בעקבות נזק לרקמה אשר נגרם במחלות כלי דם, לב, סכרת ועוד.
כלי הדם שנוצרו במחקר נבנו גם מתאים עוברים אך גם מתאי גזע מושרים, תאים שנלקחו ממבוגר והונדסו בעזרת מניפולציות גנטיות לתאים עם תכונות עובריות, היכולים להתמיין לכל תא ורקמה בגוף.
אם מחקר זה יגיע ליישום, אפשר יהיה לקחת תאים מאדם מבוגר ולבצע בהם מניפולציות מתאימות ואז להשתיל אותם במקום שבו זקוקים לכלי דם חדשים.

קישור לידיעה

כימותרפיה ניתנת על מנת לחסל תאים סרטניים. שיתוף פעולה של חוקרים ישראליים והולנדים הראה שאמנם הכימותרפיה ממיתה תאי גידול, אך גם מגבירה את הסיכון לתהליכים גרורתיים אצל עכברים.
כבר בעבר נמצא שטיפולים כימותרפיים מעודדים יצירת כלי דם לאספקה של דם לתאים הסרטניים.
אחת ההשערות שהועלו היא שבנוסף לשינויים בתאים הסרטניים, חלים שינויים גם בתאים אחרים במאחסן עצמו ואז הגידול הסרטני "מקבל עזרה" מהם. למשל תאי מוח עצם שונים מגיעים לגידול הסרטני ומפרישים אנזימים אשר מפרקים את המטריצה הבין-תאית, מה שמאפשר לתאי הסרטן יכולת טובה יותר לנוע ולשלוח גרורות.
המחקר הראה שמעבר לתכונות הרעילות של הכימותרפיה לתאי הגוף, היא אמנם מקטינה את הגידול הראשוני, אך גם יכולה להחמיר את התהליך הגרורתי ואז לא להאריך את חיי החולים.
חסימה של הפקטורים השלילים של תהליך הכימותרפיה יכולה להגביר את יעילותה בצורה משמעותית.

קישור לידיעה

מהי כימותרפיה?

הסבר על סרטן וגרורות

ידוע שהיהלום הוא החומר הכי קשה בטבע. היהלום הוא צורה של פחמן, היסוד הרביעי בתפוצתו ביקום, ולאחרונה הצליחו המדענים לייצר, בעזרת דחיסה של פחמן זכוכיתי (glassy carbon), חומר שקשה לפחות כמו היהלום.
בשונה מהיהלום, חומר זה אינו מאורגן בצורת יחידות אטומיות החוזרות על עצמן אלא הוא אמורפי. אם יתברר כי החומר קשה באותה העוצמה בכל כיווניו, אשר יהיה לנצל אותו לסנתוז חומרים חזקים במיוחד.

הידיעה על המחקר

קצת על הפחמן

מחלת באטן היא מחלה אשר בה מצטבר בתאי העצב במוח חומר פסולת אשר מביא, בסופו של דבר, למותם. החולים במחלה נדירה זו הופכים פחות ופחות תפקודיים- מאבדים יכולות חושיות, מוטוריות וקונטיביות- עד שהם מתים בשנות ה-20 המוקדמות לחייהם.
המחלה נגרמת על-ידי מוטציה בגן CLN3 ולאחרונה התגלה במכון וייצמן תפקידו של גן זה בעזרת של שמרים (בהם יש העתק זהה של הגן אצל היונקים).
התברר שהגן מפעיל אנזים ממשפחת הקינאז אשר מניע חלבונים בתוך התא. כאשר יש פגם בגן, חלבונים לא מונעים בתא ולכן מצטברים בליזוזום, אשר משמש כמערכת מיחזור הפסולת של התא. בעקבות כך מתמלא הליזוזום בפסולת ואז מופרעת העברת האותות בתא העצב עד למותו של התא.

לידיעה באתר מכון וייצמן

מהו הליזוזום?

הסבר על מחלת באטן

פיתוח של חוקרים בריטיים מדגים יצירת חשמל על-ידי פירוק מוליקולות אורגניות אשר קיימות בשתן (כמו חומצה אורית, קריאטנין ופפטידים קטנים).
מוליקולות אלו מפורקות על-ידי חיידקים מתאימים אשר מעבירים אלקטרונים לאלקטרודה וכך יוצרים חשמל.
25 מיליליטר של שתן יכולים לספק 0.25 מיליאמפר לשלושה ימים, כך שכמות שתן רבה בהחלט יכולה לספק כמויות חשמל סבירות.

קישור לידיעה

ממה מורכב השתן?

פרופ' יואל זוסמן ממכון ויצמן ושותפיו הצליחו להסביר את מהירות פעולתו של האנזים אצטילכולין אסתראז, מה שיכול לאפשר בעתיד לפיתוח אמצעים טובים יותר לטיפול באלצהיימר.
האנזים אצטילכולין אסתראז  מפסיק את מעבר האות העצבי בעזרת פירוק המתווך העצבי אצטילכולין ואז מונע נעילת שרירים, הפסקת נשימה ומוות.
מאידך, במחלת אלצהיימר, דווקא עיכוב מהירות פעולתו ואז מיעוט תוצרי הפירוק של האצטילכולין אסתראז יכולה לשפר את מצבם של חולי אלצהיימר.
מהירות הפירוק של אנזים זה מקורה בשימוש בשני פתחים אשר מונעת "פקקי תנועה" במהלך הפירוק ומחישה את פעולתו. הצלחה בהאטת מהירות פעולתו יכולה להוביל בשיפור חולי אלצהיימר מתקדמים, גורם התמותה החמישי מעל גיל 65 בארה"ב.

קישור לידיעה

מהי מחלת האלצהיימר?

על האצטילכולין אסתראז

גיימרים אשר שיתפו פעולה במשחק אונליין הצליחו לפענח כיצד בנוי חלבון חשוב של וירוס הדומה לוירוס האיידס (HIV). אופן ההתקפלות של הוירוס, אשר העסיק מדענים זמן רב נפתר על-ידי הגיימרים רק לאחר שלושה שבועות.
המשחק נקרא Foldit (קפל אותו) ובמהלכו נדרשים השחקנים לקפל שרשרת חלבונית תוך שמירה על חוקים מסוימים. בעזרת תפיסה תלת-מימדית ואינטואיציה טובה, הגיימרים עשו זאת טוב יותר ממחשב החסר תכונות אלו, וכך עזרו לקדם מציאת תרופה אשר תפגע במבנה חלבון זה.

קישור לידיעה (רועי צנגה)

אתר המשחק- Foldit

פצצה גרעינית אשר נישאת במזוודה היא תרחיש שיכול לקרות ולכן יש צורך באמצעים לגלות  חומרים רדיואקטיביים בעזרת התקן ידני כמו גלאי מתכות.
מדענים מאוניברסיטת Northwestern הצליחו לפתח חומרים חדשים מוליכים למחצה אשר מזהים חומרים אשר פולטים קרינה רדיואקטיבית כמו פלוטוניום ואורניום. חומרים אלו, בניגוד לחומרים כבדים אחרים, הם בעלי אלקטרונים רבים קשורים ולא חופשיים וכשקרני הגמא חודרות אליהם, האלקטרונים שבהם הופכים להיות ניידים וכך ניתן למדוד אותם (השיטה נקראת "הפחתה ממדית"- dimensional reduction). מעבר למדידה ואיתור פצצות גרעיניות, החומרים הללו יכולים לשמש גם לדימות רפואי בקליטת חומרים רדיואקטיביים אשר מוכנסים לגוף.

הידיעה על המחקר מאוניברסיטת Northwestern

קצת על רדיואקטיביות