אוקיינוסהאדם הוא יצור חקרני מטבעו. איזורים רבים על-פני כדור הארץ וגם בחלל נחקרו, אך ישנו איזור בלתי ידוע, על פני כדור הארץ, שכמעט לא נחקר- הכוונה היא למעמקי האוקיינוסים. ליל המדענים הקרוב (18/9) יתעסק בחקר הים והמים ולהלן קצת על תהומות האוקיינוסים העמוקות בעולם.

האזורים ההאדליים (Hadal zone ; על שם האדס, אל השאול) הם האיזורים באוקיינוסים אשר נמצאים בעומק של מעל שישה קילומטרים וכמעט מעולם לא היו שם אנשים לחקור אותם. התהומות העמוקות הללו, כ-14 במספרן (שמות התהומות, מהעמוקה ביותר ועד הרדודה ביותר- מריאנה, טונגה, קוריל-קמצ'טקה, הפיליפנים, קרמדק, איזו בונין, סנדוויץ' דרומי, יפן, פוארטו ריקו, פרו-צ'ילה, אלאוטי, סונדה, קיימן ומרכז אמריקה) נמצאות ברובן באוקינוס השקט ושטחן הכולל כמעט כשטח אוסטרליה. הן יכולות לטמון בחובן תשובות להיווצרות רעידות האדמה הגורמות לצונמי, להביא לחקר יצורים חדשים אשר יכולים לספק לאנושות תרופות חדשות ואף לענות על שאלת מוצא החיים (אשר חלק מהמדענים טוענים שהתחילו שם). הבעיה היא שצלילה של צוללות, רובוטיות או מאויישות, לעומק של מעל שישה קילומטרים, אל האיזורים ההאדליים, היא מבצע יקר ומסובך, בין השאר בגלל הלחץ האדיר השורר באיזורים אלו.

הנקודה הכי עמוקה בעולם נקראת "שקע צ'לנג'ר" (Challenger Dip) שבתהום "מריאנה" על-יד חופי גואם (אי במערב האוקיינוס השקט מקבוצת איי מריאנה). עומקו של שקע זה הוא 10,989 מטרים. אל הנקודה הזו הגיעו בשנת 1960 דון וולש וז'ק פיקארד מחיל הים האמריקאי. הם עשו זאת בפעמון צלילה שנקרא Trieste. מאז ביקרו שם צוללת יפנית (קאיקו בשנת 1995), צוללת בשם נראוס (בשנת 2009 ; צוללת זו טבעה לאחרונה בעת צלילה אל תהום קרמדק באוקיינוס השקט, תהום שעומקה יותר מ-10 קילומטרים) וג'יימס קמרון, קולנוען (טיטניק, אווטאר) ואיש הרפתקאות, אשר צלל לשם בעזרת הצוללת הפרטית שלו (Deepsea Challenger בשנת 2013).

שקע צ'לנג'ר הוא אולי הנקודה העמוקה ביותר, אך לא בהכרח המעניינת ביותר. החוקרים מתעניינים יותר בשוליים ובמדרונות של האזורים ההאדליים, שם כנראה קיימים אחדים מבעלי החיים המסקנים ביותר שטרם פגשה האנושות. דגים רגילים אינם מסוגלים לחיות בעומקים כאלו, סרטנים וחסילונים יכולים להגיע עד לעומק של 8,000 מטרים (למרות שיש טענות שאף יותר עמוק מכך) וכנראה שקיימים בתוכם מנגנונים אשר מאפשרים להם לשרוד את הלחץ הגדול. לאיזורים אלו כמובן לא מגיע אור ולכן אספקת האנרגיה של היצורים שנמצאים שם לא יכולה להתבסס על אור, אלא על מקורות אחרים. תהום קרמדק, תהום ליד חופי ניו זילנד היא, לטענת חוקרים רבים, המקום בו מתרכזים בעלי חיים מוזרים רבים בגלל ריבוי האורגנזמים מעליה ולכן היא יעד מחקר מבוקש.

מעבר לביולוגיים הימיים, גאולוגים ימיים מתענינים בתופעות שונות באיזורים ההאדליים, ביניהן למשל תופעת הסרפנטיניזציה (serpentinization), תגובה כימית בין מים לסוג מסוים של סלעים, אשר מהווה גורם מאזן בין היווצרות של לוחות טקטוניים (הלוחות מהם מורכב קרום כדור הארץ) לבין הריסתם. תגובה זו יכולה לשחרר חומרים חיוניים להיווצרות חיים ולכן יכול להיות שבעקבותיה התחילו החיים על פני כדור הארץ.

המירוץ לכיבוש האיזורים ההאדליים מתחזק, כאשר התכנונים העתידניים מתמקדים בעיקר במשלוח של צוללות בלתי מאויישות אשר יוכלו לרדת למעמקים כאלו, אם כי מימון פרוייקטים אלו נתקל בקשיים לא מעטים. הטכנולוגיה קיימת ומשתפרת וכעת נשאר לאדם לגלות את הסודות הטומנים בתוכם המקומות החשוכים והמרתקים הללו, אי שם מטרים רבים מתחת לאוקיינוסים שלנו.

 

הכתבה מבוססת על כתבתו של מרק שרופ בגיליון סיינטיפיק אמריקן ישראל (גיליון אוגוסט-ספטמבר, ע"מ 52-59) ובאישור סיינטפיק אמריקן ישראל.

 

קישור לכתבה – אתר סיינטיפק אמריקן ישראל

מהם האיזורים ההאדליים?

קצת על תהום מריאנה

צילום התמונה: עופר בן חורין
צילום התמונה: עופר בן חורין

האוקיינוסים, למרות שהם יותר מ-70% משטח פני כדור הארץ, הינם האיזורים שהכי פחות נחקרו מכל מקום אחר על פני כדור הארץ. הם טומנים בחובם סודות רבים אשר חלקם קשור בעברו של כדור הארץ ובתחילתם של החיים.
הדרך בה המדע מנסה לחקור איזורים מופלאים אלו מודגמת ב"תערוכת הספינות והים" במדעטק- תערוכה אשר מקיפה את עולם הים והספינות מכיוונים שונים, כאשר כל כיוון מודגם בעזרת אמצעי המחשה אחד או יותר.
בתערוכה מציגים את האוקיינוסים וחשיבות הזרמים בתוכם (למשל זרם הגולף, אשר יוצא ממפרץ מקסיקו לכיוון חופי מערב אירופה). מוצגים מכשירי מחקר כמו סונר סורק צד, אשר ממפה את קרקעית האוקיינוסים בעזרת גלי קול, וכמו מודדי גלים וזרמים.
בהמשך מוסברת יכולת הספינות לצוף ולנוע בעזרת מפרשים ואמצעים אחרים ואת הדרך לאזן אותן נכון מול גלי הים. ישנה הדגמה של חליפת אמודאי, אדם אשר עוסק בעבודה על פני קרקעית האוקיינוס בעומקים של עד 700 מטרים, וישנה המחשה של מה יקרה במקרה שגל צונמי יתקוף את חופי הארץ.
התערוכה מתייחסת גם למה שמתרחש בנמלים. אפשר להשיט ספינה קטנה אל איזורי פריקה בתוך בריכה גדולה אשר נמצאת באיזור התערוכה ואפשר לשחק במשחק הדמייה אשר בו מודגמת הדרך להטעין ולפרוק מכולות בנמל.
חלק מעניין נוסף בתערוכה הוא תיאור מיני בעלי החיים המזיקים אשר מגיעים אלינו מים סוף (דרך תעלת סואץ) ומהאוקיינוס האטלנטי כשהם צמודים לאניות. דוגמא ליצור כזה הוא למשל קיפודג רב-קוצי או בלשון העם "אבו נפחא", יצור ימי אשר מסוגל לנפח את גופו ולסמר קוציו, המכילים רעל, על מנת להקשות על אויביו לטרוף אותו.
בסופה של התערוכה ישנו חלק אשר מדגים בסרטוני וידאו כיצד יראו ספינות העתיד, אשר יוכלו לנוע בעזרת אנרגיות של השמש, הרוח ואפילו הגלים.
התערוכה כולה מלווה בסרטוני וידאו, המחשות צלילה, פירוט תפקידם של אנשי הצוות על האנייה ואפילו הפעלת מלגזה בנמל- הכל כדי לייצר חוויה רב חושית.

 

התערוכה באתר מדעטק חיפה

קצת על האוקיינוסים

ריצת מרתוןמאות אנשים  רצו היום את מרתון תל-אביב. בשנים האחרונות ההשתתפות במרתונים שכאלו אינה נחלתם הבלעדית של ספורטאים אלא גם של אנשים רבים מהישוב- למשל בארצות הברית בשנת 1976 היו רק כ-25,000 רצי מרתון, בעוד שב-2009 הגיע מספרם לכמעט חצי מיליון בני אדם.

מחקרים מדעיים רבים מוכיחים שספורט הוא דבר בריא ללב, אבל האם גם לרוץ כל כך הרבה זה עדיין בריא ללב?

מחקרים אחרונים מוכיחים שאימוני ריצה ארוכה במשך שעות, מעבר לפגיעה במפרקי וגידי הגוף (כמו באזורי הברכיים והגב), יכולים לפגוע גם בלב.
הסיכוי ללקות באירוע לבבי בזמן ריצת מרתון הוא נמוך מאוד (הסיבה שיש עלייה במקרים כאלו קשורה אך ורק לעלייה במספר הרצים), מאידך בדיקות דם שנעשו לאנשים לאחר שסיימו מרתון גילו אצל רובם רמות גבוהות של חומרים אשר מעידים על פגיעה בשריר הלב (בהתאם לרמות שנמצאים במצב של התקף לב). כמו כן בדיקות הדמיה גילו פגיעה ביכולת ההתכווצות של הלב, בעיקר בחדר ימין. ממצאים אלו, אשר לא תמיד קשורים ליכולת הגופנית של המתאמן, מאשרים שגם שריר הלב יכול להיפגע כאשר האדם מתאמץ מאמץ יתר.
ההסבר לפגיעה דווקא בחדר הימני של הלב נעוצה בכך שדפנות חדר זה הרבה פחות עבות מדפנות החדר השמאלי ולכן הלחץ שמפעיל הדם על דפנות החדר פוגע בסיבי השריר וגורם לתחילתו של תהליך דלקתי.

ההשפעות לטווח ארוך של פגיעה זו עדיין נחקרות וחשוב להדגיש שמסקנות המחקרים עדיין לא מאוד ברורות ויש מחקרים אשר נוגדים אותם, אך לטווח קצר, מחקר אשר עקב לאורך עשור אחרי משתתפי מרתון ברצלונה מצא ששיעור הפרעות הקצב הקלות, הקשורות לפגיעה בחדר ימני של הלב, היה פי ארבעה יותר מאנשים לא מאומנים. כמו כן בקרב רצי מרתון נמצא אחוז גבוה יותר של אנשים הסובלים מהצטלקות של שריר הלב.

אז מה כן בריא?- ריצה באופן מבוקר למשך כשעה מספר פעמיים בשבוע. ריצה כזו משפרת את סיבולת לב-ריאה, את תפקוד הלב ואת קוטר עורקיו. היא מורידה את הכולסטרול הרע, מגבירה את הכולסטרול הטוב וכך תורמת לאיכות ולהארכת תוחלת החיים בלי לגרום לנזק.

* כותב הידיעה איננו רופא.

 

למידע נוסף

 

האם ריצת מרתון בריאה ללב? – שי גרינברג

Running a marathon hard on heart – אתר sciencedaily

Acute cardiac effects of marathon running- אתר jappl

אטוםלהלן רשימה של אתרים, בטאונים, בלוגים, דפים וקבוצות בפייסבוק, ערוצי יוטיוב, מגזיני מדע פופולרי, פורומים וכל מה שעוסק בתקשורת המדע ובמדע
בארצנו הקטנה.

הרשימה היא פרי רעיונם של אביב שרון ואדם לוין מקבוצת "תקשורת המדע" בפייסבוק. במידה ואתרכם לא מופיע ברשימה, אתם מוזמנים לעדכן אותו בלחיצה על הקישור הזה

אתרים

דוידסון און-ליין – http://davidson.weizmann.ac.il/davidson-online (מכון וייצמן למדע)
הידען – http://www.hayadan.org.il (בעריכת אבי בליזובסקי)
חדשות המדע- http://madanews.co.il/ (בעריכת עופר בן חורין)
מדע גדול בקטנה- http://www.madagb.co.il/ (בעריכת עופר סדן וגלעד דהן)
מסע הקסם המדעי (מכון וייצמן למדע)- http://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/

בטאונים

מגזין הטכניון – http://www.dmag.co.il/pub/technion/tmag.html

בלוגים

הומו סאפיינס של גיל גרינגרוז – http://greengross.wordpress.com
הורמונים, נוירונים והגיגים אבולוציונים של אורי פלביץ – http://oripal.wordpress.com
המאור הקטן של איתי נבו – http://www.tapuz.co.il/blog/net/userBlog.aspx?Fold
חיידקים נגיפים ושאר ירקות של דרור  בר-ניר – http://drorbn.blogspot.com
חשיבה חדה של גלעד דיאמנט – http://sharp-thinking.com
לא מדויק של גדי אלכסנדרוביץ' – http://www.gadial.net
מגירה 2.0 של אריאל גליל – http://megira.info/tag/%D7%9E%D7%93%D7%A2
מדע אחר של רועי צזנה – http://mada-duh.com/new
מדע באינטרנט | מוזיאון המדע ירושלים – http://www.mada.org.il/culture/internet
מדע בזיוני של אורן צור – http://www.sciencefriction.net/blog
מדע בצלחת של נעמי זיו – http://scienceinmyplate.com
מדע וחיות אחרות של לוטם אליהו – http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldernam
מדע ושאר רוח של אורן פרבר – http://orenmada.net
מדע פשוט של אריה מלמד־כץ – http://arie-science.blogspot.com
מסה קריטית של יואב לנדסמן – http://nicecriticalmass.blogspot.com
נסיכת המדעים של יוסי לוי – http://www.sci-princess.info
סוף העולם – מבט מהיציע של קרן לנדסמן – http://realitybugs.me
עד כדי קבוע של אורן שעיה – http://kavua.wordpress.com/
על בריאות והתנהגות. בקלות. של עפרה מהודר – http://www.medi-kal.com/content
קצרים ברשת של אריאל גליל – http://megira.info/ktzarimשפינוזה – מאמרי ספקנות http://ilskeptics.wordpress.com/
JR של יעקב ריטוב – http://yaacovritov.wordpress.com
SciPhile – תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות – של נעם לויתן http://lokissciphile.wordpress.com

דפים וקבוצות בפייסבוק

דוידסון און-ליין – https://www.facebook.com/DavidsonOnLine
חשיבה חדה – https://www.facebook.com/groups/sharp.thinking
מדע גדול, בקטנה – https://www.facebook.com/MadaGB
חדשות המדע- https://www.facebook.com/profile.php?id=1000024014
מדע על קצה המזלג – https://www.facebook.com/groups/ronia/?ref=br_rs
ספקנים בפאב – https://www.facebook.com/groups/389193930236/
תרבות-מדע בחמד"ע – https://www.facebook.com/groups/148445496824/?ref=

ערוצי יו-טיוב

בקירוב גס של ירון אסא – https://www.youtube.com/user/roughapprox
החללית, תכנית אינטרנט על החלל – https://www.youtube.com/playlist?list=PLCqO_tKOIN-
מדע גדול, בקטנה של עופר סדן – https://www.youtube.com/channel/UCtNWLmVaBD6czZyxT
מאגר הסרטונים של מכון דוידסון לחינוך מדעי – http://www.youtube.com/user/davidsonweb
ScienceReasonIsrael  – https://www.youtube.com/channel/UC7LoG5hqe-M89pcGv
עצלנות אינטלקטואלית http://www.youtube.com/channel/UCo9-OrvE6roPkesVPl

מגזיני מדע פופולרי

אודיסאה – http://odyssey.org.il/ ; https://www.facebook.com/OdysseyMagazine1
גליליאו – http://timeout.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%9
גליליאו צעיר – http://youngalileo.allmag.co.il
סיינטיפיק אמריקן ישראל – http://sciam.co.il
פופולר סיינס ישראל – http://popularscience.allmag.co.il

פודקאסטים

דוקטור למה של רועי צזנה – http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&;…
הכוורת של דפנה שיזף – http://www.hakaveret.org
ספק סביר של ירון אסא, ערן אבירם, ליאורה לוי וחברים נוספים – http://www.safeksavir.co.il
עושים היסטוריה עם רן לוי – על מדע, טכנולוגיה והיסטוריה – http://www.ranlevi.com
קטעים בהיסטוריה של יובל מלחי – http://historia.co.il

פורומים

פורום חדשות המדע בתפוז (בן חורין)
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f

פורום ביולוגיה ומדעי החיים בתפוז (d e m o sthenes)
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f

פורום לימודי פיזיקה בתפוז (Practical Realist)
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f
http://goo.gl/Rt2A0xhttp://goo.gl/Rt2A0x

 

*במידה ואתרכם לא מופיע ברשימה, אתם מוזמנים לעדכן אותו בלחיצה על הקישור הזה