התמונה לקוחה מויקיפדיה- יצירה של Bruno de Giusti בהתאם  לתנאי רישיון CC-BY3.0
לרוות דגים- מתוך ויקיפדיה ( Bruno de Giusti) בהתאם לתנאי רישיון CC-BY3.0

רוב הדגים הינם מטילי ביצים, מאידך כ-99% מהלרוות (בעברית "פגית"; שלב התפתחותי ירוד במחזור החיים של חלק מבעלי החיים) מתות בטבע בתוך הימים הראשונים מרגע בקיעתן וכ-80% מתות בתוך מכלים חקלאיים (תקופה זו נקראת "התקופה הקריטית"). עד היום לא היתה ידועה הסיבה לכך, עד שמחקר חדש, אשר נערך על-ידי תלמיד המחקר ויקטור קינה וד"ר רועי הולצמן מהמחלקה לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל-אביב, העלה תשובה מבוססת לכך. החוקרים טענו, בעקבות הניסויים שעשו, שהסיבה לתמותה היא מוות מרעב בשל הקושי של הלרוות לשאוב את המים עם המזון המפוזר בתוכם. גוף הלרווה הוא גוף קטן מאוד אשר נמצא בתוך נוזל המים. כאשר גוף נמצא בתוך נוזל, נוצרים קשרים חשמליים חלשים בין הנוזל לגוף ובשל גודלה הקטן של הלרווה, השפעתם של קשרים אלו עליה גדולים מאוד. לכן קשה מאוד ללרווה לייצר זרם מספיק חזק אשר מצליח לשאוב חומרי מזון אל תוכה וכך היא גוועת ברעב. לרוות אשר מצליחות לעמוד בתקופה זו, וכאמור הן מעטות מאוד, גדלות קצת יותר ואז סיכויי ההישרדות שלהם גדלים באופן ניכר. מחקרי המשך ויצירת דרך להתמודד עם בעיה זו, אולי בעזרת שינוי צמיגות המים או פיתוח מזון שקל יותר לשאוב אותו, יכולים למנוע את ההפסדים העצומים אשר חווים החקלאים המתעסקים בדגה.

מבוסס על ידיעתה של אורנה כהן, גיליון גלילאו מ"ס 191, ע"מ 44-45.

 

קישור לידיעה-אתר אוניברסיטת תל-אביב

קצת על הלרווה (פגית)

צילום התמונה: עופר בן חורין
צילום התמונה: עופר בן חורין

האוקיינוסים, למרות שהם יותר מ-70% משטח פני כדור הארץ, הינם האיזורים שהכי פחות נחקרו מכל מקום אחר על פני כדור הארץ. הם טומנים בחובם סודות רבים אשר חלקם קשור בעברו של כדור הארץ ובתחילתם של החיים.
הדרך בה המדע מנסה לחקור איזורים מופלאים אלו מודגמת ב"תערוכת הספינות והים" במדעטק- תערוכה אשר מקיפה את עולם הים והספינות מכיוונים שונים, כאשר כל כיוון מודגם בעזרת אמצעי המחשה אחד או יותר.
בתערוכה מציגים את האוקיינוסים וחשיבות הזרמים בתוכם (למשל זרם הגולף, אשר יוצא ממפרץ מקסיקו לכיוון חופי מערב אירופה). מוצגים מכשירי מחקר כמו סונר סורק צד, אשר ממפה את קרקעית האוקיינוסים בעזרת גלי קול, וכמו מודדי גלים וזרמים.
בהמשך מוסברת יכולת הספינות לצוף ולנוע בעזרת מפרשים ואמצעים אחרים ואת הדרך לאזן אותן נכון מול גלי הים. ישנה הדגמה של חליפת אמודאי, אדם אשר עוסק בעבודה על פני קרקעית האוקיינוס בעומקים של עד 700 מטרים, וישנה המחשה של מה יקרה במקרה שגל צונמי יתקוף את חופי הארץ.
התערוכה מתייחסת גם למה שמתרחש בנמלים. אפשר להשיט ספינה קטנה אל איזורי פריקה בתוך בריכה גדולה אשר נמצאת באיזור התערוכה ואפשר לשחק במשחק הדמייה אשר בו מודגמת הדרך להטעין ולפרוק מכולות בנמל.
חלק מעניין נוסף בתערוכה הוא תיאור מיני בעלי החיים המזיקים אשר מגיעים אלינו מים סוף (דרך תעלת סואץ) ומהאוקיינוס האטלנטי כשהם צמודים לאניות. דוגמא ליצור כזה הוא למשל קיפודג רב-קוצי או בלשון העם "אבו נפחא", יצור ימי אשר מסוגל לנפח את גופו ולסמר קוציו, המכילים רעל, על מנת להקשות על אויביו לטרוף אותו.
בסופה של התערוכה ישנו חלק אשר מדגים בסרטוני וידאו כיצד יראו ספינות העתיד, אשר יוכלו לנוע בעזרת אנרגיות של השמש, הרוח ואפילו הגלים.
התערוכה כולה מלווה בסרטוני וידאו, המחשות צלילה, פירוט תפקידם של אנשי הצוות על האנייה ואפילו הפעלת מלגזה בנמל- הכל כדי לייצר חוויה רב חושית.

 

התערוכה באתר מדעטק חיפה

קצת על האוקיינוסים

אוקיינוסמקורות המים, אשר עומדים לרשות האוכלוסייה האנושית, מדלדלים והולכים וכבר כיום כ-40% מאוכלוסיית העולם חיה בתנאים של חוסר מים. מחסור זה ילך ויגבר בגלל הצורך בניצול המים כיום ובעתיד לצורכי השקיה של שדות חקלאיים וגידול חיות משק.
לאחרונה גילו חוקרים אוסטרליים מאגר מים עצום מתחת לקרקעית האוקיינוס. מאגר זה, אשר מכיל בתוכו מים מתוקים, אך גם מים מעט מלוחים בנפח של כ-500,000 קילומטרים מעוקבים של מים, יכול להיות הפתרון למחסור המים.
לטענת החוקרים, האקוות הללו ("אקווה" בלטינית פירושה מים) הצטברו במשך מאות אלפי שנים בתקופה שבה פני הים היו נמוכים יותר, לפני הפשרות מי הקטבים ונשארו מוגנות בזכות היותן כלואות מתחת לשכבות חרסיות ומשקעים אחרים. אקוות אלו, אם אכן יישאבו נכון, יכולות להעניק לאנושות מים לשנים רבות.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על אקוויפר- מאגר מים תת-קרקעי על פני היבשה

file3351253770084מדוזות הם יצורים ימיים אשר תנועתן יכולה לרתק ולהקסים. מאידך הן גם גורמות נזקים גדולים למתרחצים, לענף הדייג ולמערכות קירור של כורים להפקת חשמל.
חוקרים מהמכון הטכנולוגי המתקדם בדרום קוראיה, בראשות פרופ' היון מיונג (Myung), פיתחו רובוט מיוחד בשם JEROS-Jellyfish Elimination Robotic Swarm. רובוט זה עשוי מזוג מצופים וממערכת להבים מסתובבת, אשר מיועדת להשמיד נחילי מדוזות באזורי החופים וכך למנוע את פגיעתן.
החוקרים יצרו קבוצת רובוטים אשר נעה בעקבות רובוט ראשי אל ריכוזי מדוזות ומשמידה אותן. בניסוי שעשו פוררו הרובוטים מדוזות במשקל של 900 ק"ג תוך שעה.
מתנגדי השיטה טוענים שתוצרי פירוק המדוזות יכולים לשקוע, ליצור זיהום נקודתי ואף להוביל לרבייה רבה מאוד של מדוזות בגלל השתחררות תאי זרע וביצים. ביקורת נוספת לגבי השיטה היא שישנם מדוזות בעלות מעטה קשיח יותר אשר עלול לתקוע את להבי הרובוט.

מבוסס על ידיעתו של עידו גנוט, עיתון גלילאו מ"ס 183, ע"מ 10-11.

 

סרטון אשר מראה כיצד מושמדות המדוזות- YouTube

קצת על המדוזות

file000178234555חוכמת ההמון היא תופעה שבה אם נותנים להרבה אנשים לשער פתרון בעיה מסוימת, דיוקם יהיה גדול יותר מאשר מומחים שינסו לפתור את הבעיה.

שיתוף פעולה של חוקרים אמריקאים ובריטים גילה שימוש בטכניקת "חוכמת ההמון" אצל דג בשם "גבנון זהוב". דגים אלו נרתעים מאור שמש ישיר ומעדיפים צל. התברר שמספר דגים מועט מתקשה למצוא את הצל, אך כשמדובר בכמות דגים גדולה יותר, הדגים שנמצאים בצל מאיטים את תנועתם יחסית לשחייתם באור. סימן זה מסמן לדגים האחרים לידם לשחות לאט גם כן י כך שלבסוף כל הדגים נמצאים בצל.
מחקר זה מראה על חשיבות ההתקבצות בקבוצה יחסית להתנהלותו של יחיד. המחקר משליך על התנהגויות קבוצתיות של בעלי חיים כמו עופות בנדידה או התנהגות אנשים בבורסה- התנהגויות שבהן לפרט בודד אין מטרה ברורה אך כצוות, כקבוצה, המטרה ברורה ומושגת.

 

מבוסס על ידיעתם של נעם לויתן ויונת אשחר, עיתון גלילאו מ"ס 176, ע"מ 16.

 

קישור לידיעה-עיתון גלילאו

קצת על חוכמת ההמון

שפמנון הינו דג יחסית גדול שיכול להגיע עד למטר וחצי ואף יותר. דגים אלו ניזונים לרוב מדגים קטנים וסרטנים.
מחקר חדש שנערך על-ידי מדענים צרפתיים בראשות ג'וליאן קשרוסה
גילה ששפמנונים בנהר קטן ליד אלבי פיתחו טכניקת צייד מתוחכמת שבה הם קופצים על הגדה (פעולה אשר נקראת החפה או beaching) אל תוך קבוצת יונים שהגיעה להתרחץ על מנת לצוד אותם.
שיטת צייד כזו היא הראשונה שנצפית אצל דגים שאינם יונקים ימיים והיא אופיינית דווקא לפרטים הקטנים יותר, כנראה בשל אי יכולתם להתמודד עם השפמנונים הגדולים על הדגה בנהר.
עצם נפיצות ההתנהגות הזו באוכלוסייה אחת יכולה להעיד על התנהגות אשר נלמדת חברתית, התנהגות שבגלל הצורך בהתבוננות וחיקוי ולא באינסטינקטים, אינה אמורה להיות אופיינית לדגים.

מבוסס על ידיעתם של יונת אשחר ונעם לויתן, עיתון גלילאו מ"ס 174, ע"מ 14-15.

קישור לידיעה באנגלית

קצת על השפמנון

רוב הטורפים משתמשים באחת משני גישות על מנת לצוד את טרפם- או שהם מתמחים בציד של סוג טרף אחד בלבד או שהם צדים מגוון של בעלי חיים בלי להתמחות באחד מהם.
חוקרים אוסטרליים, בראשם דיוויד הוקינג חקרו את שיטות הציד של כלב הים הנמרי. התברר שאותו כלב ים משתמש בשני השיטות על מנת לצוד. בזכות ניבים חדים ושינים חותכות הוא מתמחה בציד של פינגווינים וכלבי ים ואילו בעזרת יכולת ליצור וואקום, לשאוב טרף פנימה ואז להוציא את המים כשהטרף נשאר בפנים בזכות סינון על-ידי השיניים הטוחנות, הוא מסוגל לאכול דגים רבים קטנים.
החוקרים טוענים שהסינון בעזרת השיניים יכול היה להוות את הצעד האבולוציוני הראשון לציד בעזרת מזיפות כפי שעושים לוויתי המזיפות וחקר מאובן של לוויתן קדמון אשר נקרא ג'אנג'וצטוס שחי לפני 27 מיליון שנה תומך בכך.

מבוסס על ידיעתם של יונת אשחר ונעם לוויתן, עיתון גלילאו מס' 173, ע"מ 16-17.

קישור לידיעה

מהן מזיפות?

המרשם העולמי של מינים ימיים (WoRMS) הינו בסיס נתונים פתוח, פרי עבודתם של חוקרים רבים בעלם, המתאר את כל המינים הימיים שנסקרו עד כה.
למרות מאגר זה, החוקרים סוברים שישנם לפחות כמיליון מינים, כשמתוכם תוארו רק כ-226 אלף ועוד 65 אלף מינים ממתינים לתיאור באוספים שונים, כך שמינים רבים יישארו בלתי מוכרים למדע.
בסיס נתונים זה מהווה דוגמה למאמץ ולהסכמה בינלאומית על הגדרות ושמות בתחום הביולוגיה הימית.

קישור לידיעה- אוניברסיטת תל-אביב

קישור למאגר המיניים הימיים (WoRMS)