depressionדיכאון, אשר תוקף אחד מכל שישה אנשים- גורם לנכות, לחוסר תפקוד וקשור לחילול של מחלות כלי דם ולב. תחום המחקר עליו די קופא על שמריו בשנים האחרונות, אך כעת, שיתוף פעולה של חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשותו  של פרופ' רז ירמיה לבין חוקרים מאוניברסיטת קולורדו, הביא לסוג של פריצת דרך בתחום.
החוקרים התמקדו בתאי המיקרוגלייה, שהם נציגי מערכת החיסון המהווים כ-10% מתאי המוח ותפקידם להתמודד עם חיידקים ווירוסים אשר תוקפים את המוח. במהלך הכנסת עכברים למצבי עקה, מה שגרם להם לדיכאון, שמו לב החוקרים שמספר תאי המיקרוגליה פחת אצלם. בעזרת שימוש בחומרים אשר המריצו את תאי המיקרוגלייה לחזור לכמותם התקינה, גילו החוקרים שניתן להקל על הדיכאון וגם להגביר את ייצור תאי העצב.
מחקר זה, מעבר לאפשרות יצירת תרופות חדשות לטיפול בדיכאון, מחזק את הקשר בין תאי מיקרוגלייה לבין דיכאון.

 

קישור לידיעה-אתר האוניברסיטה העברית

קצת על תאי מיקרוגלייה

כלביםהאמרה טוענת שהכלב הינו ידידו הטוב של האדם. מחקר חדש אשר נערך בהונגריה בעזרת fMRI מגלה שלכלבים יש איזור ייעודי לזיהוי קול במוחם, בדיוק כפי שקיים אצל בני אדם.
החוקרים סבורים שאותו איזור התפתח לפני כ-100 מיליון שנה, אצל האב המשותף לבני האדם ולכלבים והם סבורים שמעבר לאיזור הזה, ישנם איזורים נוספים אשר תואמים במוח הכלב ובמוח האדם- זאת בשל העובדה שהכלבים ובני האדם חולקים את אותה סביבה חברתית ולכן עיבוד המידע החברתי שלהם דומה.
במחקר השמיעו לבני אדם ולכלבים מאומנים, בעודם בתוך מכשיר fMRI , קולות שונים והתברר שהאיזור הפעיל אשר הגיב לגירויים קוליים אלו הינו זהה אצל בני האדם ואצל הכלבים. בכל זאת, ההבדל העיקרי בין בני האדם לכלבים היה שבני האדם הגיבו הרבה יותר מהכלבים לקולות דיבור מאשר לקולות אחרים.
מחקר זה, מעבר לשיטה חדשה לחקור את מערכת העצבים אצל הכלבים, יכול לפתוח פתח למחקרים אחרים אשר יכולים לזהות מרכזים משותפים נוספים לבני אדם ולכלבים.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

מה כלבים חושבים על בני אדם?-מחקר נוסף בעזרת fMRI

תמונת MRI של המוח במנח סגיטלי (כולל ארטיפקט בשם התקפלות)
תמונת MRI של המוח במנח סגיטלי (כולל ארטיפקט בשם "התקפלות")

אחד מהיישומים של סריקות MRI הם הדמיות תלת-מימדיות של גידולים, זאת לפני אופרציות ניתוחיות. סריקות אלו נעשות במסך מספר סריקות לאורך זמן על מנת להעריך את התפשטות הגידול, אך אומדן זה לוקה בחסר מאחר שהוא אינו מביא בחשבון בצורה מספקת שינויים נפחיים בגידול או שינויים פנימיים בתוכו.
מחקר חדש בראשותו של ד"ר ליאור וייצמן, אשר בו שיתפו פעולה חוקרים מהאוניברסיטה העברית וחוקרים מבית חולים איכילוב, הצליח לפתח אלגוריתם עיבוד תמונה חדשני, אשר מבצע כימות נפחי של הגידול לאורך זמן.
מערכת זו, אשר משולבת כבר באופן יישומי בתוך מכשיר MRI בבית חולים איכילוב מאפשרת לזהות שינוי נפחי בגידול לאורך זמן, לאתר אילו גידולים מגיבים טוב יותר לכימותרפיה ולזהות את המרכיבים הפנימיים של הגידול- וכך להקל על האונקולוגיים לקבל החלטות נכונות יותר לגבי האופרציות הרצויות.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על השיטה למדידת נפחי גידול במוח-אתר בי"ח איכילוב

מקבץ מחקרים אחרונים בתחום הדמיית ה-MRI- פורטל ה-MRI והדימות המוחי

תא לחץ
תא לחץ

עד היום הטיפול בפגיעות מוחיות לא היה אופטימי במיוחד וניתן רק בחלון זמן מוגבל לאחר הפגיעה.
מחקר חדש משולב של בית ספר סגול למדעי המוח ובי"ח אסף הרופא מגלה שטיפול בתא לחץ שבו ריכוז חמצן גבוה משפר משמעותית את תסמיני פגיעות מוחיות, גם שנים לאחר הפגיעה.
במחקר טופלו 60 מטופלים בעלי דרגות שונות של נזק מוחי בעזרת שהייה בתא לחץ עשיר בחמצן והתברר שיכולות התפקוד שלהם שופרו באופן מבטיח.
החוקרים מסבירים שיפור זה בכך שריכוז גבוה של חמצן בתא הלחץ, פי 10 מהחמצן שאנו נושמים, מאושש רשתות עצביות ומעיר תאי עצב רדומים.
מעבר לטיפול בפגיעות מוח, לשימוש בתא לחץ עשיר בחמצן יכול להיות גם יישום שהפרעות מוחיות רבות אשר קשורות לניהול האנרגיה במוח, כמו שיטיון או אלצהיימר.

 

קישור לידיעה- אתר בי"ח אסף הרופא

קצת על הטיפול בתא לחץ עשיר בחמצן

מהי רפואה היפרברית?

גניםהמחקר הקושר בין גנים לבין מחלות נמשך כל הזמן ולאחרונה התגלו עוד 11 איזורים חדשים בגנום אשר מעורבים בהתפרצות מחלת האלצהיימר.
גנים אלו התגלו בעקבות עבודה משותפת של קבוצת חוקרים בינלאומית שהקימו את ה-I-GAP- International Genomics Alzheimer's והשוו בין גנומים של יותר מ-74,000 בני אדם, בריאים וחולים, ב-15 מדינות. בנוסף ל-11 גנים אלו, התגלו עוד 13 גנים שיכולים להיות קשורים להתפתחות מחלת האלצהיימר, אך אלו עדין לא אומתו.
חלק מהגנים שהתגלו מלמדים את החוקרים על מעורבות מערכת החיסון במחלה ועל קשר גנטי איזורי בין מחלת האלצהיימר, לטרשת הנפוצה ומחלת הפרקינסון. חלק מהגנים שהתגלו גם תומכים במה שידוע במדע כקשור להתפתחות אלצהיימר כגון מסלולי העמילואיד והטאו.

 

קישור לידיעה- אתר eurekalert

על מחלת האלצהיימר ומחקרים אחרונים-פורטל הדימות המוחי

תאי עצבבעבר סברו המדענים שכל תא בגוף האדם מכיל את אותו ה-DNA, כאשר החלקים שיבוטאו ממנו תלויים בסוג התא ובתפקידו, אך לאחרונה מחקר בינלאומי אשר הובל על-ידי חוקרים ממכון סאלק בקליפורניה, בראשותו של פרופ' מייק מקונל, מצא שהגנום אשר נמצא בתוך כל תא עצב שונה מתא לתא במידה גדולה ממה שחשבו עד כה.
במחקר בודדו החוקרים כ-100 נוירונים מגופות אנשים שעברו ניתוח לאחר המוות ומצאו שכפולי DNA (נקראים CNV- Copy Number Variations)
ייחודיים לעד 41% מתאי העצב. בעבר גם נמצא ש-CNV, אשר מופיעים ספונטנית בתאי עצב, קשורים להפרעות במוח כמו סכיזופרניה ואוטיזם.
החוקרים סבורים שהשונות הזו בגנום, מקורה בשלבים בהתפתחות העובר והיא איננה תורשתית. הם סבורים שהסיבה לשונות זו בין תאי העצב משרתת קליטת חוויות חדשות בצורה טובה יותר או הצלחה בהישרדות בעת מגפת וירוסים גדולה. מאידך, על מנת להצליח להבין מדעית את הסיבה לשונות זו בצורה טובה יותר, יש צורך במחקרים נוספים.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על ה-CNV

file000288943151פרקינסון היא מחלה שבה נוצר חוסר במוליך העצבי דופמין על רקע התנוונות קבוצת תאי החומר השחור במוח.
עד היום הדרך לאבחן פרקינסון היתה על סמך תסמיניו של החולה או על ידי בדיקת Spect (בדיקה שעושה שימוש בחומרים רדיואקטיביים לדימות המוח), אך לאחרונה מחקר חדש המשותף לאוניברסיטת חיפה ולבית חולים רמב"ם, בראשותם של פרופ' שרה רוזנבלום וד"ר אילנה שלזינגר, מצא שניתן לאבחן פרקינסון גם על-ידי כתיבה.
חולי הפרקינסון מדווחים שהם חשו קודם כל בדעיכה ביכולות הקוגניטיביות שלהם לפני הדעיכה ביכולות המוטוריות שלהם ובמחקר הספציפי הזה, בו נעשה שימוש בלוח אלקטרוני וכלי כתיבה בעל עט עם חיישנים, ניסו החוקרות להראות הבדלים מובהקים באופן וצורת הכתיבה אצל חולי פרקינסון יחסית לאנשים בריאים.
ממצאי המחקר הראו שחולי פרקינסון, ביחס לקבוצת ביקורת בריאה, כתבו באותיות קטנות יותר, הפעילו פחות לחץ על משטח הכתיבה ובעיקר השהו את העט יותר זמן באוויר במהלך הכתיבה (מה שמעיד על ירידה ביכולת הקוגניטיבית כיוון שבזמן זה המוח מתכנן את הפעולה הבאה)
מחקר זה בעצם מאפשר אמצעי איבחון נוסף לחולי פרקינסון עוד טרם פריצת הסימפטומים הגופניים אצלם ויכול כך להוריד את העומס על המערכת הרפואית בעזרת איבחון על-ידי אדם שאינו רופא.

מבוסס על ידיעתו של אילן יבלברג, עיתון גלילאו מ"ס 182, ע"מ 44-45.

 

קישור לידיעה-אוניברסיטת חיפה

מהו פרקינסון ומחקרים אחרונים בתחום-פורטל MRI והדימות המוחי

פרצופיםהפרעת הכרה וגטטיבית, מה שמוגדר בפי העם "צמח", היא מצב רפואי חמור אשר נגרם בעקבות פגיעה מוחית נרחבת. חולים אלו אמנם מסוגלים לנשום בכוחות עצמם אך אינם מגיבים לגירויים חיצוניים, כמו כאב, ואינם מתקשרים עם סביבתם.
מחקר חדש, אשר נעשה במרכז הרפואי תל-אביב בראשותם של ד"ר חגי שרון ויותם פסטרנק תחת הנחייתה של פרופ' תלמה הנדלר, מגלה שחולים המוגדרים כ"צמחים" מצליחים לזהות פנים ואף מצליחים לבצע משימה של דימיון פנים מוכרות. המחקר נעשה על-ידי זיהוי איזורי מוח מתאימים באמצעות סריקת fMRI.
מחקר זה, הראשון מסוגו בעולם, מדגים שלפחות לחלק מהחולים אשר מוגדרים כ"צמחים", ישנה מודעות רגשית לסביבתם ושהם אף מסוגלים ליצור אותה באמצעות דמיונם.

 

קישור לידיעה

מהי הפרעת הכרה וגטטיבית?

שמן זיתתרכובת בשם אולאוקנתאל (Oleocantal) הינה תרכובת אשר מצויה באופן טבעי בשמן זית ואשר יוצרת תחושת חריפות וצריבה בגרון.
כבר בשנת 2005 התגלה שאותה התרכובת מסוגלת לדכא דלקות, ומחקר אחרון על האולאוקנתאל מטעם אוניברסיטת לואיזיאנה, מגלה שהוא גם מסוגל להתערב בייצור העמילואיד בטא- החומר אשר גורם להרס עצבי במחלת האלצהיימר.
במחקר, אשר נעשה על עכברים, נמצא שהאולאוקנתאל העלה את ריכוזם של שני חלבונים אשר תפקידם לפרק את העמילואיד בטא ולהעביר אותו מחוץ למוח.
יישומי מחקר זה יכולים להביא לייצור תרופות אשר יימנעו את הופעת מחלת האלצהיימר. הוא גם מחזק את יתרונותיה של הדיאטה הים התיכונית, דיאטה אשר מתבססת על צריכה גבוהה של ירקות טריים, ואשר מחקרים רבים מקשרים אותה לתוחלת חיים בריאה וארוכה יותר- בין השאר, שיעור מקרי אלצהיימר נמוכים ב-32%-40% לעומת אלו שלא שמרו על דיאטה שכזו.

 

קישור לידיעה-אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

קצת על שמן הזית וסגולותיו הרפואיות

מהי תזונה ים תיכונית ומעלותיה הבריאותיות?

מהו אלצהיימר ומחקרים אחרונים בתחום- פורטל MRI והדימות המוחי

150px-Mannitolמחלת הפרקינסון היא מחלה שבה מתים תאי מוח אשר מייצרים דופמין לאחר שנוצרים בהם גושי חלבון. מחלה זו, שבה חולים למעלה מ-20,000 ישראלים בשנה, מתחילה ברעד וקושי לנוע ומסתיימת בדמנציה.
חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, בראשות פרופ' אהוד גזית, פרופ' דני סגל וצוותם, גילו לאחרונה שממתיק מלאכותי בשם מניטול, אשר גם מצוי באופן טבעי בירקות כגון בצל, דלעת, אצות ים, פטריות ועוד, יכול לשפר בצורה ניכרת את מצבם המוטורי של זבובוני דרוזופילה וגם של עכברים, אשר בהם הושתל הגן הגורם למחלת הפרקינסון אצל בני האדם.
המניטול, המסוגל לעבור גם את מחסום דם-מוח, משמש כיום למגוון טיפולים, בין השאר לטיפול בבצקות קשות. הוא יכול להוות בעתיד בסיס לתרופות יעילות אשר ישפרו את מצבם של חולי הפרקינסון ואולי אף יבריאו אותם לגמרי.

 

קישור לידיעה-אתר רשת ב' (איתי נבו)

מהו המניטול?

על מחלת הפרקינסון- פורטל MRI והדימות המוחי