פייסבוקהאינטרנט מעניק לכולנו דרך להתבטא. הטקסטים הרבים שמצטברים לגבי כל אחד ואחד מאיתנו, אם יאספו בצורה הנכונה, יכולים לרמז רבות על האישיות שלנו ועל האופן שבו אנו מסתכלים על החיים. בשנים האחרונות צצו יישומי סטארט אפ רבים, המתבססים על מדעי המחשב, בלשנות ופסיכולוגיה, אשר מנתחים טקסטים כתובים בפייסבוק, בטוויטר וברשתות אחרות, ומנסים לזהות למשל פוטנציאל טרוריסטי אצל הכותב ולהבדיל, פוטנציאל שיווקי אצלו (ואז להתאים לו את הפרסומות הנכונות).
מחקר חדש אשר בוצע על-ידי גרגורי פארק (Park), חוקר מפילדלפיה שבארצות הברית, ואשר פורסם בכתב העת Journal of Personality & Social Psychology כלל 66,732 משתתפים אשר התקינו אפליקציה בפייסבוק שאספה את עידכוני הסטטוסים שלהם. במקביל העבירו לאותם אנשים מבחני אישיות. במהלך מחקר זה יצרו החוקרים אלגוריתמים מורכבים לניתוח השפה של המשתתפים, אשר חישבו את תדירויות השימוש בסימני השפה (כמו שימוש בריגשונים, סימני פיסוק, איות מקוצר ועוד), ויצרו מודל ניבוי אישיות על סמך הפרמטרים הללו.
בשלב הבא הם ניסו את מודל הניבוי על קבוצה של 4,824 משתתפי פייסבוק נוספים והוכיחו שמודל הניבוי שנוצר תואם בצורה מהימנה ותקפה את מבחני האישיות ומידע שמסר אדם קרוב לגבי אישיותם של אותם אנשים.
מחקר זה מצטרף לשורת מחקרים אשר מנתחים את השפה של משתתפי האינטרנט על מנת להפיק מהם מידע חשוב, מידע היכול לבוא לידי שימוש בתחומים רבים (אותו חוקר גם ביצע מחקר דומה על ציוצי טוויטר; ראו בקישור למטה- ע.ב.ח.). הביקורות על המחקר כללו, בין השאר, את העובדה שאותם משתתפים במחקר בשתי הקבוצות אישרו את התקנת האפליקציה אצלם, והשאלה אם הממצאים תקפים גם לאנשים שלא יאשרו זאת מרצונם?

מבוסס על כתבתה של ד"ר מרים דישון-ברקוביץ, גלילאו מ"ס 203, ע"מ 47-46

 

קישור לידיעה- אתר Timeout

קישור למאמר המקורי- קובץ PDF

דף הפרסומים של גרגורי פארק (Park)- כולל מחקרים נוספים בתחום הנדון

משטח מגעבשנת 1963 המציא דאגלס אנגלברט מאוניברסיטת סטנפורד את עכבר המחשב (נקרא עכבר בגלל דימיונו לעכבר חי- ע.ב.ח.). מאז עבר עכבר המחשב מספר גלגולים- מעכבר מכאני, דרך עכבר אופטו-מכאני ועכבר אופטי ועד לעכבר הלייזר. המצאת משטח המגע במחשב הנייד הולידה את הסברה שאנשים ינטשו את העכברים לטובת משטחי מגע, אבל בעיות של אמינות ונוחות שימוש לא הביאו למימושה של תחזית זו.
לאחרונה פיתחה חברה בשם סנסל (Sensel) התקן שנקרא Morph- משטח נגיעה, אשר מאיים להפוך את השימוש בעכברי מחשב להיסטוריה. משטח זה מורכב מ-20 אלף חיישנים (לעומת חיישנים בודדים הקיימים כיום במשטחי מגע), מה שמאפשר קשת עצומה של עוצמות ומחוות לחיצה בזכות אלפי נקודות מגע. משטח זה, אשר זכה עד כה לביקורות נלהבות מצד נסיינים, מסוגל לחבר אליו משטחי שליטה ספצפיים אשר יכולים להפוך אותו למקלדת, קלידי פסנתר ועוד ועוד. הוא מסוגל להתחבר בעזרת USB או בלוטות' כמעט לכל מכשיר ממוחשב- מחשבים, טאבלטים, סמרטפונים ועוד.
גמישותו של משטח זה והרבגוניות ביכולות הפעולה שלו ממצבים אותו במקום מבטיח לעשות שינוי חשיבתי בתחום זה. היחידות הראשונות שלו אמורות להגיע לשוק באמצע שנת 2016, כאשר מחירו כיום הוא פחות מ-250 דולר.

 

מבוסס על כתבתו של גיא לוי, כתב טכנולוגיה ומחשבים

 

 

התמונה מתוך אתר festo
התמונה מתוך אתר festo

חרקים כדוגמת נמלים ופרפרים, יודעים בטבע לפעול בשיתוף פעולה אחד עם השני על מנת להשיג מטרות מורכבות. לאחרונה חברה גרמנית בשם Festo הצליחה ליצור נחילים של פרפרים ונמלים רובוטיות אשר מסוגלים לתפקד ביחד ובשיתוף פעולה.
הפרפרים הרובוטיים הם בעלי מוטת כנפיים גדולה, אשר מאפשרת להם לנפנף בכנפיים פעם או פעמיים בשנייה. זמן התעופה שלהם הוא 2 דקות ואז הם צריכים להיטען במשך רבע שעה לשם המשך הפעולה. על מנת שהפרפרים לא יתנגשו בקירות, מצלמות רבות צופות בהם, ומתקשרות עם זוג משדרי אינפרא אדום שמותקנות על כל פרפר. הנמלים הביוניות, אורכן עד 13.5 ס"מ, כוללות זוג מצלמות בחלק הקדמי של גופן. גם הן עושות שימוש באותות אינפרא אדום לצורכי ניווט. בעזרת תכנות, אותן נמלים יכולות לעבוד בצוות ולהניע עצמים הגדולים מכל אחת מהן.
פיתוח זה, הקשור לתחום אשר נקרא ביו מימיקרי, פיתוח רובוטים בהשראת עולם הטבע, יכול להיות יריית הפתיחה לשלל פיתוחים מתקדמים יותר אשר יכולים לשמש בשלל תפקידים, ביניהם איסוף מידע, פעולות מרחוק ועוד, ולמלא תפקיד משמעותי בעולם הרובוטי של מחר.

 

אתר חברת Festo

קישור לכתבה -אתר TimeOut

סרטון המדגים את פעולת הנמלים הביוניות- אתר Youtube

כתיבההונאות רפואיות הפכו בשנים האחרונות נפוצות יותר ויותר. אנשים, במטרה להשיג פטורים או כסף מחברות הביטוח, משקרים בקשר למצבם הבריאותי ומאחר שהדיווחים כוללים לרוב סימפטומים סוביקטיביים, קשה לאתר שהמתלונן משקר. גם שימוש בפוליגרף, במקרה זה, איננו תמיד יעיל.
מחקר חדש, אשר נעשה על-ידי פרופ' שרה רוזנבלום (Rosenblum, S.) מאוניברסיטת חיפה, בין השאר בעזרתו של ד"ר גיל לוריא, ראש החוג למשאבי אנוש, מנסה להתמודד עם בעיה זו בעזרת מערכת ממוחשבת לאיבחון כתב יד- מערכת אשר הוכרזה לאחרונה כפטנט.
המחקר כלל מדגם אוכלוסיה של 98 נבדקים אשר התבקשו לכתוב שתי פסקאות על מצבם הבריאותי- פסקה אחת אמיתית ופסקה אחת שקרית. בזמן כתיבתם הופעלה המערכת לאיבחון כתב יד וניטרה נתונים כגון מידת הלחץ שמופעל על הדף, קצב ומהירות הכתיבה, משך הזמן שהעט נמצא באוויר ועל פני הדף ועוד.
תוצאות המחקר הראו שהמערכת אכן הצליחה להבדיל מתי המשפט שכתב האדם היה שקרי ומתי אמיתי. האבחנה הושגה בעזרת ניתוח הפרמטרים של מדידת הלחץ שהופעל על הדף וסדירות משיכת היד (שהתבטאה בגובה ובעובי של האותיות). כמו כן נמצא כי קיים שוני בין המשפטים האמיתיים לבין המשפטים השקריים גם בממדי הזמן, המרחב, הלחץ, גודל הכתב ומאפייני כתב נוספים שבדקו החוקרים אצל הנחקרים. ההסבר של החוקרים לממצאים אלו הוא שכאשר אדם כותב דבר שקר, נוצר במוחו עומס קוגנטיבי. עומס זה פוגע בצורה משמעותית בפעולות אוטומטיות כדוגמת כתיבה.
בעתיד, מקווים החוקרים, יוכל הרופא להשתמש במערכת כזו על מנת לזהות דיווח שקרי או אמיתי. לטענתם, למרות ההתפתחות הטכנולוגית, כתב היד הוא עדיין האמצעי הנפוץ ביותר לתקשורת יומיומית ואפשר לראות בצורה ברורה שלכל אדם סגנון כתיבה משלו.

מבוסס על כתבתו של אילן יבלברג, גלילאו מ"ס 197, ע"מ 40-41.

 

קישור לידיעה- אוניברסיטת חיפה

מחקר נוסף על אבחון מחלת הפרקינסון בעזרת כתב יד- אוניברסיטת חיפה

קצת על תהליך הכתיבה

מכוניתביקור במוסך איננו חוויה נעימה עבור אדם שאינו מבין במכוניות. מוסכים רבים מנצלים את חוסר ההבנה של הלקוח הממוצע להמצאת תקלות שלא היו ולגביית סכומי כסף מופרזים. חברת סטארט אפ ישראלית חדשה בשם אנג'י (Engie), אשר מאחוריה עומדים שני סטודנטים (גל אהרון ואלון הנדלמן) וסטודנטית (ירדן גרוס) מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, מפתחת בימים אלו אפליקציה לסמרטפון אשר מנסה לעזור לנו בעניין. את החברה מוביל יזם בשם אורי לוין.
האפליקציה, אשר מושכת מידע מרכיב בלוטות' (Bluetooth) המתחבר לשקע האיבחון של הרכב, מספקת מידע על המכונית ואז מסייעת באיתור והבנה של כמעט 10,000 תקלות רכב שונות. כמו כן היא עוזרת למצוא מוסך קרוב ואמין תוך חישוב עלויות הטיפול. האפליקציה גם מסוגלת לעדכן על תקינות לחץ השמן, על התרוקנות מיכל הדלק, להתריע לפני טיפולים ועוד.
האפליקציה והרכיב, אשר עדיין נמצאים בפיתוח, מוצעים כרגע ללקוחות בחינם וכך מתוכנן גם בעתיד. הרווח יגיע מבעלי המוסכים אשר יהיו מוכנים לתהליך של שקיפות מול הלקוחות, אשר מצידם יגיעו אליהם כאשר התקלה כבר מאובחנת וכך ייחסך זמן יקר. כמו כן מתכוונת אנג'י להתרחב לכיוונים של ניתוחי ביג דאטה (Big Data)- התבססות על מסד נתונים נרחב, המבוסס על תקלות שחוו משתמשים בעבר והצגת הפתרונות הנפוצים לגביהן.

מבוסס על כתבתו של עידו גנוט, גלילאו מ"ס 197, ע"מ 56-58.

 

קישור לכתבה המתארת את האנשים מאחורי החברה

אתר חברת אנג'י (Engie)

סרטון המציג את יתרונות האפליקציה- אתר Youtube

מחשב ווטסון-מתוך ויקיפדיה
מחשב ווטסון-מתוך ויקיפדיה

מערכת המחשוב ווטסון (Watson) של חברת IBM הינה מערכת מחשבים אשר מסוגלת במידה מסוימת לתקשר ולהבין תכנים בשפה אנושית. מחשב-על זה, שלב חשוב בהתפתחות הבינה המלאכותית, כבר ביצע כמה הישגים משמעותיים כמו להביס את אלופי העולם בשעשועון "מלך הטריוויה" (Jeopardy) ועוד.
יכולותיו של ווטסון להבין ניואנסים דקים של שפה אנושית מאפשרים לו להבין גם את השפה המדעית, כולל נוסחאות מסובכות. חוקר טיפוסי מצליח לקרוא כ-23 מאמרים מדעיים בחודש, כאשר מערכת של ווטסון הקרויה Watson Discovery Advisor, מערכת הזמינה כשירות ענן של IBM, יכולה לסרוק מאות מאמרים בזמן קצר, לנתח את הנוסחאות שלהם וכך לבחון השערות שונות במטרה לעזור בהמצאה, פיתוח ואישורי תרופות.
המערכת כבר נמצאת בשימושם של מספר אירגונים כמו חברת התרופות ג'ונסון את ג'ונסון, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ביילור ועוד. היא עוזרת להם לדעת באילו חלבונים כדאי להתמקד על מנת למצוא מבנה רצוי של תרופה ומאיצה את כל תהליכי המחקר הקשורים לכך.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על יכולות מחשב ווטסון (Watson)

טאבלטיםהקריאה מתוך מסכי מחשב, טאבלטים וסמרטפונים אט אט משתלטת על האופן שבו אנחנו קוראים מסמכים, ספרים וטקסטים אחרים. לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ומ-MIT פיתחו מסך מיוחד אשר משנה את התצוגה במסך בהתאם לראייתו של המשתמש, כך שאנשים בעלי בעיות ראייה לא יזדקקו יותר למשקפיים כאשר הם קוראים בו.
הפיתוח החדש, אותו מוביל פרופ' בריאן ברסקי (Brian Barsky) מאוניברסיטת ברקלי, משתמש בתוכנה ובאלגוריתמים מסובכים על מנת לשנות את הפקטורים השונים של התמונה, כמו למשל הבהירות, וזאת על מנת לכוון את קרני האור בכיוונים שונים. אלגוריתם זה מתוכנן לפתור בעיות ראייה שונות (לא רק קוצר או רוחק ראייה).
פיתוח זה, אשר בימים אלו מייצרים אב טיפוס שלו, יכול להיות מסחרי ולהשתלב בתכנון מסכים בעתיד, וגם אם לא, הוא בהחלט מותח את גבולות הטכנולוגיה בתחום זה להישגים שפיתוחים אחרים יוכלו להתבסס עליהם בעתיד.

תודה לשגיא כהן, כתב טכנולוגיה ומחשבים, על העזרה בהכנת הידיעה.

 

קישור לידיעה

מעל 50% מעדיפים קריאה ממסך- אתר Themarker

מדבקות עורבסוף שנת 2010 הומצאו באוניברסיטת ברקלי אשר במדינת קליפורניה, ארצות הברית, מדבקות אשר נקראות "עור חשמלי" (Electronic skin). מדבקות אלו, אשר יכולות להיות מודבקות על פני עור האדם, מכילות מעגלים, חיישנים ורכיבים אלקטרונים אחרים.
מאז הגילוי ועד היום הומצאו יישומים רבים אשר מרמזים על כך שמהפכה בתחום ההשגחה הרפואית עומדת ממש בפתח. חלק מהיישומים הם: מדבקה אשר תוכל להיות מודבקת על המצח ולשדר נתוני אא"ג (אלקטרואנצפלוגרם; רישום הפעילות החשמלית במוח), קרום עור אלקטרוני אשר יקיף את הלב וכך יוכל לאפשר פיקוח על פעילותו ואף לפעול כקוצב לב, מדבקה אשר תוכל לשחרר תרופות למחזור הדם לאחר ניטור ריכוז התרופה בדם, ומדבקה אשר תוכל לנטר התקדמות ריפוי של פצע, נניח לאחר ניתוח.
יכולת המדבקות להיות מודבקות בכל מקום בגוף, כך שהאדם יכול לנוע איתן, משפרת את היכולת לאסוף נתונים, כך שמעבר ליישומי הרפואה הרבים, יכולה להיות להן גם תועלת מחקרית רבה.

 

קישור לידיעה- אתר סיינטיפק אמריקן ישראל

קצת על מדבקות "עור חשמלי" 

צמיד לשמירה על ילדיםלפני מספר ימים דווח על ילד בן שנתיים, אשר נשכח ברכב על-ידי בני משפחתו ונפטר. בנוסף ישנם ארצות שבהן חטיפות של ילדים איננה דבר נדיר. עם בעיות אלו מנסה להתמודד פיתוח חדש של חברת הזנק ישראלית, אשר כולל צמיד המולבש על פרק היד של ההורה ושל הילד.
יוזמי הרעיון הינם אופיר זהבי, אסף קוטאי, רועי דרור ומאור פרץ, אשר פיתחו צמיד אשר מתריע כאשר צמיד הילד יוצא מטווח מסוים (אותו ניתן להגדיר מראש). הצמיד מבוסס על טכנולוגיית גלי רדיו (RF) ויתרונו הגדול שהוא אינו תלוי בסמרטפון או במכשיר חיצוני אחר. בצמיד ניתן להשתמש לא רק להשגחה על ילדים אלא גם על חולי אלצהיימר, חיות מחמד ועוד.
כרגע הפרוייקט נמצא בשלב של מימון המונים (ניתן להירשם אליו באתר המצורף) ומתוכננים לו שינויים עיצובים ויכולות נוספות כמו למשל "מצב שינה", בו ההורה יכול לכבות את ההתרעה כאשר הוא מתרחק מהילד בכוונה, יכולת התרעה אשר מופעלת ברגע שהוא נכנס לטווח המוגדר בשנית.

מבוסס על כתבתו של עידו גנוט, גלילאו 192, ע"מ 58-59.

 

קישור לאתר המיזם- Decision Bracelet

קישור לסרטון אשר מסביר על פעולת הצמיד-אתר youtube

סריקת MRI (סקן T2) אשר מדגימה שבץ הנגרם מקריש דם
סריקת MRI (סקן T2) אשר מדגימה שבץ הנגרם מקריש דם- התמונה מאתר אונ' rochester

שבץ מוחי ( Cerebro Vascular Accident-CVA, Stroke ) הינו מצב חירום רפואי נפוץ יחסית, אשר ללא טיפול מתאים יכול להביא לנכות קשה או למות הלוקה בו. הוא יכול להיגרם כתוצאה משני מצבים- שבץ איסכמי שבו קרישי דם החוסמים מעבר דם ושבץ המורגי אשר נגרם כתוצאה מדימום. בשבץ איסכמי הטיפול הוא הזרקת חומר ממיס קרישים אלא שטיפול זה יכול להזיק ללוקי השבץ ההמורגי.
לאחרונה לקחו חוקרים בריטיים מהאימפריאל קולג' בלונדון תוכנה אשר במקורה נועדה לזהות פני נוסעים בשדה התעופה והמירו אותה לתוכנה אשר מסוגלת לזהות דימום על סמך סימנים שונים. התוכנה החדשה הצליחה לחזות דימום בדיוק של 74% לעומת 63% בשיטות המקובלות.
התוכנה החדשה משפרת את הסיכויים למניעת גרימת נזק לאותם לוקי השבץ ההמורגי, אם כי דרוש עדיין מחקר מקיף על מנת להעריך טוב יותר את הפוטנציאל שלה.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה באנגלית- אתר אימפריאל קולג'

קצת על שבץ מוחי וההבדלים בין שני סוגיו