OLYMPUS DIGITAL CAMERAחשבו על כך שבמקום מסך המגע בסמרטפון או בטאבלט שעליו אתם מקישים, ניתן יהיה להשתמש בצמח חי על מנת לתמוך באפשרויות מגע רבות יותר.
מעבדות דיסני הצליחו לאחרונה לעשות זאת בעזרת כבל שהוכנס לאדמה שבה היה הצמח והפך את הצמח למתרגם מגע.
המערכת קרויה Botanicus Interactus ובה, בעזרת טכנולוגיה שנקראת Swept Frequency Capacitive Sensing (חישה קיבולית בסריקת תדרים), אפשר לקלוט סוגי מגע רבים יותר מאשר אנחנו רגילים במסך מגע סטנדרטי- כמו למשל ליטוף, התקרבות אצבע ועוד. פעולות אלו מתורגמות על-ידי המחשב לפעולות אשר תוכנתו מראש.
פיתוח תחום זה יאפשר בעתיד לתכנן כל מיני ממשקים אורגניים מסוגים רבים ושונים בעלי ממשק ריבוי מגע מתקדם.

 

קישור לידיעה והסבר על התהליך

בשנת 1947 החליפו טרנזיסטורים מוליכים למחצה, המבוססים על סיליקון, את שפורפרות הוואקום המסורבלות. חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג מציעים לשלב את הטרנזיסטורים הקיימים כיום בתוך תווך של שפורפרת ואקום על מנת לשפר את מהירותם.
לפי "חוק מור", כמות הטרנזיסטורים במעגל משולב אמורה להכפיל את עצמה כל 20 חודשים ולאחרונה מדענים חזו שהאפשרות למזעור הגיעה לקצה היכולת. החוקרים טוענים שעל מנת להגביר את מהירות המעגל, יש להגביר את מה שנקרא "זמן מעבר האלקטרון"- הזמן שלוקח לאלקטרון יחיד לעבור מהתקן אחד להתקן שני ושזמן זה יקטן כאשר המוליכים למחצה ימצאו בתוך תווך שהוא ואקום (מצב של ריק, חוסר חומר), כיוון שאז האלקטרון ינוע בחופשיות, בלי להיתקע בחלקיקים אחרים.
לשם כך, החוקרים פיתחו שיטה להוצאת אלקטרונים מתוך איזור הוואקום על ידי הפעלת מתח חשמלי קטן תוך שימוש בכוח הדחייה האלקטרומגנטי.

קישור לידיעה- אתר chiportal

מהו חוק מור?

file000252322528מכשיר ה-fMRI הוא מכשיר, אשר מגלה אילו איזורים במוח מופעלים כאשר האדם מבצע פעולות או חושב על דברים מסוימים, על-ידי איתור כמות הדם המוזרמת אליהם. כאשר האדם חושב על הזזת רגליו, גם אם הוא לא מזיז אותם, מוזרם יותר דם אל האיזור במוח אשר אחראי על הזזת הרגליים.
את הרעיון הזה ניצל ד"ר דורון פרידמן, ראש המעבדה לחקר הווירטואליות במרכז הבינתחומי בהרצליה, בשיתוף פרופ' רפאל מלאך ממכון וייצמן.
בניסוי שעשו, שכב סטודנט בשם אורי כהן במכשיר ה- fMRI והצליח להזיז רובוט בצרפת בעזרת חשיבה בלבד על פעולות שברצונו לעשות. המידע זרם דרך לווין מתוך מכשיר ה-fMRI אל מעבדת הרובוט בצרפת.
הרעיון הזה יכול להיות מיושם בתחומים שונים- כמו למשל אדם משותק אשר ירצה להניע את גפיו בעזרת תותבות או גיימרים שירצו לשחק בעזרת כוח המחשבה בלבד.
הבעיה היא שעדיין לא כל אחד יכול להצליח לעשות זאת מאחר שיש צורך בריכוז עצום בפעולות שרוצים לעשות וביכולות המוח הספציפי להפעיל ביעילות את אותם האיזורים, אך הניסוי בהחלט פותח פתח ליישומים עתידניים בתחום.

 

קישור לידיעה-themarker

איך לקרוא מחשבות בעזרת ה-fMRI?

מחשבי על משמשים כיום ליישומים אשר דורשים כוח מיחשוב חזק כמו ניתוחים אנליטיים, בניית מודלים, סימולציות מורכבות לצרכים מדעיים, ביצוע פעולות על מאגרי נתונים גדולים ועוד.
TOP500 היא רשימת דירוג של המחשבים החזקים בעולם אשר מתפרסמת מידי שלושה חודשים על ידי גוף מחקר בלתי תלוי הכולל מדענים גרמניים ואמריקאים.
המחשב החזק כיום בעולם הוא Q BLUE Gene/ שכינויו "סקוייה" מתוצרת IBM. כוח המיחשוב שלו הוא 16.32 פטה-פלופס (כשכל פטה-פלופס הוא קוודריליון פעולות חישוב מתמטי בשנייה. הוא מותקן במעבדה הלאומית האמריקאית על שם לורנס ליברמור.

על פרויקט top500

כמה זה פטה-פלופס?

עיכובים בדרכים, כמו פקקים, נגרמים בעיקר בגלל חוסר תיאומים בין הנהגים בכביש.
רעיון ספרדי המכונה SARTRE (בעברית- רכבות דרכים בטוחות עבור הסביבה) מנסה ליצור רכבת של מכוניות המונהגות על-ידי המכונית המובילה.
הפרויקט הזה לוקח מספר מכוניות והופך אותם למעיין רכבת.
הדבר מתבצע כך- רק במכונית הראשונה יושב נהג מיומן (זהו ה"קטר"). בשאר המכוניות יושבים אנשים, אך הם אינם נוהגים אלא עוסקים בפעולות של דיבור בפלאפון, קריאת עיתון, שתיית קפה ועוד. בעזרת חיישני לייזר, מצלמות אלחוטיות ורדאר, שאר המכוניות עוקבות בדיוק מדהים אחרי פעולות המכונית הראשונה.
פרויקט זה, אם אכן יצליח, יביא לשיפור היעילות והבטיחות בדרכים וגם לפינוי זמן שבו יוכל הנהג לישון או לעסוק בפעולות פנאי אחרות במקום נהיגה.

קישור לידיעה- אתר הידען

מידע נוסף על הפרויקט

הממריסטור (חיבור בין נגד וזיכרון- Memory Resister) הוא הרכיב החשמלי החדש ביותר המצטרף לשלושה שלפניו- כבל, נגד וסליל.
כיום, כ-40 שנה לאחר גילויו, הוא מתחיל להיכנס אל המיחשוב של ימינו ולשנות לחלוטין את צורת שמירת הזיכרונות שקיימת כיום.
שמירת הזיכרונות כיום נעשית על-ידי זיכרונות DRAM, זיכרונות יקרים, צורכי אנרגיה רבה ונדיפים (משמע נמחקים כשאין זרם חשמלי) ועל-ידי זכרונות NAND שאינם נדיפים (זוכרים מידע גם כשאין זרם חשמלי), אך אינם מספיק מהירים (זיכרונות אלו נמצאים בכוננים הקשיחים ובדיסק און קיי).
הממריסטור לוקח את היתרונות של שניהם ללא החסרונות- משמע הוא מספיק מהיר והוא בלתי נדיף. כמו כן הוא צורך מעט מאוד חשמל.
זיכרון מהיר תגובה שכזה, שאינו נדיף, יכול לשנות ולשפר את כל הזיכרון הקיים כיום במחשבים, טאבלטים, מיחשוב לביש ועוד. כמו כן שילוב רכיבי הממריסטור עם הספינטרוניקה (מגנטים מיקרוסקופים המשנים את המגנטיות שלהם בהתאם לאלקטרונים החולפים דרכם) יכולים לאפשר בניית מעבד נוירוני, משמע מעבד המחקה את פעולת המוח האנושי.

הממריסטור- ויקיפדיה

קישור לידיעה- Ynet

חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' פיתחו משחק מחשב משוכלל, אשר הוצב לאחרונה גם במכון האיידס (מכון "נווה אור") של בית חולים קפלן ברחובות, אשר מאפשר לאתר ליקויים בתפקוד הנוירו-קוגניטיבי של מטופלים לאורך זמן.
לאחרונה הוכח שנשאות נגיף ה-HIV 1 קשורה לירידה ביכולות הנוירו-קוגניטיביות, כמו התפתחות שיטיון, יכולות מוטוריות, יכולות לתפקד באופן נורמלי במקום העבודה ועוד. כיום, כשהאיידס הפכה להיות מחלה כרונית, פגיעה שכזו משפיעה באופן משמעותי ולאורך זמן על הנשאים.
המחשב בודק רמת תפקוד מוטורי, זמן תגובה, יכולת זיכרון, תיאום קשר עין, ורמת קשב וריכוז וכך ניתן לעקוב לאורך זמן אחרי מצבם הנוירו-קוגניטיבי של הנשאים ולהעניק להם את הטיפול התרופתי המתאים.

קישור לידיעה-אתר הידען

מחלת האיידס

הספינטרוניקה מוגדרת כמדע אשר משתמש לא רק במטען האלקטרון אלא גם במגנטיות שלו- הספין. ההתבססות על שדות מגנטיים של האלקטרונים אפשרה לייצר קורא דיסקים ולהגדיל את הקיבולת שלהם פי אלף ויותר.בהמשך נוצרו זכרונות מגנטיים שנקראים M-RAM האמורים להחליף את ה-RAM.
השילוב של הספינטרוניקה עם הננוטכנולוגיה יביא לייצור של מחשבים קוונטים אשר ימשיכו ואף יפרצו את גבולות חוק מור (האומר שעוצמתם של מעבדים מוכפלת כל שנה וחצי).

קישור לידיעה- אתר הידען

הרצאה על הספינטרוניקה- youtube

חוקרים ביבמ הצליחו לפתח שבב קטן אשר מסוגל להעביר בעזרת שימוש באור טריליארד סיביות נתונים (טראביט אחד) בשנייה. במהירות כזו אפשר יהיה להעביר את כל תכולת ספריית הקונגרס האמריקאי תוך פחות משעה.
השבב נקרא Holey Optochip (שבב אופטי מחורר) בשל 48 חורים שנקדחו בגבו ואשר דרכם חודרים האותות האופטים. השבב עובד על אותות אור (רשת אופטית מקבילה) במקום באלקטרונים הנעים על גבי חוטים. יתרונותיו האחרים הם גודלו הקטן וצריכת הזרם הנמוכה שלו.

קישור לידיעה- IBM

מראה השבב Holey Optochip

הסונר והאולטרה-סאונד הם טכנולוגיות אשר משדרות וקולטות אותות קוליים ועל סמך ההד החוזר מייצרות תמונה.
בעלי חיים אשר מכונים "ביוסונריים" כדוגמת עטלפים, חולדות תת-קרקעיות ודולפינים, משתמשים במערכת כזו על מנת להתמצא בסביבתם ובצורה הרבה יותר יעילה מאשר הטכנולוגיות.
מחקר משותף של פרופ' נתן אינטרטור מאוניברסיטת תל-אביב ושל פרופ' ג'ים סימונס מאוניברסיטת בראון בארצות הברית מגלה שיעילות הביוסונריים נובעת מעיבוד נתונים מתוחכם בזמן אמיתי.
עיבוד שכזה, אשר נעשה תוך מיקרו שניות, מאפשר תמונה בעלת רזולוציה גבוהה ביותר של כמה עצמים בסביבה, תוך צריכת אנרגיה מזערית.
החוקרים בנו, על סמך ניסויים ותצפיות בבעלי החיים הביוסונריים, מודלים מתמטיים אשר יאפשרו פיענוח יעיל ומדוייק יותר של אותות הקול החוזרים.
בעזרת מידע זה מקווים החוקרים ליצור דור חדש ומדוייק יותר של מערכות אולטרה-סאונד, אשר מעבר להיותם זולות וניידות, יהוו אלטרנטיבה טובה למכשירי ה-CT וה-MRI המסורבלים, היקרים והגדולים.

קישור לידיעה

הסבר על האולטרה-סאונד