הספינטרוניקה מוגדרת כמדע אשר משתמש לא רק במטען האלקטרון אלא גם במגנטיות שלו- הספין. ההתבססות על שדות מגנטיים של האלקטרונים אפשרה לייצר קורא דיסקים ולהגדיל את הקיבולת שלהם פי אלף ויותר.בהמשך נוצרו זכרונות מגנטיים שנקראים M-RAM האמורים להחליף את ה-RAM.
השילוב של הספינטרוניקה עם הננוטכנולוגיה יביא לייצור של מחשבים קוונטים אשר ימשיכו ואף יפרצו את גבולות חוק מור (האומר שעוצמתם של מעבדים מוכפלת כל שנה וחצי).

קישור לידיעה- אתר הידען

הרצאה על הספינטרוניקה- youtube

חוקרים ביבמ הצליחו לפתח שבב קטן אשר מסוגל להעביר בעזרת שימוש באור טריליארד סיביות נתונים (טראביט אחד) בשנייה. במהירות כזו אפשר יהיה להעביר את כל תכולת ספריית הקונגרס האמריקאי תוך פחות משעה.
השבב נקרא Holey Optochip (שבב אופטי מחורר) בשל 48 חורים שנקדחו בגבו ואשר דרכם חודרים האותות האופטים. השבב עובד על אותות אור (רשת אופטית מקבילה) במקום באלקטרונים הנעים על גבי חוטים. יתרונותיו האחרים הם גודלו הקטן וצריכת הזרם הנמוכה שלו.

קישור לידיעה- IBM

מראה השבב Holey Optochip

כ-1.8 מיליון בני אדם סובלים בעולם מאי ספיקת כליות ונאלצים להגיע לבית החולים 3-4 פעמיים בשבוע, 4 שעות כל פעם והתחבר למכונה ענקית אשר מנקה את דמם. מכונת הדיאליזה הענקית אמנם מפנה אוריאה (שתנן-פסולת חנקנית) ומלחים אבל לא מפנה רעלים מסוימים אשר נשארים בדם החולה.
ד"ר רחלה פופובצר מאוניברסיטת בר-אילן יזמה בניית מכשיר דיאליזה קטן ונייד אשר יושתל בתוך החולה ויבצע דיאליזה 24 שעות ביממה, כך שגם יפנה רעלים אחרים וגם יאפשר לחולה ניידות.
שיטת הפעולה של המכשיר היא בעזרת ננו-חלקיקים אשר סופחים אליהם את המולקולות הרעילות בדם בעזרת קשרים כימיים וכך יכולים להצליח בעתיד לתרום לרווחתם של חולי אי-ספיקת כליות בעולם כולו.

קישור לידיעה

אי-ספיקת כליות

עיקרון העבודה של הדיאליזה

מדענים מחברת IBM הצליחו ליצור סיבית זיכרון שגודלה רק 12 אטומים, כשכיום התקני האחסון צורכים כמיליון אטומים לאחסון כל סיבית בודדת של נתונים (סיבית אחת של נתונים, ביט, היא הפיסה הבסיסית של המידע שמסוגל המחשב להבין והיא יכולה להיות במצב 1 או 0, משמע יש חשמל או אין חשמל).
על מנת להגיע להישג זה עשתה IBM  שימוש בטכנולוגיה אחרת לחלוטין במה שנהוג כיום בעולם אחסון הנתונים. הטכנולוגיה הזו משתמשת באנטיפרומגנטיות (antiferromagnetism), מגנטיות לא רגילה שבה טורי מוליקולות מגנטיות מסתדרים לסירוגין במערך קטבים בכיוונים מנוגדים.

קישור לידיעה

מהי סיבית של מידע?

מדענים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן הצליחו לפתח ננו-חומר חדש אשר מסוגל לשנות רכיבים במחשב בהתאם לצרכים שמוכתבים לו.
הננו-חומר הזה מנתב אלקטרונים ואז מסוגל ליצור רכיבים אלקטרונים שונים כמו נגד, מיישר זרם, דיודה וטרנזיסטור- הכל בהתאם למה שמוכתב לו.
בעזרת חומר זה חושבים המדענים להתגבר על מצב שבו רכיבים אלקטרוניים קטנים מאוד מאבדים את התכונות שלהם וליצור חומר גמיש אשר מסוגל לתכנת את עצמו.

הידיעה על המחקר

הסבר על רכיבים חשמליים שונים

רקמות מלאכותיות כבר יכולות להיות מסונתזות במעבדה (אם כי עדיין לא איברים גדולים) ולאחרונה הצליחו חוקרים גרמניים להכין כלי דם מלאכותיים על מנת שיוכלו לספק חומרי תזונה לאותן רקמות מלאכותיות ובעתיד גם לאיברים שלמים וכך להחליף את הצורך בהשתלות.
כלי הדם הללו מודפסים בעזרת מדפסת תלת-ממדית אשר מניחה שכבות אחת אחרי השנייה וקושרת אותם בעזרת קרינה על-סגולה.

קישור לידיעה

קצת על השתלת איברים

צוות מדענים משולב מקוריאה, גרמניה וארצות הברית הצליח למקד אנרגיה של פעימות לייזר  בטווח הספקטרום של קרינה תת-אדונה בעזרת ננו-משפך וכך ליצור הבזקי אור אולטרה-סגול ממוקד במיוחד.
המסנן משמש כמסנן אורכי-גל כך שבפתח אחד שלו נכנסת קרינה תת-אדומה ובפתח השני, הצר יותר, יכולה לצאת רק קרינה על-סגולית.

קישור לידיעה

קצת על הספקטרום

חוקרים מהטכניון פיתחו מערך חיישנים אשר מאפשר זיהוי של טרשת נפוצה בעזרת הבל הפה.
טרשת נפוצה היא המחלה הנוירולוגית הנפוצה אצל "מבוגרים צעירים" וניתנת להבחנה על סמך תסמינים כמו הפרעות ראייה, עייפות קשה, פגיעה בקורדינאציה ובתחושות השרירים ועוד. המחלה מאובחנת סופית בעזרת MRI ודיקור מותני.
תוצאות מחקר צורת אבחון זה הינם ראשוניות, אך מתן אפשרות לאבחון טרשת נפוצה בבדיקה פשוטה תוזיל את מחיר האבחון ותמנע פעולות פולשניות.

קישור לידיעה

הסבר על טרשת נפוצה

כימאים מארצות הברית פיתחו מנוע חשמלי בגודל של פחות ממילארדית המטר אשר מורכב ממולקולה יחידה של בוטיל-מתיל-סולפיד.
מנוע זה שובר את שיא גינס האחרון בתחום המנועים הממוזערים שעמד על מנוע של 200 ננומטר.
החידוש במנוע זה הוא שהמולקולה-מנוע מבוססת חשמל.

קישור לידיעה

נייטרינו (Neutrino) הוא חלקיק נטול מטען חשמלי, בעל ספין של חצי (משמע פרמיון) אשר שייך למשפחת הלפטונים. בגלל מסתו הקטנה יחסית הוא מושפע בעיקר מהכוח הגרעיני החלש.
קיימים שלושה סוגי נייטרינו- הנייטרינו האלקטרוני, הנויטרינו המואוני והניטרינו הטאואוני, כשלכל אחד מהם קיים גם אנטי-חלקיק אשר שונה בסימן המטען הקשור לכוח הגרעיני החלש. לאחרונה התברר שהניטרינו הופך מסוג אחר לסוג אחר באופן ספונטני.
ה-CERN (סרן) הוא המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים הממוקם על גבול שוויץ-צרפת. ב-CERN חברות 20 מדינות מאירופה ומדינות אחרות שנמצאות במעמד משקיפות (ישראל הפכה להיות לאחרונה חברה זמנית בסרן).
ה-CERN מכיל מספר מאיצי חלקיקים, ביניהם מאיץ ה-LHC, מאיץ טבעתי הגדול בעולם. מאותו המאיץ, החוקרים שיגרו מנות נוטרינו, אשר נקלטו במשכירים ייעודים לכך, כמה מיליארדריות שניה מהצפוי, מה שאומר שאותם החלקיקים עברו את מהירות האור- ניסוי שסותר את חוקי הפיזיקה הבסיסית.
למרות זאת, מוקדם עדיין להסיק מסקנות מאחר שיכולות להיות בניסוי טעויות שיטתיות שהיטו את התוצאה.

קישור לידיעה

קצת על חלקיק הנוטרינו

מהי מהירות האור?